תעשיית מיחזור הצמיגים בישראל בצרות. מפעל מיחזור הצמיגים ת.מ.צ בבאר שבע, שהוקם בשנת 2012 בהשקעה של עשרות מיליוני ₪, נקלע לקשיים והפסיק לאסוף צמיגים משומשים, זאת בשל קושי למכור את הגומי הממוחזר, לעומת הגומי המיובא שזול בהרבה. בת.מ.צ מסבירים כי מדובר במצב זמני וכי מצב המפעל איתן, אלא שהעדר רכישות בחודשים האחרונים יצר פקק בתהליך הייצור באופן שמונע הכנסת צמיגים משומשים נוספים, על פי הנחיות גורמי כיבוי אש.

מלבד ת.מ.צ יש בישראל עוד מפעל אחד בלבד למיחזור צמיגים, טיירק, שהוקם בשנת 2007 עם כניסתו לתוקף של חוק מיחזור הצמיגים וגם בו הושקעו עשרות מיליוני ₪. לאף אחד משני המפעלים אין קיבולת מתאימה לטיפול בכל שוק הצמיגים בישראל ולכן אם אחד מהם ייסגר, יבואני הצמיגים והרכב, שהחוק מטיל עליהם את האחריות, יהיו בבעיה קשה.

שני המפעלים מתקשים להרוויח מפעילות המיחזור בעוד שלטענתם, מפעלים דומים באירופה נהנים מרגולציה תומכת ועידוד שימוש בתוצרי מיחזור. כל אלה מאפשרים לחברות מחו"ל להציע חומר גלם ממוחזר במחיר זול משמעותית ממחיר הייצור בישראל.

עקרונות חוק מיחזור צמיגים

נזכיר, כי בשנת 2007 המשרד להגנת הסביבה חוקק חוק לסילוק ומיחזור צמיגים, המעביר את האחריות לטיפול בצמיג המשומש מהצרכן אל היצרן או היבואן. החוק הגדיר יעדי איסוף ומיחזור צמיגים משומשים שגדלו באופן הדרגתי מדי שנה עד שהגיעו לשיעור מרבי של 85% איסוף ומיחזור צמיגים משנת 2013 ואילך. במקביל, החוק אסר החל משנת 2013 להטמין צמיגים משומשים במטמנות. במהלך השנים האלה, המשק היה אמור לפתח תעשיית מיחזור לטיפול בצמיגים המשומשים.

בישראל משתמשים מדי שנה ביותר מ- 70,000 טון צמיגים משומשים. מיחזור הצמיגים אמור לפתור את המפגעים הסביבתיים שנבעו משריפה והטמנה של הצמיגים המשומשים ובמקביל להועיל לכלכלה באמצעות יצירת מקומות עבודה וחומר גלם ממוחזר.

תהליך מיחזור צמיגים

המרכיב העיקרי של הצמיג הוא כמובן גומי, אך בנוסף אליו יש מעט מתכת. גריסת הצמיג מאפשרת הפרדה של המתכת שמועברת לתעשיית מיחזור המתכות, ואת הגומי גורסים לאבקה או פתיתים שיכולים לשמש כחומר גלם חדש לתעשיית הפלסטיק או כתוספת לתשתיות כגון אספלט, בטון ועוד.

אלא שאת חומר הגלם הממוחזר, המפעלים הישראלים מתקשים למכור, ולכן מחפשים ומפתחים במקביל פתרונות חלופיים. בשיחה שקיימנו עם אמל אסעד, מנכ"ל חברת טיירק הוא מסביר כי: "מפעל טיירק פועל מיום הקמתו בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה למציאת פתרונות יצירתיים לשימוש בתוצרי המיחזור כגון גומי אספלט ושימושים נוספים לתשתיות ובנייה כפי שנהוג במדינות רבות בעולם. כמו כן, טיירק הצליחה לפתח אפיקים נוספים לשימוש בחומר הממוחזר ביניהם מוצרי בטיחות למרחב הציבורי ותעבורה. לאחרונה התבשרנו כי המשרד להגנת הסביבה עומד לפרסם קול קורא לעידוד השימוש בתוצרי מיחזור הצמיגים.  כמו כן, המשרד יחד עם נתיבי ישראל עומדים לצאת לניסוי סלילה בגומי אספלט."

מדוע מפעלי מיחזור הצמיגים בישראל מתקשים להרוויח?

אם כן, מדוע מפעלי המיחזור בארץ לא מצליחים להרוויח ונקלעים לקשיים? בראש ובראשונה, המפעלים מתקשים למכור את הגומי הממוחזר בישראל ובחו"ל בגלל התחרות עם מדינות בהן הרגולציה ועלויות הייצור זולות יותר או שזוכות לסבסוד ממשלתי.

אך לא רק, שימושים הנהוגים בגומי ממוחזר במדינות אחרות, כגון שילובו באספלט של כבישים ובתשתיות נוספות, נתקלים בארץ בתהליכים בירוקרטיים מתישים ומצמצמים את אפשרויות המכירה.

כדי להמשיך להתקיים, מפעלי המיחזור נאלצים להעלות את המחיר בו הם קולטים את הצמיגים המשומשים. מי שנושא בעלות הזו היא יבואני ויצרני הצמיגים בישראל שלמעשה מסבסדים את פעילות המיחזור בארץ. לכאורה, אין כאן בעיה, שהרי חוק מיחזור צמיגים מבוסס על אחריות יצרן מורחבת, לפיה היבואן אכן צריך לממן את מיחזור הצמיגים. אלא שמחיר הקליטה הגיע לכדי 500 ₪ לטון צמיגים משומשים, סכום שמתגלגל בסופו של דבר לצרכן הקצה.

אמנם יש היגיון בכך שצרכן שרוכש צמיג יישא בעלות המיחזור של הצמיג, אלא שהמחיר הגבוה, וחוסר האכיפה דוחקים יבואני צמיגים קטנים, להתחמק מחובת הדיווח ולכן הם לא נושאים בעלות מיחזור הצמיגים שהם מכניסים לשוק ומצליחים לשבור את השוק במחירים זולים.

לא מצליחים לעמוד ביעד המיחזור

מהדו"ח השנתי שפרסם המשרד להגנ"ס ב-2017 לגבי יישום חוק הצמיגים בתקופה שמיולי 2015 ועד יוני 2016, שנת היישום התשיעית של חוק הצמיגים, עולה שמתוך 80 חברות החייבות במיחזור צמיגים, אותן המשרד להגנ"ס מכיר, יש 2 חברות שכלל לא דיווחו למשרד. המשרד הטיל עליהן עיצום כספי של 75,000 ₪ לחברה.

בנוסף, 14 חברות, לא עמדו ביעדי המיחזור של צמיגים משומשים לאותה שנה. בהתאם, המשרד להגנ"ס הטיל עליהן עיצומים שהסתכמו בכ-8.2 מיליון ₪ לפי חישוב של 2,388 ₪ בגין כל טון צמיגים שלא מוחזר, כפי שמגדיר החוק.

אך, לאחר בירור של המשרד להגנ"ס, העיצומים הכספיים בוטלו, למעט מקרה אחד של אי דיווח.

סבסוד ממשלתי לענף מיחזור הצמיגים

מפעלי המיחזור קוראים למשרדי הממשלה הרלוונטיים, להסדיר את האכיפה של חוק מיחזור הצמיגים ולקדם סבסוד ממשלתי, עד שהענף יתייצב. אמנם קרן הניקיון אישרה לפני כחצי שנה תקציב של 54 מיליון ₪ לעידוד שימוש במוצרים ממוחזרים מצמיגים, אך המכרז טרם התפרסם.

גם מפעל מיחזור בקבוקי הפלסטיק בסכנה

חשוב לציין, כי לא מדובר בבעיה נקודתית של ענף מיחזור הצמיגים אלא של ענפי מיחזור נוספים. לפני כחצי שנה דיווחנו על מפעל מיחזור הבקבוקים אביב שנקלע לקשיים בשל צניחת מחירי הנפט ממנו מופק הפלסטיק ה'בתולי', כך שהוא זול יותר מאשר פלסטיק ממוחזר.

התייחסויות

תגובת חברת ת.מ.צ: "מפעל ת.מ.צ. בבאר שבע הוקם לפני מספר שנים בהשקעה כספית גדולה מתוך חזון לשליחות בתחום מיחזור הצמיגים. המפעל פועל ללא הפסקה, מצבו איתן. אולם העדר רכישות בחודשים האחרונים יצר פקק בתהליך הייצור באופן שמנע מאיתנו, על פי הנחיה ברורה של גורמי כיבוי האש, להכניס צמיגים משומשים נוספים לתהליך המחזור.

מדובר במצב זמני, אולם אם ממשלת ישראל לא תתעשת הוא עלול להיות קבוע. במהלך התקופה האחרונה אנו נתקלים במצב בו לקוחותינו במקום לרכוש את הגומי מאתנו, מייבאים אותו מחו"ל במחירים זולים יותר לאחר שמדינות כמו יון ותורכיה מסבסדות את חומרי הגלם הממוחזרים כדי לסבסד את פעילות המחזור בארצם.

אנו סבורים כי ממשלת ישראל צריכה לפעול מידית כדי ליישם באופן מוחלט ומלא את חוק מחזור צמיגים שחוקקה וזאת על מנת לעודד לקוחות בישראל ולהביא לביקוש יתר של החומרים הממוחזרים לצרכי בניית תשתיות תחבורה, גנים ציבוריים וכו'."

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "חוק הצמיגים מושתת על אחריות יצרן מורחבת באופן שמשית את האחריות לטיפול בצמיגים בסוף חייהם על היצרנים והיבואנים - הן מבחינה לוגיסטית תפעולית והן מבחינה פיננסית. זוהי משמעותה של אחריות יצרן מורחבת בכל העולם כמו גם בישראל על כל המשתמע מכך - לרבות אכיפה במידת הצורך.

בימים אלו פועל המשרד להגנת הסביבה לפרסום קול קורא להעלאת הביקוש לחומר הגלם מצמיגים ממוחזרים, באופן שיתמרץ את כלל שרשרת הטיפול והמיחזור בצמיגים משומשים.

המשרד להגנת הסביבה יאכוף את החוק כנדרש. יצוין כי לפי החוק, למכס אפשרות לעכב שחרור צמיגים לארץ אם הודיע לו המשרד להגנת הסביבה כי היבואן לא קיים את חובותיו לפי החוק.

באשר להודעות על כוונת חיוב, המשרד להגנת הסביבה פתח בהליכי אכיפה נגד 2 חברות שלא דווחו כלל ונגד 14 חברות שלא עמדו ביעדי המיחזור. לאחר בירור טענות החברות שהועברו למשרד לפי החוק בוטלו הודעות אלו. הליך אכיפה אחד המשיך והועברה דרישת תשלום על סך 75 אלף שקל."

----------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. כבל: לא נאשר העברת כספים מקרן הניקיון עד שנמנע סגירת מפעל, 26.11.2017
2. מפעל המיחזור בסכנת סגירה עקב צניחת מחירי הנפט, 13.08.2017
3. מי יקבל 213 מיליון ₪ מקרן הניקיון? 23.10.2017
4. יישום חוק מיחזור צמיגים, 21.07.2014

----------

מסמכים רלוונטיים:

1. דו"ח שנתי על יישום חוק הצמיגים לשנים 2016-2015, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. נוסח החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, 2007 [pdf]