ישראל ללא דלקים מזהמים בשנת 2030. חזון אוטופי או תוכנית ברת ביצוע?
כיצד ייראה משק האנרגיה בשנת 2030? לפי התוכנית של משרד האנרגיה ייסגרו התחנות הפחמיות לטובת גז טבעי ואנרגיות מתחדשות ועל הכבישים ינועו רכבים חשמליים או מונעי גז טבעי. חזון אוטופי או תוכנית שאפתנית ברת ביצוע?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 15/10/2018

בהמשך להצהרתו של שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, לפני כחודש בוועידת איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון כי יופסק השימוש בפחם לייצור חשמל, הציג שטייניץ תוכנית שאפתנית "להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת".

התוכנית מבוססת על צמצום השימוש בדלקים מזהמים בייצור חשמל, כלי רכב ותעשייה וגידול השימוש בגז טבעי ואנרגיות מתחדשות, יחד עם צעדים להתייעלות אנרגטית תוך הצבת יעדים שאפתניים למשק האנרגיה לשנת 2030.

גידול דמוגרפי יביא לגידול בפליטות מכלי רכב, ייצור חשמל ותעשיה

לדברי שטייניץ, התכנית אותה גיבש בשנה האחרונה, אינה רק חזון. "זוהי תכנית להצלת ישראל, שאם לא תיושם, אנחנו עומדים בפני קטסטרופה. מדובר בבריאות של כולנו, ואסור לעכב אותה". לדבריו, על פי התחזיות, בשנת 2040 צפויים לחיות בישראל כ-13 מיליון אנשים, בכבישים ייסעו כ-6.4 מיליון כלי רכב הפולטים גזים רעילים והיקף ייצור החשמל יגדל פי 2.

על פי נתוני הצמיחה לעיל, ללא שינוי בשימוש בדלקים מזהמים (פחם, מזוט, סולר ובנזין), מספר מקרי המוות המוקדם בישראל כתוצאה מזיהום אוויר יקפוץ מכ-2,200 כיום לכ-6,200 בשנת 2040. זאת בנוסף לעוד עשרות אלפי אנשים שיסבלו מבעיות תחלואה שונות כתוצאה מהעלייה בזיהום האוויר.

לכן, התכנית מפרטת צעדים קונקרטיים ויעדים עם לוחות זמנים, במטרה להשלים מהפך במשק האנרגיה תוך 12 שנים. שטייניץ הוסיף כי חלק מהמהפך כבר החל עם הגברת השימוש בגז הטבעי כדי להפחית את השימוש בפחם בתהליך ייצור החשמל מכ-60% בשנת 2015 ל-30% השנה. פעולה שהביאה לדבריו להפחתה ניכרת בזיהום האוויר.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. היסטוריה: יופסק השימוש בפחם לייצור חשמל בישראל, 6.09.2018
  2. 62  אוטובוסים חשמליים יעלו על הכבישים השנה, 23.02.2017
  3. שטייניץ חושף כיצד יוחלפו היחידות הפחמיות בחדרה, 18.12.2016
  4. מידע נוסף על זיהום אוויר מייצור חשמל | infospot

ייצור חשמל: מפחם לגז טבעי ואנרגיות מתחדשות

בתחום ייצור החשמל התוכנית מגדירה כי החל משנת -2028 יופסק השימוש בפחם בכל תחנות הכוח הפחמיות, וייצור החשמל יתבסס על גז טבעי ואנרגיות מתחדשות בלבד כך שבשנת 2030 80% מהחשמל ייוצר בגז טבעי ו- 20% באנרגיות מתחדשות.

יישום היעדים יביא לסגירת יחידות 5-6 בתחנת הכוח הפחמית 'אורות רבין' בחדרה ויחידות 1-4 בתחנת 'רוטנברג' באשקלון. זאת בנוסף להחלטת הממשלה מחודש יולי, על סגירת יחידות 1-4 בתחנת הכוח  'אורות רבין' בחדרה.

תחבורה: מסולר ובנזין לחשמל וגז טבעי

בהקשר של ענף התחבורה התוכנית מדברת על הפסקה הדרגתית של צריכת מוצרי דלק מזהמים ומעבר לשימוש בכלי רכב חשמליים וכלי רכב המונעים בגז טבעי. משנת 2030 תיאסר כניסת כלי רכב המונעים בבנזין או בסולר, ו-100% מכלי הרכב החדשים יונעו בעזרת חשמל וגז טבעי.

יעדי הביניים מגדירים כי בשנת 2022 כ-27,000 כלי רכב ממכירות כלי הרכב הפרטיים יהיו חשמליים, בשנת 2025 כ-177,000, בשנת 2028 כ-665,000 וב-2030 כ-1.4 מיליון מכוניות.

תעשייה: ממזוט, גפ"מ וסולר ולגז טבעי

בנוגע לענף התעשייה התוכנית מגדירה את הפסקת השימוש במזוט, גפ"מ וסולר והחלפתם במקורות אנרגיה יעילים ונקיים יותר ובראשם הגז הטבעי.

תועלות כלכליות

יישום התוכנית צפוי להביא לתועלות הכלכליות הבאות למשק:

  • הפחתה של כ-60% בנזקי זיהום האוויר (כ-2.3 מיליארד ₪ חיסכון שנתי למשק).
  • חיסכון שנתי למשק: כ-5.8 מיליארד ₪ הנובע ברובו מחיסכון בעלויות מוצרי הדלק ונזקי זיהום האוויר מהסעיף לעיל.
  • תועלת מצטברת למשק עד שנת 2040: כ-78.4 מיליארד ₪.

בנוסף, מימוש המדיניות צפוי להפחית באופן משמעותי את חשיפת המשק לסיכונים הכרוכים באספקת דלקים מבוססי נפט ובמחיריהם התנודתיים. עוד מציינים בתוכנית כי קיימים מרכיבי תועלת רבים אשר אינם באים לידי כימות במסמך זה ובהם חיזוק עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל, צמצום הצורך בתשתיות במשק הדלק לרבות תשתיות אחסון ומתקני זיקוק ורכיבי תועלת עקיפה נוספים.

התוכנית פורסמה להערות הציבור אותם ניתן להעביר עד ה-11 בנובמבר לפי ההנחיות המופיעות באתר משרד האנרגיה.

ביקורת: לא מספיק אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית

ארגונים סביבתיים, דוגמת גרינפיס, מברכים על התוכנית החדשה אך גם מביעים ביקורת וטוענים כי ההסתמכות על גז טבעי כמקור אנרגיה עיקרי הוא בעייתי. אמנם הגז הטבעי הרבה פחות מזהם מהדלקים האחרים שנעשה בהם שימוש כיום (פחם, מזוט, סולר ובנזין) אך עדיין מדובר בדלק פוסילי שגורם לזיהום אוויר ופליטת גזי חממה. לכן, טוענים הירוקים, היעדים להטמעת אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית נמוכים מדי ביחס לשימוש המתוכנן לגז טבעי.

התייחסויות

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין: "בבוקר שלמחרת פרסום דוח האו"ם בנושא ההתחממות הגלובלית, אני מברך את שר האנרגיה על הצגת מדיניות אנרגיה סביבתית. ניתן להרחיב את היעדים האסטרטגים למשק האנרגיה הישראלי לעשור הקרוב כך שיכללו: הגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת, עידוד המשק להתייעלות אנרגטית ועוד. המשרדים ימשיכו בשילוב מאמצים להפחתת זיהום האוויר ולשמירה על בריאות תושבי ישראל ולצמצום התחלואה והתמותה הנגרמים משריפת דלקים לצרכים שונים".

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "זהו יום חג! התרגשות גדולה. אחרי עבודה מאומצת בשלוש שנים האחרונות הצלחנו להניע את משרד האנרגיה לאמץ את האסטרטגיה שלנו: אפס פחם ותחבורה נקייה. כשנכנסתי למשרד עוד דיברו על הקמת תחנת כוח פחמית חדשה, לא נכנענו, וקידמנו צעדים שיוכחו שכדאי לנוע לאפס פחם ורכבים חשמליים. כל הכבוד לשר האנרגיה, יובל שטייניץ".

תגובת ארגון גרינפיס: "משמח שלמשק האנרגיה יש לראשונה כיוון מוצהר ופומבי אשר לוקח בחשבון את בריאות הציבור וכבר בטווח הקרוב ישפיע באופן חיובי על חייהם של הישראלים. נותר להצטער על כך שעוצרים באמצע הדרך והמשק צפוי להתבסס באופן כמעט מוחלט על הגז אשר פולט כמויות עתק של גזי חממה - בין הגורמים המרכזיים לשינוי האקלים. לא חלפה יממה מפרסום דו"ח האו"ם על ההשלכות ההרסניות של ההתחממות הגלובאלית, ושר האנרגיה מתעלם מסוגיה זו ומהקריאה הברורה לשדרג באופן מיידי ומשמעותי את יעדי ישראל לאנרגיה מתחדשת ולהתייעלות אנרגטית

כארגון שהוביל את המאבק לסגירת היחידות הפחמיות המזהמות 1-4 של חדרה, אנחנו תומכים בסגירת שאר התחנות הפחמיות רק אם יוחלפו על ידי אנרגיה מתחדשת. מבחינת בריאות הציבור ובוודאי מבחינת פליטות גזי חממה, מוטב לדחות בכמה שנים את סגירתן של יחידות פחמיות עם סולקנים אם יוחלפו על ידי אנרגיה מתחדשת ולא על ידי הגזתכנית אב למשק האנרגיה צריכה לכלול גם את משרדי התחבורה והשיכון על מנת שתוביל צעדים הכרחיים כגון: שדרוג משמעותי של יעדי ישראל לאנרגיה מתחדשת ולהתייעלות אנרגטית; חובת התקנת מערכות סולאריות והתייעלות אנרגטית בכל בניה חדשה; הפחתת הנסועה ברכבים פרטיים והגברת החלופות לצד המעבר לרכב חשמלי".

---------

מסמכים רלוונטיים:

  1. מצגת – התוכנית להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת, משרד האנרגיה [pdf]
להמשך קריאת הכתבה המלאה