לבקשת משרד האנרגיה, רשות החשמל בחנה את נושא המשך שימור יחידות 4-1 הפחמיות (והמזהמות) בתחנת הכח אורות רבין בחדרה, כגיבוי למשק החשמל, גם לאחר הפסקת השימוש בפחם שנדחה לאחרונה לספטמבר 2026.

מסקנת רשות החשמל: כדי לשמור על אמינות, רציפות וזמינות אספקת החשמל בשעות חירום, צריך לשמר אותן עד שנת 2028 לפחות, ב'שימור חם' שמאפשר את הפעלתן תוך 3-6 ימים.

ברשות החשמל מציינים כי השימוש ביחידות 1-4 נדרש לא רק בזמן של הפסקת אספקת הגז משלושת האסדות שלחופי ישראל, אלא גם במצבי מזג אוויר קיצוני, שמביאים לביקוש חריג בצריכת חשמל. אך מבקשים לוודא כי היחידות יופעלו רק במצבי קיצון, ובכל מקרה שהפעלתן תוגבל ל-500 שעות בשנה.

עוד ממליצה רשות החשמל שבמהלך 3 השנים האלה יעשה מעקב אחרי מוכנות משק החשמל לחירום ויישום חלופות אחרות להבטחת אספקת חשמל בשעות חירום, בהן הגדלת מלאי הסולר. במידה ויהיו חלופות אחרות, ניתן יהיה להפסיק את שימור היחידות לאחר שנת 2028.

ברשות החשמל מתנגדים לעמדתה של נגה, החברה הממשלתית האחראית לניהול משק החשמל, שמבקשת לשמר את היחידות לתקופה של 10 שנים, ואומרים שעדיף להחליט על תקופה קצרה יותר, של 3 שנים, אחריה הנושא ייבחן שוב.

ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים לסביבה שרון כרמל, הגיב לדוח של רשות החשמל ואמר לנו כי באיגוד מתנגדים בכל תוקף להמלצת רשות החשמל להאריך את הפעלת יחידות 1–4 הפחמיות בתחנת אורות רבין. לדבריו, ההצגה של המשך הפעלת היחידות כפתרון לשעת חירום היא טענה מטעה וכי יש כיום קיימות חלופות נקיות, יציבות ובטוחות, ואין כל הצדקה להמשיך ולתחזק מקור כה מזהם – גם לא למטרות גיבוי. התגובה המלאה מופיעה בתחתית הכתבה.

קישור למסמך ההמלצות המלא של רשות החשמל בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל נדחית ב-9 חודשים, 29.05.2025
2. תמהיל הדלקים במלחמה עם איראן: פי 2 פחם ושימוש חריג בסולר, 03.07.2025
3. דחיית מועד הסגירה של היחידות הפחמיות בחדרה,  2025
4. משרד האנרגיה מאמץ את איפוס פליטות גזי החממה כעקרון מנחה, 18.08.2024
5. השימוש בתחנות הכוח באשקלון וחדרה בשגרה יופסק בשנת 2029, 06.05.2024
6. למידע נוסף על זיהום אוויר מחשמל | infospot

שימור חם עדיף על שימור קר

במסגרת בחינת נושא השימור, רשות החשמל השוותה בין 'שימור קר' ל'שימור חם' של יחידות 4-1 והשוותה את העלויות והתועלות בשני המצבים, כולל השוואה לחלופה של סגירתן המוחלטת של היחידות. אלה ההבדלים בין שני מתווי השימור:

• שימור קר: הזמן הדרוש להפעלה מלאה הוא 2 עד 4 שבועות. אין ניסיון עולמי. דורש הפעלה תקופתית לבדיקות פעם בחצי שנה.
• שימור חם: הזמן הדרוש להפעלה מלאה הוא בין 3 ל-6.5 ימים. הפעלה תקופתית לבדיקות פעם ברבעון.

מבחינת עלויות, ההשקעה החד-פעמית בשימור קר ושימור חם זהה ועומדת על 226 מיליון ₪ לתקופת שימור של 10 שנים ועל 160 מיליון ₪ לתקופת שימור של 3 שנים. מבחינת עלות שנתית שוטפת, השימור החם יקר יותר, בהתחשב בהעסקת עובדים, עלויות תפעול, עלויות דלקים, ועלויות סביבתיות שנובעות מפליטת פחמן דו-חמצני ומזהמים בעת ההפעלה של היחידות.

אך רשות החשמל מדגישה כי הפעלת יחידות בשימור (לעומת אי-אספקת חשמל) תחסוך מדי יום כ-4 מיליארד ₪ (כשכל 4 היחידות מופעלות).

לאור העובדה שהשימור החם נותן מענה חלקי תוך 3 ימים ומענה מלא בתוך 6.5 ימים, לעומת 2-4 שבועות בשימור קר, במצב חירום שנמשך יותר מ-3 ימים החלופה של השימור החם חוסכת מיליארדי ₪ בכל יום, לעומת מצב של אי אספקת חשמל.

כמו כן, כיוון שאין ניסיון עולמי בהחזרת יחידות ייצור פעילות אחרי שימור קר, יש סיכון מסוים בבחירה בחלופה זו.

התקנת סולקנים אינה כדאית

בדוח מציינים כי בשני מתווי השימור יש נזקים סביבתיים מפליטות מזהמים לאוויר בהפעלות התקופתיות, ולכן נבחנה גם אפשרות של התקנת סולקנים להפחתת פליטות ביחידות 1–4, כפי שמותקנות ביחידות 5-6 באותה תחנת כח.

אלא שבדוח מציינים שהזמן הארוך הנדרש להתקנת סולקנים, והעלות הגבוהה (שגבוהה בהרבה מהעלות שתיחסך מהפחתת הפליטות), הופכים את האפשרות של התקנת סולקנים ללא רלוונטית.

משך השימור: 3 או 10 שנים?

רשות החשמל ממליצה כאמור לשמר את היחידות הפחמיות 4-1 בחדרה ל-3 שנים ובסוף תקופה זו לבחון את הצורך בהמשך השימור. הנימוק של רשות החשמל הוא העלויות השנתיות הישירות והסביבתיות הגבוהות של השימור וההתפתחויות הצפויות בתקופה זו שעשויות לבטל את הצורך בשימור היחידות בתום התקופה.

בין היתר סבורים ברשות החשמל שבתקופה זו יהיה אפשר ליישם חלופות אחרות כמו:

• הגדלת מלאי הסולר המשקי לחירום
• הגדלת ההספקים באמצעות אגירה ובהספק קונבנציונלי
• גיבוש תרחיש חירום עדכני על בסיס לקחים ממלחמת חרבות ברזל

כזכור, נגה ביקשה בזמנו להאריך את שימור יחידות 4-1 ל-10 שנים. לפי רשות החשמל, הארכת השימור לעשור טומנת בחובה עלויות כבדות והשלכות רבות למשק ולציבור. לכן, מציינם בדוח, בנקודת זמן זו, חלופה זו אינה מומלצת.

יחדות 1-4: היסטוריה של דחיות

במקור, יחידות הייצור הפחמיות 4-1 באורת רבין היו אמורות להפסיק את פעילותן ביוני 2022. ואולם, המועד נדחה שוב ושוב ובחודש אוגוסט שעבר אושרה החלטת ממשלה שדחתה את המועד שוב  והתנתה את הפסקת פעילות היחידות בהפעלתן המסחרית של יחידות המחז"מ 70 ו-80.

בפועל, השימוש השוטף ביחידות 4-3 הופסק רק בתחילת השנה הנוכחית והשימוש השוטף ביחידות 2-1 ייפסק לפי התכנון בחודש אוגוסט הקרוב.

אותה החלטת ממשלה שינתה גם את אופן השימור של התחנות לתקופת ביניים שאורכה לא הוגדר. לפי ההחלטה, היחידות יתוחזקו באופן שוטף כדי שיוכלו להיכנס לעבודה בתוך 3 ימים (שימור חם) ויוכלו להבטיח אספקת חשמל רציפה במצבים של ביקושים גבוהים, תקלות וחירום. לאחר שתסתיים תקופת הביניים, היחידות יעברו למצב שימור ארוך טווח, שבו הן יוכלו לשוב לפעילות בהתראה של 3 שבועות (שימור חם).

ייצור מוגבר מפחם במהלך המלחמה עם איראן

כפי שדיווחנו לפני כשבוע, במהלך 12 ימי המלחמה עם איראן, הוגבר ייצור חשמל מפחם וסולר, בין היתר בגלל השבתתן הזמנית של אסדות הגז כריש, לוויתן בגלל חשש מפגיעת טילים, חשש שלמרבה המזל לא התמשש.

מבדיקת נתוני הפקת החשמל הארציים שביצע infospot, והשוואתם לנתוני שגרה מהתקופה המקבילה בשנה שעברה, עולה שבמהלך ימי המלחמה עם איראן תמהיל הדלקים ששימש לייצור חשמל בישראל התבסס אומנם עדיין ברובו (52%) על גז טבעי, אבל שיעורו ירד בכ-30% בהשוואה לתקופה המקבילה בה הוא עמד על 74%.

לעומת זאת, השימוש בפחם לייצור חשמל גדל פי 2 וסיפק 23% מהחשמל, והשימוש באנרגיה מתחדשת (בעיקר סולארית) עלה בשיעור של כ-27% וסיפק 19% מהחשמל במלחמה. כמו כן, 5% מהחשמל בתקופה זו יוצר מסולר, דלק יקר ומזהם שלא משתמשים בו בימי שגרה לייצור חשמל.

כלומר, היערכות משק החשמל בישראל לאירועי חירום הוכיחה את עצמה במלחמה עם איראן. למרות השבתת מאגרי הגז הטבעי כריש ולוויתן, ולמרות פגיעת טילים במתקנים אסטרטגיים כמו בזן, אספקת החשמל לא נפגעה, אם כי תמהיל הדלקים השתנה ושיעור החשמל שיוצר מפחם גדל פי שניים בהשוואה לשגרה.

התייחסויות

ניר סהר, מנכ"ל איגוד ערים לסביבה שרון כרמל: "אנחנו מתנגדים בכל תוקף להמלצת רשות החשמל להאריך את הפעלת יחידות 1–4 הפחמיות בתחנת אורות רבין. לא בכדי נקבע בהיתר הפליטה כי עד לסוף השנה יש להפסיק את פעילות היחידות המזהמות – או להתקין בהן אמצעים להפחתת פליטות. המלצת רשות החשמל מתעלמת מהשלכות הזיהום החמור, ומהעובדה שלפי משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כ-50 בני אדם מתים מדי שנה כתוצאה ישירה מהפעלת היחידות.

מדינת ישראל נדרשת לביטחון אנרגטי  בכל עת ובייחוד בתקופה זו. עם זאת, ההצגה של המשך הפעלת היחידות כפתרון לשעת חירום היא טענה מטעה. כיום קיימות חלופות נקיות, יציבות ובטוחות, ואין כל הצדקה להמשיך ולתחזק מקור כה מזהם – גם לא למטרות גיבוי.

איגוד ערים לסביבה שרון כרמל מתריע מזה זמן מפני ניסיונות לעקוף את הוראות היתר הפליטה. אנו קוראים לשר האנרגיה  לפעול לטובת התושבים ולדחות את המלצות רשות החשמל – למנוע את המשך  הזיהום ואת ההשלכות הבריאותיות בשנים הבאות."

---

מסמכים רלוונטיים: