המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם המועצה הישראלי לבנייה ירוקה, פרסמו מסמך שעוסק במתודולוגיה להערכת ההשפעות הסביבתיות של מבנים במהלך מחזור חייהם (Whole Building Life Cycle Analysis – WBLCA). בעוד ש-LCA מתייחס לניתוח מחזור החיים של חומרים ותהליכים בבנייה, ה- WBLCAהוא ניתוח נרחב יותר של הבניין בכללותו.

מדובר בדוח שמציג תמונת מצב עדכנית של השימוש ב WBLCA בעולם ובישראל, והמלצות כיצד לקדם את הנושא בארץ. בהמשך, מתודולוגיה שכזו שמותאמת לישראל יכולה לסייע לצוותי תכנון ובנייה לעשות אופטימיזציה סביבתית ולצמצם את ההשפעות על הסביבה בשלבי הבנייה, התפעול והתחזוקה ובסוף החיים.

לפי המסמך, מקובל להעריך כי הסביבה הבנויה אחראית לכ-39% מפליטת גזי החממה השנתית העולמית. כ-28% מהן מיוחסות לאנרגיה הנצרכת לטובת השימוש במבנים, וכ-11% מהן מיוחסות לתהליכי הייצור של חומרי בנייה, השמתם במהלך הבנייה, פעולות לתחזוקתם וטיפול בהם בסוף מחזור שימוש.

המסמך מצורף בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. החל מספטמבר הורחבה חובת יישום תקן בנייה ירוקה, 14.9.2023
2. נכנס לתוקף תקן מחייב לבנייה ירוקה, 3.3.2022
3. חוק חדש מחייב בנייה ירוקה בכל הארץ, 30.8.2020
4. חלק מהדירות החדשות יחויבו בהצגת דירוג אנרגטי, 25.12.2022
5. תוכנית ממשלתית לקידום בנייה מאופסת אנרגיה, 10.9.2019

הערכת השפעה סביבתית של מבנים בישראל

רק בשנים האחרונות החלו לבצע ניתוח השפעה סביבתית של מבנים בארץ, אך לעיתים נדירות. הניתוח לפי הדוח, הניתוח מתבצע פעם אחת בשלב הסופי של התכנון או לאחר תחילת הבנייה, ואינו מהווה שיקול בבחינת חלופות התכנון.

במסמך המתודולוגיה מוצע לבחון כמה מהלכים בהקשר הזה, כדי לקדם את השימוש ב WBLCA בישראל, ביניהם:

• שינוי התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281) - מוצע להוסיף דרישה, שבדומה לכלי המדידה המובילים בעולם, תעניק ניקוד עבור ביצוע הערכת מחזור חיים למבנים, מדידה ודיווח של הפליטות, ו ניקוד נוסף עבור השגת הפחתה או עבור עמידה ביעדים שיוגדרו.
• לבחון חיוב הדרגתי של דיווח והפחתת פליטות באמצעות הערכת מחזור חיים למבנים.
• גיבוש מתודולוגיה והנחיות להערכת מחזור חיים של מבנים בישראל על בסיס התקינה הבינלאומית.
• בניית מאגר מידע ארצי לחומרי ומוצרי בנייה - בישראל אין כיום מאגר מידע מוסדר ורשמי אודות ההשפעות הסביבתיות מחומרים ומוצרים, אך המשרד להגנת הסביבה פועל כיום לבניית מאגר כזה.

שימוש ב WBLCA בעולם?

לפי מסמך המתודולוגיה, בחלק מהמדינות נקבעו דרישות המגבילות את היקף פליטות גזי החממה המקסימלי בכל פרויקט בנייה, ובחלק אחר קיימת כוונה לקבוע דרישות כאלו בעתיד. מדינות אחרות מחייבות ביצוע השוואה של המבנה המתוכנן למבנה ייחוס או לנתוני ייחוס גנריים והוכחת הפחתה. אמצעי מדיניות בולט נוסף הוא גיבוש של מתודולוגיה לאומית מקומית לביצוע הערכת מחזור חיים של מבנים.

אמצעי מדיניות נוסף הוא בניית מאגרי מידע ברמה הלאומית הכוללים מידע אודות ההשפעות הסביבתיות של חומרים, מוצרים ותהליכי בנייה. אמצעי מדיניות נוספים כוללים עדכון של מפרטי בנייה ורכש ממשלתיים, גיבוש תמריצים ועוד.

---

מסמכים רלוונטיים: