הפעימה השנייה של חובת יישום תקן בנייה ירוקה (5281) על סוגי מבנים חדשים נכנסה לתוקף החודש. מעתה, התקן יחול גם על מבני מגורים בבנייה רוויה (בניין הכולל 6 יח"ד ומעלה), ומבני תיירות, משרדים ומסחר ששטחם הוא 1,000 מ"ר ומעלה.
הפעימה הראשונה של יישום תקן הבנייה הירוקה על מבנים בישראל נכנסה לתוקף במרץ 2022 וכללה חובה לעמידה בתקן במקרה של בניית מבנים גדולים: בנייני מגורים רבי קומות, משרדים, מסחר ותיירות המתפרסים על שטח שח 5,000 מ"ר ומעלה, וכן בתי חולים ומרפאות מסוימות, מוסדות חינוך גדולים ובנייני התקהלות ציבורית מסוימים.
יישום תקן הבנייה הירוקה תורם לחיסכון בצריכת האנרגיה ולהפחתת פליטות גזי החממה, לשיפור בריאות הציבור על ידי הצללה, לאור ואוורור טבעיים, לחומרי בנייה "ירוקים", לשיפור איכות הבנייה ועוד. בין הקריטריונים הנמדדים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה ועוד.
התקנות לחיוב בנייה ירוקה (תקנות התכנון והבנייה (בנייה בת קיימה) אושרו בשנת 2020 ונקבע אז שהן ייכנסו לתוקף בשתי פעימות: במרץ 2022 ובספטמבר 2023.
קישורים לתקנות המחייבות בנייה ירוקה, ולדו"ח השפעות רגולציה של התקנות, מופיעים בתחתית הידיעה.
כתבות רלוונטיות:
להלן המבנים שיידרשו מעתה להיבנות בהתאם לתקן בנייה ירוקה:
כדי לעמוד בתקן, יש לצבור נקודות עד להשגה של כוכב אחד (מתוך 5 אפשריים). כוכב אחד שווה 55 נקודות. אולם במקרה של בתי ספר וגני ילדים יידרשו רק 40 נקודות בלבד כדי לעמוד בתקן.
הנקודות נצברות על ידי דירוג של המבנים מבחינות שונות, לרבות אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות.
הבנייה הירוקה מעניקה עמידות מוגברת למבנים המסייעת להיערך לשינויי אקלים. בנוסף לכך, היא מעודדת שימוש בצמחייה חסכונית במים ומחייבת קליטת גשם עירוני בתחומי המבנים כדי להעשיר את מי התהום. הדבר עשוי לסייע באירועי גשם קיצוניים, במניעת הצפות ובהרס תשתיות.
פורום 15 הרשויות המקומיות העצמאיות מיישמות את תקן הבנייה הירוקה משנת 2013. לאחר שהתקן נהפך למחייב בחודש מרץ 2022, הן החליטו להחמיר את יישומו בערים החברות בפורום.
אלה הם השינויים העיקריים שקבע הפורום לפני כשנה וחצי:
שווה גם להזכיר את הדיווח שלנו מסוף שנת 2022, לפיו נכנס לתוקף צו המחייב יזמים להציג דירוג אנרגטי של יחידות דיור חדשות כחלק מהמפרט במעמד המכירה. אלא שהחובה להציג דירוג אנרגטי חלה רק על דירות שבהן בוצע דירוג כזה. אין חובה חוקית לבצע את הדירוג אך הוא מופיע כקריטריון לקבלת תקן בנייה ירוקה.
כלומר, יזם שביצע דירוג אנרגטי כדי לעמוד בדרישות תקן בנייה ירוקה – חייב להציגו לרוכשים באופן שמגדיר הצו והתקנות הרלוונטיות.
הצגת הדירוג האנרגטי לרוכשי דירה נועדה לסייע להם להחליט לגבי הרכישה גם על סמך צריכת האנרגיה הצפויה להם בדירה בעתיד – וכך לעודד את היזמים לבנות דירות שיצרכו פחות אנרגיה. בדומה לדירוג האנרגטי של מוצרי חשמל, גם הדירוג האנרגטי של דירות מציע טווח מ-A + עד F, כך שככל שצריכת האנרגיה בדירה יעילה וחסכנית יותר, כך היא תדורג קרוב יותר ל-A +.
דירוג אנרגטי משקלל בין היתר את הבידוד התרמי של הבניין, גודל החלונות ביחידה, איכות הזכוכית, מיקום המבנה ויכולת ניצול אור השמש. משמעות הנתונים האלה היא חיסכון בצריכת חשמל ושמירה על הסביבה. דירוג גבוה יכול לחסוך כ-30% מצריכת האנרגיה בדירה על חימום וקירור.
---
מסמכים רלוונטיים: