המשרד להגנת הסביבה פרסם מסמך מדיניות לצמצום ומניעה של זיהום מקורות מים ממי קיץ, שמיועד לרשויות המקומיות, בשל אחריותן למערכות הניקוז שבשטחן. מי קיץ הם לרוב שפכים שזורמים באופן אקראי אל מערכת הניקוז שמיועדת למי גשמים, בתקופה בה אין גשמים. מכיוון שמרבית מערכות הניקוז זורמות לנחלים או לים, מי קיץ עלולים לגרום לזיהום מקורות מים.

המסמך לא מפרט אודות חובת התקנת מתקן לתפיסת מי קיץ, אך מבהיר כי בכל מקרה שבו נמצאו מי קיץ במוצא של מערכת ניקוז, יש לנסות לאתר את מקור הזיהום ואת התקלה במערכת הניקוז, כדי למנוע מקרים נוספים. במידה ולא מצליחים לאתר את המקור ולטפל בתקלה, יש להתקין מתקן לתפיסת מי קיץ.

המסמך ממשיך ומפרט דגשים למניעה במקור של זרימת מי קיץ, דגשים להקמת מתקן לתפיסת מי קיץ, ורשימה של מתקני קיץ שיש כיום בישראל.

קישור למסמך המדיניות מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. לקראת הגשם הראשון: הכנת מערכות הניקוז, 04.09.2023
2. 85% מהפסולת בחופים היא פלסטיק, 84% מגיעה מהיבשה, 28.02.2024
3. מערכות ביוב קרסו בגוש דן ואשדוד בעקבות הגשם, 28.12.2022
4. הכנת מערכת הניקוז במטרה למנוע הצפות והזרמת פסולת, 18.9.2022
5. למידע נוסף על זיהום ים | infospot

מה זה מי קיץ?

מי קיץ הם נוזלים שאינם גשם (במרבית המקרים שפכים) שמגיעים אל מערכות הניקוז של נגר עילי (גשמים), בתקופה שבה אין גשם. מכיוון שמערכות הניקוז מובילות אל נחלים או לים, מי הקיץ עלולים לזרום בהן ולזהם את הנחלים והים.

המשרד להגנת הסביבה מסביר כי זיהום מקורות מים מזרימת מי קיץ במערכות הניקוז העירוניות, נגרם מזרימה של שפכים או נוזלים מאזורי תעשייה ומסחר, שיכולה להתרחש בכל עת, באופן אקראי. בעת ארוע גשם, מי הקיץ נמהלים עם מי הגשמים, ולא ניתן להפריד ולטפל בהם.

קודם כל מניעה במקור

במסמך המדיניות מדגישים כי הדרך הנכונה למנוע זיהום מקורות במי קיץ היא קודם כל למנוע את הגעת הנוזלים האסורים אל מערכת הניקוז העירונית. או במילים אחרות, מניעה במקור.

כדי למנוע במקור, המסמך מזכיר כי מערכת הולכת השפכים צריכה להיות נפרדת ממערכת הניקוז, וכי יש לנתק כל חיבור של מערכת הזרמת שפכים למערכת ניקוז מי נגר, ולתחזק את מערכת הזרמת השפכים כך שלא יהיו הגורמות לזרימת שפכים למערכות ניקוז.

במקרה שמתגלים מי קיץ במערכת הניקוז, יש לנקוט במספר פעולות, כדי לאתר את מקור מי הקיץ, ולמנוע מקרים דומים בעתיד. בין הצעדים: דיגום ואפיון מי הקיץ בניסיון לאתר את מקורות הזיהום, ומיפוי מערכת איסוף והולכת השפכים באזור. בהתאם לממצאים, יש לטפל בנושא.

ככל שלא נמצא מקור הזיהום, או שיש קושי להסרתו, יש להקים מתקן מי קיץ במוצא הניקוז, שתופס את מי הקיץ.

מתקן תפיסת מי קיץ למניעת זיהום

מסמך המדיניות מפרט מה נדרש כדי להקים מתקן לתפיסת מי קיץ, שיימנע את הזרמתם לים. להלן תמצית הדרישות:

• המתקן יוקם במוצא צנרת הניקוז בו יש עדויות להזרמת מי קיץ, או במקום אחר רלוונטי.
• עדיפות להקמת מתקן מי קיץ במערכות ניקוז שזורומים ישירות לים או נחלים איתנים (בהם יש זרימת מים קבועה).
• נדרש אישור של ועדת תכנון ובנייה מקומית

המסמך גם מפרט מה יש לכלול בתוכנית להקמת מתקן מי קיץ, להלן התמצית:

• מיפוי מערכת הולכת השפכים ומערכת הניקוז באזור
• תוצאות דיגום מי הקיץ ואפיונם
• מאפייני הזרימה של מי הקיץ במערכת הניקוז (כמות, משך, תדירות, נק' התחלה ויציאה)
• מיקום מתוכנן למתקן
• מפרט טכני, אמצעי בקרה למניעת תקלות, מערכת שליטה מרחוק
• התאמת יעדי סילוק מי הקיץ מהמתקן למערכת הביוב ולמט"ש האזורי, או לחלופין פינוי על ידי ביובית או מתקן קצה מורשה ומתאים, בהתאם לאפיון הנוזלים.
• לוחות זמנים להקמה

מתקנים לתפיסת מתקני קיץ בישראל כיום

המסמך מסביר כי מתקנים לתפיסת מי קיץ הוקמו במסגרת תוכניות ניקוז עירוניות, אך גם כתוצאה מהליכי אכיפה שביצע המשרד להגנ"ס, כנגד רשויות מקומיות או גופים שגרמו לזיהום מקורות מים.

המסמך גם מפרט רשימה של 8 ערים בהם הוקם לפחות מתקן אחד לתפיסת מי קיץ, כולל המיקום הגיאוגרפי. למשל הוקמו מתקני תפיסת מי קיץ במספר מוצאי ניקוז בחופי הים של תל אביב, ובמוצאי ניקוז לנחל הירקון.

רקע: היערכות לגשם הראשון

הטיפול במי קיץ הוא הזדמנות טובה להזכיר לרשויות המקומיות, וליתר הגורמים שיש להם שטח גדול עם מערכת ניקוז מי גשם, שצריך לנקות את מערכת הניקוז כדי למנוע הזרמת פסולת שעלולה להצטבר במהלך הקיץ, ולזהם את חופי הים והנחלים עם הגשם הראשון.

במהלך הקיץ מצטברות כמויות גדולות של פסולת, לרבות שמנים ונוזלים עכורים, חיידקים, הפרשות בעלי חיים ומים עומדים במערכות הניקוז העירוניות או השטחים הסמוכים אליהם שנסחפים עם הגשמים הראשונים למערכות הניקוז ומשם לנחלים ולים.

דוח ניטור לאומי לפסולת ימית מצא שבקרקעית הים סמוך לחוף (30-10 מטר עומק מים), נמצאה עלייה בכמות הפסולת בעונת החורף בהשוואה לקיץ. ככל הנראה העלייה נובעת מזרימת הפסולת דרך מערכות הניקוז העירוניות בתקופת הגשמים.

כדי למנוע הזרמת פסולת לים ולנחלים, המשרד ממליץ לסלק מוצקים שהצטברו בקולטני הניקוז במשך הקיץ, צנרת ותעלות הניקוז, לשאוב את מי השטיפה של קווי הניקוז, לנתק ולחסום הזרמות לא חוקיות לתעלות הניקוז ולבדוק באופן מקיף את תקינות תחנות השאיבה החופיות ובורות שאיבת "מי קיץ".

לפי המשרד, בחופי הים התיכון ובחופי אילת קיימים כיום כ-166 מובלי ניקוז מי נגר עילי, שזורמים לחוף הים, במרחקים קטנים מקו המים. המובלים מנקזים מי גשם משטחים הולכים וגדלים של בינוי.

הנחיות לתחזוקת נקזים עירוניים הזורמים לים

בעבר פרסם המשרד להגנ"ס מסמך הנחיות לתחזוקת נקזים עירוניים המזרימים את מי הגשמים הנאספים במערכות האיסוף העירוניות לחוף הים. בין דרישות המשרד בעניין זה: צמצום מספר פתחי ניקוז בחופים, העדפת מיקום עם פוטנציאל נזק מופחת, הרחקת מיקום הנקז מקו החוף, צמצום פגיעת הזרימה ברצועת החוף, טיפול חזותי בנקז, הימנעות מבניית משטחם קשיחים בחזית מוצא לים, חיבור הנקז לתחנת שאיבה לביוב בקיץ והתקנת אמצעים לאיסוף פסולת ועוד.

קישור למסמך ההנחיות בתחתית הכתבה.

--------

מסמכים רלוונטיים: