בית המשפט השלום בבאר שבע הרשיע במסגרת הסדר טיעון את חברת קצא"א ושני נושאי משרה שעבדו בה בעבר בגין דליפת הנפט בשמורת עברונה ב-2014. החברה ועובדיה דאז הורשעו במסגרת הסדר טיעון והם ישלמו קנס כולל של 1,617,000 ₪.

צריך לזכור שלצד ההליך הפלילי שמגיע לסיומו כעת, בשנת 2019 הסתיים ההליך האזרחי כנגד קצא"א בו סוכם כי היא תשלם 100 מיליון ₪ עבור שיקום השמורה ומטרות נוספות.

ביקורת על הסדר הטיעון נשמעה מהארגונים הירוקים. מנכ"ל אדם טבע ודין אמר כי: "השתת העונש האבסורדי על המזהמת הסדרתית ומנהליה, הינו לעג לרש ולסביבה ואינו משקף ולו במקצת את התנהלותה הפושעת של חברת קצא״א". מעמותת צלול נמסר כי: "קנסות נמוכים ומגוחכים למנהלי קצא"א שהודו באחריותם לאסון. מדובר בשערוריה מתמשכת והוכחה להתרפסות המדינה בפני חברה שהיא עבריינית סדרתית." התגובות המלאות בהמשך.

הדליפה בעברונה התרחשה במסגרת עבודות להזזת צינור נפט של חברת קצא"א וגרמה לזיהום חמור של 144 דונם לפחות משטח שמורת הטבע עברונה, ליד אילת. כ-5 מיליון הליטרים של הנפט הגולמי שזרמו על פני הקרקע זיהמו אותה ופגעו במערכת האקולוגית באזור. כיום עדיין נמשכים תהליכי שיקום הקרקע המזוהמת בשמורה.

חשוב להזכיר כי קצא"א היא חברה ממשלתית כך שכל סכום כסף שהחברה משלמת, יוצא בסופו של דבר מהכיס הציבורי.

כתבות רלוונטיות:

1. כתב אישום פלילי נגד מנהלי קצא"א בשל הדליפה בעברונה, 7.11.2021
2. קנס של 1.6 מיליון ₪ לקצא"א בגין זיהום נחל צין, 28.4.2022
3. שיקום הקרקע בשמורת עברונה לא הצליח, 17.8.2021
4. בכירי קצא"א יעמדו לדין בגין הדליפה בעברונה, 28.10.2020
5. קצא"א תפצה ב-100 מיליון ₪ על זיהום הנפט בעברונה, 07/11/2019
6. מידע נוסף על זיהום קרקע | infospot

שני עובדים לשעבר ישלמו קנס של 55,000 ₪

בכתב האישום נגד קצא"א נטען שהגורם העיקרי לכשל ההנדסי הוא ביצוע העבודה באופן לקוי ובהיעדר תכנון מפורט, תוך הפרת כללי בטיחות ונהלים בחברת קצא"א והיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע.

במסגרת הסדר הטיעון לאחרונה הורשעה חברת קצא"א באופן מלא בכלל העבירות שיוחסו לה בכתב האישום המקורי, ביניהם זיהום מים בנסיבות מחמירות, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך לרשות הרבים וכן גרימת ריח חזק או בלתי סביר.

על קצא"א הוטל קנס בגובה 1,562,000 ₪ וסכום זהה להתחייבות להימנע מביצוע העבירות שבהן הורשעה למשך 3 שנים. בהשוואה לסכום הפיצוי שנפסק בתביעה האזרחית, 100 מיליון ₪, הקנס הפלילי נראה שולי, אך המשרד להגנת הסביבה טוען כי מדובר בקנס בשיעור הגבוה ביותר שניתן בנסיבות העניין.

מלבד החברה, הורשעו שני עובדים לשעבר שנשאו משרה בחברה בעת הדליפה: שלומי לוי, סמנכ"ל הביצוע דאז בקצא"א, וחיים בר סלע, אשר שימש אז כמנהל הביצוע בשטח. לוי הורשע ביחס לעבירות לפי חוק המים, חוק שמירת הניקיון וחוק מניעת מפגעים. בר סלע הורשע בעבירות לפי חוק המים וחוק מניעת מפגעים, וכן כמסייע להשלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך רשות הרבים, לפי חוק שמירת הניקיון.

עקב הרשעתם, לוי ישלם קנס על סך 35,000 ₪ וכן התחייבות בגובה 70,000 שקל להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים. על בר סלע, יוטל קנס בגובה 20,000 שקל וכן התחייבות בגובה 40,000 שקל להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך 3 שנים, זאת לצד שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות. טיעונים לאימוץ הרכיב העונשי שבהסדר הטיעון יישמעו בחודש אפריל הקרוב.

תביעה פלילית כנגד שני עובדים נוספים בקצא"א, בגין אחריותם לדליפת הנפט, עדיין מתנהלת.

קצא"א שילמה פיצוי של 100 מיליון ₪ במסגרת תביעה אזרחית

התביעה הפלילית נגד קצא"א שהסתיימה כעת מגיעה יותר מ-4 שנים לאחר שהסתיימה התביעה הייצוגית האזרחית שהוגשה נגד החברה בגין אירוע דליפת הנפט בעברונה.

כזכור, במסגרת התביעה הייצוגית הצטרפה המדינה באופן חריג כתובעת אזרחית 'נאמן הציבור' במשאבי הטבע כדי לייצג את הציבור ולדאוג לפיצוי עבור שיקום השמורה ונזקים סביבתיים. זאת לאור עמדת המדינה כי היא התובעת הנכונה ביחס לנזקים שנגרמו לסביבה וכתוצאה מכך לכלל הציבור.

במסגרת הפשרה שהושגה בתביעה האזרחית הוסכם שחברת קצא"א תשלם פיצוי של כ-100 מיליון ₪ לצורך שיקום השמורה ובגין הפגיעה בסביבה.

קנס של 1.6 מיליון ₪ לקצא"א בגין זיהום נחל צין ב-2011

דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה אינה המקרה הראשון של דליפת דלק מצינורות קצא"א. דליפת דלק משמעותית נוספת ארעה 3 שנים לפני כן, ובה מאות אלפי ליטרים של דלק סילוני זרמו לנחל צין וסביבותיו בשנת 2011. הדליפה גרמה לזיהום של כ-60 דונם.

בעקבות כך בית המשפט החליט להטיל קנס של 1.6 מיליון ₪ על החברה וקנסות נוספים על נושאי המשרה בה בזמן האירוע. על מנכ"ל קצא"א דאז נגזר קנס בסך 75 אלף ₪, על סמנכ"ל ההנדסה בקצא"א ואחראי לעבודות השיפוץ בעת האירועים נגזר קנס כספי בסך 150 אלף ₪, ועל מנהל הפרויקט מטעמה של קצא"א נגזר קנס בסך 100 אלף ₪.

במהלך ביצוע עבודות השיקום פונו מהנחל ומסביבותיו כ-26,500 טונות של קרקע מזוהמת אך עדיין נשארה במקום כמות גדולה של דלק. פריצת הדלק הסילוני העמידה את האקוויפרים (מי התהום) הנמצאים מתחת לנחל צין בסיכון של זיהום.

התייחסויות

עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין: "אסון עברונה הוא האסון האקולוגי הגדול ביותר שחוותה מדינת ישראל אי פעם. על פי ההערכה הכלכלית של אדם טבע ודין, העלויות העקיפות של הנזק שייקח עשרות שנים לשקמו, מוערכות בכחצי מיליארד שקלים.

השתת העונש האבסורדי על המזהמת הסדרתית ומנהליה, הינו לעג לרש ולסביבה ואינו משקף ולו במקצת את התנהלותה הפושעת של חברת קצא״א. שמורת עברונה היא נכס ציבורי ועל הפרקליטות לדרוש קנסות גבוהים בהרבה בגין הפגיעה הפושעת בנכס הטבע הייחודי, כמו גם השתת מאסר בפועל על האחראים שהורשעו בגין העבירות שעברו".

עמותת צלול: "דליפת הנפט אל שמורת עברונה נחשבת לאחד מהאסונות הסביבתיים הקשים שהיו בארץ. עלות הנזק הוערכה במאות מיליוני ₪. בהסדר הטיעון שהוגש היום לבית המשפט, הציעה המדינה קנסות נמוכים ומגוחכים למנהלי קצא"א שהודו באחריותם לאסון. מדובר בשערוריה מתמשכת והוכחה להתרפסות המדינה בפני חברה שהיא עבריינית סדרתית.

מאחר ומדובר באחד מאסונות הסביבה החמורים שידעה ישראל, על נושאי המשרה האחראיים בקצא"א לשאת בעונש חמור פי כמה וכמה מזה שנקבע, בוודאי לאור עשרות אירועי זיהום שגרמה החברה לאורך שנות פעילותה.

קצא"א מהתלת ומזלזלת במדינה שלא עושה דבר לעצור התנהלות עבריינית מתמשכת וההוכחה המובהקת לכך היא נסיון למחטף בהארכת צו החיסיון שביקשה הממשלה, ואישור עסקאות להרחבת שינוע הנפט דרך ישראל שלא תורמות דבר וחצי דבר לביטחון האנרגטי של ישראל.

התנהלות המדינה, בכניעתה המתמשכת לקצא"א, מעמידה בסכנה מוחשית ומיידית את ערכי הטבע, הנוף והמורשת של ישראל, מתקני ההתפלה ובריאות הציבור. גובה הקנס שהוצע בהסדר הטיעון מגוחך ומעביר מסר ברור לחברות נוספות שהזיהום משתלם.

אנחנו קוראים לבית המשפט לדחות את הסדר הטיעון ולהטיל עונשים כבדים הרבה יותר על המורשעים."

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: