באיחור של יותר משנתיים פרסם המשרד להגנת הסביבה את טיוטת התוכנית האסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה באזור יהודה ושומרון ומפגעים חוצי גבולות, שמתמקדת במענה לשריפות פסולת פיראטיות. לאחר שיתקבלו הערות ממשרדי ממשלה ויגובש הנוסח הסופי, התוכנית צפויה לעבור לאישור הממשלה.

נזכיר כי אף שעיקרי התוכנית פורסמו כבר לפני כ-4 חודשים, פרסום הנוסח המלא התעכב, בגלל מחלוקת בין המשרד להגנ"ס למשרד האוצר לגבי תקציבה – שעומד על כ-134 מיליון ₪ לשנים הקרובות. ייתכן שפרסום הטיוטה מעיד על כך ששני המשרדים הגיעו להסכמות באשר לתקציב.

במשרד להגנ"ס מציינים שהתוכנית נועדה לתת מענה מתואם, מתוקצב ורב-מערכתי לשריפות הפסולת הפיראטיות ביו"ש באמצעות חקיקה, הגברת הפיקוח והאכיפה, בניית תשתיות טיפול בפסולת לצד מתקני מיון והשבה, הרחבת מערך ניטור האוויר בתחומי יו"ש, שיתופי פעולה עם גורמי ביטחון ועוד אמצעים. כל אלה נועדו כדי לצמצם ולמנוע את שריפות הפסולת שגורמות לזיהום אוויר ומפגעי ריח ביו"ש וישובי קו התפר, ועלולות לגרום גם לזיהום קרקע ומים.

בדוח גם מציינים כי משרד הבריאות הבין דוח מקיף שבחן את המידע הקיים בנושא ההשלכות הבריאותיות על האוכלוסייה הישראלית של שריפות פסולת בשטחי יו"ש. לפי הדוח, לא נמצאו נתונים המעידים על עודף תחלואה, עודף תמותה או פגיעה בעוברים ביו"ש בהשוואה לכלל ישראל.

בכתבה שלפניכם אנחנו מתמקדים בהמלצות בתחומים של מדיניות, חקיקה, פיקוח ואכיפה, צעדים לטיפול למיידי במפגעים בשטח, ועוד. בכתבה נפרדת, אנחנו מציגים את סטטוס המצב הקיים של משק הפסולת ביו"ש, והתשתית הנדרשת כדי לטפל בפסולת לטווח ארוך.

קישור לטיוטת התוכנית המלאה בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. ירידה ניכרת בחריגות ריכוזי הבנזן שנמדדו בשוהם, 27.1.2026
2. אושר: החרמת רכבים וציוד שמשמשים לשריפת פסולת ביו"ש, 8.1.2026
3. התחילו לנטר וגילו ריכוז חריג של מזהם אוויר מסרטן, 17.12.2025
4. שריפות פסולת: התושבים סובלים, הפתרונות מתעכבים, 15.12.2025
5. מידע נוסף על זיהום אוויר|  infospot

משבר משק הפסולת ביו"ש מורכב ומסובך יותר מאשר בישראל

כפי שאנחנו מרבים לדווח בשנים האחרונות, יש משבר במשק הפסולת בישראל, בגלל ריבוי גורמים מעורבים, חקיקה חלקית, כלי אכיפה מוגבלים, מחסור במשאבים ופתרונות קצה לא מספקים.

המצב ביו"ש מורכב עוד יותר מאשר בישראל, בגלל חלוקת האחריות בין גורמים פלסטיניים וישראליים המעורבים בנושא, פערים בהסדרה החוקית בין שטחי C לבין תחומי הרשות הפלסטינית, פערים כלכליים וקשיים הנובעים מהמצב הביטחוני, ועוד.

טיפול דחוף בשריפות פסולת: ניטור האוויר, כיבוי ומניעת שריפות, מעקב של משרד הבריאות

התוכנית כוללת צעדים מיידים לטיפול במפגעים, ובייחוד בשריפות פסולת. אלה עיקרי ההמלצות:

• כב"ה יפעל לכיבוי שריפות: להנחות את רשות כיבוי והצלה (כב"ה) לפעול במרחב יו"ש, לפי נוהל שיוסכם בין כב"ה לבין קמ"ט איכות הסביבה במינהל האזרחי, ולטפל בפסולת בוערת, כולל כיבוי ומניעת שריפות עתידיות בשטחי C ו-B.
• הפעלת מוקד של כב"ה לדיווח וטיפול בשריפות ביו"ש.
• תוכנית הסמכה ייעודית: תגובש תוכנית בנושא טיפול בבעירות פנימיות באתרי פסולת המיועדת לאנשי כב"ה.
• הרחבת מערך ניטור האוויר ביו"ש: בשלב הראשון יוקמו 3 תחנות כדי לשפר את תשתית המידע לגבי מצב זיהום האוויר בתחומי יו"ש, בדגש על זיהום חוצה גבולות. המערך יאפשר להוציא התרעות בעת אירועי זיהום אוויר חריג.
• המשך מעקב של משרד הבריאות: משרד הבריאות ימשיך לעקוב אחר השפעות בריאותיות של מפגעים סביבתיים הקשורים בשריפות פסולת ביו"ש.

פיקוח ואכיפה: הוספת תקנים, הקמת יחידה חוקרת, אמצעים טכנולוגיים

להלן המלצות הדוח בתחום האכיפה (עד שתוקם יחידה ייעודית שמוזכרת בהמשך במסגרת צעדי המדיניות הכלליים):

• הגברת האכיפה הסביבתית בשטח C ו-B: בכפוף להסכמים המדיניים שישראל חתומה עליהם.
• עדיפות לפעולות אכיפה מתוכננות בטווחי זמן קצרים: כולל חסימה והריסה של אתרי פסולת פיראטיים, הריסת מתחמים לטיפול בפסולת היוצרים מפגע סביבתי חמור וחסימת צירים הגובלים באתרי פסולת פיראטיים.
• הגדרת נושא ההגנה על הסביבה כאחד המשימות המרכזיות של גורמי ביטחון: משטרת ישראל, צה"ל ומערכת הביטחון יסייעו בשמירה על הסביבה, כולל אבטחה וליווי של גורמי הפיקוח והאכיפה בשטח, סיוע באבטחת עבודות להקמת מתקני תשתית, מעקבים ותפיסה של עברייני סביבה וסגירת המעברים ליו"ש לפי הצורך.
• הוספת תקני כוח אדם ייעודיים בתחום הגנת הסביבה.
• הקמת יחידה חוקרת המתמחה בעבירות סביבתיות ביו"ש, והקמת מערך תביעה להגשת אישומים בתחום עבירות הסביבה באמצעות תובע ייעודי בבתי המשפט הצבאיים ביו"ש.
• בחינה של הקצאת תקני פקחים באיגודי הערים לאיכות הסביבה.
• הקמת צוות שיבחן הקמת מערך אבטחה ייעודי שיאבטח את הגורמים המטפלים במפגעי סביבה ביו"ש.
• יצירת מנגנון קבוע לאכיפה משולבת בנושאים סביבתיים: את המנגנון תוביל היחידה הייעודית והוא יכלול פורום משותף ליחידה הפיקוח, יחידת דוד, משטרת ישראל, כיבוי והצלה, רמ"י, משטרה ירוקה, רט"ג, וקמ"ט איכות הסביבה.
• הגברת הפיקוח והאכיפה בתחום מדינת ישראל: כדי לצמצם ולמנוע הברחת פסולת ישראלית ליו"ש.
• בחינת מודל לרישוי, פיקוח ובקרה על משנעי פסולת בתחומי יו"ש.
• אכיפה בעזרת אמצעים טכנולוגיים: רחפנים, מערכת מצלמות אבטחה במעגל סגור ומצלמות ניידות.

המלצות חקיקה: חוק אוויר נקי, הגדלת קנסות והוספת סמכויות חילוט

בתוכנית מציינים שבגלל מגבלות תקציב, הוחלט להתמקד בשלב הראשון בקידום רגולציות חדשות וחקיקה בתחום הפיקוח והאכיפה. אלה עיקר החקיקות החדשות שיקודמו:

• החלת חוק אוויר נקי בתחומי ההתיישבות הישראלית, והסדרים על בסיס חוק אוויר נקי לכלל השטח.
• חקיקת צו עבירות מינהליות והגדלת סכומי הקנסות.
• תיקון הצו בנושא העברת טובין, כולל פסולת אלקטרונית והוספת סמכויות חילוט.

המלצות מדיניות: תקציבים, יחידה ייעודית, קיזוז כספי רש"פ

התוכנית מציעה צעדים והמלצות למניעת שריפות פסולת פיראטיות ביו"ש. ההמלצות מחולקות לפי נושאים, והנושא הראשון הוא צעדי מדיניות כלליים:

• הגדלת התקציב והשקעת משאבים: ההמלצה המרכזית היא להגדיל את התקציב ולהשקיע משאבים בגופים הקיימים כדי למצות ולשפר את היכולות החוקיות ולהקים את התשתיות הנדרשות לטיפול במפגעים.
• הקמה או הרחבה של יחידה ייעודית: היחידה תהיה אחראית לטיפול במפגעים סביבתיים ואכיפת חוקי סביבה ביו"ש. כמו כן תגבש היחידה תוכנית עבודה מקיפה שתעסוק בסוגיות של רגולציה, תיקוני חקיקה נדרשים, הכוונת מאמצי האכיפה ויישומם בפועל והקצאת משאבים.
• קיזוז מכספי הרשות הפלסטינית: במקרים של מפגע סביבתי שמקורו בשטח B ושהרש"פ לא טיפלה בו, הטיפול יעבור לרשויות הישראליות, ואם אפשר, עלות הטיפול במפגע תקוזז מכספי הרש"פ.

לא מחכים לתוכנית האסטרטגית

כפי שדיווחנו בחודשים האחרונים, במקביל לקידום התוכנית האסטרטגית שפרסומה התעכב כאמור ביותר משנתיים, ובגלל הלחץ הציבורי ההולך וגובר, נערכו בכנסת דיונים רבים בנושא ונעשו גם צעדים כמו למשל תיקון צו הביטחון שמאפשר להחרים כלי רכב וציוד המשמשים לעבירות סביבה או הצבת ניידות ניטור אוויר בשוהם שתושביה סובלים מזיהום אוויר שמקורו בעשן שריפות בשטחי יו"ש.

במקביל, המשרד להגנ"ס כבר הקצה 38 מיליון ₪ מכספי הקרן לשמירת הניקיון לפעולות מיידיות בשטח בשנת 2026.  צעדים שלפי המשרד כבר תרמו להפחתת הזיהום באזור יישובי קו התפר.

את הפעולות בשטח מוביל קמ"ט איכות הסביבה במינהל האזרחי בפיקוח המשרד להגנ"ס והן כוללות חיזוק האכיפה בשטח, פעילות למניעת מַעבר פסולת בלתי חוקית, פעולות ניטור וכיבוי של שריפות פסולת והפעלת מנגנוני אכיפה מתואמים עם גורמי ביטחון ואכיפה.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "הגיע הזמן לעשות סוף לזיהום הסביבתי ביהודה ושומרון. יו"ש לא תהיה החצר האחורית במפה הסביבתית של ישראל. זיהום אינו נעצר בקווי המפה, ושריפות הפסולת והמפגעים באזור גורמים לפגיעה ממשית באיכות האוויר ובבריאות הציבור בישראל. אף שסמכויות הטיפול במפגעים הסביבתיים ביו"ש נתונות בידי המינהל האזרחי, אני נאבקת לבסס משילות סביבתית מלאה – המשרד להגנ"ס הוביל עבודת מטה רחבה ונחושה לקידום פתרונות עומק, כזו שמחברת סמכויות, חקיקה, תקציב ואכיפה לכדי מדיניות ברורה. כדי לייצר שינוי מתמשך, נדרש גם מענה תקציבי ייעודי לצד הרחבת הסמכויות והקמת תשתיות טיפול וניטור. הצעת המחליטים שאנו מפיצים נועדה להבטיח את המסגרת הממשלתית הדרושה לקידום צעדים אלה, מתוך תפיסה של אחריות ארוכת טווח המגינה על בריאות הציבור והסביבה בישראל".

---

מסמכים רלוונטיים: