תוכנית ממשלתית לקידום בנייה מאופסת אנרגיה
התוכנית מנתחת את כלי המדיניות והתמריצים להטמעת בנייה מאופסת אנרגיה במדינות שונות בעולם, וממליצה על תמהיל תמריצים וצעדי מדיניות שעשויים להתאים לישראל
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 10/9/2019

משרד האנרגיה והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה פרסמו להערות הציבור תוכנית לקידום בנייה מאופסת אנרגיה (Zero Energy Buildings). הכוונה למבנים שצריכת האנרגיה השנתית בהם היא אפס, או כמעט אפס, כלומר צריכת האנרגיה השנתית של הבניין תהיה שווה לתפוקת האנרגיה השנתית של הבניין המופקת ממקורותיו העצמיים (פאנלים סולרים, רוח, ביומסה, וטכנולוגיות נקיות).

מטרת התוכנית להציג ולנתח כלי מדיניות ותמריצים שונים להטמעת בנייה מאופסת אנרגיה הקיימים במדינות שונות, כדי להמליץ על תמהיל תמריצים וצעדי מדיניות שעשויים להתאים לישראל. מאחר והמדיניות הנוגעת לבנייה מאופסת אנרגיה היא בדרך כלל חלק ממדיניות להתייעלות אנרגטית במבנים, למקורות אנרגיה מתחדשת ולעמידה ביעדים להפחתת פליטות, התוכנית מציגה גם כלי מדיניות שאינם למבנים מאופסים בלבד.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. הנחיות להצבת פאנלים סולאריים על מאגרי קולחין, 3.03.2019
  2. 37 רשויות יקבלו מענק להתייעלות אנרגטית ב-77 מיליון ₪, 30.03.2019
  3. לראשונה בישראל: מכרז לתכנון מבנה ממשלתי מאופס אנרגטית, 24.08.2016

כלים ותמריצים לבנייה מאופסת אנרגיה

מאחר ומבנים בישראל אחראים לכ-60% מצריכת האנרגיה, ולכשליש מפליטות גזי החממה, ועד שנת 2035 יבנו למעלה מ-1.1 מיליון יחידות דיור חדשות - מחצית מיח"ד הקיימות כיום, כדי לעמוד . ביעד של 17% התייעלות אנרגטית עד 2030 שקבעה הממשלה הוחלט לקדם את נושא הבנייה מאופסת האנרגיה.

הדוח סוקר את הכלים והתמריצים לעידוד ויישום בנייה מאופסת אנרגיה במדינות שונות בעולם. בין הכלים: חקיקה ותקינה, מודעות ציבורית וידע מקצועי לבנייה מאופסת אנרגיה, פיתוח ושימור הידע המקצועי. ובין התמריצים: כלי מימון - סבסוד מענקים והלוואות, הטבות מס, קידום טכנולוגיות נקיות.

אימוץ מפת דרכים מפורטת

במחקר נמצא כי לתמריצים פיננסיים יש השפעה גדולה יותר כאשר הן מכוונות לטכנולוגיות יעילות ביותר עם נתח שוק קטן. המפתח לתכנון וליישום מוצלח הוא הבנת השוק וזיהוי החסמים והכשלים המקומיים החשובים  לתכנון יעיל אנרגטית ולחדירת טכנולוגיות חסכוניות באנרגיה

בנייה מאופסת אנרגיה כוללת שלושה תחומי פעולה עיקריים: ניהול ותכנון, התייעלות וייצור. מהניתוח עולה כי אין כלי מדיניות אחד שמתאים לכל הנסיבות או המדינות. ובין הקריטריונים החשובים: רמת אכיפה של דרישות חובה, רמת המומחיות של אנשי מקצוע מקומיים, סוג המבנה וזהות בעליו.

מכאן שהמסקנות העולות מהדוח שעל ישראל לעצב כלי מדיניות עקביים (המתייחסות להיבטים הטכניים, הכלכליים והפיננסיים) כדי לספק יציבות למשקיעים במבנים מאופסים. לכן יש צורך לאמץ מפת דרכים מפורטת כתכנית עבודה לבנייה מאופסת אנרגיה, כולל יעדים כמותיים, וליישם מערכות מעקב וניטור כדי לקבל נתונים על השפעות המדיניות לקראת יישום מקיף.

הערות לתוכנית ניתן להגיש

להמשך קריאת הכתבה המלאה