בימים הקרובים ייפסק השימוש השוטף ביחידות הפחמיות הישנות והמזהמות 1-4 בחדרה
ייצור חשמל מפחם בשגרה צפוי להיפסק בסוף שנת 2026 עם השבתת היחידה האחרונה בחדרה המיועדת להסבה לגז. כמו כן עם הפעלתו המסחרית של מחז"ם 80 בחדרה, ייפסק בימים הקרובים ייצור החשמל בשגרה ביחידות 4–1 הפחמיות בתחנה והן יעברו לסטטוס 'שימור חם' שיאפשר להשתמש בהן בחירום, כנראה לתקופה של 3 שנים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 18/11/2025

עד סוף שנת 2026 ישראל תפסיק להשתמש בפחם כדי לייצר חשמל בשגרה, כך עולה מדברים שאמרו בכירי חברת החשמל בדיונים שנערכו בוועדות בכנסת בנושא.

הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל תתאפשר עם הסבתן לגז טבעי של יחידות 5 ו-6 בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. הסבת יחידה 5 בחדרה צפויה להתחיל כנראה בחודש יוני 2026, עם סיום הסבת יחידת 3 בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון. יחידה 6 בחדרה תושבת לצורך הסבה לגז כנראה בסוף שנת 2026, וכך יסתיים למעשה ייצור החשמל מפחם בשגרה. ההסבה של יחידה 6 צפויה להסתיים במהלך שנת 2027.

בתוך כך, בימים הקרובים, ובאיחור של כ-3 חודשים, צפוי להתחיל לפעול באופן מסחרי מחז"ם 80 (יחידת גז מחזור משולב) בתחנת הכח אורות רבין שיחליף את יחידות 1–2 הפחמיות והמזהמות. מוקדם יותר השנה החל לפעול מחז"ם 70 שהחליף את יחידות 3–4. כלומר, בעוד כמה ימים יחידות 1–4 בחדרה יפסיקו לפעול בשגרה. מדובר ביחידות פחמיות ישנות ומזהמות הרבה יותר מאלה שמוסבות לגז. אולם יכולת הייצור של חשמל מפחם בחירום תישמר לפחות ל-3 השנים הבאות עם כניסתן לשימור חם של יחידות 1–4 בחדרה.

כיוון שיחידות 1–4 המזהמות צפויות לפעול בתקופת השימור כמעט 300 שעות בשנה כדי לשמור על כשירותן, נוסף על הפעלות אפשריות בעתות חירום, דורשים באיגוד ערים לאיכות הסביבה שרון–כרמל להתקין בהן אמצעים להפחתת הפליטות (סולקנים). עלות התקנת הסולקנים מוערכת בכ-4 מיליארד ₪ ובחברת נגה (החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל), משרד האנרגיה וגם במשרד להגנ"ס מסתייגים מהמהלך בטענה שהיחידות ממילא צפויות לסיים את פעילותן לאחר מכן.

נזכיר שלפני כחצי שנה דיווחנו כי הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל נדחתה בכ-9 חודשים לחודש ספטמבר 2026, כעת מסתמן כאמור עוד עיכוב של כ-3 חודשים. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, העלות המשקית המוערכת של העיכוב ב-3 שנים בהסבת היחידות הפחמיות לגז עומדת על כ-1.7 מיליארד ₪.

קישור לדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מופיע בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. עיכוב נוסף בהפסקת השימוש ביחידות הפחמיות בחדרה. משרד האנרגיה לא מקבל את עמדת משרד האוצר, 7.9.2025
  2. משרד האוצר מבקש לעצור את פרויקט ההסבה מפחם לגז, 19.8.2025
  3. הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל נדחית ב-9 חודשים, 29.5.2025
  4. רשות החשמל ממליצה להאריך את שימור יחידות 4-1 בחדרה עד סוף 2028, 20.7.2025
  5. דחיית מועד הסגירה של היחידות הפחמיות בחדרה, 25.8.2024
  6. למידע נוסף על זיהום אוויר מחשמל | infospot

סטטוס הסבת היחידות הפחמיות לגז טבעי

כדי להבטיח אספקה רציפה של חשמל, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון מוסבות לגז טבעי בהדרגה, אחת אחרי השנייה. במהלך הדיונים שהתקיימו בוועדת הכנסת, הוצג הסטטוס העדכני של תהליך ההסבה:

תחנת רוטנברג באשקלון: הסבת יחידה 1 ו-2 הסתיימה ושתי היחידות מייצרות חשמל מגז טבעי. יחידה 4 תתחיל בקרוב לייצר חשמל מגז טבעי עם סיום הבדיקות של החברה הממשלתית נגה. יחידה 3 ברוטנברג, היחידה האחרונה בתחנה זו שתוסב לגז טבעי, תושבת כנראה בסוף חודש זה וההסבה שלה אמורה להסתיים בחודש יוני 2026.

תחנת אורות רבין בחדרה: עם סיום ההסבה של יחידה 3 ברוטנברג, תושבת יחידה 5 באורות רבין בחדרה לקראת הסבתה לגז טבעי שצפויה להסתיים בסוף 2026. עם סיום ההסבה של יחידה 5, תושבת יחידה 6, היחידה הפחמית האחרונה שצריכה לעבור הסבה. ההסבה של יחידה 6 בחדרה תסתיים במהלך שנת 2027.

מחז"ם 70 ו-80 בתחנת אורות רבין בחדרה: מדובר ביחידות ייצור חשמל חדשות שפועלות עם גז טבעי, ואשר הפעלתן הכרחית כדי להפסיק את השימוש ביחידות הפחמיות 1-4 הישנות והמזהמות. בחודש פברואר השנה החל לפעול מחז"ם 70, שהחליף את יחידות 3–4 בחדרה. מחז"ם 80 אמור להתחיל את הפעלתו המסחרית בימים הקרובים, ואז גם יחידות 1–2 יושבתו ויופעלו רק בחירום.

סטטוס הפרויקט להפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל

מסתמן: שימור חם ל-3 שנים של יחידות 1–4 בחדרה

עם סיום ההסבות לגז טבעי של היחידות ברוטנברג ובחדרה והפסקת הפעלתן בשגרה של יחידות 1–4, השימוש בפחם לייצור חשמל ייפסק בשגרה.

אבל מה קורה בחירום? כדי להבטיח שגם בעתות חירום (מלחמה, פגיעה בתשתיות, הפסקת אספקת הגז, מזג אוויר קיצוני) אספקת החשמל תימשך, בחברת החשמל, רשות החשמל, נגה ומשרד האנרגיה מבקשים לשמר את יחידות 1–4 בשימור חם המאפשר את הפעלתן בתוך 3–6 ימים. נכון לעכשיו, רשות החשמל ממליצה למשרד האנרגיה על שימור ל-3 שנים, אף שחברת נגה מבקשת לשמר את היחידות לעשור. שר האנרגיה ייצטרך להכריע בסוגייה עד סוף השנה.

בפועל, המשמעות של שימור חם היא שיחידות 1-4 יופעלו 4 פעמים בשנה, כל יחידה ל-3 ימים ובסך הכול 288 שעות בשנה, לא כולל הפעלות במצבי חירום.

נציג המשרד להגנ"ס הדגיש בדיון שנערך בכנסת בשבוע שעבר שבמשרד מבינים את צורך בשימור יחידות 1 –4, אבל מבקשים שהשימור יהיה מוגבל בזמן ושהיחידות יופעלו לצורכי חירום בלבד (מלחמה, פגיעה בתשתיות ואירועים לא צפויים אחרים), שאינם כוללים אירועי מזג אוויר קיצוני כמו גלי חום וקור, שאותם אפשר לצפות מראש ולהתכונן אליהם.

נכון לעכשיו עמדה זו לא התקבלה בהמלצת רשות החשמל ובמשרד להגנ"ס מביעים חשש שככל שיתאפשר להפעיל את יחידות 1–4 בקלות יחסית, הן יובאו בחשבון בתכנון האסטרטגי ארוך הטווח של מערך ייצור החשמל בישראל.

עוד נקודה חשובה מבחינת המשרד להגנ"ס הוא שאחרי שיסתיים השימור של יחידות 1–4, כנראה בעוד כ-3 שנים, היחידות חייבות לעבור גריטה ולמעשה לצאת מכלל שימוש, גם בחירום.

בהקשר זה ציינה נציגת משרד האנרגיה באותו דיון שמשרד האנרגיה בוחן בימים אלה את האפשרויות לתום תקופת השימור של יחידות 1–4 וכיצד אפשר להיערך ליום שאחרי הגריטה שלהן.

סוגיית הסולקנים ליחידות 1-4 בחדרה

סוגייה שעלתה בדיונים בכנסת היא התקנת סולקנים להפחתת זיהום האוויר ביחידות 1–4 בחדרה. כאמור, מדובר ביחידות ישנות ומזהמות במיוחד, אשר לא הותקנו בהן אמצעים להפחתת פליטות כפי שהותקנו ביתר היחידות הפחמיות בחדרה ואשקלון, על פני העשור האחרון.

מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון-כרמל ניר סהר דרש בדיון שנערך בוועדת הפנים והגנ"ס כי אם המדינה מחליטה לשמר את יחידות 1–4 ולהמשיך להפעיל אותן בחירום, כולל שימוש מצומצם אך קבוע כדי לשמור על כשירותן, אז היא חייבת להתקין בהן סולקנים להפחתת פליטות.

ואולם, במהלך הדיון, משרדי הממשלה וחברת נגה הביעו הסתייגות מהתקנת סולקנים ביחידות אלה, שעלות ההתקנה שלהם מוערכת בכ-4 מיליארד ₪. למעשה, מבין משרדי הממשלה, משרד הבריאות הוא היחידי בדיון שתמך בהתקנת הסולקנים.

העלות העודפת של העיכוב במעבר לגז טבעי: 1.7 מיליארד

מדוח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ) לקראת הדיון בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל עולה כי העלות של הסבתן לגז של 6 היחידות בחדרה וברוטנברג (1–4 ברוטנברג, 5 ו-6 בחדרה) נאמדת בסכום של כ-1.75 מיליארד ₪, פי שניים מהעלות המוערכת המקורית בשנת 2019.

בנוסף לכך, לפי הדוח, העיכוב של יותר מ-3 שנים במעבר לייצור חשמל מגז טבעי גרם לעלות משקית עודפת של כ-1.7 מיליארד ₪ לציבור, המגולמת בתעריף החשמל. כמו כן גרם העיכוב להפסד הכנסות למדינה בהיקף מוערך של כ-850 מיליון ₪ מתמלוגים והיטלי רווחי יתר שהיו מתקבלים משימוש בגז טבעי.

עוד עולה מהדוח, כי בשנת 2024 העלות הסביבתית המוערכת של הפעלת יחידות 1–4 בחדרה הייתה כ-3.2 מיליארד ₪, כאשר עלות השימור של יחידות 1–4 נאמדת בכ-1.15 מיליארד ₪.

התייחסויות

ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון–כרמל: "אנחנו מתנגדים בכל תוקף להמשך הפעלת יחידות 1–4 הפחמיות בתחנת אורות רבין לאחר דצמבר 2025. היחידות גורמות לפגיעה ממשית בבריאות הציבור ולעלייה בתחלואה ובתמותה – כ-50 מקרי מוות בשנה.

רשות החשמל פועלת בניגוד להחלטות הממשלה ובניגוד לעקרונות השקיפות הציבורית. אנחנו דורשים שהשימוע בנושא יתקיים באופן פומבי, פתוח לציבור, ויכלול את השתתפותם של איגוד הערים, הרשויות המקומיות הרלוונטיות וארגוני הסביבה. הציבור זכאי לדעת מה נקבע מאחורי הקלעים בנוגע לבריאותו ולסביבתו.

 בנוסף אנו קוראים למשרד הבריאות לבצע סקר אפידמיולוגי מקיף על השפעות תחנת אורות רבין על תושבי חדרה והסביבה. הנתונים חייבים להיות גלויים, עדכניים וברורים לכולם.

לא תהיה יותר סובלנות לכך – הבריאות של התושבים חשובה יותר מכל שיקול אחר.

אנו מודים לח"כ יעל רון בן משה, מ"מ יו"ר וועדת הפנים והגנת הסביבה, על קידום הדיון החשוב לטובת בריאות תושבי המרחב ואיכות הסביבה ומצפים להמשך ממצאי הוועדה".

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה