בקול הקורא שפרסם משרד האנרגיה בחודש יוני האחרון, שהציע תמיכה במתקני חלוץ קטנים להשבת אנרגיה, זכו 6 זוכים, ביניהם מועצה אזורית תמר ואיגוד ערים מפרץ חיפה. הזוכים יבצעו פיילוטים להפקת אנרגיה ממגוון פסולות, לרבות גזם, עקר ופלסטיק שלא ניתנים למיחזור, ויהפכו אותם למגוון תוצרים אנרגטיים כגון מימן, מתנול, חשמל, חום ועוד.

מטרת הקול הקורא הייתה לבחון מתקני השבת אנרגיה מפסולת שיכולים לסייע לעמוד ביעדי הפחתת פליטות גזי חממה וייצור אנרגיה מתחדשת (30% עד 2030) שאליהם התחייבה הממשלה.

בנוסף לכך, הפרויקטים נועדו לבחון את ההשפעה הסביבתית של המתקנים וכן את האפשרות להקימם סמוך למוקדי הייצור של הפסולת השארייתית ולחסוך כך פליטות ועלויות חיצוניות ואחרות של שינוע פסולת ברחבי הארץ. זאת לצד צמצום ההטמנה – יעד מרכזי באסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה.

מחמת הקשר לנושאים שבהם הוא עוסק, הצטרף המשרד להגנת הסביבה להענקת התמיכה בקול הקורא, כך שסכום התמיכה הכולל יעמוד על 15 מיליון ₪.

עם זאת, המתקנים המתוכננים צפויים לטפל בכמויות פסולת קטנות ובסוגי פסולת מסוימים ולא אמורים להחליף מתקני ההשבה גדולים שמתוכננים לטפל בשאריות הפסולת העירונית שיישארו לאחר מיון ללא יכולת מיחזור.

כתבות רלוונטיות:

1. פורסמו הפרויקטים שיזכו למענק 23 מיליון ₪ בתחום האנרגיה הירוקה, 24.2.2022
2. הממשלה אישרה להקים מתקן השבת אנרגיה מפסולת, 18.10.2022
3. המשרד להגנ"ס עוצר את מתקני ההשבה, 06.8.2020
4. החברה הממשלתית מתכננת מתקן להפקת אנרגיה משריפת פסולת, 23.04.2018
5. אסטרטגיית הפסולת: נדרשים עוד 45 מתקני פסולת, 06.03.2022

השבת אנרגיה מפסולת – בהיקף קטן

התוכנית האסטרטגית לטיפול בפסולת עירונית של המשרד להגנת הסביבה מצביעה על נחיצותם של 3 מתקני השבה גדולים בארץ לטיפול בשאריות מיון שלא ניתן למחזר (כ-26% מהפסולת העירונית בשנת 2030). המתקנים מתוכננים לקום בנאות חובב בדרום (לאחרונה דיווחנו שהמהלך אושר בממשלה), בצפון ובמרכז הארץ.

התמיכה הצפויה להקמת מתקני חלוץ של השבת אנרגיה מפסולת נועדה רק למתקני השבה קטנים אשר מראש לא מיועדים לספק פתרון מרכזי לבעיית הטיפול בפסולת העירונית בארץ, אלא לזרמי פסולת מסוימים בלבד.

אחת ממטרות התמיכה במתקני החלוץ היא לבדוק את ההיתכנות הכלכלית והסביבתית של המתקנים הללו. בהתאם לכך יהיה אפשר לשכפלם ו/או להגדילם, בין היתר סמוך למוקדי הייצור של סוג הפסולת השאריתית שלה המתקן נותן מענה. היתרונות בהקמת המתקנים סמוך למקום ייצור הפסולת הוא כאמור החיסכון בפליטות ובעלויות שינוע ברחבי הארץ. הדבר יפה למשל להקמת מתקן השבת אנרגיה מגזם חקלאי סמוך לשטחים חקלאיים או מתקן השבת אנרגיה מפסולת תעשייתית כלשהי (פלסטיק או אחרת) סמוך לאזור תעשייה.

האנרגיה שתיוצר במתקנים הקטנים כתוצאה משריפת פסולת תוכל לשמש כמקור אנרגיה חלופי נוסף, יציב ואמין, לצד המשך פיתוח אנרגיה סולארית מהשמש. בנוסף לכך, הקמת המתקנים תספק פתרון מסוים לטיפול בפסולת שלא ניתן למחזר וכך תחסוך בשטחי הטמנה, שינוע פסולת ופליטת מזהמים וגזי חממה.

עדיפות למתקני גזיפיקציה ופירוליזה

המענק תיעדף מתקני טיפול בטכנולוגיות של גזיפיקציה ופירולוזיה, שהיעילות האנרגטית שלהם גדולה יותר לעומת השיטות ה'רגילות' להשבת אנרגיה מפסולת, ובפרט הפקת ביו-גז או שרפה של ביומסה (פסולת אורגנית).

בנוסף לכך, פירוליזה וגזיפיקציה נחשבות לטכנולוגיות 'נקיות' יותר לטיפול בפסולת, כלומר, כאלה הגורמות לפליטת מזהמים נמוכה יותר הודות לטמפרטורות הגבוהות שבהן מתבצע הטיפול, בין היתר. המאפיין של פליטות נמוכות לצד העובדה שמדובר במתקנים קטנים יכולים לסייע בהקמת המתקן סמוך למקור היווצרות הפסולת. מעבר לכל היתרונות שהזכרנו למעלה, הדבר עשוי לתת מענה לטענות נימבי NIMBY.

הפרויקטים להשבת אנרגיה מפסולת שיקבלו תמיכה

כאמור, 6 מיזמים צפויים לקבל תמיכה כוללת של כ- 15 מיליון ₪. להלן תמצית הפרויקטים:

• מועצה אזורית תמר: מענק של 3 מיליון ₪ עבור פרויקט גזיפיקציה במועצה. המתקן יטפל במגוון זרמי פסולת. תחילה יטפל בגזם ובשלב הבא יטפל בבוצת המט"ש ובמקטע האורגני של פסולת עירונית. האנרגיה שתיווצר תשמש לצריכה עצמית של המט"ש ולהנעת כלי רכב תפעוליים של המועצה.
• מפעל שרש ערכות נוודים: מענק של 1.9 מיליון ₪ עבור פרויקט להקמת מתקן גזיפיקציה שיכול לטפל בכ- 70 טון בשנה של שאריות פסולת מהמפעל, כגון שאריות פלסטיק, שלא ניתנות למיחזור והשבתן לחשמל. הפרויקט, לצד שימוש באנרגיה סולארית, יאפשר למפעל להיות מאופס פליטות כל ימות השנה.
• חברת חן הנדסה: מענק של 2.7 מיליון ₪ עבור מתקן בטכנולוגיית גזיפיקציה שתדגים את היכולת להפוך גזם לקיטור באתר במבוא חורון. הריאקטור של החברה תופס שטח קטן, עובד בטמפרטורה גבוהה (1,100-1,400 מעלות צלזיוס) ובעל יעילות אנרגטית גבוהה. התהליך מבוסס על מתודולוגיית חמצון המאפשר תפוקת אנרגיה גדולה של 1 MW מ-1 טון ביומסה בשעה. המערכת יכולה לטפל בזרמי פסולת מגוונים כגון עץ, גזם עירוני, פלסטיק וניילון, לרבות פסולת תעשייתית. כחלק מהפיילוט המערכת תוזן בסוגי פסולת נוספים כגון. הגז שנוצר, סינגז עשיר במימן, ישמש להפעלת דוד קיטור במפעל תעשיתי כתחליף לדלקים פוסילים, במחיר חסכוני. כמו כן, ייבחנו לו שימושים נוספים כמו ייצור מימן לתחבורה ולתעשייה, ייצור חשמל והפעלת גנרטור.
• מכון המחקר מיגל: מענק של 1.3 מיליון ₪ עבור הקמת מתקן חדשני לעיכול תרמופילי אנאירובי להפקת מים ממוחזרים וביוגז מעקר (פסולת נוזלית שנותרת לאחר הפקת שמן זית) שכיום אין לה פתרון יישומי מלבד פיזורה בהיקפים קטנים באופן מבוקר בשטחים חקלאיים. המתקן צפוי לטפל ב- 100 מ"ק ביום. פסולת העקר מתוכננת להיאסף מ-20 בתי-בד לערך.
• איגוד ערים מפרץ חיפה: מענק של 3 מיליון ₪ עבור מתקן גזיפיקציה משאריות מיון ומגוון פסולות, שמהן ייוצר מתנול שישמש כתחליף דלק ירוק. האיגוד צפוי לחבור לשתי חברות אירופאיות המתמחות בתחום הגזיפיקציה לצורך הקמת והפעלת המתקן. המתקן צפוי לטפל בכ-200 ק"ג פסולת ליום, כמות קטנה ביחס ל 14 אלף טון פסולת עירונית שיש לרשויות המקומיות באיגוד לטפל ביום – אך אחת ממטרות המיזם היא לבחון את יעילות הטיפול לקראת הרחבתו.
• מירמוב איליה: מענק של כמיליון ₪ עבור הקמת מתקן ראשון למיחזור צמיגים שיאפשר לקחת צמיג ישן ולהפיק ממרכיביו חומרים לייצור צמיג חדש. כיום הטכנולוגיות הקיימות לא מספקות מיחזור איכותי מספיק של גומי. גם מחירי הגומי הולכים ועולים. באמצעות טכנולוגיה חדשה יצרני גומי יוכלו להפחית את עלויות הייצור וחומרי הגלם למפעלי מיחזור הצמיגים ולייצר מוצרים באיכות טובה בתהליך נטול פסולת. היעילות האנרגטית צפויה להשתפר ב-75% לעומת כל תהליך דומה. המענק יוקדש בין היתר לתכנון ולייצור של מתקנים למפעל.

התייחסויות

ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה: "על מנת לעמוד ביעדי הפחתת פליטות ומעבר למשק חשמל המבוסס על אנרגיות מתחדשות חשוב מאד להגדיל את מגוון מקורות האנרגיות החלופיות בישראל ולא להתבסס רק על אנרגיה סולארית. השבת אנרגיה מפסולת נותנת מענה כזה וגם פותרת בעיה גדולה לא פחות של פסולת שאינה ניתנת למחזור.

אני מברך על שיתוף הפעולה עם המשרד להגנת הסביבה ומקווה כי העבודה המשותפת תסייע בבחינה ואימוץ טכנולוגיות חדשניות להשבת אנרגיה מפסולת".

סמנכ"ל בכיר שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה, אלעד עמיחי: "מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד לצמצום ההטמנה ל-20% עד שנת 2030. קידום השבת אנרגיה מפסולת שאריתית שאיננה ניתנת למִיחזור הוא צעד נוסף חשוב בכיוון. המשרד להגנת הסביבה גאה לתמוך ביזמות הישראלית לבחינת דרכים טובות ויעילות יותר להשבת אנרגיה.

 אנו מאחלים ליזמים הצלחה בדרכם ומקווים שהטכנולוגיה שיְפתחו תתרום בין השאר לסביבה, לאנרגיה ולכלכלה ותגיע גם לעולם".

---

מסמכים רלוונטיים: