זיהום ים שמקורו בגשם גורם ללמעלה מ-80% מימי סגירות החופים בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות ונתוני עמותת צלול לשנים 2021-2024. לכן, מרבית ימי סגירת החופים בשל זיהום מתרחשים בחורף.

מדובר על מי גשמים שלא מחלחלים לקרקע, במיוחד במהלך אירועי גשם חזקים, בין היתר בשל הבנייה הצפופה בערי החוף, ולכן מוצאים את דרכם לים דרך מערכות הניקוז העירוניות ברשויות החופיות. אותם גשמים סוחפים לים שאריות פסולת עירונית, דלק ושמנים, הפרשות בעלי חיים, וחומרים מזהמים נוספים.

מקור זיהום נוסף שנוצר במהלך אירועי גשם חזקים הוא זרימת גשם מעורבב עם שפכים במקומות שיש בהם חיבורים (לא תקינים) בין מערכת הביוב למערכת הניקוז.

סיבות נוספות לסגירת חופים הן תוצאות בקטריאליות חריגות, אירועי זיהום חולפים ממקור לא ידוע, זיהום קולחים וזיהום דלק.

כדי לצמצם ולמנוע את התופעה של זיהום ים מאירועי גשם, המשרד להגנ"ס פונה מדי שנה לרשויות המקומיות החופיות, ומזכיר להן לתחזק ולנקות את מערכות הניקוז שלהן לקראת הגשמים של עונת החורף, בהתאם למסמך הנחיות בנושא.

קישור לדוח המלא של משרד הבריאות ולמסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס – בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. לקראת הגשם הראשון: הכנת מערכות הניקוז, 04.09.2023
2. מסמך מדיניות חדש למניעת זיהום מקורות מים ממי קיץ, 20.08.2024
3. ב-65% מהדגים שנבדקו בחופי עכו, הכספית מעל התקן למאכל, 30.01.2025
4. גם השנה הגשם גרם לסגירת החופים בשל זיהום וזרימת ביוב גולמי, 29.11.2020
5. צלול: במהלך החורף חופי הים היו מזוהמים במשך 64 ימים במצטבר, 24.04.2018
6. למידע נוסף על זיהום ים | infospot

83% מימי סגירת החופים ב-2023 בשל גשם

כאמור, מנתוני השנים האחרונות ניכר שרוב ימי הסגירה של חופי הארץ (מספר חופים x  מספר ימים) מתרחשים בחורף, רובם בעקבות אירועי גשם שסוחפים מזהמים שונים לים.

לדוגמה, בשנת 2023 נסגרו החופים לאורך הים התיכון ל-1,739 ימים (חופים x ימים), רק שליש מימי הסגירה היו במהלך עונת הרחצה בקיץ, והיתר בחורף. כ-83% מימי הסגירה היו מזיהום שנגרם מגשם, כאשר רובם (שני שליש) מגשם שסחף מזהמים לניקוז, והיתר (שליש) מגשם שהתערבב עם שפכים.

התפלגות מקורות זיהום שגרמו לימי אזהרת רחצה בשנת 2023

שנת 2024: מיעוט ימי סגירת חופים בגלל המלחמה והבצורת

בשנת 2024 נרשמו נתונים חריגים בהשוואה לשנים הקודמות, כאשר מספר ימי סגירת החופים צנח משמעותית (648 בהשוואה ל-1,739 שנה קודם) כיוון שנערכו הרבה פחות בדיקות בחופים רבים בשל המלחמה. נוסף לכך, בחורף הייתה בצורת וירדו מעט גשמים, ולכן היו פחות אירוע זיהום ים כתוצאה מכך.

נוסף לכך, מרבית ימי הסגירה בשנת 2024 היו דווקא בעונת הרחצה בקיץ ולא בחורף – הפוך משנים קודמות. זאת בשל אירוע גשם משמעותי שהתרחש באופן חריג בחודש ספטמבר (סוף עונת הרחצה של הקיץ) שבעקבותיו כל החופים נסגרו ליומיים, מה שתרם 76% מימי הסגירה בשנה זו. האירוע השפיע על כמה חופים במקביל וגרם לסגירת החופים למשך 493 ימים במצטבר. שיאנית ימי סגירות החופים היא תל-אביב שבתחומה גם מספר החופים הגדול ביותר. אחריה הרצליה ובת ים.

מספר ימי סגירת חופים בשנים 2020–2024

להגדלה לחצו כאן

הכנת מערכות הניקוז לפני גשמי החורף

כדי למנוע הזרמת פסולת ושפכים לים ולנחלים, מדי שנה מפרסם המשרד להגנ"ס תזכורת לרשויות מקומיות הממוקמות ליד החופים לנקות את מערכות הניקוז שלהן לקראת גשמי החורף ובעיקר לקראת הגשם הראשון. בשנים האחרונות, ובגלל השכיחות הרבה יותר של אירועי גשם חזקים, גוברת החשיבות של הכנת מערכות הניקוז.

המשרד להגנ"ס פרסם לפני מספר שנים מסמך הנחיות לתחזוקת מערכות הביוב, שממליץ בין היתר  לסלק מוצקים שהצטברו בקולטני הניקוז במשך הקיץ, לנקות צנרת ותעלות הניקוז, לשאוב את מי השטיפה של קווי הניקוז, לנתק ולחסום הזרמות לא חוקיות לתעלות הניקוז ולבדוק באופן מקיף את תקינות תחנות השאיבה החופיות ובורות שאיבת "מי קיץ".

מדוח של מכון חקר ימים ואגמים, שסיקרנו בעבר, עולה ששפכי הנחלים והנקזים לאורך החוף הם גורם משמעותי בהעברת פסולת לחופים ולים הפתוח. בעקבות כך מומלץ לדאוג לניקוי הנקזים, הנחלים והאפיקים, ואגני הנחלים לאורך השנה ובעיקר לפני עונת הגשמים. 

לפי המשרד להגנ"ס, נכון לשנת 2023, יש בחופי ישראל כ-166 מובילי ניקוז מי נגר עילי, שזורמים לחוף הים, במרחקים קטנים מקו המים. המובלים מנקזים מי גשם משטחים בנויים בהיקפים הולכים וגדלים. במקומות רבים יש צורך להרחיב ולחדש את מערכות הניקוז הישנות, להתאים אותן לספיקות זרימת מים גבוהות יותר ולהתקין בהן מסננים ואמצעים למניעת זרימת פסולת. 

-------

מסמכים רלוונטיים: