בית משפט השלום בבאר שבע הטיל קנסות בסך כ-700 אלף ₪ ועבודות שירות על 4 נאשמים נוספים בפרשת זיהום נחל צין - חברת מובילי הר הנגב, מנהלה ו-2 עובדיה. זאת בנוסף לקנס בסך 500 אלף ₪  ועבודות שירות שהוטלו בעבר על חברת רולידר, מנהל הפרויקט של החברה ו-2 עובדים. התיק נגד חברת קצא"א ונושאי משרה בה עדיין מתנהל.

כזכור, ב-18.1.2016 הגישה המדינה לבית משפט השלום כתב אישום נגד חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א), חברת רולידר, חברת מובילי הר הנגב ו-12 נושאי משרה נוספים בחברות הללו, בגין 2 אירועים בהם נפגע צינור הובלת הדלק הסילוני של קצא"א במהלך עבודות שיפוץ בחודשים יוני וספטמבר 2011, וכתוצאה מכך נגרם זיהום כבד לנחל צין וסביבותיו.

חברת מובילי הר הנגב ומנהליה הודו בכתב האישום שהוגש נגדם, בביצוע עבירות סביבתיות ביניהן זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק שמירת הניקיון, פגיעה בגן לאומי בנסיבות מחמירות ועבירות סביבתיות נוספות.

על חברת מובילי הר הנגב הוטל קנס בסך 600 אלף ₪. הבעלים ומנהל החברה, דני אלקרינאוי נידון לעבודות שירות והוטל עליו קנס בסך 75,000 ₪. גם על שני עובדים נוספים של החברה הוטלו קנסות ועבודות שירות. 

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. חו"ד כלכלית: הנזק מדליפת הנפט של קצא"א בשמורת עברונה, 6.11.2018
2. תנאי רישיון העסק של קצא"א יוחמרו, 13.07.2017
3. שימוע לקצא"א לבירור מפגעי ריח, 9.07.2017
4. הוגש כתב אישום נגד קצא"א בגין זיהום נחל צין, 19.01.2019
5. משפט סביבתי | infospot
6. זיהום קרקע | infospot

הליקויים שהובילו לשיפוץ

על פי כתב האישום, חברת קצא"א מפעילה צינור נפט המחבר בין אילת ואשקלון. חלקו של הצינור, כ-153 ק"מ המשתרעים בין אשל הנשיא ובין שיזפון, משמש לצורך הובלת דלק סילוני. בבדיקה שנערכה לצינור מטעם קצא"א בסוף 2007 נמצא, כי בעטיפת הצינור קיימים מספר רב של ליקויים ולכן אינו מוגן מפני דליפות. עוד נמצא, כי בחלקים מסוימים הצינור חשוף ואינו טמון באדמה. בעקבות כך, ב-2008 הפסיקה קצא"א את הזרמת הדלק הסילוני בצינור.

בהמשך הוחלט על שיפוץ הצינור באמצעות קבלני משנה. חברת רולידר נבחרה לנהל את עבודות השיפוץ, וחברת מובילי הר הנגב נבחרה כקבלנית משנה לביצוע עבודות עפר. חלק מתוואי הצינור שנועד לשיפוץ, עובר בגן לאומי "גן הפסלים", סמוך לנחל צין, מהגדולים בנחלי הנגב, שאורכו 120 ק"מ.

הפגיעה הראשונה בצינור הדלק

מכתב האישום עולה, כי במסגרת עבודות להעתקת עץ לחשיפת הצינור שבוצע ע"י חברת מובילי הר הנגב, נפגע הצינור וכתוצאה מכך פרצו כ-722,000 ליטר של דלק סילוני בעוצמה גבוהה והתיז על נחל צין וסביבותיו. חלק מהדלק זרם במורד אפיק נחל צין וחלקו הותז במעלה הנחל ועל הגבעות שסביב לו. כתוצאה מהפגיעה, זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל ובסביבותיו. במהלך עבודות השיקום פונו מהנחל וסביבותיו כ-26,500 טון קרקע מזוהמת.

למרות פינוי הקרקע המסיבי, חלק נכבד מהדלק הסילוני נשאר בערוץ ובגדות הנחל גם לאחר סיום עבודות השיקום. פריצת הדלק הסילוני העמידה את האקוויפרים המצויים מתחת לנחל צין בסיכון של זיהום. בנוסף, שרר באפיק נחל צין וסמוך לו ריח חריף של דלק במשך מספר חודשים לאחר האירוע.

כמו כן, נגרם אובדן בית גידול של ערוץ הנחל ונשקפה סכנה לבעלי חיים ולצמחיה. כתוצאה מביצוע עבודות השיקום נחסמה הדרך למעלה צין למטיילים מאזור מדרשת שדה בוקר למשך 3 חודשים.

הפגיעה השנייה בצינור הדלק

בשל האירועים, הורה המשרד להגנ"ס על הפסקת עבודות השיפוץ של הצינור, ורק בסוף חודש יולי 2011 אישר את המשך העבודות, בתנאים שונים, שמטרתם הייתה הבטחת היערכות הולמת לטיפול בפריצת דלק סילוני במהלך עבודות השיפוץ.

למרות זאת ב-5.9.2011, שוב נפגע הצינור ושוב פרצו ממנו כמה מאות מ"ק של דלק סילוני שגרמו לנזק סביבתי. במהלך עבודות השיקום הוצאה מהאזור כ-7,200 טון אדמה מזוהמת בדלק סילוני.

התייחסויות

עו"ד עדי דמתי שגיא, התובעת מטעם המדינה:"עקב כשלים רבים עליהם אחראים הנאשמים, שנבעו מסטייה מהוראות הבטיחות ומעבודה רשלנית ולא זהירה, זוהמו כ-30 אלף טון של קרקע והנזק שנגרם לסביבה הינו עצום. הנאשמים הודו ונטלו אחריות על האירוע

הסביבתי באחד ההיקפים הגדולים ביותר שהתרחשו בישראל בשמורת טבע עד אז, אולי הגדול שבהם".

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: