שר הפנים אריה דרעי חתם על תקנות הבנייה הירוקה שמבוססות על התקן הישראלי (ת"י) 5281 שייכנסו לתוקף באופן הדרגתי החל ממרץ 2022 ויחולו על בקשות להיתר בנייה של מבנים חדשים ובמקרים מסוימים גם על שינויים במבנים קיימים. המשרד להגנת הסביבה, מינהל התכנון וגופים נוספים קידמו את הנושא.

כזכור, בחודש מארס החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה פה אחד להפוך את תקן הבנייה הירוקה לתקן מחייב החל משנת 2021 בכל תוכניות בניין עיר, וכעת המהלך זוכה להרחבה נוספת.

יישום תקן הבנייה הירוקה תורם לחיסכון בצריכת האנרגיה והפחתת פליטות גזי החממה, שיפור בריאות הציבור על ידי הצללה, אור ואוורור טבעיים, חומרי בנייה "ירוקים", שיפור איכות הבנייה ועוד. בין הקריטריונים הנמדדים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה ועוד.

כתבות רלוונטיות:

1. אושרו תקנות הדירוג האנרגטי לדירות מגורים, 25/06/2020
2. תוכנית ממשלתית לקידום בנייה מאופסת אנרגיה, 10/09/2019
3. לראשונה בישראל: מבנה ממשלתי מאופס אנרגטית, 24/08/2016

יישום הדרגתי של תקן בנייה ירוקה לפי סוגי המבנים

התקנות החדשות מפרטות את סוגי המבנים החדשים שיחויבו לעמוד בדרישות התקן לבנייה ירוקה 5281, באופן הדרגתי, החל ממרץ 2022. כך למשל, בניין רב קומות המיועד למגורים יהיה חייב לעמוד בתקן החל ממרץ 2022, בנייה רוויה למגורים שכוללת לפחות 6 יחידות דיור במבנה אחד, בשתי קומות לפחות, תצטרך לעמוד בתקן החל ממרץ 2023. מבני מגורים אחרים, שלא מפורטים בתקנות, לא מחויבים לעמוד בתקן בנייה ירוקה.

גם מבני משרדים, בתי חולים, בתי מלון, מוסדות חינוך, מרפאות ובתי חולים ומבני מסחר נדרשים לציית לתקנות החדשות.

התקנות דורשות רק כוכב אחד מחמישה

תקן הבנייה הירוקה 5281 מבוסס על עמידה בתנאי סף וצבירה של נקודות בתחומים השונים, כאשר ניתן להשיג בין 1-5 נקודות. התקנות החדשות מחייבות את המבנים השונים להשיג רק כוכב אחד, מבין חמישה אפשריים.

הדרישה תיאכף באמצעות דרישה להציג אישור מעבדה מוסמכת בדבר עמידה בשלב מקדמי כתנאי לקליטת בקשה להיתר בנייה, והצגת אישור מעבדה מוסמכת לשלב ב' של התקן, כתנאי לקליטת בקשה למתן תעודת גמר.

לפי דוח של מינהל התכנון, פועלות כיום בישראל 3 מעבדות מוסמכות לתקן בנייה ירוקה ושתי מעבדות נוספות פעילות בתחום ונמצאות בשלבי אישור מתקדמים.

דוח של מינהל התכנון שבחן את השפעת התקנות על השוק הישראלי, טרם יישומן, העריך כי יישומן יעלה את מחיר הבנייה בכ- 0.5% למבני מגורים, 1.75% למבני משרדים ומסחר, ו- 5% למבני חינוך וציבור.

השימוש בתקן בנייה ירוקה עד היום

עד כה יישום של תקן הבנייה הירוקה 5281 היה וולונטרי ולאחר תחילת התקנות הוא יהפוך למחייב. הערים החברות בפורום ה-15 אימצו את תקן 5281 החל משנת 2013 בבנייה חדשה והוא מיושם בערים ופרויקטים נוספים ברחבי הארץ.

על פי נתוני המשרד להגנ"ס, נכון לסוף שנת 2019, היו בישראל לפחות 450 מבנים שעמדו בתקן הבנייה הירוקה, בהם כ- 15,000 יחידות דיור. במשרד מעריכים כי 1,000 מבנים נוספים נמצאים בהליכי בדיקה ומבנים רבים נוספים שעומדים בתקן אך לא נבדקו.

התייחסויות

שר הפנים, אריה דרעי: "מדובר בבשורה של ממש לתושבי ישראל. התקנות החדשות יתרמו להעלאת איכות הבנייה בישראל ולצמצום פערים בין ערי המרכז לפריפריה. בנוסף, מעבר לחיסכון באנרגיה, שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה, התקנות יתרמו רבות לצמצום פליטות גזי החממה ובכך להעלאת איכות החיים של התושבים".

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: ״מדובר במהפכה סביבתית, המצטרפת למאמצים המקומיים והבין-לאומיים להגנת הסביבה. בנייה ירוקה מבטיחה לדיירים איכות חיים בדלת אמותיהם ובסביבת מגוריהם לאורך שנים, ומסייעת לצמצם פליטות גזי חממה, זיהום אוויר, מפגעי פסולת בניין וחשיפה לחומרים מזיקים. בתל אביב וברעננה כבר בונים בניינים חסכוניים ויעילים, ומהיום גם בטירת הכרמל, במעלות ובסכנין. בניין שמוקם היום יעמוד על תילו 50 ו-100 שנים. נבטיח שהוא יהיה הטוב ביותר מיום הקמתו ובעת הזו״.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "תקן הבנייה הירוקה החתום שהיה וולונטרי הופך למחייב ויעשה צדק חברתי. מי שלא נהנה עד היום מהתקן היו בעיקר תושבי הפריפריה ואנחנו משנים את זה. החובה בתקן בנייה ירוקה הינו צעד אחד משורה של מהלכים שמינהל התכנון מקדם לאור שינויי האקלים. אימוץ תקנים וסטנדרטים לבנייה ירוקה עשוי להוביל לחיסכון של כ־20%-30% בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית את פליטות גזי חממה בערים ולצמצם את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות".

--------

מסמכים רלוונטיים: