המשרד להגנת הסביבה שלח לאחרונה דרישות תשלום בסך 48 מיליון ₪ ל-9 חברות משקאות בגין אי עמידתן ביעדי האיסוף והמיחזור של מכלי משקה גדולים בשנת 2016. הסיבה שרק כעת נשלחות דרישות התשלום היא המתנה לסיום תהליך הערעור שהגישו יצרניות המשקאות לבית המשפט, שהסתיים בחודש שעבר בדחיית הערעור.

בנוסף לכך, המשרד להגנ"ס הוציא כעת גם דרישות תשלום בסך כולל של 1.5 מיליון ₪ ל-4 חברות בגין אי עמידה ביעדי האיסוף של מכלי משקה קטנים.

עוד נזכיר כי בעוד פחות מ- 4 חודשים, ב-1.12.2021 ייכנס לתוקף חוק הפיקדון גם על מכלי המשקה הגדולים. השרה להגנ"ס, תמר זנדברג, קיימה השבוע דיונים עם בעלי העניין השונים כדי לוודא שהם נערכים בהתאם ולהבין את האתגרים.

כתבות רלוונטיות:

1. יצרני המשקאות ישלמו קנס של 48 מיליון ₪, 28.5.2018
2. עתירה לבג"ץ ומעצר בחשד למרמה, זיוף והלבנת הון, 21.12.2017
3. 100 מיליון ₪ למכונות אוטומטיות לאיסוף בקבוקים, 10.6.2021
4. ההחלטה על פיקדון לבקבוקים גדולים נדחתה, 22.09.2020
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

בית המשפט קיבל את עמדת המשרד להגנ"ס

בשנת 2019 המשרד להגנת הסביבה הטיל עיצומים כספיים בסך 48 מיליון ₪ על יצרנים ויבואנים של מכלי משקה גדולים, לאחר שנמצא כי לא עמדו ביעדי האיסוף והמיחזור הקבועים בחוק לשנת 2016. לחברות היה חוסר של 80 מיליון מכלי משקה בשנת 2016 ועבור כל בקבוק חסר הן נקנסו ב-60 אג', בסך הכול 48 מיליון ₪.

בעקבות כך, החברות – טמפו, החברה המרכזית למשקאות, IBBL, יפאורה תבורי, מי עדן, יקבי חברון, שופרסל, גוטגולד ואקו-אלפא - הגישו ערעור לבית המשפט והוא התקבל חלקית: בית המשפט קבע שהיבואנים והיצרנים אמנם לא עמדו ביעדים אך המשרד להגנ"ס היה צריך להכיר באיסוף רטרואקטיבי של מכלי משקה שביצעו החברות.

שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין ולאחרונה פסק בית המשפט בירושלים לטובת המשרד להגנ"ס וקבע כי הוא בחן בצורה מקיפה את טענות היצרנים והיבואנים ובתגובה נימק את עמדתו להטיל עליהם קנסות. כמו כן קבע בית המשפט שהמשרד רשאי לבקש אסמכתאות לא רק כשעולה חשד לדיווחים כוזבים אלא באופן שוטף.

השופט אף מתח ביקורת על טענת החברות לפיה יש להכיר באיסוף מכלי משקה שנעשה באופן רטרואקטיבי וקבע כי הדבר יכול להביא לפיתוח תעשייה של רכישת איסוף ומחזור על ידי גופים אחרים בדיעבד, על ידי מי שלא הצליח לעמוד ביעדים.

בעקבות החלטת בית המשפט, המשרד להגנ"ס שב ושלח ל-9 החברות את דרישות התשלום המקוריות, בסך 48 מיליון ₪, על אי עמידה ביעדי האיסוף שנת 2016. בנוסף לכך, בית המשפט הטיל עליהן תשלום הוצאות לטובת המשרד בסך של 30 אלף ₪.

מדוע יצרני המשקאות קיבלו קנס של 48 מיליון ₪ ?

בהתאם ליעדי האיסוף של מכלי משקה גדולים בחוק הפקדון שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2016, אי עמידה ביעד של 55% תגרום להטלת קנס על היצרן או היבואן בגובה 60 אגורות על כל מכל משקה גדול שלא אסף בהתאם ליעד.

בעת הטלת הקנס (שנת 2018), המשרד להגנ"ס הסביר כי בשל חשד בדבר אמינות הנתונים המדווחים הוא החל בהליך ביקורת על היקף איסוף מכלי המשקה של תאגיד אל"ה בשנת 2016. הביקורת העלתה כי יש פער בין מכלי המשקה שהוכרו על ידי אל"ה לבין הדיווחים של קבלני משנה שאספו מכלים, כפי שנתקבלו ממנה. יש לציין שחלק מממצאי דו"ח הביקורת התבססו על אומדנים סטטיסטיים.

הפערים בדיווח הציבו את נתוני האיסוף בפועל של אל"ה על חוסר של כ-80 מיליון מכלי משקה בשנת 2016 שבגינן הוטל קנס של 60 אג' לבקבוק, קרי כ-48 מיליון ₪ שכעת יצרני ויבואני המשקאות שהתקשרו עם אל"ה נדרשים לשלם.

1.5 מיליון ₪ ל-4 חברות אחרות בשל חוק הפיקדון

בנוסף לכך, המשרד להגנ"ס מעדכן כי שלח דרישות תשלום קנס בסכום מצטבר של 1.5 מיליון ₪ ל-4 חברות נוספות בגין אי-עמידה ביעדי האיסוף של מכלי משקה קטנים, בהתבסס על ביקורת חשבונאית שערך המשרד. החברות הן אדיר סחר, אלטרנטיבה סחר, צרפת ישראל וניצן מוצרי מזון. 

לאן משמש הכסף מהקנסות?

הכסף מהעיצומים הכספיים עתיד לעבור לחשבון 'חוק הפיקדון' בקרן הניקיון, שמוקדש לעידוד הִמיחזור של מכלי משקה, לקידום ביצועו ואכיפתו של חוק הפיקדון ולמטרות נוספות כלליות של המשרד להגנת הסביבה שלא בהכרח קשורות לחוק הפיקדון.

ב-8 השנים האחרונות עמד ממוצע ההכנסות לחשבון 'חוק הפיקדון' בקרן הניקיון על כ- 3.5 מלש"ח בשנה. כלומר, הקנסות המדוברים בגובה 48 מלש"ח שווי ערך להכנסה ממוצעת של 13 שנים בחשבון זה, שהכספים אליו מגיעים בעיקר מקנסות על אי עמידה בחוק הפיקדון.

נכון לסוף שנת 2020, נותרו בחשבון חוק הפיקדון בקרן הניקיון כ- 13 מלש"ח, עודף שהצטבר משנים קודמות.

תזכורת לחברות בישראל: תיישמו את חוקי אחריות יצרן

בעקבות החלטת בית המשפט והטלת הקנסות הגבוהים, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, אלעד עמיחי, הפיץ מכתב הבהרה לכלל היבואנים והיצרנים הכלולים בחוקי אחריות יצרן מורחבת, לרבות חוק הפיקדון, חוק הצמיגים, חוק האריזות וחוק פסולת אלקטרונית. במכתב עודכנו הנמענים בפסק הדין של בית המשפט וחודדו חובותיהם לאסוף, למחזר, לנהל רישום מלא ומפורט של המידע ולדווח.

דיונים לקראת תחילת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים

כזכור, חוק הפיקדון למכלים גדולים צפוי להיכנס לתוקף ב-1.12.2021. אי לכך, השרה להגנ"ס, תמר זנדברג, החלה בדיונים עם בעלי העניין שמטרתם להיערך בהתאם ולהתמודד עם האתגרים בזמן.

הדיונים התקיימו עם היצרנים והיבואנים של המשקאות הקלים, התאחדות התעשיינים, בתי העסק והקמעונאים ואיגוד לשכות המסחר.

ההיערכות ליישום הרחבת הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים מעלה אתגרים כלכליים, לוגיסטיים, צרכניים ועוד. בדיון עם בעלי העניין עלו מספר נושאים, בהם קביעת סטנדרטים לעניין תדירות האיסוף של מכלי המשקה הגדולים מבתי עסק, היערכות לפינוי המיחזוריות מהמרחב הציבורי, היערכות לקראת הצבת מכונות בבתי העסק לאיסוף אוטומטי ובקרה על יצוא מכלי משקה למיחזור בחו"ל.

התייחסויות

תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה: "על היצרנים והיבואנים של מכלי המשקה לשאת באחריות המלאה לאיסופם, להעברתם למיחזור ולהחזרת דמי הפיקדון לציבור על-פי חוק. המשרד להגנת הסביבה פועל למען רווחת הציבור ושמירה על הסביבה, ולכן לא יאפשר לחברות לפעול בניגוד לחוק. נוודא שבכל פעם שלא יעמדו ביעדים הן ייקנסו. ההחלטה להחיל את מנגנון הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים היא מוצדקת ונכונה, ואני קוראת ליצרנים וליבואנים של מכלי המשקה להתכונן לקראת החלתו ב-1 בדצמבר".

חשוב לנו כמשרד לעשות את הצעד והתהליך הזה ביחד איתכם, לשמוע את הדברים שאנו יכולים לסייע בהם כבר עכשיו, ולהיערך מבעוד מועד. המטרה שלנו שהיא שנעשה זאת בצורה החלקה והטובה ביותר, עבורכם ועבור כל החוליות שבשרשרת - ובעיקר עבור הציבור הישראלי, שיפגוש את חוק הפיקדון בהרגלים של חיי היום-יום שלו. כדי שחוק הפיקדון ייושם באופן הנכון ביותר ברמה התפעולית ותוך רתימת הציבור, על כל הגורמים לפעול יחד כמשימה משותפת".

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: