לפני כ-6 וחצי שנים התרחשה אחת מדליפות הנפט הגדולות במדינה. הדליפה התרחשה מצינור נפט של חברת קצא"א וגרמה לזיהום חמור של 144 דונם לפחות משטח שמורת עברונה שבדרום.
עד היום נמשכים תהליכי שיקום הקרקע של השמורה. מסתבר כי הניסיון לשקם את הקרקע המזוהמת עם טיפול In Situ באתר, מבלי להוציאה ולהחליפה בקרקע אחרת וליצור בכך פגיעה אקולוגית – לא צלחה וכעת נבחנות אפשרויות אחרות.
ניסיון שיקום הקרקע, שנעשה בתהליך פיסיקלי וביולוגי, התחיל כפיילוט על שטח של דונם בשמורת עברונה. לאחר שהפיילוט זכה להצלחה מזהירה של 96.4% ירידה כללית בריכוז הנפט בשטח, הוא הורחב לכלל השמורה. לא ברור מדוע, אך ההצלחה בפיילוט לא שוחזרה והפחתת ריכוז הנפט בשטח כלל השמורה הייתה בשיעור של 46.4% בלבד – שלא עמדה ביעד של הפחתת 70% מריכוז הנפט בקרקע.
כך עולה מהרצאה שהעבירה טל פולק, אקולוגית מרשות הטבע והגנים, בוועידה השנתית למדע ולסביבה, שמארגנת האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, ואשר התקיימה בחודש שעבר.
כתבות רלוונטיות:
תחילה נבחנה החלופה של הוצאת הקרקע המזוהמת והחלפתה בקרקע אחרת, כאשר הטיפול בה ייערך במתקן טיפול ייעודי. אך הוחלט לא לבחור בחלופה זו מאחר שהפגיעה האקולוגית כתוצאה ממנה גדולה.
לכן הוחלט לנסות טכנולוגיה לטיפול בקרקע באתר עצמו, מבלי לחפור את הקרקע, בעגה המקצועית טיפול מסוג זה נקרא In Situ. יש טכנולוגיות In Situ מגוונות, ביולוגיות (שימוש בבקטריות לפירוק המזהם), כימיות (החדרת חומרים כימיים לפירוק המזהם) או אחרות (למשל חימום הקרקע לנידוף המזהם).
בסקר מקדים לא נמצאו דוגמאות מהעולם לטיפול In Situ בקרקע מזוהמת בנפט, בתנאי אקלים מדבר קיצוני. מספר חברות החלו לעשות פיילוט לשיקום הקרקע בשטח קטן של השמורה, כאשר כל חברה קיבלה שטח