אקלים כלכלה ופוליטיקה: העתיד של מיחזור האלקטרוניקה כבר כאן !
מאמר: כחלק מהמגמה העולמית, מפעל המיחזור 'גוד טוק' שהחל לפעול לפני כשנה, קולט רדיאטורים של מזגנים ביתיים ותעשייתיים, ומפריד מהם אלומיניום ונחושת בתהליך מפוקח וסביבתי
  • מאת: שלומי בש, מנכ"ל חברת גוד טוק
  • פורסם בתאריך: 30/1/2022

ענף הפסולת השתנה כאשר קולטת הפסולת הגדולה בעולם, הלוא היא סין, החלה להפנים את הנזקים הכרוכים בהיותה "פח הזבל של העולם". כך, לפני שנים אחדות, המדינה שהייתה קולטת כמויות אדירות של פסולת ממדינות המערב, החילה רגולציה והגבלות נוקשות על ייבוא פסולת למיחזור, ובפרט על ייבוא של "פסולת מעורבת" (לא ממוינת), והשיבה מאות מכולות עם פסולת מעורבת לספקים ברחבי העולם.

לאחר שמדינות ה-OECD הפנימו את השינוי במדיניות הסינית, הן החלו בהקמת מפעלים חדשים בשטחן להפרדה ומיון של הפסולת לרכיביה השונים. הפרדה ומיון כשלב ראשון בתהליך המיחזור, הוא פתרון סביבתי, אך גם יקר יותר, ביחס לתהליכי המיחזור הנחותים שהיו נהוגים בסין.

אמנם, ההקמה והתפעול של מפעלי המיון כרוכה בהשקעה גדולה, אך המיון משפר את איכות התוצר הסופי (זרם פסולת ממוין המיועד למפעלי מיחזור) ומחירו בשוק עולה בהתאם. כלומר, בהיבט כלכלי, מפעלי המיון אמורים לשפר את איכות התוצר כך שיקבלו בגינו מחיר שיכסה את עלות הקמת המפעל, התפעול השוטף וגם תותיר רווח ליזם.

מגמה נוספת שסייעה להקמת מפעלי המיחזור במדינות המערביות, הייתה עלייה במחירי השינוע ובמחירי חומרי הגלם, שאפשרה גם לחומר גלם ממוחזר איכותי ויקר יותר, להתחרות במחיר של חומר גלם בתולי.

מפעל חדש למיחזור רדיאטורים בישראל

המגמות האלה הגיעו גם לישראל. לדוגמא, חברת 'גוד טוק' (Good Talk) שבשנת 2021 הקימה מפעל שמטפל ברדיאטורים של מזגנים ביתיים ובמערכות מיזוג תעשייתיות, במטרה להוסיף ערך לשרשרת המיחזור על ידי הפרדה איכותית יותר של הפסולת.

המפעל מפריד את שני המרכיבים העיקריים ברדיאטור: נחושת ואלומיניום – שתי מתכות בעלות ביקוש הולך וגובר.

הביקוש לנחושת גובר בשל יכולת הולכת החשמל שלה שמתאים למוצרים אלקטרוניים – שכידוע הביקוש אליהם גובר. הביקוש לאלומיניום גובר בשל יכולות הולכה תרמית, יכולת עיבוד פלסטי גבוהה ומשקל סגולי קל יחסית של  2.7 גר למ"ר – תכונות שהופכים את האלומיניום לאטרקטיבי במיוחד עבור תעשיית הרכב העולמית, במטרה להפחית את משקל כלי הרכב ואנרגיית ההנעה שלהם.

המפעל של גוד טוק גורס את הרדיאטור לפתיתי מתכת קטנים ומשתמש בהפרש המשקל הסגולי כדי להפריד בין שתי סוגי המתכות (נחושת שוקלת יותר מפי 3 מאלומיניום). כיום המפעל מטפל בכ-200 טון רדיאטורים מדי חודש, והוא מצליח להגיע לרמת הפרדה גבוהה עם אחוז בודד של מזהמים בכל מתכת ומוכר את פתיתי המתכת בהתאם למחירן בבורסת המתכות – ה LME – London metals exchange.

בנוסף לכמות הרדיאטורים המטופלת במפעל גוד טוק, ההערכה היא שיש כ-350 טונות מדי חודש בחודשי הקיץ וכ-250 טונות של רדיאטורים בחודשי החורף שמיוצאים כיום כפסולת מעורבת.

כצעד משלים מתעתד לקום מפעל נוסף בבעלות של אלקטרה צריכה, אולטרייד ותאגיד המחזור מאי, שישלים את שרשרת המיחזור של מזגנים על ידי טיפול בגז הקירור של המזגנים, שפליטתו ידועה כמזיקה לאטמוספירה ולשינוי האקלים.

היתרונות הסביבתיים של תהליך המיחזור המכני

החלופה הקיימת לזו של חברת גוד טוק לטיפול ברדיאטורים נחשבת למזהמת בהרבה. היא כוללת כיבוש של הרדיאטורים לכדי קוביות דחוסות ושליחתם למפעלי יציקה שמפרידים את האלומיניום מהנחושת על ידי התכה, מכיוון שטמפרטורת ההתכה של אלומיניום נמוכה יותר, הוא נוזל ומופרד מהנחושת.

אלא שמדובר בתהליך עתיר בצריכת אנרגיה (נדרש חום גבוה להתכת אלומיניום) ורוב מפעלי היציקה משתמשים בדלק מסוג מזוט כמקור אנרגיה, והוא ידוע בתכונותיו המזהמות. לכן ההפרדה בשיטות המכניות כפי שנעשית במפעל גוד טוק, שכוללות שימוש מצומצם בדלקים מזהמים, הינה סביבתית יותר.

טיפול מזהם בפסולת אלקטרונית ביו"ש

כיום רוב חומרי הגלם לתעשיית הפסולת האלקטרונית מגיע משטחי הרשות הפלסטינית או משטחי B ביו"ש, שם הם עוברים טיפול מזהם, שאינו תואם את אמנת ה-CENELEC למיחזור אלקטרוניקה שעליה חתומה ישראל.

ראייה בת-קיימא צריכה לשקלל את רמת הזיהום של תוצרים ומוצרים בכל שרשרת האספקה ולא רק את הזיהום הנוצר באופן מקומי, בישראל. על המדינה לעודד יוזמות פרטיות לטיפול בפסולת ולהימנע מהחמרת הרגולציה הסביבתית ומהטלת מס פחמן שיעביר את הזיהום מישראל למדינות עולם שלישי, שאין בהן רגולציה סביבתית ושפעילותן התעשייתית תזיק יותר לסביבה ולאקלים.

חשוב לזכור כי אין באמת גבולות במה שקשור לכדור הארץ שלנו. מה שמזהם בשטחי A ו-B – מזהם בוודאי גם בשטחי C ומגיע גם לגוש דן. מדובר באותם הנחלים ובאותו התוואי הגיאוגרפי. ברמת שינוי האקלים, המיקום הגיאוגרפי כלל לא חשוב, פליטת גזי חממה באינדונזיה, בזימבבואה ובסין מזיקים כמו בוושינגטון, קופנהאגן ותל אביב. לכן יש לקוות שממשלות וקובעי מדיניות יעודדו יזמים ומפעלים מקומיים שנוטלים חלק בשרשרת הערך של המיחזור וינחילו מדיניות מעשית בראייה זו.


המאמר נכתב על ידי שלומי בש, מנכ"ל חברת גוד טוק (Good Talk) בעלת מפעל למיחזור רדיאטורים של מזגנים ביתיים ותעשייתיים