מצב הים התיכון עגום: הים מתחמם, המפלס עולה, הדגים מזוהמים והפלסטיק ממשיך להצטבר
דוח הניטור השנתי של הים התיכון בישראל מלמד על המשך רוב המגמות שזוהו בשנים קודמות: מפלס הים וטמפרטורות המים ממשיכים לעלות בקצב מהיר, 90% מהפסולת בחופים היא פלסטיק, עלייה נוספת בשיעור דגי המאכל המזוהמים בכספית ומינים מקומיים ממשיכים להיעלם
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 29/4/2026

דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 מצביע על המשך רוב המגמות מהשנים הקודמות.

שינוי האקלים ממשיך להשפיע על עליית הטמפרטורה של שכבת המים העליונה בים התיכון והיא עולה בקצב של 0.05 מעלות צלזיוס בשנה. כמו כן נרשמה עלייה של 15 ס"מ במפלס הים מאז 1992, לצד המשך העלייה במליחות והחמצת מי הים.

בפרק הדוח העוסק בזיהום ים, הממצאים מצביעים על המשך מגמת העלייה ברמות הזיהום של כספית וקדמיום בקרקעית הים בדרום מפרץ חיפה, לצד ירידה בריכוזים בצפון המפרץ. במקביל נמשכת גם מגמת העלייה בריכוזי הכספית בדגי המאכל באזור מפרץ חיפה ועכו, בשנת 2024 בכ-75% מהדגים שנדגמו נמצאו ריכוז כספית גבוהים מהתקן האירופי.

עוד עולה מהדוח כי גם ב-2024 פלסטיק המשיך להיות הרכיב העיקרי בפסולת המפוזרת בחופים ובעיקר בקרקעית הים שבה נמדדו ריכוזים גבוהים במיוחד של פסולת פלסטיק. לצד זה נמשכת מגמת הירידה בשיעור שקיות הפלסטיק בחופים. במקביל נרשמה קפיצה חריגה בריכוז המיקרו פלסטיק השקוע בסמוך לנחל הקישון, בעוד שריכוז המיקרו פלסטיק הצף היה נמוך יחסית.

קישור לדוח המלא בסוף הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. הצעה: תקנות הטלת פסולת בים יותאמו לאמנת ברצלונה, 12.2.2026
  2. ב-65% מהדגים שנבדקו בחופי עכו, הכספית מעל התקן למאכל, 30.1.2025
  3. רמות חריגות של כספית בדגים במפרץ חיפה, 5.9.2024
  4. עלייה בכמות הפסולת בחופים ובקרקעית הים, 5.9.2023
  5.  למידע נוסף על זיהום ים | infospot

השפעת שינוי האקלים: מפלס הים וטמפ' המים עולים בקצב גבוה

ממצאי דוח הניטור של הים התיכון לשנת 2024 בתחום השפעות שינוי האקלים על הים התיכון מוכיחים שהתחממות כדור הארץ ושינוי האקלים משפיעים על הסביבה הימית המקומית. בדומה לשנים קודמות, התחממות טמפרטורת המים, עלייה במפלס הים והחמצת מי הים ממשיכות בקצב גדול מהממוצע העולמי.

התחממות שכבת הים העליונה: קצב התחממות של השכבה העליונה של מי הים במזרח הים התיכון דומה לתחזית של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), ועומד על כ-0.05 מעלות בשנה. זה משפיע על החי והצומח הימי המקומיים שמתקשים להתמודד עם העלייה המהירה.

עלייה במפלס הים: בין השנים 1992–2024 עלה מפלס הים התיכון בכ-15 ס"מ. מדובר בקצב ממוצע של כ-4.7 מ"מ בשנה הנחשב מהיר לעומת הקצב העולמי העומד על 3.4 מ"מ בשנה לפי נתוני IPCC. עליית מפלס מי הים צפויה להשפיע על כל קו החוף של מדינת ישראל ואחת הסכנות המרכזיות בעליית מפלס הים היא סכנת הצפות בזמן סערות.

בדוח מציינים שקצב עליית מפלס הים גדול יחסית גם בגלל העלייה החדה במפלס תחילת תקופת המדידה הנובעת מאפקטים מקומיים בים התיכון, ובייחוד מאפקטEastern Mediterranean Transient (EMT, פרטים בדוח). לפי הדוח, הדבר אינו מעיד שקצב עליית מפלס הים בישראל צפוי להיות גבוה באותה מידה גם בעתיד. בדוח מודגש עוד שעשור הוא זמן קצר מדי כדי ללמד על קצב ואין זה אומר שקצב זה יימשך גם בעתיד.

הימשכות מגמת החמצת מי הים: הריכוז העולה של הפחמן הדו-חמצני באוויר חודר למערכת הימית וגורם להחמצת מי הים, דבר שהופך את הים מאוגר פחמן דו-חמצני, למקור לשחרור נוסף של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, להגברת שינוי האקלים ולעלייה בשכיחות של אירועי קיצון.

ריכוז המתכות במפרץ חיפה במגמה מעורבת

עוד פרק בדוח עוסק בניטור מזהמים במי הים, בקרקעית, בשפכי נחלים וברקמות בעלי חיים ימיים בים ובמעגנות לאורך חופי ישראל. ממצאי הניטור המוצגים בדוח מצביעים על המשך המגמה של עלייה בזיהום כספית וקדמיום בקרקעית הים בדרום מפרץ חיפה לצד ירידה בריכוזים בקרקעית הים בצפון המפרץ.

  • מפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו שנסגר בשנת 2004: בחלקו הצפוני של המפרץ (עכו) נרשמה ירידה בריכוזי הכספית לרמות זיהום בינוניות. כספית שחדרה לתת הקרקע באתר תעשיות אלקטרוכימיות ממשיכה אמנם לחלחל לים דרך מי התהום, אך ממצאי הדוח מצביעים על שיפור מתמשך. עבודות שיקום הקרקע ומי התהום שחברת תדהר מבצעת באתר תעשיות אלקטרוכימיות לשעבר בפיקוח המשרד להגנ"ס, אמורות לקדם את השיקום.
  • המפעלים המזרימים קולחים לקישון בדרום המפרץ: מגמת עלייה וריכוזים חריגים של המתכות קדמיום וכספית בקרקעית הים.

כספית ברמה חריגה ב-75% מהדגים שנבדקו במפרץ חיפה

ריכוז הכספית בדגי המאכל במפרץ חיפה ובעיקר בחלקו הצפוני ממשיך לעלות כאשר מקור הזיהום הוא כנראה מי התהום המזוהמים מאתר מפעל תעשיות אלקטרוכימיות הנטוש.

בשנים האחרונות נמדדו ריכוזי כספית גבוהים בדגי סרגוס וברקן אדום בדגי מפרץ עכו. מגמה זו נמשכה גם בשנת 2024 וריכוזי כספית גבוהים מהתקן האירופי (המחמיר מהתקן הישראלי) המותר למאכל, נמצאו ב-75% מהדגים שנאספו (24 מתוך 32 דגים). לשם השוואה, בדוח של שנת 2023 נמצא ריכוז כספית גבוה ב-65% מהדגים (31 מתוך 48 דגים).

בדוח מעריכים שייתכן שהעלייה בריכוז הכספית בדגי המאכל נובעת מעלייה בכמות הגשמים בשנת 2023 שגרמה לכניסה של כספית נוספת לים דרך מי התהום. יש לציין כי שיקום מי התהום באתר תעשיות אלקטרוכימיות בעכו טרם התחיל, ולכן החוקרים סבורים שגם בשנים הקרובות תימצא נוכחות של כספית בדגי מאכל.

בהתאם לתוצאות, בדוח ממליצים לאסור שיווק של דג ברקן אדום, בפרט ממפרץ חיפה. כמו כן ממליצים לשקול לפרסם המלצות תזונתיות לכמות מרבית מומלצת של צריכת דגים לפי אוכלוסיות בסיכון (נשים בהריון, ילדים לפי גיל) ולפי קבוצות של מיני דגים כמקובל במדינות אחרות, בעיקר בהקשר לכספית.

פסולת: ירידה בשיעור השקיות בחופים, עלייה בריכוז הפסולת בקרקעית

פרק נוסף בדוח עוסק בהיקפי ומקורות הפסולת הימית והחופית בישראל, לצד נתונים על מצב מפרץ אילת וצבי הים.

לפי הדוח, הפלסטיק ממשיך להיות המרכיב העיקרי של הפסולת החופית: בחופים הדרומיים פלסטיק הוא כ-60% מהפסולת ובמרכז והצפון חלקו אף עומד על כ-90% מהפסולת.

לצד זה, גם בשנת 2024 נמשכה מגמת הירידה בשיעור שקיות הפלסטיק מכלל הפסולת בחופים. בדוח מעריכים שייתכן והשיפור נובע מצעדים שהמשרד להגנ"ס קידם כמו חוק השקיות ותוכנית חוף נקי.

לעומת זאת, ממוצע ריכוז הפסולת שנצפו בקרקעית הים (בעומק 40 ו-80 מטר) בשנת 2024 היו גבוהים בהרבה מזה שנצפה בשנים האחרונות.

רוב הפסולת שנצפתה בקרקעית הים בשנים 2018–2024 הייתה פסולת פלסטיק (יותר מ-85%) כשכ-70% ממנה הייתה מורכבת משקיות. עוד כ-10% מהפסולת שנמצאה בקרקעית הים הייתה פסולת דיג (רשתות, חכות וחבלים). יצוין כי פסולת זו מסוכנת במיוחד בגלל תופעת רשתות הרפאים שלוכדות בעלי חיים בים וגורמות למותם.

הדוח מצביע גם על עלייה ניכרת בריכוז המיקרו פלסטיק בקרקעית הים (שקוע) שנמדד בתחנות החופיות הסמוכות למוצא נחל הקישון ולפי הממצאים הוא גדול פי עד 100 מהריכוזים שנמדדו בשלוש השנים שקדמו ל-2024. בדוח מצוין שהמקור לקפיצה בריכוז אינו ידוע.

מנגד, ריכוז המיקרו פלסטיק הצף שנמדד בשנת 2024 היה נמוך מהריכוזים שנמדדו מאז תחילת הניטור בשנת 2019. ברוב התחנות הריכוז היה נמוך ממה שנמדד במערב הים התיכון או דומה לו.

ומהיכן הגיעה הפסולת (בעיקר אריזות ושקיות)? מהדוח עולה ש-50%–90% מפסולת הפלסטיק שנמצאה בחופי המרכז והצפון יוצרה בישראל.

מגוון ביולוגי: שיעור המינים הפולשים גבוה אך יציב

מהפרק בדוח שעוסק במגוון ביולוגי עולה בין השאר שהתחממות מי הים מעודדת התבססות של מינים שפלשו מים סוף ושיעורם נותר יציב אך גבוה בדומה לשנת 2022–2023. בשנת 2024 שיעור המינים הפולשים נשאר גבוה אך יציב ושיעורם נע בין 68% בעומק 40 מטרים ל-55% בעומק 80 מטרים ויותר.

במקביל זוהתה גם היעלמות של מינים מקומיים של דגים ואצות. החוקרים מעריכים שמינים מקומיים של דגים שמעדיפים מים קרים יותר נעלמים בגלל התחממות הים. כמו כן נמשכת גם המגמה הרב-שנתית של היעלמות אצות מקומיות ובמקומן צומחות אצות פולשות שאינן מספקות את אותם תנאי מחייה לבעלי חיים קטנים ולכן כל המערכת נפגעת.

רקע: תוכנית ניטור הים התיכון ומפרץ אילת

מטרתו של דוח הניטור הלאומי של הים התיכון היא לשמש כלי מרכזי לתכנון מדיניות סביבתית, קבלת החלטות ותכנון ארוך טווח להגנת הסביבה הימית. ממצאי הניטור מייצרים בסיס מידע ארוך טווח של מצב הסביבה הימית ומשפיעים על קביעת המדיניות הסביבתית, תכנון רגולציה (אסדרה) ואכיפה בראייה רוחבית ועתידית.

הדוח של שנת 2024 מורכב מ-4 פרקים:

  1. שינוי אקלים
  2. פסולת ימית
  3. זיהום ים
  4. מגוון ביולוגי

תוכנית הניטור הלאומית המורחבת של ישראל פועלת משנת 2019, במימון משותף של המשרד להגנ"ס ושל משרד האנרגיה והתשתיות. את התוכנית מיישם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל). התוכנית מאחדת את תוכנית הניטור של מימי חופין של המשרד להגנ"ס שהחלה בשנת 1978 ואת ניטור ים עמוק של משרד האנרגיה והתשתיות.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2024 ממחיש באופן חד וברור את האתגרים המורכבים העומדים בפני הסביבה הימית של ישראל: התחממות, זיהום ופסולת לצד לחץ גובר על המגוון הביולוגי. ממצאי הדוח מחזקים את הצורך בצמצום מתמשך של מקורות הזיהום ובהפחתת הלחצים האנושיים על הים והחופים. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול בשיתוף משרדי הממשלה והגורמים המקצועיים לקידום רגולציה, אכיפה ושיקום סביבתי כדי להגן על הים התיכון למען הדורות הבאים".

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות: "משרד האנרגיה והתשתיות משקיע תקציבים גדולים בניטור הים העמוק על מנת להבטיח פיתוח מבוסס ידע ונתוני מעקב אחרי שינויים, במיוחד בתקופה מאתגרת של שינוי האקלים ושינויים טכנולוגיים המתרחשים ביבשה ובים. משרד האנרגיה אמון על פיתוח תשתיות אנרגיה בים כגון פיתוח תגליות הגז, קירור תחנות כוח והתפלת מי ים. המרחב הימי של ישראל הוא משאב לאומי שעשוי לשמש בעתיד גם שטח לפיתוח כלכלה כחולה באמצעות טכנולוגיות התורמות לעמידת מדינת ישראל ביעדי אנרגיה ואקלים בצורה בת קיימה, תוך שמירה על המצב הסביבתי של הים התיכון בהתאם לאמנות בינלאומיות, ותוך שמירה על בטיחות התשתיות הלאומיות בים. פיתוח בר קיימה נשען על מידע שנצבר לאורך זמן".

אלון זס"ק, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל: "תוכנית הניטור הלאומית שמבצע המכון לחקר ימים ואגמים לישראל היא תשתית מדעית ארוכת טווח, הפועלת ברציפות זה עשרות שנים ומהווה נדבך מרכזי במחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה.
גם בשנת 2024, תחת מגבלות משמעותיות ובהן אתגרים ביטחוניים, שיבושי ניווט
GPS ומגבלות מעבדתיות, חוקרי וחוקרות המכון וצוותי הים פעלו במאמץ מקצועי מתמשך כדי לשמור על רצף הנתונים ועל איכותם מתוך הבנה לחשיבותו של מידע אמין לאורך זמן.

 ממצאי דוח 2024 מצביעים על המשך התחממות מי הים התיכון בקצב משמעותי, על עלייה מואצת במפלס הים ועל העמקת תהליכים של חדירת מינים פולשים והיעלמות מינים מקומיים – תהליכים המשנים את מבנה המערכת האקולוגית הימית באזורנו. לצד זאת הדוח מתעד גם מגמות חיוביות נקודתיות, ובהן שיפור באיכות המים בדרום מפרץ חיפה, התאוששות של מינים מהותיים לבתי הגידול החופיים וירידה בשיעור שקיות הפלסטיק בחופים המעידות על תרומתם של צעדי מדיניות, רגולציה ואכיפה מבוססי מדע. הנתונים שמפיק המכון במסגרת תוכנית הניטור מהווים כלי מרכזי לתמיכה בקבלת החלטות ומעקב אחר יעילות קבלת ההחלטות בטווח הארוך, להערכת סיכונים סביבתיים ובריאותיים ולתכנון ארוך טווח של ניהול משאבי הים. בעידן של שינויי אקלים מואצים ולחצים אנושיים גוברים, המשך ההשקעה בניטור מדעי רציף הוא תנאי הכרחי לשמירה על חוסנה של הסביבה הימית בישראל וליכולת להתמודד עם אתגרי העתיד".

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה