האיחוד האירופאי מעדכן את דרישות החוק לטיפול סביבתי בפסולת סוללות על רקע הגידול בשימוש בסוללות בכלי רכב. נוסח החוק המעודכן נכנס לתוקף באיחוד האירופי לפני שבועיים והוא מכיל הוראות שיחייבו יצרני סוללות להשתמש בכמה שפחות חומרים מזיקים בעת הייצור, וכן הוראות לאיסוף ולמיחזור סוללות בסוף השימוש.

ההוראות יהיו מחייבות החל משנת 2025, אז יחולו דרישות הצהרה ויעדי איסוף ומיחזור. משנת 2026 יצרני סוללות יידרשו לספק מידע על רכיבי הסוללות ועל שיעור החומר הממוחזר בהן והחל משנת 2027 מוצרים המכילים סוללה ניידת יידרשו להיות בנויים כך שניתן יהיה להחליף את הסוללה בקלות. בנוסף לכך, החל משנת 2027 יחויבו היצרנים להטביע על המוצרים קוד QR שסריקתו תאפשר לצרכן לקבל מידע נרחב יותר במסגרת "תעודת זהות סוללה" שתוכן מראש לכל סוללה.

החוק החדש צפוי לחול על כל סוגי הסוללות: ניידות, סוללות רכב חשמלי, סוללות תעשייתיות, סוללות התנעה, ברק והצתה (SLI) (המשמשות בעיקר לכלי רכב ומכונות) וסוללות לאמצעי תחבורה קלים (למשל אופניים חשמליים, טוסטוסים אלקטרוניים, קורקינטים חשמליים).

כתבות רלוונטיות:

1. חקיקה אירופית לטיפול סביבתי בסוללות, 11.11.2019
2. נחתם הסכם להקמת מפעל ראשון למיחזור סוללות, 15.6.2022
3. היכרות עם החברה שממחזרת לכם את הפסולת האלקטרונית, 25.10.2022
4. הרחבת חוקי אחריות יצרן, 21.2.2021
5. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

אחריות יצרן מורחבת על סוללות

הכללים החדשים נועדו להבטיח תחרות הוגנת יותר בין היצרנים ולהפחית את ההשפעות הסביבתיות והחברתיות לאורך מחזור החיים של הסוללה, כך שבעתיד סוללות יהיו בעלות השפעה סביבתית וטביעת רגל פחמנית נמוכה יותר. לשם כך, הרגולציה קובעת כללי בדיקת נאותות מחמירים שיחייבו יצרנים לוודא את מקור חומרי הגלם המשמש לייצור הסוללות הנמכרות בשוק.

כמו בחוקי אחריות יצרן אחרים, גם במקרה זה החוק קובע יעדי איסוף פסולת סוללות ליצרני הסוללות. לפי החוק, על יצרני הסוללות יהיה לאסוף פסולת סוללות ניידות בהיקף של 63% עד סוף 2027 ו-73% עד סוף 2030. בנוסף לכך נקבעו יעדים לאיסוף פסולת סוללות לאמצעי תחבורה קלים - 51% עד סוף 2028 ו-61% בסוף 2031.

כמו כן החוק כולל יעד להשבת ליתיום מפסולת סוללות של 50% עד סוף 2027 ו-80% עד סוף 2031. האיחוד האירופי מדגיש כי הוא הותיר אפשרות לשנות את היעד בהתאם להתפתחות הטכנולוגית בעתיד ובהתאם לזמינות הליתיום.

החוק קובע גם רמות מינימום מחייבות של תוכן ממוחזר עבור סוללות תעשייתיות, סוללות SLI וסוללות EV. אלה נקבעו על 16% עבור קובלט, 85% עבור עופרת, 6% עבור ליתיום ו -6% עבור ניקל. סוללות יצטרכו לכלול תיעוד של התוכן הממוחזר בהן.

הביקוש לסוללות גדל במהירות. הוא צפוי לגדול פי 14 ברחבי העולם עד 2030 והאיחוד האירופי יכול להוות 17% מהביקוש הזה. הגידול בביקוש נובע בעיקר מחשמול התחבורה. גידול אקספוננציאלי כזה יוביל לעלייה מקבילה בביקוש לחומרי גלם, ומכאן הצורך למזער את השפעתם על הסביבה.

בישראל: החוק מתייחס לסוללות, אך לא של כלי רכב

מה המצב בישראל? חוק פסולת אלקטרונית הקיים משנת 2014 מתייחס לסוללות באופן כללי כחלק מפסולת אלקטרונית, ללא הוראות או דרישות ייעודיות לטיפול בפסולת סוללות. כמו כן, החוק בישראל לא מתייחס לסוללות של רכב חשמלי.

המשרד להגנת הסביבה הצהיר בשנים האחרונות כי הוא בוחן קידום של חוק אחריות יצרן מורחבת לכלי רכב והנושא אף מוזכר באסטרטגיית הפסולת שהמשרד הציג לפני כשנתיים, אך בינתיים הנושא לא קודם.

אומנם חקיקה אין בינתיים, אך תשתית מיחזור לסוללות ליתיום של רכב חשמלי כבר בדרך להקמה. לפני יותר משנה דיווחנו כי כיל ,(ICL) כלמוביל וחברת המיחזורEMS  חתמו על מזכר הבנות להקמת מפעל ראשון בישראל למיחזור סוללות ליתיום, על רקע הגידול הצפוי בשימוש ברכבים חשמליים. המיזם צפוי לתת מענה משלב האיסוף ועד לשלב המיחזור במפעל ייעודי.

נזכיר כי אחד היעדים שהציב משרד האנרגיה היה שעד שנת 2030 לא יימכרו בישראל כלי רכב פרטיים מונעים בבנזין וסולר אלא בחשמל, מימן או מקורות הנעה חלופיים אחרים. אם החזון הזה יתממש, צפוי גידול משמעותי בסוללות של כלי רכב חשמלי בישראל.

---

מסמכים רלוונטיים: