שופטת בית המשפט השלום באשקלון אישרה את גזר הדין בהתאם להסדר הטיעון שגובש על ידי המדינה וקצא"א לפני כשנה בסוגיית דליפת הנפט בשמורת עברונה ליד אילת בשנת 2014, אך ביטלה את ההרשעה הפלילית של אחד משני נושאי המשרה שהורשעו בהסדר הטיעון. עם זאת, השופטת העירה כי ההסדר מקל מדי לעומת הנזק הכלכלי והסביבתי שנגרם.

לפי הסדר הטיעון, קצא"א תשלם קנס של 1.56 מיליון ₪ ושני נושאי משרה בה בתקופת הדליפה ישלמו גם הם קנסות, אך רק אחד מהם הורשע.

זה המקום להזכיר שבמקביל להליך הפלילי שמתסיים כעת, בשנת 2019 הסתיימה התביעה האזרחית בגין דליפת הנפט בעברונה, ובה נקבע כי קצא"א תשלם פיצוי של 100 מיליון ₪.

למרות סכום הפיצוי הגבוה שנקבע בתביעה האזרחית ב-2019, הארגונים הירוקים התאכזבו שהשופטת לא ניצלה את גזר הדין בתביעה הפלילית כדי להחמיר כעת את הענישה שנקבעה בהסדר הטיעון לפני שנה. הירוקים מזכירים כי חוות דעת של מומחים העריכה כי הנזק מדליפת הנפט והשיקום הנדרש מוערך במאות מיליוני ₪. לכן הם מסרו בתגובה לפסק הדין כי מדובר ב"קנס מגוחך", והביעו חשש מפני ההשלכות של גזר הדין על הכוונה של קצא"א להגדיל את שינוע הנפט בנמל אילת, ועל הסיכוי לדליפת נפט שעלולה להתרחש בשל כך.

דליפת הנפט בעברונה התרחשה במסגרת עבודות להזזת צינור נפט של חברת קצא"א וגרמה לזיהום חמור של 144 דונם לפחות משטח שמורת הטבע עברונה, ליד אילת. כ-5 מיליון הליטרים של הנפט הגולמי שזרמו על פני הקרקע זיהמו אותה ופגעו במערכת האקולוגית באזור. כיום עדיין נמשכים תהליכי שיקום הקרקע המזוהמת בשמורה.

כתבות רלוונטיות:

1. קצא"א ושני מנהלים הורשעו בגין דליפת הנפט בשמורת עברונה, 12.2.2024
2. כתב אישום פלילי נגד מנהלי קצא"א בשל הדליפה בעברונה, 7.11.2021
3. קנס של 1.6 מיליון ₪ לקצא"א בגין זיהום נחל צין, 28.4.2022
4. שיקום הקרקע בשמורת עברונה לא הצליח, 17.8.2021
5. קצא"א תפצה ב-100 מיליון ₪ על זיהום הנפט בעברונה, 07/11/2019
6. מידע נוסף על זיהום קרקע | infospot

שני נושאי משרה ישלמו קנסות; בוטל האישום הפלילי של אחד מהם

במסגרת גזר הדין שנתנה השופטת, היא אימצה את הסדר הטיעון בין המדינה לבין קצא"א שפורסם לפני שנה לפיו יוטלו קנסות על שני בעלי תפקידים רלוונטיים בקצא"א, אך רק אחד מהם יורשע.

על סמנכ"ל הביצוע בקצא"א דאז הוחלט להטיל קנס בגובה 35 אלף ₪ והוא הורשע.

לעומת זאת, את מנהל הביצוע בשטח השופטת החליטה שלא להרשיע, בין היתר משום שהוא אדם נורמטיבי ללא אישומים קודמים, והחשש כי הרשעתו תפגע בעתידו המקצועי. במקום זאת הגדילה את גובה הקנס שהוטל עליו מ-20 אלף ₪ ל-30 אלף ₪ בנוסף ל-360 שעות למען הציבור (לעומת 180 שעות שנקבעו בהסדר המקורי – שבו כן הייתה הרשעה פלילית).

תביעה פלילית נגד שני עובדים נוספים בקצא"א, בגין אחריותם לדליפת הנפט, עדיין מתנהלת, זאת מאחר שלא הצטרפו להסדר הטיעון.

על אף שהשופטת בביהמ"ש קבעה כי מדובר בהסדר טיעון מקל, היא החליטה לאשרו בנימוקים שונים, ביניהם: קצא"א הפגינה רצינות ונכונות לתקן את הנזק שגרמה כאשר החלה לשלם על השיקום לפני גזר הדין. ההסדר אושר גם מאחר שבית המשפט אינו נוטה לרוב להתערב בהסדרי טיעון ולשנותם.

הארגונים הירוקים: "קנס מגוחך"

בנוסף לנושאי המשרה בקצא"א הוטל קנס בגובה 1,562,000 ₪ על החברה עצמה כאמור. ב-2019 התקבל גזר דין בתביעה ייצוגית אזרחית שהוגשה נגד קצא"א בעקבות האסון, ובו הוחלט כי החברה תשלם פיצויים של כ-100 מיליון ₪ - הן לפיצוי הציבור על הפגיעה בטבע והן לשיקום השמורה שנפגעה.

קצא"א כבר השקיעה עשרות מיליוני ₪ מתוך סכום זה עד כה, אך הארגונים הירוקים, בראשם אדם טבע ודין ועמותת צלול, סבורים שהסכום שנגזר על החברה לשלם נמוך בהרבה מהנזק שהסבה לטבע ולציבור בפועל. בין היתר בשל חוות דעת שקבעה בזמנו שהנזק ועלות השיקום מוערכים במאות מיליוני ₪.

בעקבות אישור הסדר הטיעון הנ"ל לאחרונה, באדם טבע ודין אמרו כי "גזר הדין שניתן בעניין זיהום נחל עברונה מהווה אקורד סיום קודר לאירוע הזיהום הגדול ביותר שאירע בישראל". בשלב זה לא ברור אם הארגון מתכוון להגיש ערעור על הסדר הטיעון.

לדברי עמותת צלול, "אחרי עשור של הליכים משפטיים, הטיל בית המשפט, במסגרת הסדר טיעון, קנס מגוחך של מיליון וחצי ש"ח על חברת קצא"א בעקבות אסון הנפט הגדול בשמורת עברונה, הנאמד במאות מיליוני ₪".

בצלול אף קישרו בין פסק הדין הנוכחי של השופטת לאסון הפוטנציאלי במפרץ אילת. לדברי העמותה, "השופטת אמנם כינתה את האירוע "תוצאה של תאונה מצערת", אך דווקא אמירה זו צריכה להדליק אלף נורות אדומות לגבי החברה הרשלנית שהצליחה לגרום לממשלה לדחוף לכך שישראל תהפוך לתחנת מעבר לנפט, שמחברת בין אירופה למזרח הרחוק, תוך הגדלה חסרת תקדים של שינוע הנפט, בים התיכון, בערבה ובמפרץ אילת".

התייחסויות

ארגון אדם טבע ודין: "גזר הדין שניתן בעניין זיהום נחל עברונה מהווה אקורד סיום קודר לאירוע הזיהום הגדול ביותר שאירע בישראל.

בית המשפט מציין מפורשות כי הסדר הטיעון נוטה משמעותית לקולא בעניין הנאשמים 1 ו-3 (קצא"א וסמנכל ביצוע בקצאא) שכשלו בעבירות דומות, הלא הם הזיהום בנחל צין ובארוע האלמוגים באילת. ובכל זאת "ולא בלי היסוס" כפי שכותב בית המשפט, הוא מוצא לנכון לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים בהליך גישור. בחירה זו של בית המשפט אינה הולמת את עוצמת הנזק שנגרם וממשיך להגרם לסביבה, לטבע ולבריאות, הכל כפי שמתואר בהרחבה בגזר הדין.

חברת קצאא – היא חברה עבריינית  שלא מהססת לפעול בנמרצות להגדלת שינוע הנפט; באשקלון היא כבר קיבלה אישור להגדלה – אישור שניתן בצורה רשלנית ומתנהלת נגדו עתירה מנהלית שאנחנו חלק ממנה. ביחס לאילת – התקבלה החלטת ממשלה שמורה לשרה להגנת הסביבה לבטל את מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת ומורה לממונה על היתר הרעלים לשקול את הגדלת השינוע תוך התחשבות בביטול המדיניות האמורה. החלטה זו נועדה להכתיב למשרד להגנס את הגדלת השינוע גם באילת למרות הסיכונים האדירים במהלך הזה.  לאור ההיסטוריה הפלילית של קצא"א, אנחנו כבר יודעים לאן כל זה הולך: האסון הסביבתי הבא שלה הוא רק עניין של זמן ואת המחיר נשלם כולנו – בין באילת ובין באשקלון".

עמותת צלול: "אחרי עשור של הליכים משפטיים, הטיל בית המשפט, במסגרת הסדר טיעון, קנס מגוחך של מיליון וחצי ש"ח על חברת קצא"א בעקבות אסון הנפט הגדול בשמורת עברונה, הנאמד במאות מיליוני ש"ח, שבמהלכו דלפו כחמישה מיליון ליטר נפט גולמי שזיהמו כ-144 דונם של שמורת טבע נדירה בערבה.

השופטת אמנם כינתה את האירוע "תוצאה של תאונה מצערת", אך דווקא אמירה זו צריכה להדליק אלף נורות אדומות לגבי החברה הרשלנית שהצליחה לגרום לממשלה לדחוף לכך שישראל תהפוך לתחנת מעבר לנפט, שמחברת בין אירופה למזרח הרחוק, תוך הגדלה חסרת תקדים של שינוע הנפט, בים התיכון, בערבה ובמפרץ אילת.

"תאונה מצערת" כתוצאה מפגיעה במכלית נפט במפרץ, משמעותה הרס מוחלט של שוניות האלמוגים ופגיעה אנושה בכלכלת אילת ובפרנסת תושביה.

עבודה כלכלית שהזמינו "צלול" ומטה המאבק באסון הנפט העריכה את הנזק הצפוי לכלכלת אילת, כתוצאה מאסון נפט, ב-11 מיליארד ש"ח ואת הנזק לים התיכון, למתקני ההתפלה ולתחנות כוח בסכום של עשרות מיליארדי ₪.

לא זאת בלבד אלא שרק על שני מנהלי החברה הוטלו קנסות וגם הם זעומים ביחס להיקף הנזק ולגודל האחריות. סמנכ"ל הביצוע שלמה לוי, ישלם קנס של 35 אלף שקל, ומנהל יחידת אחזקת קווים, חיים בר סלע, ישלם קנס של 30 אלף שקל יחד עם 360 שעות לתועלת הציבור ללא הרשעה פלילית. המנהלים הבכירים יותר יצאו ללא עונש כלל".

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: