לפני כשנתיים הושקו שני תקני דיווח קיימות ואקלים חדשים כחלק מתקן הדיווח החשבונאי העולמי המקובל – IFRS. תקן אחד עוסק בכללי דיווח בנושא קיימות – IFRS S1 והתקן השני עוסק בכללי דיווח בנושא שינוי אקלים – IFRS S2.

אף שהם רק נכנסו לתוקף בינואר 2024, כבר יותר מ-1,000 חברות בעולם כבר עשו שימוש בתקני הדיווח החדשים, ויותר ויותר מדינות מאמצות אותם כתקן דיווח מחייב.

חברות בישראל שיאמצו את התקנים החדשים IFRS S1/S2 לא רק יתאימו את עצמן לדרישות הרגולציה הבינלאומית, אלא ייהנו מיתרון אסטרטגי בזכות ניהול מושכל של ההזדמנויות והסיכונים בתחומי הקיימות והאקלים שמשפיעים על הביצועים הפיננסיים שלהן.

אז איך תקני הקיימות החדשים תורמים להתפתחות החברה? מהן דרישות הדיווח? כיצד הם משפיעים על חברות ישראליות ואילו אתגרים הם יוצרים?

כל הפרטים בכתבה שלפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. מגמה ברורה: דוח אחריות תאגידית הופך לסטנדרט בישראל, 10.03.2025
2. שיא של 76 דוחות אחריות תאגידית בשנת 2023, 06.03.2024
3. שיא של 65 דוחות אחריות תאגידית בשנת 2022, 01.03.2023
4. הבורסה פרסמה שאלון  ESG, 19.04.2023
5. שיטת דיווח חדשה ומחייבת לדוחות קיימות תאגידית, 05.11.2023
6. אחריות תאגידית סביבתית |   infospot

להבין את IFRS  S1ו-S2

המועצה הבינלאומית לתקני קיימות (ISSB) השיקה לפני פחות משנתיים את תקני S1/S2 כתוספת לתקני הדיווח החשבונאיים הבילנאומיים IFRS, במטרה לקבוע כללים אחידים לדיווח על נושאי קיימות ואקלים כחלק מהדיווח הפיננסי התקופתי, כדי לאפשר למשקיעים ולבעלי עניין להשוות באופן מדויק יותר בין ביצועי החברות והסיכונים הסביבתיים שלהן.

התקנים, שנכנסו לתוקף בתחילת שנת 2024, מחייבים חברות לחשוף מידע על סיכונים והזדמנויות הקשורים לקיימות ושינויי אקלים שעשויים להשפיע על תזרים המזומנים, על הגישה למימון או על עלויות הון בטווחי זמן שונים.

ההבדל בין שני התקנים החדשים:

• IFRS S1: מתמקד במידע פיננסי כללי בתחום הקיימות. הוא מחייב חברות לדווח כיצד סיכוני קיימות והזדמנויות משפיעים על ממשל תאגידי, אסטרטגיה, ניהול סיכונים וביצועים פיננסיים, כולל התקדמות לעבר יעדי קיימות שהוצבו .
• IFRS S2: מבוסס על S1 ומתמקד ספציפית בסיכונים הקשורים לשינויי אקלים. הוא מחייב את החברה לספק מידע על סיכונים פיזיים הנובעים שינויי אקלים, סיכוני מעבר לכלכלה דלת-פחמן ומדדים מרכזיים כמו פליטות גזי חממה.

יותר חברות מאמצות את תקני  ISSB

לפי דו"ח סטטוס השימוש בתקני IFRS בעולם לשנת 2024, תקני הקיימות החדשים IFRS S1/S2 נכנסו לשימוש נרחב כבר בשנה הראשונה לפרסומם. לפי הדו"ח, סקירה של 3,814 חברות מצאה שכבר יותר מ-1,000 מהן התייחסו לתקנים החדשים.

אחת הסיבות לאימוץ המהיר של תקני IFRS S1/S2 היא שהם נכתבו כך שיתאימו לשיטות דיווחים סביבתיים בינלאומיים קיימים כמו: Climate Disclosure Standards Board (CDSB), Task Force for Climate-related Financial Disclosures (TCFD,Value Reporting Foundation), ותקניSustainability Accounting Standards Board (SASB).  גישה זו מצמצמת את נטל הדיווח שנוצר מהבדלים בין דרישות הדיווח השונות.

מחקרים מראים שחברות שמנהלות היטב סוגיות הקשורות לנושאי ESG, מציגות ביצועים פיננסיים משופרים, כולל תשואה גבוהה יותר על ההון (ROE) והנכסים .(ROA) עם זאת, דיווח ESG לבדו אינו מספיק – השיפור בפועל בביצועי הקיימות של חברה הוא שמוביל לתועלות פיננסיות. מכיוון שתקני IFRS S1/S2 מחייבים לשלב את נתוני הקיימות בתהליכים פיננסיים, אימוץ מוקדם של התקנים מאפשר לחברות לשפר את הביצועים התפעוליים והפיננסיים שלהן.

אימוץ מוקדם מעניק יתרון תחרותי

אימוץ מוקדם של תקני IFRS S1/S2 לא רק מאפשר לחברה להקדים תרופה למכה לאור שינויי הרגולציה – אלא מציע גם הזדמנות עסקית. חברות המשלבות תקני קיימות אלה בשלב מוקדם יהנו מ-4 יתרונות עיקריים:

ההשפעות על חברות ישראליות

למרות שעמידה בתקן IFRS  S1/S2 אינה חובה בישראל בשלב זה, יותר ויותר מדינות עושות צעדים לאימוץ חלקי או מלא של תקנים אלה ברגולציה הלאומית שלהן. כתוצאה מכך, חברות ישראליות העובדות עם חברות בינלאומיות, ובייחוד באיחוד האירופי, עשויות להידרש לעמוד בתקנים החדשים.

למשל, אחת ההתפתחויות המרכזיות ברגולציה של דיווחי קיימות ואקלים היא הדירקטיבה האירופאית CSRD שנכנסה לתוקף השנה ומחייבת חברות הפעילות באירופה לדווח על פעילותן הסביבתית, החברתית והממשלתית (ESG) לכל אורך שלבי הפעילות העסקית. בישראל מעריכים שרגולציה זו תשפיע על יותר מ-100 חברות ישראליות הפועלות באיחוד האירופי.

מכיוון שברוב החברות הישראליות רמת הדיווח בנושאיESG  נמוכה בהשוואה למקבילות האירופיות שלהן, הרגולציה נתפסת כסיכון רגולטורי משמעותי ואתגר מרכזי לשנה הקרובה.

התקנים החדשים של IFRS S1/S2 תואמים במידה רבה את דרישות הדיווח של דירקטיבת CSRD, ולכן אימוץ מוקדם של תקנים אלה יכול לעזור לעסקים ישראליים לעמוד בדרישות הבינלאומיות המתפתחות, למשוך משקיעים ולשמר שותפויות גלובליות.

חשוב להזכיר כי האיחוד האירופי נמצא בתהליך לצמצם את דרישות הדיווח בנושאי ESG באמצעות איחוד והפשטה של תהליכי דיווח שונים (חקיקת אומניבוס), אך עיקרי חובות הדיווח הקשורים לקיימות צפויים להישאר בעינם, כפי שהצהירה לאחרונה נשיאת האיחוד, אורסולה פון דר ליין.

האתגרים של אימוץ תקני IFRS S1/S2

אף שתקניIFRS S1/S2  מספקים מסגרת מובנית לדיווח על סיכונים אקלימיים, חברות ישראליות (בדומה לחברות ברחבי העולם) מתמודדות עם כמה אתגרים:

• מגבלות במשאבים: חברות קטנות ובינוניות מתקשות לקבוע יעדים ברורים ולהחליט על מי מוטלת האחריות כדי להבטיח את עמידתן בתקנים החדשים.
• איכות נתונים: שימוש במערכות נתונים שונות למעקב אחר מדדים סביבתיים ופיננסיים מקשה על ניתוח ואינטגרציה של הנתונים. לדוגמה, חברות הרוכשות חשמל מהרשת הלאומית (המבוססת בעיקר על גז טבעי) צריכות להשקיע עוד משאבים באימות המקורות המתחדשים ורכש תעודות.
• הכשרת עובדים: יש צורך לחזק את שיתוף הפעולה בין צוותי הכספים וצוותי הקיימות כדי לפתח הבנה משותפת של דרישות הדיווח והשפעתן על ביצוע החברה.

המלצות לחברות ישראליות

כדי להיערך לדיווח לפי תקני IFRS S1/S2  חברות ישראליות יכולות לנקוט כמה צעדים:

• הערכת מצב קיים: ניתוח מבנה הממשל התאגידי ואסטרטגיית הקיימות מול התקנים החדשים.
• פיתוח מפת דרכים לקיימות: קביעת תוכנית מפורטת הכוללת אבני דרך מרכזיות וקובעת תחומי ובעלי אחריות.
• שיפור איכות הנתונים: חיזוק תהליכי איסוף וניהול נתונים להבטחת דיווחים מהימנים ועקביים.
• היכרות מעמיקה עם התקנים: זיהוי פערים בין דרישות התקנים החדשים לבין מדיניות הדיווח הנוכחית של החברה.
• הכשרת צוותים רלוונטיים: הכשרה מתאימה למחלקת הכספים ומחלקת הקיימות כדי להבטיח דיווח אחוד.

אימוץ מוקדם של IFRS S1/S2 הוא מהלך עסקי חיוני

לסיכום, הטמעת תקני הקיימות של ISSB תשנה מאוד את עולם הדיווח הפיננסי ודיווח הקיימות, בעקבות דרישות הרגולציה וציפיות המשקיעים. חברות שיפעלו מוקדם ייהנו כאמור מיתרון תחרותי, מיצירת ערך לטווח ארוך, מוכנות טובה יותר לאיסוף נתונים, השוואת ביצועים קלה יותר והגברת השקיפות והאמון.

אימוץ מוקדם של IFRS S1/S2 הוא מהלך עסקי חיוני התורם לשימור הערך של החברה לטווח הארוך ולביסוס מעמדה כמובילת שוק.

כדי להבין איך אימוץ סטנדרטים של אחריות תאגידית יכול לחזק את תהליכי הניהול בארגון שלכם, מומלץ לעיין בספרו החדש של עברי ורבין, אחריות תאגידית 2.0 .הספר מציג סקירה מעמיקה של השיח המתחדש בתחום, לצד האתגרים וההזדמנויות שמציבה המציאות הארגונית במאה ה-21.

כותבי המאמר הם יאיר מטיאש וד'ר טל פטל מחברת גוד ויז'ן GOOD VISION,  מקבוצת פאהן קנה, אחת מחברות הייעוץ הוותיקות והמובילות בתחום האחריות התאגידית ESG בישראל