בשבוע שעבר פורסמה התוכנית האסטרטגית לשימור ולשיקום נחלי ישראל.

מכיוון שנחלים עוברים בשטחי שיפוט של רשויות מקומיות רבות, ויש הרבה גופים שעוסקים בנחלים מנקודת המבט המסוימת שלהם, ובשל מגוון הבעיות מהם סובלים הנחלים, הוכנה התוכנית שנועדה לאחד את בעלי העניין השונים תחת תוכנית לאומית, עם מטרות ויעדים משותפים, כאשר כל אחד פועל בתחומי אחריותו, אך בתיאום עם יתר בעלי העניין.

התוכנית מיפתה את הבעיות, הגדירה מדדים ויעדים להצלחה, וכוללת תוכנית עבודה עם לוחות זמנים והגדרת תחומי אחריות.

הפרטים לפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. אושרו פרויקטים לשיקום נחלים בהיקף של 43 מיליון ₪, 24.11.2022
2. שיקום נחלים: למרות השקעה של מיליארדים, אף נחל לא שוקם, 26.2.2020
3.  88מיליון ₪ למימון מיזמים של רשויות הניקוז, 23.6.2022
4. זיהום נחל צין: קנסות בסך 700 אלף ₪ לאחר 8 שנים, 7.7.2019
5. למידע נוסף על זיהום נחלים וים | infospot

בעלי עניין רבים, ללא תיאום ושיתוף פעולה

נחלי ישראל מספקים מענה למגוון צרכים, בינהם: מים לשתייה ולחקלאות, הזנה של בתי גידול ומסדרונות אקולוגיים, הולכת מים ומענה לצרכי ניקוז, פעולות חברתיות וקהילתיות, פנאי, תיירות, ועוד. למרות חשיבותם, ועל אף משאבים רבים שהושקעו לאורך השנים לשיקומם, רבים מהם סובלים מתופעות קשות של הזנחה, זיהום, פגיעות חוזרות ופיתוח לא מבוקר.

במהלך השנים מרחבם של נחלים רבים צומצם כדי לספק מענה לצרכי פיתוח או ניקוז. מקורות מים נתפסו וקטעים נרחבים שהיוו מערכות טבעיות עברו פיתוח עירוני. שטחים חקלאיים התרחבו עד לאפיק הזרימה מבלי מתן אפשרות לנחל לעצב את האפיק בהתאם למשטר הזרימות באגן ההיקוות. נחלים נסכרו בכדי לאצור מים ובאחרים הוקמו תחנות שאיבה לניצול מי גאויות להשקיה ולריסון שיטפונות, ועוד.

לכן, הוחלט על גיבוש תוכנית ארוכת טווח לשימור ולשיקום נחלי ישראל, והתוכנית שמשך הכנתה נמשך שנתיים, פורסמה כעת. גופים רבים לקחו חלק בהכנת התוכנית, בינהם: משרד החקלאות וביטחון המזון, רשות המים והביוב, רשות הטבע והגנים, אגמא, נגר ונחלים, מִינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל והקרן לשטחים פתוחים.

תחילה נערך תהליך מיפוי וניתוח כדי להבין מה הבעיות העיקריות. במסגרת זו נמצא כי הבעיה המרכזי היא שיש הרבה בעלי עניין שמשפיעים על הנחלים, כאשר רובם מסתכלים על הנחל בעיקר מנקודת המבט שלהם, ואין ראייה לאומית מתכללת. בנוסף לכך, פתרון של בעיה אחת, עשויה להוות קושי או מכשול לפתרון של בעיה אחרת. לכן, הפתרון הבסיסי, הוא שותפות ותיאום בין הגופים השונים, שיפעלו כל אחד בתחומו, אך תחת תוכנית אחת משותפת.

מהו 'נחל בריא'?

כדי לכנס את בעלי העניין השונים, תחת אותה מטרה, התוכנית מגדירה מה הוא נחל בריא, בעזרת מספר מדדים:

1. מרחב מובחן: לנחלים יהיו מאפיינים סביבתיים ברורים ומובחנים. הנחלים יזכו להגדרת שטח שתאפשר הגנה על ליבת הנחל, וכן קיום תהליכים טבעיים של מורפולוגיה, אירוזיה, מורכבות מבנית והתפתחות רצועת נחל אופיינית.
2. מערכת אקולוגית בעלת מבנה ותפקוד אופייניים לנחל וייחודיים לו: מערכת שתכלול מספר רב של מינים במגוון ביולוגי רחב מתוך מגוון המינים המקומיים המותאמים למערכת וסביבתה, בקרבה רבה ככל הניתן למצבו הבלתי מופר של הנחל.
3. משטר זרימה טבעי והעדר מזהמים: בנחל יזרמו מים באיכות טובה הקרובה ככל הניתן למי המקור, ובמשטר זרימה טבעי בהתאם למבנה והתפקוד האופייניים לנחל.
4. ניהול נגר מיטבי: השאיפה הינה למערכת נחל המווסתת בעצמה את השינויים בספיקות ובנפחי המים תוך שמירה על הזרימה החופשית של הנגר. נחל בריא יהיה פנוי מחסמי זרימה מלאכותיים, בעל כושר הולכה אופייני למצב הטבעי, ומאפיינים נוספים שכולם יחד מסייעים להאט את מהירויות הזרימה ולעכב ולווסת את הנגר לאורך האגן, כך שהסיכונים ועלות הנזק מההצפות הנשקפות מהנחל יהיו נמוכים. ההתייחסות לנושא זה חשובה במיוחד לאור התגברות אירועי מזג אוויר קיצוני בשנים האחרונות, בשל שינוי האקלים.
5. פלטפורמה נופית וסביבתית התומכת בנחל כנכס ציבורי: כלל הציבור נהנה מקיומו של הנחל, הן באופן ישיר (כמו תיירות) והן באופן עקיף (שמירה על מסדרון אקולוגי, קליטת פחמן וכד').

כחלק מהתוכנית האסטרטגית, יצרו מדרג "רמזור" בן 3 רמות לתיאור מצב הנחל. עבור כל פרמטר, בכל אחת מהקטגוריות בהגדרת נחל בריא, הוגדרו 3 מצבים אפשריים:

1. מצב אדום – המצב הגרוע ביותר
2. מצב צהוב – מצב ביניים
3. מצב ירוק - המצב הטוב ביותר

דוגמא ל'רמזור' סטטוס מצב נחל עבור פרמטר התאמת הצומח לנחל

להגדלה לחצו כאן

באוןפ דומה לדוגמא שלעיל, בעזרת כלי זה ניתן לאפיין את המצב בו נמצא מקטע נחל, נחל לכל אורכו או קבוצת נחלים בכל נקודת זמן. הכלי יסייע בהגדרת יעדים לאומיים על פני זמן, ביחס ל-5 הקטגוריות בהגדרה לנחל בריא והפרמטרים שנכללים בהן. כמו כן, הוא יתמוך בתהליכי קבלת החלטות בכל הנוגע לשיקום נחלים בהסתכלות לאומית רחבה.

5 פעולות אסטרטגיות לשיפור איכות ומשטר המים בנחלים

במסגרת התכנית הוגדרו 5 פעולות אסטרטגיות לצורך שיפור איכות ומשטר המים בנחלים. עבור כל אחת מ-5 הפעולות, נקבעו הגורמים האחראים לביצוע, בעלי עניין שותפים ואופן היישום המומלץ. חשמת הפעולות הן:

1. הפסקת הזרמת קולחים לנחלים
2. גיבוש תקנות לאיכות מי נחלים וביצוע ניטור שוטף
3. מניעת זיהום נחלים ממקורות שאינם קולחים
4. שיקום משטר הזרימה הטבעי במעיינות ובנחלים
5. הסרת חסמים תכנוניים וקידום תשתיות

לוחות זמנים וסדר עדיפויות

לטובת יישום פעולות הליבה והמשימות לביצוע, גובשה תוכנית עבודה לפי זמני ביצוע: טווח קצר – שנת 2024, טווח בינוני – עד סוף שנת 2026, וטווח ארוך - עד סוף שנת 2029.

התוכנית גם המליצה על הצעדים הדחופים ביותר לביצוע, בטווח הזמן הקצר:

1. מיסוד תחום האחריות של המשרד להגנת הסביבה בתחום שיקום נחלים
2.  התנעת הצוות הבין-משרדי (לרבות הגדרת הרכב, תפקידים ומשאבים נוספים)
3. בניית תוכנית עבודה על סמך מפת הדרכים, כולל הצבת יעדים מדידים להתקדמות
4. הגדרת שגרות עבודה לצוות הליבה ולמעגלים הרחבים יותר
5. הקמת צוותי משימה נושאיים בהתאם לתוכנית העבודה

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "אנו מפרסמים היום את התוכנית האסטרטגית לשימור ולשיקום נחלי ישראל. הנחלים הם השלד של השטחים הפתוחים בישראל, יש להם חשיבות רבה בהיבטים של אקולוגיה ומסדרונות אקולוגיים, הולכת נגר, ערכי נוף, מורשת ותרבות, והם מהווים אטרקציות לטיול ונופש. שנים רבות הנחלים היו החצר האחורית של ישראל. ברבות השנים נעשו פעולות רבות לשיפור מצב הנחלים, אבל זה לא מספיק. התוכנית הבין-משרדית תביא לשינוי מצב הנחלים בישראל לסביבה לציבור ולדורות הבאים".

יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל ויו"ר הקרן לשמירה על שטחים פתוחים: "הקרן לשמירה על שטחים פתוחים רואה חשיבות רבה בתוכנית הסוללת את הדרך לשיקומם של נחלי ישראל. אנו תומכים ומסייעים במימון שיקום הנחלים ומאמינים שהתוכנית תתרום רבות לשיפור איכות הסביבה ולחיזוק החוסן האקולוגי ברחביה הפתוחים של מדינת ישראל".

יחזקאל ליפשיץ, מנהל רשות המים: "נחלי ישראל הם עורקי החיים שלנו. תפקידנו הוא לקיים את המופקד בידינו. הכנס מהווה צעד חשוב בדרך להבטחת עתידם של נחלי ישראל ומעניק תקווה ליכולת לשמור על משאב טבע יקר ערך זה לדורות הבאים. הכנס, שנערך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ובטחון המזון ואגמא בשיתוף גורמים נוספים, שׂם דגש על שיתוף פעולה נרחב בין כל המעורבים, למען עתיד טוב יותר לנחלי ישראל".

-------

מסמכים רלוונטיים: