כמה מתקני מיון פסולת יקומו בשנים הקרובות?
אסטרטגיית הפסולת החדשה דורשת הקמה של עד 10 מתקני מיון בנוסף ל-9 שבהקמה כיום. מה גובה התקציב שנותר בקולות הקוראים לשם כך? וגם מבט על המנגנון שיחייב משקי בית לשלם על הפסולת
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 21/2/2021

האסטרטגיה החדשה לפסולת עירונית פורסמה לפני כשבועיים ובימים האחרונים היא הוצגה בפני המועצה הארצית לתכנון וזו הזדמנות טובה לבחון לעומק חלק מהעקרונות שלה.

בחלק הראשון של הכתבה, שמפורסם כאן, נבחן את סטטוס מתקני המיון לפסולת ואת מנגנון "מחזר וחסוך" לפיו משקי בית ישלמו על הפסולת שלהם.

בכתבת ההמשך שתפורסם בימים הקרובים, נבחן את השינויים הצפויים בחוקי אחריות יצרן מורחבת,  הטלת מס על שריפת פסולת (טיפול השבה), העלאת היטל ההטמנה, החזרה להפרדה במקור של פסולת אורגנית ועוד.


כתבות רלוונטיות:

  1. איך מגיעים ל-20% הטמנה בשנת 2030?, 26.1.2021
  2. התייעצות לגיבוש אסטרטגיית טיפול בפסולת, 04.10.2020
  3. המשרד להגנ"ס עוצר את מתקני השבת האנרגיה מפסולת, 06.8.2020
  4. יעד חדש: אפס הטמנה עד 2040, 03.2.2020
  5. למידע נוסף על פסולת | infospot

צעדים ראשונים ביישום האסטרטגיה

במסגרת הצגת אסטרטגיית הפסולת החדשה בוולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית) המשרד להגנ"ס עדכן על מספר צעדים שכבר החל לנקוט למימוש האסטרטגיה, וביניהם:

  • איתור חטיבות קרקע להקמת מתקני מיון, טיפול ומיחזור.
  • ניהול נפחי ההטמנה – בחינת פתרונות שונים למחסור מקום הטמנה הצפוי בטווח הקצר, וכן תכנון נפחי הטמנה לטווח הארוך.
  • ניתוח צרכים ברמה האזורית.
  • הכנת מדריך לתכנון פסולת במרקם הבנוי אשר ינחה תכנון מרמת המבנה הבודד עד לרמה הכלל עירונית. במסגרת המדריך ייבחן הצורך לעדכן את קוד הבנייה והתקנות הנוגעות לכך.
  • טיפול בהקצאות קרקע וסוגיות שומה.
  • בעיית בטיחות טיסה בקרבת אתרי הטמנה.
  • גיבוש מתווה לשימוש בחומר האורגני – בחינת השימושים המותרים ואיכויות התוצרים.

מתקני מיון: 2 קיימים, 9 בהקמה, 7-10 נוספים נדרשים

האסטרטגיה החדשה מפרטת את מספר מתקני הטיפול בפסולת, ומאיזה סוג, נדרשים לטובת יישום האסטרטגיה. מסתבר שבין 30-40 מתקנים חדשים שאינם בתכנון כרגע נדרשים לשם כך. חלקם מתקני מיון לפסולת מעורבת, חלקם מתקני מיון לפסולת יבשה, חלקם מתקני טיפול בפסולת אורגנית, וכמובן מתקני השבה.

מבין המתקנים השונים, הראשונים בסדר העדיפות הם מתקני מיון פסולת שמטרתם חילוץ חומרים ברי מיחזור, ושיאפשרו לעמוד ביעד (שהיה גם באסטרטגיה הקודמת) שלא תגיע פסולת להטמנה אלא לאחר מיון.

לפי המשרד להגנ"ס, כיום פעילים רק 2 מתקנים מתקדמים למיון פסולת מעורבת – "גרין נט" בירושלים ומתקן ה- RDF בחירייה. עוד 6 מתקנים צפויים להיפתח במהלך 2021, שניים נוספים ייפתחו ב-2022 ומתקן המיון המתקדם בחירייה ייפתח בשנת 2024.

רשימת מתקני מיון מתוכננים

כמות הפסולת הממוינת כיום בשני המתקנים הפעילים היא כ- 900,000 טונות בשנה. עם הצטרפות 6 המתקנים הצפויים ב-2021 – תגדל קיבולת המיון ל- 2.4 מיליון טונות בשנה, ובשנת 2024 היא תגיע ל- 3.3 מיליון טונות בשנה.

אלא שעל מנת להדביק את קצב גידול הפסולת העירונית עד שנת 2030, המשרד להגנ"ס מעריך כי נדרשת הקמה של 7-10 מתקני מיון נוספים על אלה שנמצאים בהקמה.

כזכור, לפני כ-3 שנים פרסם המשרד להגנ"ס 2 קולות קוראים למתקני מיון פסולת:

  1. תמיכה בהקמה או שדרוג של מתקני מיון פסולת עירונית – תקציב תמיכה של 240 מיליון ₪.
  2. תמיכה בתפעול מתקני מיון קיימים של פסולת עירונית – תקציב תמיכה של 300 מיליון ₪.

הקולות הקוראים פורסמו בשיטת כל הקודם זוכה, בה ניתן להגיש הצעה בכל מועד עד סוף שנת 2020 – שנדחה בינתיים לסוף שנת 2021, כאשר כל הצעה שעומדת בתנאי הסף, זוכה בתמיכה שנגרעת מהתקציב של הקול הקורא, עד לתום התקציב.

להלן הסטטוס העדכני של הקולות הקוראים:

לקול הקורא להקמה ושדרוג של מתקני מיון פסולת עירונית הוגשו 8 בקשות, מתוכן 4 זוכים: אמניר בעפולה, נוי שירותי תברואה בפתח תקווה, יוניברב ביוגז בעמנואל ומתקן המיון בעברון. 3 בקשות נוספות נמצאות בשלבי בדיקה.

להלן פירוט התקציב בחלוקה לפי מחוזות:

לקול הקורא לתמיכה בתפעול של מתקני מיון קיימים של פסולת עירונית הוגשו 4 בקשות, מהן 2 זוכים: מתקן ה- RDF בחיריה ומתקן המיון גרין-נט באזור התעשייה עטרות ליד ירושלים.

במסגרת זו אושרה עד כה תמיכה בסך: 183 מיליון ₪ ונותר תקציב בגובה 117 מיליון ₪.

מנגנון "מחזר וחסוך": משקי בית ישלמו על פסולת

אחת מגולות הכותרת של האסטרטגיה החדשה היא אימוץ של מנגנון "מחזר וחסוך" [SAYT Save As You Throw] המוכר בעולם. לפי מנגנון זה, משקי הבית בישראל יתחילו לשלם על כמות הפסולת שהם מייצרים, אך רק על פסולת לא ממוינת בפח הירוק (לא מופרדת במקור). כלומר ככל שמשק בית יפריד במקור לסוגי פסולת ברי מיחזור (פסולת אורגנית, פסולת יבשה וכו') – הוא ישלם פחות.

אחד העקרונות שעומדים מאחורי מנגנון "מחזר וחסוך" הוא לייצר הפנמה של העלויות החיצוניות שיש לטיפול בפסולת, זאת באמצעות הטלת עלויות הטיפול ישירות על משק הבית שמייצר את הפסולת. ההפנמה מתחזקת כאשר התשלום בגין הטיפול בפסולת מופרד מתשלומי הארנונה השוטפים ומוגדר מפורשות כמס פסולת.

מעבר להפנמת העלות החיצונית, גביית תשלום ישיר על השלכת פסולת לא ממוינת משמשת תמריץ לצמצום כמות הפסולת ולהפרדתה במקור.

עקרון חשוב נוסף למנגנון זה הוא ניהול מיטבי של משק הפסולת באמצעות הגברת השקיפות. לפי עקרון זה, יש לבצע הפרדה חשבונאית של ההכנסות וההוצאות של משק הפסולת העירוני, בדומה לאופן בו מתנהל משק המים במקטע העירוני. ההפרדה תאפשר לעקוב טוב יותר אחר העלויות ולשפר את האיסוף והטיפול בפסולת בהתאם. ניהול יעיל יותר צפוי לחסוך עלויות לתושבים ולרשות.

באשר לאופן היישום של מנגנון "מחזר וחסוך", יש הבדלים בין רשויות ומדינות שונות לגבי מודל התמחור, אופן זיהוי יצרן הפסולת ומדידת כמות הפסולת.

מודל התמחור קובע כיצד לתמחר את השירות. הוא מורכב מרכיב של תשלום קבוע (המשקף עלויות קבועות של הטיפול בפסולת) ורכיב של תשלום משתנה אשר מושת על משק הבית (או העסק) בהתאם לכמות הפסולת שצבר, בדגש על פסולת מעורבת שהוא לא הפריד במקור. גם זהות יצרן הפסולת משפיעה על תמחור הטיפול (יצרנים מסחריים, משקי בית, בניינים וכו').

סכום הרכיב המשתנה, שמבטא בעצם את המס על הטיפול בפסולת מעורבת, יכול להיקבע לפי משקל הפסולת, לפי נפח הפסולת או לפי רמת השירות (תשלום לפי נפח הפחים או תדירות איסופם), אף שהאפשרות האחרונה מעודדת פחות שינוי התנהגות הנוגעת להפחתה בפסולת והפרדתה.

גם באשר לזיהוי יצרן הפסולת ולמדידת הפסולת נהוגות שיטות שונות בעולם, ולכל אחת חסרונות ויתרונות.

דוגמאות:

  • שקית מסומנת / סטיקרים ותגיות - הדבקת סטיקרים ותגיות על שקיות פסולת ורשות להשליך רק אותן. לחילופין, רכישת שקיות מסומנות ורשות להשתמש רק בהן.
  • מזהה אישי – כרטיס מגנטי / שבב אשר יאפשרו הזדהות בעת השלכת פסולת לפח חכם וכן שקילה של הפסולת ותשלום לפי משקל. פתרון יקר ולכן מתאים לכמה בניינים.
  • הקצאת פח לפי כתובת– מתאים ליישובים צמודי קרקע.
  • תשלום במתקן איסוף פסולת – הבאת הפסולת למתקן מרכזי ותשלום במזומן עבורה. מתאים ליצרני פסולת תעשייתיים או מסחריים.
  • תשלום לפי גודל הפח– מתאים ליישובים צמודי קרקע.

קישור לחלק ב' של הכתבה: אחריות יצרן מורחבת, העלאת היטל ההטמנה, היטל על שריפת פסולת במתקני השבה ועוד

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. מצגת: אסטרטגיה