האם אחרי כמעט שנתיים של הצעות שפורסמו ונגנזו, דיונים, מחלוקות וניסיונות לקדם את הנושא בדרכים שונות, הרפורמה בענף הפסולת סוף סוף יוצאת לדרך?

אם להאמין לדברים שנאמרו במושב שעסק בפסולת עירונית שנערך במסגרת ועידת השלטון המקומי (מוני אקספו 2026) שנערכה השבוע, התשובה היא כן.

כבר בדברי הברכה שנשאה בפתח המושב הכריזה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן על קידום הרפורמה המבוססת על הקמת רשות פסולת לאומית שתהיה גוף מקצועי שירכז לראשונה את ניהול משק הפסולת בישראל תחת קורת גג אחת.

עוד הוסיפה כי הרשות תוביל את התכנון האסטרטגי של משק הפסולת, את פיתוח התשתיות, קידום מתקני מיחזור והשבה, הפיקוח והאסדרה של התחום, כדי להבטיח שירות יעיל, מתקדם ורציף לכלל הרשויות המקומיות ותושבי ישראל.

בהמשך המושב הציג נציג משרד האוצר, רכז סביבה ומים באגף התקציבים עידו מור את עיקרי הרפורמה שדומה להצעות הקודמות של האוצר ומבוססת על חקיקת חוק מסגרת אחוד למשק הפסולת, ביטול היטל ההטמנה ומעבר למודל תעריפי, הקמת רשות פסולת שתהיה אחראית לניהול משק הפסולת (במקטע החוץ-עירוני) והקמת מנגנון רישוי ופיקוח בדומה למנגנון בחוק פסולת בניין שכפי שדיווחנו אושר לאחרונה בוועדת הפנים והגנ"ס והעובר לאישור במליאה.

במושב, שכותרתו הייתה "מי ינהל את משק הפסולת העירונית?" השתתפו גם נציגים של השלטון המקומי והאזורי והשוק הפרטי שמצד אחד בירכו על הרפורמה המתוכננת, אך גם הדגישו שיש לדאוג לפתרונות ביניים בדמות הגדלת נפחי הטמנה. כמו כן עלתה דרישה מצד נציגי השלטון המקומי כי יש לדאוג שתהיה להם נציגות רחבה בוועד המנהל של רשות הפסולת.

כתבות רלוונטיות:

1. מזמינים את הציבור להתייחס לתוכנית אסדרת משק הפסולת, 29.01.2026
2. כולם בעד רפורמה בענף הפסולת, אך חלוקים על המתווה, 13.01.2026
3. הרשימה המלאה: 50 מתקני הפסולת שמתוכננים בישראל, 04.02.2026
4. מצוקת נפח ההטמנה תימשך השנה, אך צפויה להיפתר לאחר מכן, 28.01.2026
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

השרה סילמן: תוקם רשות פסולת

בדברי הברכה שנשאה בפתיחת המושב הכריזה השרה להגנ"ס עידית סילמן כאמור על קידום רפורמה בענף הפסולת שעיקריה ביטול היטל ההטמנה והקמת רשות פסולת שתרכז ותנהל את משק הפסולת בישראל.

השרה סיפרה כי בחצי שנה האחרונה מתנהלים דיונים בוועדה הבין-משרדית של המשרד להגנ"ס ומשרד האוצר כדי לגבש מתווה להסדרת הטיפול בפסולת. לדבריה, עבודת הוועדה כמעט הסתיימה ובימים אלה מנסחים את הדוח הסופי ואת המלצותיו. אחרי פרסום ההמלצות הוועדה הבין-משרדית, הן יובאו לאישור הממשלה ולאחר מכן יתחיל המשרד להגנ"ס לעבוד על תזכיר החוק שיסדיר את הנושא. בדבריה הדגישה השרה כי השלטון המקומי והאזורי יהיו שותף מלא ברשות הפסולת ובתהליך קבלת ההחלטות.

נציין שבדבריה סילמן הזכירה שיש במשרדה גם קולות אחרים שמתנגדים להקמת הרשות, אך הדגישה כי הרפורמה היא הדבר הנכון למשק הפסולת.

כזכור, כפי שדיווחנו, התנגד המשרד להגנ"ס בחריפות להצעת הרפורמה שמשרד האוצר צירף לטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026. השרה ובכיריה משרדיה כינו את ההצעה "מחטף" וטענו שהמשרד אומנם תומך באסדרה של ענף הפסולת באמצעות חקיקה מרכזית, ושהוא אף פועל לקידומה, אך שהתהליך חייב להיעשות בהליך מקצועי, סדור ושקוף לבעלי העניין ולציבור, ולהתבסס על מנגנונים מקובלים באיחוד האירופי וב-OECD.

עיקרי הרפורמה: חוק מסגרת, ביטול היטל הטמנה, הקמת רשות פסולת

במושב שנערך במסגרת ועידת השלטון המקומי הציג רכז סביבה ומים באגף התקציבים במשרד האוצר עידו מור את עיקרי הרפורמה, שדומה מאוד להצעות הקודמות של משרד האוצר שנכללו בשנתיים האחרונות בטיוטות חוק ההסדרים.

כמו בהצעות קודמות, גם המתווה הנוכחי מבוסס על מעבר למשק כלכלי סגור, מנגנון רישוי ייעודי, ורשות מרכזית עצמאית. באוצר מדגישים שהרפורמה מבוססת על המודל שהוכיח את עצמו בענפי תשתית אחרים (חשמל ומים) שבהם יש הפרדה בין הרגולטור הסביבתי החיצוני (המשרד להגנ"ס) לבין הגוף המתכנן והמפתח (רשות ייעודית).

בבסיס הרפורמה יעמדו היעדים הלאומיים ותוכנית פיתוח שרשות הפסולת תגבש ותובא לאישור הממשלה ויוקצה לה תקציב.

הרפורמה תהיה מבוססת על 2 היבטים:

1. אסדרה מוסדית וחקיקתית:
   • חקיקת חוק מסגרת אחוד לכל משק הפסולת: חוק המסגרת יעסוק לא רק בפסולת עירונית אלא גם באחריות יצרן ובפסולת בניין. כך יובטח שיהיה רגולטור אחד בדמות המשרד להגנ"ס שיראה את כל התמונה.
   • הקמת רשות פסולת עצמאית: הרשות תקבע את התעריף שהרשויות המקומיות ישלמו על המקטע החוץ-עירוני וגם כיצד יושקעו הכספים. התעריף ייקבע לפי הצרכים והרשויות ישלמו רק עליהם.
   • רישוי ופיקוח על כלל העוסקים בענף: הכוונה לגבש מנגנון שדומה לזה שבחוק פסולת בניין.
2. כלים כלכליים ומנגנוני שוק:
   • מעבר לכללים גמישים במקום חקיקה ראשית לטובת התאמה לתנאי השוק.
   • מעבר למודל תעריפי המבוסס על עלות, וסגירת המשק ברמה הארצית במקטע החוץ-עירוני.
   • קביעת כללים לאופן ביצוע עסקאות בין בעלי רישיון.

כיצד ייקבע התעריף שייגבה מהרשויות?

במשרד האוצר סבורים שמעבר למודל כלכלי המבוסס על תעריפים יאפשר גמישות רבה יותר מאשר היטל הטמנה שהרשויות שילמו עד כה.

בהקשר זה מור הודה שהמודל הכלכלי של היטל הטמנה שנהוג כיום בענף הפסולת העירונית לא צלח וגרם להתייקרות ניכרת בעלויות הטיפול בפסולת, אלא שהתמורה כמעט שלא השתפרה ובעיקר שהיטל ההטמנה לא סייע בקידום הקמת תשתיות טיפול. נוסף על כך, ציין מור, היטל ההטמנה יצר תמריץ לפשיעה כלכלית שהלכה והתגברה ופגעה ברשויות המקומיות.

לעומת זאת, באמצעות מעבר למודל תעריפי, אפשר למשל לעודד הפרדה במקור, שמייתרת הקמת מתקני מיון, באמצעות גביית תעריף נמוך יותר על פסולת שהופרדה.

התעריף המערכתי שהרשויות ישלמו ייקבע לפי העקרונות האלה:

• משק חוץ-עירוני סגור: סך התשלומים בכל שנה ינוהלו ע"י מנהל המערכת וישמשו למימון צורכי משק הפסולת בלבד.
• תעריף מערכתי: המחיר הנגבה מכלל הצרכנים ישקף את מלוא העלויות הנדרשות במשק עבור אספקה של אותו סוג שירות, ויכלול את מלוא העלויות הישירות הנדרשות למדיניות הסביבתית.
• דיפרנציאליות: ייקבעו תעריפים שונים לפי איכות הפסולת המיוצרת ברשות המקומית, לפי מדיניות הממשלה רשות הפסולת – עלות שינוע דיפרנציאלית.
• תעריף משלים: התעריף הוא רק משלים לעסקאות של השוק.

המקטע הפנים-עירוני יישאר באחראיות השלטון המקומי

בדבריו מור הסביר שניהול המקטע הפנים-עירוני יהיה באחריות הרשויות המקומיות והדגיש שרשות הפסולת לא תתערב בנושאים שהשוק והרשויות יודעים לנהל בעצמם.

ניהול המקטע הפנים-עירוני יתבסס על 2 עקרונות עיקריים:

1. חלוקת אחריות וגמישות רגולטורית:
   • משק פתוח: האיסוף ינוהל עצמאית ויישאר באחריות הרשויות המקומיות בלבד. הכוונה תיעשה באמצעות התעריף שייגבה מהן.
   • סמכות התערבות: מור הסביר שהייתה מחלוקת בוועדה לגבי מידת התערבות רשות הפסולת במקטע הפנים-עירוני, אך לבסוף הוחלט שהמדינה לא תתערב במקטע הפנים-עירוני מלבד מתן תמריצים חיצוניים. לרשות הפסולת תהיה סמכות להתערב רק במקומות חריגים, למשל בהקמת מתקני טיפול אזוריים גדולים, מיזמים שלרשויות קשה לקדם בגלל גודלם.
   • אחריות יצרן מורחבת (EPR): מנגנוני אחריות יצרן מורחבת יוטמעו בענף באמצעות כללים שיכללו ברגולציה החדשה.
2. כלכלה:
   • הצמדת חלק מנוסחת הארנונה לתעריף הארצי: צמצום חשיפת הרשויות לשינויי עלויות.
   • אפשרות להפריד את עלות הפסולת מהארנונה: הרשויות יוכלו להפריד בין עלויות הפסולות מהארנונה באמצעות מודלים שונים ולפי כללים פשוטים.
   • תעריף ארצי דיפרנציאלי: ייקבע לפי רמת הטיפול.

הרשויות המקומיות: נפח ההטמנה אוזל, דרוש פתרון ביניים

יו"ר פארק המיחזור חירייה – איגוד ערים דן לתברואה וסגן ראש עיריית תל אביב–יפו ראובן לדיאנסקי השתתף גם הוא במושב שהוקדש לענף הפסולת העירונית והדגיש שהשלטון המקומי חייב להיות גורם בעל השפעה בכל גוף שיוקם לניהול משק הפסולת.

עוד ציין כי לשלטון המקומי יש תפקיד קריטי בניהול משק הפסולת בישראל כיוון שהרשויות המקומיות פוגשות את הנושא מדי יום והאחריות לטיפול בפסולת היא מהחובות הבסיסיות ביותר של הרשויות כלפי התושבים.

בדבריו הזכיר לדיאנסקי גם את דוח המעקב של מבקר המדינה שדיווחנו עליו לפני כשנה, שבו הוא התריע כי שטחי ההטמנה צפויים להיגמר עוד לפני סוף 2026.

לדיאנסקי הדגיש שמדובר באיום ממשי על יכולתה של המדינה לספק פתרון קצה אמין לפסולת, דווקא בשנים שבהן האוכלוסייה ממשיכה לצמוח והיקף הפסולת גדל בהתמדה. עוד הזהיר שאם לא יימצאו פתרונות מיידיים, לא יהיה לאן לפנות את הפסולת והתוצאה עלולה להיות פגיעה ישירה באיכות החיים, בבריאות התושבים וביכולת של הרשויות המקומיות לספק את אחד השירותים הבסיסיים והחיוניים ביותר שהציבור זכאי לו.

ולכן, כך לדבריו של לדינסקי, לצד הדיונים על הרפורמה העתידית במשק הפסולת, צריך להקים בדחיפות צוות בין-משרדי שיספק פתרונות מיידיים לפינוי הפסולת מהרשויות.

לסיכום, ציין לדיאנסקי, כי בטווח הקצר כל רשות פסולת צריכה לקדם פתרונות קצה לטיפול בפסולת, כמו הקמה והרחבה של אתרי הטמנה לטווח זמן מוגבל. בטווח הארוך, יש לשנות תפיסה ולהתחיל להתייחס אל פסולת כאל משאב, כמו שקורה למשל באירופה שבה פועלים כבר שנים מתקני השבה שמפיקים מהפסולת אנרגיה ומצמצמים מאוד את הצורך בהטמנת פסולת. לדיאנסקי הוסיף ושיתף שבאיגוד ערים דן מקדמים בימים אלה תוכנית להקמת מפעל השבה מתקדם בחירייה שיעמוד בתקנים הסביבתיים המתקדמים והמחמירים ביותר.

השלטון האזורי והמקומי: דורשים נציגות רחבה ברשות הפסולת

גם בשלטון האזורי תומכים ברפורמה המתוכננת, אך מדגישים שצריכים להתקיים 2 תנאים קריטיים. מנהלת אגף החקלאות ואיכות הסביבה במועצת השלטון האזורי הילה אקרמן פירטה במושב את 2 התנאים:

1. דגש על ההיבט הסביבתי: נוסף על ההיבט הכלכלי, הרפורמה צריכה להיות מבוססת גם על היבטים סביבתיים ולכן יש לקבוע בחקיקה יעדים סביבתיים בדמות יעדי הטמנה וכלכלה מעגלית.
2. שותפות מלאה של הרשויות המקומיות ברשות הפסולת: אקרמן ציינה עוד כי השלטון המקומי והאזורי דורש ייצוג רחב בוועד המנהל של רשות הפסולת שתוקם כדי ליצור שותפות אמיתית ולהבטיח יכולת השפעה אמיתית לשלטון המקומי שאחראי למעשה לניהול, איסוף ושינוע הפסולת וגם לתשלום על הטיפול.

יו"ר ועדת איכות הסביבה במרכז השלטון המקומי וראש מועצת שהם דפנה רביד-רבינוביץ' הביעה הסכמה עם דבריה אקרמן והדגישה גם היא שחשוב מאוד שלשלטון המקומי תהיה נציגות רחבה של לפחות 50% בוועד המנהל של רשות הפסולת.

לצד זה הביעה חשש מאסדרת נושא הפסולת והדגישה שבשנים האחרונות הרשויות המקומיות הצליחו לתת מענה טוב יותר מאשר המדינה בנושאים כמו חינוך, ביטחון פנים, תחבורה ועוד.

רבינוביץ' הזיכרה בדבריה גם את סוגיית שריפות הפסולת הלא חוקיות לאורך קו התפר, תופעה שתושבי שוהם סובלים ממנה מאוד בשנים האחרונות והדגישה שלא ייתכן שבישראל עוסקים מצד אחד במיחזור והפרדה במקור ומצד שני יישובי קו התפר סובלים מעשן שריפות הפסולת. ולכן, חשוב שגם משרד הביטחון יהיה שותף בדיונים על הרפורמה בענף הפסולת, דבר שלא קרה עד כה.

"השוק הפרטי יידע להתאים את עצמו"

מנכ"ל חטיבת שירותי איכות הסביבה בחברת ורידיס ערן ספיר בירך על קידום הרפורמה וציין שדי להסתכל על המצב הקיים כדי להבין שהיא נדרשת. לדבריו, השוק הפרטי יודע להתאים את עצמו לכל רגולציה, בתנאי שהיא תהיה ברורה, תיתן ודאות ותהיה בעלת היתכנות כלכלית.

ספיר הביע תקווה שהרפורמה המתוכננת, שאמורה לשנות את המודל הכלכלי שעליו מבוסס ענף הפסולת העירונית, תשנה ובעיקר תפשט את המודל הכלכלי להקמת מתקני מיון וטיפול שמתבססות כעת על תמיכות זמניות מקרן הניקיון.

לצד זה, ספיר הביע הסכמה עם לדיאנסקי והדגיש שחשוב לגבש מתווה לתקופת המעבר, שמסתמן שהיא תהיה ממושכת כיוון שהמעבר מהטמנה למיחזור והשבה הוא מורכב וידרוש זמן. לכן יש לוודא שיש פתרונות לטווח הזמן הקצר שנותנים מענה למתקנים הקיימים כיום, עד שיוקמו המתקנים החדשים.

כמו כן, ציין ספיר, רצוי שהרפורמה תתייחס גם להיבט שינוע הפסולת שהוא חלק גדול מאוד ממערך הפסולת, גם מבחינה לוגיסטית וגם מבחינת העלויות.

ספיר בירך גם על הקמת רשות הפסולת, אך הדגיש שבוועד המנהל של הרשות יהיה גם נציג של השוק הפרטי שכן הוא זה שמקים ומפעיל את מערכי האיסוף, המיון, הטיפול וההטמנה.

בסיום דבריו ספיר הדגיש שלא צריך להירתע משיתוף פעולה אמיתי בין המגזר הפרטי לשלטון המקומי וציין את מתקן ה-RDF שחברת ורידיס הקימה עם חירייה.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "במשך שנים משק הפסולת בישראל התנהל ללא גוף לאומי אחד שמרכז את התכנון, התשתיות והמדיניות בתחום. אם למדינת ישראל יש רשות למים וגופים לאומיים המנהלים את משקי החשמל והתחבורה, הגיע הזמן להקים גם רשות פסולת לאומית.

זהו צעד אסטרטגי שיבטיח תכנון ארוך טווח, יקדם הקמת תשתיות חיוניות, יחזק את הרשויות המקומיות ויאפשר למדינת ישראל להתמודד עם אתגרי הפסולת של העשורים הבאים. זהו נדבך מרכזי במהפכת הפסולת שאנחנו מובילים ובמעבר של ישראל ממשק המבוסס על הטמנה למשק מתקדם, יעיל ובר-קיימה".

-----

מסמכים רלוונטיים: