רשות החשמל פרסמה לפני פסח דוח שנועד להעריך מחדש את העלות הכלכלית של המשך פרויקט הסבת היחידות הפחמיות ב"אורות רבין" בחדרה וב"רוטנברג" באשקלון לשימוש בגז טבעי, על סמך התוצאות של ההסבה של היחידה הראשונה בתחת הכוח באשקלון, שעומדת לפני סיום.

לפי מדיניות משרד האנרגיה מ-2019, יחידות 6-5 בתחנת הכוח אורות רבין ויחידות 4-1 בתחנת הכוח רוטנברג יוסבו לגז עד שנת 2026. אלא שלוחות הזמנים של הפרויקט התארכו, עלות הפרויקט גדלה מאוד, וחלו התפתחויות שונות במשק שיאפשרו את הפסקת השימוש ביחידות המדוברות בזמן שגרה החל משנת 2029, בין אם הן פועלות על פחם או על גז.

חשוב להזכיר כי בחדרה מוקמות שתי יחידות מחז"מ גז חדשות, שיחליפו את יחידות 1-4 בחדרה – בהם לא עוסקת הכתבה שלפניכם.

על רקע זה רשות החשמל בחנה מחדש שתי חלופות במטרה להשוות את העלות הכלכלית שלהן: חלופה בה הסבת היחידות תימשך כמתוכנן עד שנת 2026 וחלופה אחרת לפיה יעצרו את ההסבה כעת והיחידות ימשיכו לפעול על פחם עד לשנת 2029.

מסקנות הדוח הן שאין הבדל כלכלי משמעותי בין 2 החלופות ולכן ההמלצה היא להמשיך עם הסבת היחידות הפחמיות לגז כמתוכנן – בין היתר במטרה להפחית את זיהום האוויר בתקופה שלאחר ההסבה ועד שנת 2029.

כתבות רלוונטיות:

1. כשהחברה הממשלתית נותנת הוראות בניגוד להיתר הפליטה לאוויר, 20.3.2024
2. השימוש בפחם יופסק ב-2026, 1.2.2024
3. עיכוב בהפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל, 28.12.2023
4. חברת החשמל: נעמוד ביעד הפסקת ייצור חשמל מפחם, 18.7.2023
5. המשרד להגנ"ס מתריע: לא נעמוד ביעדי הפחתת זיהום אוויר, 20.8.2023
6. חברת החשמל החליטה להשהות את ההסבה לגז, 27.6.2023

יותר זמן, יותר כסף, אבל יכולים לעמוד ביעד

כאמור משרד האנרגיה הצהיר בשנת 2019 כי היחידות הפחמיות בחדרה ואשקלון יוסבו לגז עד שנת 2026 (למעט 4 יחידות בחדרה שהיו אמורות להיסגר בשנת 2022). אך במקום צפי של חצי שנה להסבה של כל יחידה, הסבת היחידה הראשונה שהחלה לפני כשנתיים טרם הסתיימה, בין היתר בשל משבר הקורונה והמלחמה. גם הערכת העלות של פרויקט ההסבה גדלה מאוד, מסכום של 900 מיליון ₪ ל-1.5 מיליארד ₪.

למרות זאת, חברת החשמל סבורה שהיא תצליח להסב את 6 היחידות מפחם לגז עד ל-2026 כפי שנקבע מראש.

היחידות המוסבות ישמשו כגיבוי משנת 2029

אחד החידושים המפתיעים והמשמעותיים בדוח הוא שהחל משנת 2029 לא יהיה צורך להשתמש ביחידות המדוברות כדי לענות על צרכי המשק, בין אם הן מוסבות לפחם או לגז. זאת לאחר תוצאות ההרצה של היחידה הראשונה שהוסבה מפחם לגז באשקלון, לפיה הנצילות האנרגטית נמוכה, ולכן לאחר שנת 2029, הן ישמשו כגיבוי בלבד, למקרי חירום.

הסיבות בגינן ניתן יהיה להפסיק את השימוש ביחידות האלה בשגרה לאחר שנת 2029 הן: הגידול בשימוש באנרגיות מתחדשות, שילוב אגירת אנרגיה, והקמת תחנות כוח חדשות מבוססות על גז, בטכנולוגיה חדשה (מחז"מ H) בעלות נצילות אנרגטית של 60% בניגוד ליחידות המוסבות שיעבדו בנצילות של 40% ולכן הן יישארו כגיבוי לשעת חירום.

חשוב לציין כי לא ניתן להפסיק את השימוש ביחידות המדוברות לפני שנת 2029, כי יתר התנאים והמתקנים הנדרשים לא יעבדו לפני כן, ולכן יש צורך בהפעלת היחידות כדי להבטיח את אספקת החשמל הארצית. עוד חשוב לציין, כי לא מדובר בהחלטת ממשלה, או אפילו הכרזה על מדיניות של משרד האנרגיה, באשר להפסקת השימוש בתחנות הכוח המוסבות בשנת 2029.

כלומר, פרויקט ההסבה של תחנות הכוח מפחם לגז, שמטרתו העיקרית הפחתת זיהום אוויר, ועלותו כמיליארד וחצי ₪, יהיה בשימוש מלא רק לתקופה של 3-4 שנים.

איזו חלופה עדיפה: המשך פחם או הסבה לגז?

לאור תקופת ההפעלה המצומצמת המתוכננת ליחידות המוסבות, רשות החשמל בחנה האם כדאי להמשיך עם פרויקט ההסבה, או להמשיך לעבוד בפחם, עד שנת 2029, אז יופסק השימוש ביחידות אלה בכל מקרה.

כאמור, רשות החשמל בחנה שתי חלופות:

• הסבת היחידות תימשך כמתוכנן, תושלם עד שנת 2026, והשימוש ביחידות המוסבות בשגרה יופסק בשנת 2029.
• ההסבה תיעצר כעת והיחידות ימשיכו לפעול על פחם כרגיל עד לשנת 2029.

בשתי החלופות, משנת 2029, היחידות לא יפעלו בשגרה, אלא כגיבוי במקרי חירום שונים.

לפי ניתוח רשות החשמל, המשך הסבת היחידות תעלה 1.1 מיליארד ₪ יותר מאשר תרחיש המשך שימוש בפחם בהיבטי בשל ההשקעה הנדרשת בהסבה.

אולם, בשעת חירום המצב משתנה. לפי הניתוח שבוצע, עד שנת 2030 צפוי ארוע חירום אחד לפחות, בו יהיה מחסור בגז במשק ולכן יהיה צורך לעשות שימוש ביחידות באמצעות פחם לתקופה של שבועיים לפחות. במקרה כזה, דווקא היחידות המוסבות לגז יוסבו בקלות בחזרה לפחם, בעוד שאת היחידות שנותרו פחמיות אך נכנסו למצב שימור לוקח כשבועיים להפעיל חזרה בפחם, במהלכן ייעשה שימוש בסולר בלית ברירה. לשימוש בסולר יש עלות עודפת של כמיליארד שיהיו במצב שימור יופעלו במשך שבועיים בעזרת סולר בעלות של מיליארד ₪. ההערכה היא כי מלבד מקרה חירום אחד עד שנת 2030, יהיו 2 ארועי חירום נוספים בהם יהיה מחסור בגז עד שנת 2045.

כלומר העלות העודפת של הסבת היחידות מתקזזת עם העלות העודפת של השימוש בסולר בתרחיש חירום.

בנוסף לכך, יש עלות חיצונית עודפת כתוצאה מזיהום האוויר העודף שייגרם משימוש בפחם במקום בגז עד שנת 2029, והוא מוערך בכ- 600 מיליון ₪, חציו מזהמי אוויר מקומיים שפוגעים בבריאות הציבור, וחציו גזי חממה שתורמים למשבר האקלים.

באשר לעלויות הדלקים, הם תלויים בהמון משתנים וקשה לצפות אותם, אך ההערכה היא כי השימוש בגז יהיה יקר יותר. ולמרות זאת, ההפרש לא מאוד גדול ומתקזז בשל עלויות תפעול ושימור היחידות עד שנת 2045 – מועד סיום חיי היחידות.

לפיכך, מסיכום המספרים יוצא שחלופת ההסבה יקרה יותר בין 0.1 ל- 1.2 מיליארד ₪ עד שנת 2030. סכום שלפי רשות החשמל אינו מהותי מבחינה כלכלית באופן מובהק על פני החלופה האחרת. לכן רשות החשמל ממליצה להמשיך עם תהליך הסבת היחידות לגז.

---

מסמכים רלוונטיים: