הצוות לקביעת גובה היטל על סקטור החציבה בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, פונה אל הציבור בבקשה להגיש את עמדותיו בנוגע לגובה ההיטל בגין ההשפעה הסביבתית של מחצבות, ולאפשרות הפניית חלק מתקבולי ההיטל לטובת מיחזור ולעידוד השימוש בתחליפים. את ההערות ניתן להגיש עד ה- 01.3.2015 לכתובת Hatziva@sviva.gov.il. חלק מהמציעים יזומנו על ידי הצוות להרחיב על עמדתם בפניו.

הצוות הוקם בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה בנובמבר האחרון, בהמשך לאימוץ מסקנות ועידת ששינסקי 2. לפי המסקנות, התקבול המגיע למדינה בעד שימוש גורמים פרטיים במשאביה הלאומיים צריך לגלם גם את העלויות החיצוניות של סקטור החציבה. הסיבה להקמת הצוות קשורה גם לצורך להביא את משתמשי המחצבות להכיר במשמעות ההשפעות הסביבתיות הנובעות מחציבתם, זאת באמצעות היטל בגין השפעות אלה.

העלויות החיצוניות של סקטור החציבה יכולות לכלול, בין היתר: זיהום אוויר ומים, רעש ורעידות, פגיעה בנוף ופגיעה בערכי הנדל"ן באזור החציבה. בנוסף, גם ערך המשאב מבחינת נדירותו, הפרת שטחים פתוחים וגרימה לשטפונות (שלולא השימוש במשאב לא היו מתקיימות), נחשבים לעלויות חיצוניות.

לדברי הצוות, אחת המטרות המרכזיות בהטלת ההיטל היא עידוד ההתייעלות בסקטור החציבה, ויצירת תמריץ לשיפור תהליך ההפקה והשימוש במשאב, שלא קיים כיום.

לצד האינטרס הציבורי בעד יישום עקרון "המזהם משלם – אחריות יצרן מורחבת" על המחצבות, ישנם השלכות שליליות אפשריות להיטל המדובר. עד כה לא הייתה התייחסות לכפילות רגולטורית אפשרית בין ההיטל העתידי המדובר לבין התשלום לקרן לשיקום מחצבות, תשלום אליו מחויבת כל מחצבה פעילה והמשמש לשיקום המחצבה עם סיום העבודות בה. התשלום לקרן לשיקום מחצבות נקבע כאחוז מסוים משווי המחצב ובהתאם לתפוקת המחצבה והגיע לסה"כ של כ- 15 מיליון ₪ בשנת 2013. כפילות נוספת תיתכן מול היטל בגין פליטת מזהמים לאוויר לפי סעיף 31 לחוק אוויר נקי. גורמים שונים מדגישים את ההשלכות שיהיו להיטל החדש על עלות חומרי הגלם שתגולגל בסופו של דבר לצרכנים ועלולה להעלות את יוקר המחייה ובפרט את מחירי הבנייה והדיור הגבוהים ממילא. 

---

קישורים חיצוניים:

1. עמוד מידע על הנושא: ישיבות הצוות, ועידת ששינסקי השניה, ועל ההשפעות הסביבתיות של סקטור החציבה בישראל, המשרד להגנ"ס
2. שיקום מחצבות ב- 13 מיליון שקל במכתש רמון, ידיעה מה- 15.08.14, infospot
3. אתר הקרן לשיקום מחצבות