לאחרונה פירסם המשרד להגנ"ס נתונים על יישום חוק לסילוק ומיחזור צמיגים, התשס"ז 2007. החוק תוכנן להיות מיושם בחמישה שלבים:
# | תקופת זמן | יעד |
1 | יולי 2007 - יוני 2009 | סילוק או מיחזור לפחות 50% בשנה מפסולת הצמיגים |
2 | יולי 2009 - יוני 2011 | סילוק או מיחזור לפחות 70% בשנה מפסולת הצמיגים |
3 | יולי 2011 - יוני 2012 | מיחזור לפחות 50% וסילוק של עד 35% בשנה מפסולת הצמיגים |
4 | יולי 2012 - יוני 2013 | מיחזור לפחות 85% בשנה |
5 | יולי 2013 ואילך | איסור מוחלט על הטמנת צמיגים שלמים, חתוכים או גרוסים באתר לסילוק פסולת או בכל מקום אחר. |
הסיבות ליישום החוק הן הנפח הרב שתופסים הצמיגים באתרי הפסולת והשלכת צמיגים משומשים בצידי הדרכים אשר יוצרים מפגעים סביבתיים ותברואתיים . בנוסף, שואף המשרד להגנ"ס לפתח את תחום המיחזור בישראל ולחסוך בגומי טבעי כחומר גלם ע"י מיחזור צמיגים.
ע"פ דוח הפעילות של המשרד, מיולי 2012 עד יוני 2013 , בתקופה בה נדרשו יבואנים ויצרנים למחזר לפחות 85% מהצמיגים אותם מכרו, מוחזרו כ- 36,502 טון צמיגים בארבעה מפעלי מיחזור צמיגים בארץ. לא ברור האם כמות זו מייצגת את – 85% פסולת הצמיגים המחוייבים במיחזור לפי החוק.
בישראל יוצאים משימוש מדי שנה כשלושה מיליון צמיגים. במידה והצמיגים מושלכים בניגוד לחוק, הם מזהמים את השטחים הפתוחים ואת מקורות המים - מגע של הצמיגים עם חומרים חומציים גורם להפרשת מתכות מזהמות לקרקע וזיהום מי תהום, רגישות הצמיגים לדליקות עלולה לגרום לזיהום אוויר ופגיעה בחי, בצומח, בקרקע ועוד.
הצמיגים הממוחזרים יכולים לשמש כתחליפי דלק ואבקת גומי לתעשיית הגומי. ניתן לייצר מהם מרצפות גומי לגני ילדים, להוסיפם לאספלט לסלילת כבישים שקטים ועוד.
---
קישורים רלוונטיים: