המשרד להגנת הסביבה מתנגד לתיקוני החקיקה המוצעים בטיוטת חוק ההסדרים שעליהם דיווחנו בשבוע שעבר, ושעוסקים בהאצת מיזמי תשתית לאומיים. במשרד אומרים שמדובר בהצעת חוק שגובשה ללא תיאום עימם.

הטיוטה כוללת הצעה להפריט את מערך היועצים הסביבתיים בוועדות התכנון, לערוך שינויים מהותיים בהנחיות להכנת תסקירי השפעה על הסביבה, לבטל את אישור רשות הטבע והגנים (רט"ג) לבניית תשתיות חיוניות העוברות בגנים לאומיים ושמורות טבע, ועוד.

במקביל, גם משרד האנרגיה מתנגד לסעיף בטיוטת חוק ההסדרים שמטיל על משרד האנרגיה חובה לקבל אישור ממשרד האוצר לפני קבלת החלטת מדיניות במשק החשמל, שעלות יישומה משמעותי. במשרד האנרגיה אומרים שאין צורך להציע מנגנון חדש, משום שהמנגנון הקיים לאישור החלטות מדיניות במשק החשמל הוא מוצלח ומאזן בין האינטרסים השונים, כולל האינטרסים הכלכליים.

מסמך התייחסות של המשרד להגנת הסביבה לטיוטת חוק ההסדרים מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק ההסדרים: צמצום סמכויות המשרד להגנ"ס, ועוד, 16.11.2025
2. שובה של הרפורמה: טיוטת חוק ההסדרים לאסדרת ענף הפסולת, 10.11.2025
3. חוק ההסדרים: רישוי סביבתי משולב, מתקני השבת אנרגיה מפסולת, ועוד, 22.2.2023
4. לאחר שנים: אושר חוק נימבי, 29.5.2023

חוק ההסדרים: החלשת היבטי איכות הסביבה במערך התכנון

כאמור, בימים האחרונים דיווחנו שבהמשך לאישור החוק לקידום תשתיות לאומית ('חוק נימבי') לפני כשנתיים, טיוטת חוק ההסדרים הנוכחית, הנלווה לתקציב 2026, מציעה להרחיב את החוק כדי להאיץ ולייעל קידום של מיזמי תשתית לאומיים באמצעות 3 שינויים עיקריים:

1. הפרטת מערך היועצים הסביבתיים בוועדות התכנון: במקום שאלה יהיו עובדים המשרד להגנ"ס, הם יהיו יועצים חיצוניים שייבחרו על-ידי ראש הוועדה ונציג המשרד להגנ"ס.
2. הקלות בתסקירי השפעה על סביבה.
3. ביטול הדרישה לקבל את אישור רשות הטבע והגנים (רט"ג) במיזמי תשתית לאומיים שעוברים בשמורות טבע וגנים לאומיים.

התנגדות להפרטת מערך הייעוץ הסביבתי בוועדות התכנון

במשרד להגנ"ס מתנגדים להפרטת מערך הייעוץ הסביבתי בוועדות התכנון, בטענה שהמנגנון הנוכחי שומר על האינטרס הציבורי, ובפרט במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל, שבה חשוב במיוחד לתכנן בראייה עתידית שמביאה בחשבון בעיות שעלולות להתעורר, ובמטרה למנוע את יצירתן באמצעות תכנון מקדים. במשרד מדגישים כי טיפול במפגעים סביבתיים לאחר הבנייה, הוא הרבה יותר יקר (ולפעמים בלתי אפשרי) מאשר מניעתם או צמצומם בשלב התכנון.

לצד זה, מודים במשרד שיש צורך להמשיך ולייעל את תהליך התכנון בכלל ואת התכנון הסביבתי בפרט, אלא שהדרך להתייעל אינה ביטול סמכויות ומתן הקלות שעלולים לפגוע בסביבה ובבריאות הציבור, אלא בחיזוק ועיבוי מערך התכנון הסביבתי באמצעות תקציבים וכוח אדם, כדי שיוכלו לתת מענה מקצועי ומהיר לצורכי התכנון.

במשרד להגנ"ס מדגישים שמשרד האוצר גיבש את ההצעה ללא תיאום עימם וכי הפרטת מערך הייעוץ הסביבתי במוסדות התכנון ומינוי יועצים חיצוניים במקומם עלול לפגוע בסביבה ובאינטרסים של הציבור.

בתדרוך לתקשורת שבו הוצגה תגובת המשרד להגנ"ס לחוק ההסדרים, אמר סמנכ"ל משאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנ"ס רני עמיר כי הצעת משרד האוצר מבטלת למעשה את התכנון הסביבתי ומסירה ממנה את שומר הסף, קרי את המשרד להגנ"ס. עוד טען שההצעה פוגעת בעקרון המניעה, עיקרון יסוד בתכנון הסביבתי שלפיו מניעת נזקים מראש מונעת בעתיד נזקים כלכליים, בריאותיים וסביבתיים.

זה המקום להזכיר שההצעה למנות יועצי סביבה חיצוניים ולצמצם את סמכויות המשרד להגנ"ס במינוי יועצי סביבה עלתה כבר בטיוטת חוק ההסדרים שפורסמה לפני כשנתיים. גם אז המשרד להגנ"ס התנגד להצעה, ובסופו של דבר גובש מתווה פשרה שקבע שיהיה אפשר למנות יועצי סביבה חיצוניים, אבל מי שיהיה אחראי למינוים יהיה המשרד להגנ"ס בלבד. נוסח הפשרה אושר בקריאה ראשונה אבל לא אושר בכנסת. הסעיף המוצע כעת בחוק ההסדרים חוזר לנוסח המקורי שמעניק את הסמכות למנות את יועצי הסביבה החיצוניים הן לנציג המשרד להגנ"ס בוועדה והן ליו"ר מוסד התכנון הרלוונטי.

הקלות בתסקירי ההשפעה על סביבה: סכנה לסביבה ולציבור

כדי להאיץ ולייעל תהליכי תכנון, טיוטת חוק ההסדרים מציעה למשרד הפנים לתקן את התקנות בנושא הכנת תסקירי השפעה על הסביבה ולקבוע בהן בין השאר הקלות בתחום ניטור אוויר, בחינת רעש וביצוע סקרים ודיגומים בקרקעות שיש חשד שהן מזוהמות.

במשרד להגנ"ס מדגישים שהמשמעות של שינויים אלה, חוץ מהעובדה שהם אינם תואמים לסטנדרטיים מקצועיים מקובלים, היא שמוסדות התכנון יאשרו תוכניות בלי לדעת מהי ההשפעה הסביבתית והבריאותית הצפויה שלהן, עד כדי סיכון הסביבה ובריאות הציבור. יתרה מזו, במשרד להגנ"ס טוענים שתיקון התקנות מנוגד להוראות החוק המסמיך, הדורשות ביצוע הערכת השפעה על הסביבה.

ביטול קבלת אישור רט"ג: חשש מפגיעה בערכי הטבע

אחד הסעיפים בפרק המוקדש לקידום מיזמי תשתית לאומיים, בטיוטת חוק ההסדרים, עוסק בביטול החובה לקבל את אישור רשות הטבע והגנים (רט"ג) לקידום פרויקטים ופעולות בנייה בשטחי גנים לאומיים ושמורות טבע.

במשרד להגנ"ס וברט"ג מתנגדים בחריפות להצעה ומסבירים שמשמעותה היא ששמורות טבע וגנים לאומיים יהפכו לשטחים "רגילים" מבחינה תכנונית, אף שמדובר בשטחים הרגישים והערכיים ביותר במדרג השטחים הפתוחים. עמיר אף ציין בתדרוך לתקשורת כי מדובר ב"השמדת ערך סביבתי".

לפי המשרד להגנ"ס, החלופה המוצעת בהצעת חוק ההסדרים, אינה ישימה ולא תאפשר לקבל החלטות רלוונטיות באשר לפגיעה אפשרית בשטחים כיוון שהיא מחייבת בדיקה פרטנית במועד שקבוע היום בחוק, אחרי אישור התוכנית, בשלב הביצוע. משום כך הצעת משרד האוצר לא באמת תייעל את תהליכי התכנון.

ההצעה לבטל את החובה לקבל את אישור רט"ג מצטרפת לעוד הצעות בטיוטת חוק ההסדרים שלטענת המשרד להגנ"ס מהותן היא להחליש את ההגנה על ערכי הטבע בהליכי תכנון ובנייה. בין ההצעות: ביטול החובה לקבל את אישור הוולחו"ף (הוועדה לשמירה על הסביבה החופית) לתוכניות בנייה המרוחקות פחות מ-350 מטר מהים, פגיעה בסמכויות פקיד היערות ועוד.

משרד האנרגיה מתנגד

גם משרד האנרגיה מתנגד לאחד הסעיפים של טיוטת חוק ההסדרים, שמציע להגביל את משרד האנרגיה כך שיחויב לקבל את אישור משרד האוצר לפני קבלת החלטת מדיניות שעלות יישומה גבוה מ-100 מלש"ח בשנה, או 300 מלש"ח רב-שנתי.

לפי משרד האנרגיה, מנגנון האישור של עקרונות מדיניות הקבוע היום בחוק עובד בצורה מצוינת, ומאזן את כל האינטרסים הרלוונטיים למשק החשמל - עלויות, אבטחת אמינות אספקת החשמל ומעבר למשק חשמל עצמאי ונקי יותר. במשרד האנרגיה מסבירים כי עקרונות המדיניות היום נקבעות לאחר התייעצות עם רשות החשמל, שבה חברים גם נציגים ממשרד האוצר. לכן, משרד האנרגיה מתנגד לסעיף המוצע על-ידי משרד האוצר בנוגע למתן סמכות למשרד האוצר ביחס לעקרונות מדיניות במשק החשמל. השינוי המוצע, יפגע באיזונים הנכונים במשק החשמל ועלול לעכב תהליכים קריטיים המקודמים היום במטרה לשמור על הביטחון האנרגטי של ישראל.

התייחסויות

מעמותת אדם טבע ודין נמסר: "בנוגע להאצת מיזמי תשתית לאומיים - מדובר במהלך הרסני לציבור ולסביבה עקב ההתייחסות בהצעה לשומרי הסף הסביבתיים כאל "חסמים". תחת המעטה של "קידום תשתיות לאומיות" מקודמים צעדים הרסניים וקיצוניים שמטרתם החלשת השיקול הסביבתי בהליכי התכנון, בעיקר באמצעות הפקעת הסמכויות מכל הגורמים והכלים האמונים על שמירת אינטרס זה וביניהם: המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, פקידי היערות, הועדה לשמירת הסביבה החופית, תסקיר השפעה על הסביבה ועוד.לדוגמא, ביטול הצורך בקבלת אישור רשות הטבע והגנים להעברת תשתיות כמו כבישים, מסילות או צינורות נפט בגנים לאומיים ושמורות טבע הינה הרסנית. שטחים אלו אהובים ומתויירים ע"י כל הציבור הישראלי ופגיעה בהם הינה בלתי הפיכה. ברור כי ערכי טבע, נוף ומורשת, שרשות הטבע והגנים מונתה בחוק לשמירתם, כולל מינים בסכנת הכחדה, עלולים להיפגע ואף להעלם כליל. בהצעת מוחבאות להן גם הצעה שעלולה להשפיע על כלל מערכת התכנון ולא רק על תכניות לתשתיות.  אחת ההצעות הבעייתיות ביותר היא הפקעת הסמכות לבחון את ההבטים הסביבתיים והבריאותיים בתכניות מידי המשרד להגנת הסביבה ואפשרות להעסיק יועצים פרטיים, חיצוניים, לבחון הבטים אלו. מלבד העובדה כי ליועצים אלו יכול להיות ניגוד עניינים, הרי שאין בידם את כלל הידע, הנסיון ואפשרות שיתופי הפעולה שיש לאנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה."

---

מסמכים רלוונטיים: