בית משפט השלום גזר אתמול (ג') את דינה של חברת קצא"א בפרשת דליפת הדלק בנחל צין ב-2011, יותר מעשור לאחר האירוע. השופטת שרה חביב החליטה להטיל קנס של 1.6 מיליון ₪ על החברה. קנסות נוספים הוטלו על נושאי תפקידים בחברה.

על מנכ"ל קצא"א דאז נגזר קנס בסך 75 אלף ₪, על סמנכ"ל ההנדסה בקצא"א ואחראי לעבודות השיפוץ בעת האירועים נגזר קנס כספי בסך 150 אלף ₪, ועל מנהל הפרויקט מטעמה של קצא"א נגזר קנס בסך 100 אלף ₪.

החברה ומנהליה הורשעו בעבירות של השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך ברשות הרבים, זיהום מים בנסיבות מחמירות וגרימת ריח חזק או בלתי סביר. 8 נאשמים אחרים בפרשה, הקבלנים ביצעו את העבודות בשטח, כבר הורשעו לפני שנתיים והוטלו עליהם קנסות בסך כולל של מאות אלפי שקלים.

באירוע, שהתרחש בשנת 2011, בעקבות פגיעה בצינור של קצא"א, דלפו מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני בעוצמה גבוהה על נחל צין וסביבותיו וזיהמו כ-60 דונם. במהלך השיקום פונו כ-26,500 טונות קרקע מזוהמת. בשנת 2016 הגישה המדינה את כתב האישום נגד קצא"א והקבלנים.

תביעה נוספת מתנהלת כנגד חברת קצא"א בשל דליפת הנפט בעברונה משנת 2014.

כתבות רלוונטיות:

1. קצא"א ובכיריה הורשעו בפרשת זיהום נחל צין, 17.2.2022
2. זיהום נחל צין: קנסות בסך 700 אלף ₪, 07.7.2019
3. חו"ד כלכלית: הנזק מדליפת הנפט של קצא"א בשמורת עברונה, 6.11.2018
4. הוגש כתב אישום נגד קצא"א בגין זיהום נחל צין, 19.01.2016
5. זיהום קרקע | infospot

אירוע דליפת הדלק בנחל צין

האירוע המדובר התרחש בשנת 2011, ובו בבדיקה שערכה קצא"א לצינור הנפט שלה המחבר בין אילת לאשקלון בשנת 2007, התגלה כי בעטיפת הצינור יש ליקויים ולכן הצינור אינו מוגן מפני דליפות. בנוסף לכך, בחלקים מסוימים הצינור היה חשוף במקום להיות טמון באדמה. בעקבות כך קצא"א הפסיקה בו את הזרמת הדלק.

בהמשך הוחלט על שיפוץ הצינור על ידי חברת רולידר שנבחרה לנהל את עבודות השיפוץ, וחברת מובילי הר הנגב שנבחרה כקבלנית משנה לביצוע עבודות עפר. בעקבות אירועי הזיהום שיפורטו מיד, בית המשפט כבר הטיל בשנת 2019 קנסות בסך של כ-700 אלף ₪ ועבודות שירות על חברת מובילי הר הנגב, מנהלה ו-2 עובדיה, וקנס בסך 500 אלף ₪ ועבודות שירות על חברת רולידר, מנהל הפרויקט של החברה ו-2 עובדים נוספים בה.

לפי כתב האישום שהוגש, הזיהום לנחל צין וסביבתו נגרם במסגרת עבודות שבוצעו להעתקת עץ שעמד בתוואי חפירה לחשיפת הצינור. הצינור נפגע מכלי צמ"ה מסוג באגר וכתוצאה מכך פרצו כ-700,000 ליטרים של דלק בעוצמה גבוהה על נחל צין וסביבותיו. חלק מהדלק זרם במורד אפיק נחל צין, וחלקו הותז במעלה הנחל ועל הגבעות שסביב לו. כתוצאה מהפגיעה זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל ובסביבותיו.

במהלך ביצוע עבודות השיקום פונו מהנחל ומסביבותיו כ-26,500 טונות של קרקע מזוהמת אך עדיין נשארה במקום כמות גדולה של דלק. פריצת הדלק הסילוני העמידה את האקוויפרים (מי התהום) הנמצאים מתחת לנחל צין בסיכון של זיהום.

נזקים נוספים שנגרמו מהזיהום כוללים ריח חריף של דלק שנשאר במקום לתקופה ארוכה, אובדן בית גידול של ערוץ הנחל וסכנה לבעלי חיים, לביצי בעלי חיים שבאו עימו במגע ולבעלי חיים הניזונים מצמחייה שנפגעה מהדלק וכן חסימת האזור למטיילים ל-3 חודשים.

כשחודשו עבודות שיפוץ הצינור, בספטמבר 2011, שוב נפגע הצינור ופרצו ממנו כמה מאות מ"ק של דלק סילוני שהזיקו לסביבה. במהלך השיקום הוצא מהאזור כ-7,200 טונות של אדמה מזוהמת.

הביקורת: 11 שנים להליך אכיפה פלילי. עונש מקל

בשנים האחרונות נשמעת ביקורת כנגד ההתמשכות של הליכי האכיפה הפליליים במדינה, בכללם אכיפה פלילית סביבתית. המקרה של דליפת הדלק בנחל צין מהווה דוגמא לכך, כאשר לקח יותר מ- 11 שנים ממועד דליפת הדלק בשנת 2011 ועד לסיום הליך האכיפה הפלילי כעת.

רק בשנת 2016, 5 שנים לאחר האירוע, הוגש כתב האישום על ידי המשרד להגנת הסביבה, לאחר השלמת החקירה של המשטרה הירוקה. 3 שנים מאוחר יותר, ב 07.2019 ניתן גזר הדין כנגד הקבלנים, ורק כעת ניתן גזר הדין לחברת קצא"א ומנהליה.

בנוסף, הארגונים הירוקים טוענים כי העונשים שהוטלו לבסוף לא היו מרתיעים וכי ניתן היה להטיל קנסות גבוהים יותר ואף עונשי מאסר.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "בית המשפט הטיל עונשים על חברת קצא"א ומנהליה שהביאו לפגיעה החמורה שאירעה בנחל צין. הכרעת הדין – בתיק שמקורו בחקירה שביצעה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה וכתב האישום שהגיש המשרד – הובילה לענישה לפי עקרון 'המזהם משלם'. האירוע החמור שאינו הראשון שבו קצא"א מעורבת מדגיש את הסכנה בתשתיות דלקים מזהמים הפרוסות בכל רחבי המדינה ואת החשיבות בגמילת ישראל מדלקים פוסיליים במהירות האפשרית והתקדמות לאנרגיות מתחדשות ונקיות".

מהפרקליטות נמסר: "בית המשפט הותיר על כנה את הרשעת הנאשמים ודחה את בקשתם לביטול ההרשעה, כמו כן גזר בית המשפט קנסות כספיים בהיקפים משמעותיים על חברת קצא"א ומנהליה אשר מבטאים את היקף וחומרת האירועים. הפרקליטות טענה כי חברות שמייצרות סיכון לסביבה מבלי לנקוט אמצעי זהירות למניעת אירועים סביבתיים במהלך פעילותן – יישאו בדין על הזיהום שנגרם ועל הנזק הסביבתי שנוצר. כמו כן על המנהלים של החברות מוטלת החובה לוודא, לפקח ולהשקיע פעולות יזומות ומאומצות על מנת למנוע נזק סביבתי".

עו"ד אלי בן ארי היועץ המשפטי של אט"ד: "מדובר בעונש קל מדי שכן ענישה על אחריות למקרי זיהום כה חמורים של בעלי תפקידים בכירים בחברות מזהמות, חייבת להיות כזו שכל מנהל בעתיד לא יעז לחסוך בהוצאות שמטרתם מניעת זיהום. לכן נדרשים לא רק קנסות כבדים אלא אף מאסר בפועל במקרים כגון זה."

---

מסמכים רלוונטיים: