במקביל לפרסום טיוטת חוק האקלים שלשום, משרד האנרגיה פרסם להערות הציבור תוכנית מפורטת להשגת היעדים הלאומיים להפחתת גזי חממה במשק האנרגיה לשנים 2030 ו-2050.

נראה כי הפרסום המקביל של חוק האקלים על ידי המשרד להגנת הסביבה, לצד התוכנית של משרד האנרגיה, נועד בין השאר כדי לאפשר לישראל להציג תוכניות חדשות בוועידת האקלים שזימן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, ואשר תחל מחר (22 לאפריל).

בנוסף לכך, נראה כי הפרסום המקביל של 2 התוכניות, מסמן את המשך המחלוקת הקיימת בין 2 המשרדים בסוגייה זו, או אולי בין שני השרים (שטייניץ באנרגיה, גמליאל בהגנ"ס), למרות ששניהם מאותה מפלגה – הליכוד.

יעד העל של התוכנית הינו הפחתה של 80% בפליטות גזי חממה ממשק האנרגיה, שמבוסס לא רק על ענף ייצור החשמל, אלא גם צעדים שנדרשים מענפים משיקים שהינם צרכני אנרגיה משמעותיים: תחבורה, בנייה ותעשייה.

מרבית היעדים בתוכנית, ביניהם הפחתה של 75-85% בפליטות גזי חממה מייצור חשמל, הפסקת השימוש בפחם עד שנת 2025 ושיפור שנתי ממוצע של 1.3% בעצימות האנרגטית, אינם חדשים ומשרד האנרגיה כבר הציג אותם בעבר.

הערות על התוכנית ניתן להגיש עד לתאריך 20.05.2021 על ידי שליחת מייל ל -  project2050@energy.gov.ilקישור לתוכנית המלאה ומצגת נלווית בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. הפחתה של 85% מפליטות גזי החממה במשק האנרגיה, 01.12.2020
2. עד 2050 ישראל תעבור לכלכלה דלת זיהום ותחרותית, 23.06.2019
3. השימוש בפחם יופסק ב-2025, 14.11.2019
4. התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, 26.11.2020
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

המחלוקת בין משרד האנרגיה למשרד להגנת הסביבה

המחלוקת המקצועית עם המשרד להגנת הסביבה החלה לפני כשנה, סביב קביעת יעדי שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל לשנת 2030.

שני המשרדים היו תמימי דעים שיש לקחת יעד שאפתני יותר מזה שהיה קיים קודם לכן (17%), אלא שמשרד האנרגיה ביקש להציב יעד של 30% ואילו המשרד להגנ"ס ביקש להציב יעד של 40%. כאשר הפער בין שני היעדים היה במידת ההסתמכות על אגירת אנרגיה לצורך אגירת האנרגיה הסולארית המופקת בשעות השמש, לשימוש בשעות החשכה.

נדמה כי ברמה האישית, משרד האנרגיה לא היה מרוצה מהדרך הפומבית בה המשרד להגנ"ס הציג את עמדתו וראה בכך התערבות בוטה בתחום אחריותו הישיר – ענף ייצור החשמל, ונראה שמשם היחסים עלו על שרטון ולא שוקמו עד היום.

היעדים לשנת 2030 יביאו להפחתה של 23% בגזי חממה

חשוב לומר שמשרד האנרגיה הוביל בחמש השנים האחרונות מהפכה של ממש בענף ייצור החשמל שנמצא תחת אחריותו הישירה, עם מגמת ההפחתה בשימוש בפחם לטובת מעבר לגז טבעי ושילוב אנרגיות מתחדשות.

התוצאות של התהליך הזה כבר ניכרות בשיפור איכות האוויר ליד תחנת הכוח הפחמית בחדרה, והמשך המגמה הזו צפוי עד הפסקת השימוש בפחם כליל בשנת 2025 – צעד שעליו הוכרז לפני שנה וחצי.

השילוב של הפסקת השימוש בפחם לטובת גז טבעי והגדלת שיעור האנרגיות המתחדשות ל- 30% עד שנת 2030 צפויים להביא להפחתה של כ 23% בפליטות גזי החממה של משק האנרגיה כולו עד שנת 2030, בהשוואה לשנת 2015.

חשוב לומר, יעד ההפחתה של משק האנרגיה, משקף יעד לאומי הרבה יותר שאפתני מהיעד עליו התחייבה ממשלת ישראל בהסכמי פריז, במיוחד לאור קצב גידול האוכלוסייה בישראל, ורובו נשען על צעדים שמוביל משרד האנרגיה.

איך מגיעים להפחתה של 80% בשנת 2050?

אם כן, הדרך להשגת יעד הפחתת הפליטות לשנת 2030 ידוע ומבוסס רובו ככולו על צעדים שמוביל משרד האנרגיה בענף ייצור חשמל. אך לאחר הפסקת השימוש בפחם (בשנת 2025) ושילוב 30% אנרגיות מתחדשות – כיצד ימשיכו את מגמת ההפחתה ויגיעו ליעד הפחתה של 80% מפליטות גזי החממה במשק האנרגיה בישראל ביחס לשנת 2015?

התוכנית של משרד האנרגיה משרטטת את העקרונות:

• מעבר של ייצור החשמל לאנרגיית שמש, תוך שילוב משמעותי של אגירת אנרגיה.
• השקעה ובחינה של טכנולוגיות חדשניות, דוגמת שימוש במימן כמקור אנרגיה, תפיסת פחמן, ניצול אנרגיה מתחדשת מהים ועוד
• בנייה ירוקה וחסכונית בצריכת אנרגיה
• מעבר של המגזר הביתי לבישול בחשמל במקום בגז
• מעבר לרכב חשמלי

בהתאם לעקרונות אלה, התוכנית מציגה יעדי משנה לשנת 2050 כדלקמן:

• ייצור חשמל: הפחתה של 75-85% מפליטות גזי החממה בייצור החשמל
• התייעלות אנרגטית: שיפור שנתי ממוצע של 1.3% בעצימות האנרגית (מגהוואט לש"ח)

תעשייה: מעבר לגז טבעי, חישמול ומימן

כאמור התוכנית של משרד האנרגיה למשק האנרגיה מפרטת גם את הצעדים הנדרשים מענף ייצור החשמל, התחבורה והבנייה, אך אנחנו נתמקד בכתבה זו דווקא בצעדים שהתוכנית מייעדת למגזר התעשייה.

פליטות גזי חממה לפי סקטורים

נכון להיום כ- 25% מהדלקים שנעשה בהם שימוש בתעשייה מזהמים. מדובר בצריכה של יותר מ- 500 אלף טונות מדי שנה של מזוט, גפ"מ וסולר, נכון ל-2017. בהתאם לכך, התעשייה אחראית לכ 8% מפליטות גזי החממה של משק האנרגיה.

לפי התוכנית, בין השנים 2013-2017 הצריכה הכוללת של המגזר התעשייתי ירדה באופן משמעותי והוא המגזר היחידי אשר הפחית את צריכתו באופן אבסולוטי בשנים אלו.

זה קרה בזכות מספר סיבות, בינהן: הסבת מפעלי תעשייה לגז טבעי, חלוקת תמריצים ומענקים לתעשייה לקידום טכנולוגיות יעילות באנרגיה, צעדים רגולטוריים בתעשייה דוגמת חובת ביצוע סקרי אנרגיה ושיפורים טכנולוגיים וחדירה של טכנולוגיות חדשות לשוק.

התוכנית של משרד האנרגיה מציעה להפחית את פליטות גזי החממה מצריכת אנרגיה בתעשייה במספר שלבים. כאשר השלב הראשון הוא להשלים את המעבר של התעשייה לשימוש בגז טבעי במקום דלקים מזהמים יותר כגון סולר, גפ"מ ומזוט.

במקביל, לעודד את התעשייה לעבור לשימוש בחשמל עד כמה שאפשר, במקום דלקים ובמקום גז טבעי, ולבסוף מעבר לשימוש במימן בטווח ארוך, במקום הגז הטבעי שגם הוא בסופו של דבר דלק פוסילי שגורם לפליטות גזי חממה.

לפי התוכנית, השלמת המעבר של התעשייה לגז טבעי מייצרת יתרונות כלכליים לצד היתרונות הסביבתיים של הפסקת השימוש בדלקים המזהמים סולר ומזוט. כך מחיבור של כ-450 צרכני תעשייה פוטנציאלים לרשת חלוקת הגז עד שנת 2030, כמות המהווה כ-80% מפוטנציאל הצריכה התעשייתית הקלה, ייחסכו למשק בכל שנה כ- 900 מיליון ₪.

התועלת המשקית מחיבורם של כ-250 צרכנים נוספים (קטנים יותר) תתבטא בחיסכון שנתי למשק של כ-500 מיליון ₪ נוספים. ביחד עם 450 המפעלים הגדולים יותר יגיע החיסכון לכ-1.4 מיליארד ₪ מדי שנה. כך לפי התוכנית.

החיסכון למשק ינבע הן מחיסכון בעלות הדלקים (סולר ומזוט) שהינם יקרים יותר והן מהתועלת הסביבתית שעיקרה הפחתת פליטות מזהמים.

על מנת לקדם את מעבר התעשייה לגז טבעי, לפי תוכנית המשרד, יש להשקיע ברשת החלוקה של גז טבעי לתעשייה כ-900 מיליון ₪ לצד הקמת מסד נתונים של צריכת אנרגיה בתעשייה אשר יאפשר לנתח את פוטנציאל הצריכה בהתאם למאפייני הצרכן ופעילותו, צריכת האנרגיה ומיקום גיאוגרפי.

משרד האנרגיה מציע כי יעדי התעשייה להפחתת גזי חממה מצריכת אנרגיה ביחס לשנת 2015 יהיו 15% עד שנת 2030 ו-40% עד שנת 2050.

התייעלות אנרגטית בתעשייה

התייחסויות

יו"ר איגוד ערים שרון כרמל אסיף איזק: "אנו מברכים על היוזמות של משרדי האנרגיה ואיכות הסביבה להפחתה בפליטות גזי החממה והפסקת השימוש בפחם, אך לא ניתן ליישם זאת כאשר ביד אחת מחליטים על שימור יחידות 1-4 הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין, וביד השנייה מדברים על אנרגיות מתחדשות.

יש לסגור- ולא לשמר את היחידות עכשיו, מייד, היות והן גורמות- גם בשימור, לזיהום אוויר ניכר ופגיעה באיכות חיי התושבים . במקביל יש ליצור תכנית מקיפה, כולל תקצוב ויעדים לאגירת אנרגיה ושימוש באנרגיות מתחדשות על מנת שמשק האנרגיה יתבסס בתוך שנים ספורות על אנרגיות מתחדשות בלבד".

---

מסמכים רלוונטיים: