המשרד להגנת הסביבה פרסם את הדוח השנתי העוסק ביישום החוק לסילוק ומחזור צמיגים, ובו המלצות מרחיקות לכת לשינוי ענף מיחזור הצמיגים במטרה להגדיל את כמות פסולת הצמיגים הממוחזרת.
ההמלצות כוללות את הגדלת יעד המחזור ליבואני הרכב פי 3, בחירת גוף יישום מוכר, העלאת דמי הטיפול של מפעלי המיחזור, הרחבת האכיפה והגדלת הביקוש לחומר הגלם הממוחזר.
בנוסף לכך, בדוח מוצגים נתוני מחזור הצמיגים לתקופה שבין תחילת יולי 2018 לסוף יוני 2019, מהם עולה כי יבואני הצמיגים והרכב עמדו בהצלחה ביעדי המחזור המוגדרים בחוק נכון להיום.
כתבות רלוונטיות:
פסולת הצמיגים שמוחזרה בתקופה שאותה סיקר הדוח (יולי 2018-יוני 2019) עמדה על 55,698 טונות המהווה 75% מתוך 74,349 טונות הצמיגים ששיווקו יבואני הצמיגים והרכב בישראל.
למרבית המיחזור אחראים יבואני הצמיגים, שכן החוק מגדיר להם יעד גבוה בהרבה לעומת יבואני הרכב: בעוד שיבואני הצמיגים מחויבים למחזר לפחות 85% ממשקל הצמיגים ששיווקו, יבואני הרכב מחויבים למחזר רק 25.5%, כלומר צמיג אחד בלבד מכל כלי רכב שייבאו.
בהתאם ליעדים הנ"ל, יבואני הצמיגים אספו ומיחזרו 86.31% בתקופה האמורה ויבואני הרכב אספו ומיחזרו 27.89% - בשני המקרים שיעור המיחזור עמד ביעד.
בתוך כך, המשרד להגנ"ס מציין כי מתוך כ- 100 יבואני צמיגים ורכבים, 18 קיבלו הודעה על כוונתו להטיל עליהם עיצום כספי של 75,300 ₪ בשל אי דיווח על יישום חוק הצמיגים. כמו כן, נשלחו הודעות ל-6 יבואני צמיגים ורכב בשל אי עמידתם ביעדי המיחזור. לפי החוק, סכום העיצום הכספי במקרה זה הוא 2,424 לכל טון שחרג מיעד המיחזור.
על מנת לייעל את האכיפה כנגד יבואנים שלא עומדים בדרישות חוק מיחזור הצמיגים, הדוח מציע להסדיר שיתוף פעולה עם מנהל המכס ומשרד הכלכלה כך שפקיד המכס יעכב שחרור צמיגים ליבואן שלא עומד בדרישות חוק מיחזור הצמיגים.
לאחר שהמשרד סקר בדוח את הבעיות בתחום הצמיגים הוא מציע מספר פתרונות.
דבר שני, הוא ממליץ להגביר את האכיפה על יבואני צמיגים שאינם מיישמים את החוק, ולשם כך לשתף פעולה עם המכס. לפי החוק, המכס יוכל לעכב צמיגים אם המשרד להגנ"ס הודיע לו כי היבואן אינו עומד בהתחייבותיו למיחזור.
יבואני הצמיגים והרכבים אמנם עמדו ביעדי המיחזור, אך הדוח מציג מספר בעיות בענף והצעות לפתרונן.
אחת הבעיות היא כי מדי שנה כ-20 אלף טון צמיגים משומשים אינם מטופלים – לא נאספים ולא ממוחזרים. זאת משום שיעד המיחזור ליבואני הרכב נמוך 25.5% (צמיג 1 מתוך 4 צמיגים בכל רכב מיובא) לעומת יעד של 85% מיחזור ליבואני הצמיגים. לכן הדוח מציע לקבוע יעד מיחזור אחיד גם ליבואני הרכב וגם ליבואני הצמיגים, שיהיה גבוה מהיעד הקיים.
בנוסף לכך, הדוח טוען כי דמי הטיפול שמשלמים יבואני הצמיגים והרכב למפעלי המיחזור בגין איסוף ומיחזור צמיגים משומשים – נמוכים מדי ואף הפסדיים (כנראה הכוונה לרווחיות של מפעלי המיחזור) ולכן מערערים את יישום החוק.
כפתרון לבעיית המחירים ולצמיגים שאינם מטופלים, המשרד להגנ"ס מציע לשנות את חוק מיחזור הצמיגים כך שיוגדר גוף מוכר שיצטרך לאשר את דמי הטיפול ואופן פעילותו מול המשרד להגנ"ס, באופן דומה לחוק האריזות (ת.מ.י.ר), חוק פסולת אלקטרונית (אקומיוניטי ומ.א.י) וחוק הפיקדון (אל"ה).
גורם נוסף שמכביד על רווחיות מפעלי מיחזור הצמיגים, הוא בעיית ביקוש לחומר גלם מצמיגים ממוחזרים תוך שיש העדפה לחומר מיובא שמחירו נמוך יותר. במענה לכך, הדוח מציע לחייב שימוש בחומר ממוחזר בענף הבנייה והתשתיות, והענקת תמיכות באמצעות קרן הניקיון לשימוש בחומר גלם מצמיגים ממוחזרים שיוצרו בישראל (דבר שכבר נעשה בעבר).
---
מסמכים רלוונטיים: