האסטרטגיה החדשה לפסולת עירונית פורסמה לפני כשבועיים. בימים האחרונים היא הוצגה בפני המועצה הארצית לתכנון וזאת הזדמנות טובה לבחון לעומק חלק מהעקרונות שלה.

בחלק הראשון של הכתבה שפרסמנו לפני ימים אחדים, בחנו את סטטוס מתקני המיון לפסולת ואת מנגנון "מחזר וחסוך" לפיו משקי בית ישלמו על הפסולת שלהם.

בכתבת ההמשך הנוכחית אנו בוחנים את השינויים הצפויים בחוקי אחריות יצרן מורחבת, הטלת מס על שריפת פסולת (טיפול השבה), העלאת היטל ההטמנה, החזרה להפרדה במקור של פסולת אורגנית ועוד.

כתבות רלוונטיות:

1. איך מגיעים ל-20% הטמנה בשנת 2030?, 26.1.2021
2. התייעצות לגיבוש אסטרטגיית טיפול בפסולת, 04.10.2020
3. המשרד להגנ"ס עוצר את מתקני השבת האנרגיה מפסולת, 06.8.2020
4. יעד חדש: אפס הטמנה עד 2040, 03.2.2020
5. למידע נוסף על פסולת | infospot

חוקי אחריות יצרן מורחבת: הרחבה, הוספה ועדכון

כחלק מהאסטרטגיה החדשה מוצע להרחיב, להוסיף ולעדכן חוקי האחריות יצרן מורחבת.

את חוק האריזות מוצע לתקן בהתאם ליעדי האיחוד האירופי, תוך התאמה לשוק הישראלי ומתן זמן היערכות. כמו כן, מוצע לקבוע יעדים ספציפיים לשימוש חוזר והכנה לשימוש חוזר, בהיותו בראש היררכיית הפסולת.

אלה יעדי המיחזור שהתוכנית החדשה מציעה לעגן בחוק האריזות ולהחיל בעתיד:

בחוק פסולת אלקטרונית מוצע לערוך שינויים רבים: להעלות את יעדי המיחזור לפי האיחוד האירופי, לקבוע יעדים לזרמי פסולת אלקטרונית שונים כך שגם פסולת מחומרים שפחות משתלם למחזר או שקשה יותר לאסוף תטופל כראוי, להוסיף יעדי איסוף, לקבוע קריטריונים לאיסוף פסולת ביתית, לקבוע חובות ויעדים לעידוד שימוש חוזר ולנסח הוראות לעניין הפחתה במקור.

בחוק הצמיגים מוצע לתקן את היעדים שחלים על יבואני רכב מאחר שכיום יצרני הצמיגים מחויבים ביעדים הרבה יותר גבוהים לעומתם, וכן לקבוע חובת שימוש חוזר ולדון באי החשבתו ביעד המיחזור, לקבוע יעדים נפרדים למיחזור והשבה, לבחון הכללה של צמיגים במנגנון EPR במסגרת 'חוק חיי רכב', לקבוע תנאים להקמת גופי יישום ולהחיל חובות דיווח.

כמו כן, מוצע להחיל את חוק השקיות גם על קמעונאים לא גדולים ולבטל את ההבחנה בין שקיות דקות לעבות.

מוצע גם לעדכן את יעדי חוק הפיקדון למיכלי משקה: 77% איסוף עד 2025, 90% איסוף עד 2030. כמו כן, עד 2025 המכלים יכילו לפחות 20% חומרים ממוחזרים, עד 2030 המכלים יכילו לפחות 30% חומרים ממוחזרים.

מלבד הטיפול בחוקים הקיימים, באסטרטגיית הפסולת מופיעות המלצות לקביעת אחריות יצרן מורחבת לזרמי פסולת נוספים, ביניהם טקסטיל ותרופות.

באשר למוצרי פלסטיק חד פעמי שלא חלים עליהם חוקי אחריות היצרן, כמו עטיפות מזון, שקיות פלסטיק, כוסות חד פעמיות, מגבונים וטבק, מוצע לקבוע הסדרי EPR שיבטיחו נשיאה בעלויות הסברה, איסוף, טיפול וניקוי השטחים הציבוריים.

כמו כן, מוצע לקבוע הסדר חוקי עבור ה-ELV-  כלומר, סוף חיי רכב ולהכליל בו את זרמי הצמיגים, השמנים המשומשים מכלי רכב ומצברי הרכב. מוצע להכליל בהסדר את כלל סוגי הרכבים לרבות כלי רכב כבדים ואופנועים, וזאת מעבר לדרישות הדירקטיבה אך בדומה לאופן יישומה בחלק ממדינות האיחוד.

מתקני השבה: לשקול היטל שריפה

אחד הנושאים הרגישים באסטרטגיה לטיפול בפסולת עירונית היא מתקני השבת אנרגיה מפסולת. האסטרטגיה הנוכחית, אם תיושם במלואה, תייתר את הצורך בחלק ממתקני ההשבה שהיו מתוכננים לפי האסטרטגיה האחרונה, אך עדיין יידרשו כ- 3 מתקני השבה כדי לטפל בפסולת השאריתית שתיוותר לאחר הליכי המיון והטיפול השונים.

במסמך האסטרטגיה מוצע לבחון קביעת היטל על שריפת פסולת במתקני השבה, זאת במטרה לצמצם את כמות הפסולת שמועברת למתקנים תרמיים ולעודד טיפולים שנחשבים למועדפים לפי היררכיית הפסולת. נזכיר כי לפי היררכיית הפסולת טיפול בהשבה עדיף רק על הטמנה ולפניו יש פתרונות עדיפים מבחינה סביבתית – מיחזור ושימוש חוזר.

היטל השריפה יתבסס על תמחור גזי החממה שנפלטים בעת הטיפול במתקן ההשבה, לפי 28 ₪ לכל טון פסולת שמטופלת בו, זאת בנוסף לתשלום דמי טיפול. ההיטל נועד לשקף את העלויות החיצוניות והנזקים שיש לטיפול בהשבה, במקרה זה בשל פליטת גזי חממה.

פסולת אורגנית: חוזרים להפרדה במקור

גולת כותרת נוספת באסטרטגיה החדשה היא חזרה לעיקרון ההפרדה במקור של פסולת אורגנית – בבתי התושבים, עם פח חום. המשרד להגנ"ס ניסה לקדם את המנגנון הזה לפני כעשור אך הוא הופסק, למעט ברשויות מקומיות בודדות, עקב בעיות שונות.

זרם הפסולת האורגנית מהווה יותר משליש מכלל הפסולת העירונית, לכן לא ניתן להשיג את יעדי המיחזור וההטמנה לשנת 2030 בלי לטפל בו בצורה מיטבית - כך גורסת האסטרטגיה החדשה. לאחר טיפול, הפסולת האורגנית יכולה לשמש כדשן וביוגז וכך אפשר למנוע כמעט לגמרי את הטמנתה.

אך כדי שיהיה אפשר לייצר ממנה דשן איכותי נדרש להפריד אותה במקור כדי למנוע את זיהומה על ידי זרמים אחרים (וכן שהיא תזהם את הפסולת היבשה). אומנם אפשר גם למיין את הפסולת במתקן קצה אך פתרון זה אינו יעיל מבחינה סביבתית וכלכלית כמו הפרדה במקור, כך סבורים במשרד להגנ"ס.

הטיפול המומלץ לפסולת האורגנית הוא עיכול אנארובי משום שהוא גם מקור להפחתת פליטות גזי חממה וגם מקור לאנרגיה מתחדשת. לפיכך, הפרקטיקה המיטבית לטיפול בפסולת האורגנית היא הפרדה במקור, עיכול אנאירובי להפקת ביוגז ודיג'סטאט, ולבסוף קומפוסטציה לצורך ייצור דשן מיוצב לשימוש בחקלאות.

בהתאם לכך, המשרד להגנ"ס יפעל לקדם הקמת תשתית עיכול אנארובי ומתקני מיון מכני ועיכול אנארובי משולבים (MBT) תוך הסרת חסמים ומתן תמריצים כלכליים, דוגמת מימון בתנאים מועדפים. כמו כן, תעוגן בחקיקה החובה להפריד פסולת אורגנית במקור בהדרגה, תוך 5 שנים, בדומה לדירקטיבה האירופית.

עוד יעוגן בחקיקה סטנדרט לקומפוסט שמקורו בפסולת אורגנית. לפי הדירקטיבה האירופית, החל משנת 2027 לא יוכר קומפוסט מפסולת שלא הופרדה במקור כמיחזור, והחל משנת 2022 לא יוכר כתואם לשימוש בחקלאות חומר דישון שמקורו בפסולת אורגנית שלא הופרדה במקור ולא טופלה כנדרש בתהליך עיכול אנאירובי או קומפוסטציה.

באשר למתקנים לטיפול בפסולת אורגנית, כיום פעילים 2 אתרים בלבד – דודאים ומשואה – ובתוך שנתיים צפויים להיפתח 2 מתקני טיפול נוספים. כמו כן, צפויים להיפתח במועד לא ידוע 4 מתקנים מתוכננים נוספים.

שני האתרים הפעילים כיום מטפלים ב-530,000 טונות בשנה. כשכל המתקנים המתוכננים ייפתחו הם יטפלו ביחד ב-1,225,000 טונות בשנה. בנוסף אליהם נדרשים עוד 7-12 מתקני טיפול בפסולת אורגנית כדי לעמוד ביעדים עד שנת 2030.

רשימת מתקני טיפול בפסולת אורגנית

היטל ההטמנה: להעלות ל- 173 ₪ לטון

צעד נוסף שמתוכנן במסגרת אסטרטגיית הפסולת החדשה הוא להעלות את גובה היטל ההטמנה. הנימוק לכך הוא שההיטל על פסולת מעורבת כיום, בגובה כ-109 ₪, נמוך בהרבה לעומת מדינות אירופה המתקדמות ולא מהווה תמריץ משמעותי למעבר לטיפול בחלופות סביבתיות יותר כמו הפרדה במקור, מיון, השבה ומיחזור.

לכן, באסטרטגיה מוצע להעלות את היטל ההטמנה לפחות ל-173 ₪ לטון, מאחר שזה הסכום שמשקף את העלויות החיצוניות של פליטת גזי החממה. המטרה היא להעלות את ההיטל בהדרגתיות עד לגובה האפקטיבי שיגרום להעדפת שיטת טיפול אחרת.

כמו כן, מוצע להקים קרן לשיקום מטמנות פסולת, בדומה לקרן לשיקום מחצבות. הקרן תתבסס על גביית בטוחות לשיקום מטמנות באמצעות רמ"י או מכוח חקיקה.

---

מסמכים רלוונטיים: