בשבוע שעבר התקיים כנס סביבה 2050 במתכונת משודרת בשל מגבלות הקורונה. כבכל שנה, הכנס קיבץ את מקבלי ההחלטות בתחום הסביבה, התעשייה והכלכלה לדון בשאלות הבוערות על סדר היום. שניים מהנושאים המרכזיים שנידונו בכנס השנה היו שינויי האקלים והמעבר לכלכלה דלת פחמן, והעתיד של מפרץ חיפה והתעשייה הכבדה באזור.

סוגיית 'מס הפחמן' תפסה מקום מרכזי בכנס כאשר נציגי המשרד להגנ"ס טענו כי הוא הכרחי ואילו נציג התאחדות התעשיינים הבהיר מה התנאים שצריכים להתקיים כדי להטיל 'מס פחמן' שלא ישתק את התעשייה.

באשר למפרץ חיפה, דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשיה הכיר בצורך לפנות את בז"ן אך הדגיש כי חשוב להכין תוכנית שתיתן מענה לצורכי התושבים והמדינה: תעסוקה, כלכלה, ביטחון אנרגטי וכו'.

בדיון אחר בכנס, שר האנרגיה יובל שטייניץ העביר ביקורת חריפה על המשרד להגנ"ס, ככל הנראה על רקע המחלוקת על יעדי האנרגיות המתחדשות במשק החשמל.

סרטון: מושב כלכלה דלת פחמן

כתבות רלוונטיות:

1. ראיון עם דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנ"ס, 31.12.2020
2. ועדת המנכ"לים סיירה לראשונה במפרץ חיפה, 03.12.2020
3. על הפרק: חוק אקלים, 03.12.2020
4. תמחור פחמן: להעלות את המס על הדלק, 22.06.2020

ההשפעה של מס פחמן

בעקבות האיחוד האירופאי ומספר מדינות נוספות ששוקלות להטיל 'מס פחמן – Carbon Tax' גם המשרד להגנ"ס פרסם לפני כחצי שנה טיוטה של מסמך מדיניות להערות הציבור, שעוסק בב,חינת הטלת 'מס פחמן' על שימוש בדלק לתחבורה, תעשייה וייצור חשמל – כחלק מ'תמחור פחמן' שישקף את העלות החיצונית האמיתית של השימוש בדלקים ויפחית את השימוש בהם, במטרה לצמצם את פליטת גזי החממה שגורמת לשינוי אקלים עולמי.

'מס פחמן', במידה ויוטל, עלול להיות בעל השפעות מרחיקות לכת ולכן תפס חלק מרכזי בדיוני הכנס.

שולי נזר, סמנכ"לית תעשיות במשרד להגנ"ס, אמרה כי בשנה וחצי האחרונות המשרד בחן מדיניות לתמחור פחמן והגיע למסקנה חד משמעית לפיה תמחור פחמן הוא לא רק האפקיטיבי ביותר אלא בלעדיו ישראל לא תצליח לעמוד ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה השאפתניים לשנת 2030 ולשנת 2050 שאותם המשרד מעוניין שהממשלה תאמץ.

נזר ציינה כי הטלת 'מס פחמן' כנראה יגרום לעליית מחירי הגז הטבעי מה שעלול לגרור להפחתת הביקוש שלו.

אמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, טען מנגד כי בזכות הגז הטבעי ישראל הפחיתה את פליטות גזי החממה שלה בשנים האחרונות ועומדת ביעדי הסכם פריז. פוסטר הוסיף כי העלות החיצונית של הפחם, המשמש כיום לייצור של יותר מרבע מהחשמל בישראל, גבוהה פי 3 יותר מאשר גז טבעי, וכי אין צורך להמתין לשנת 2025 על מנת להפסיק את השימוש בפחם - ניתן לצמצמו בחצי באופן מיידי באמצעות הסבה מהירה יותר של התחנות הפחמיות לגז טבעי ומעבר להפעלה עונתית של התחנות הפחמיות.

הוא הוסיף כי השימוש בגז טבעי צפוי להצטמצם משמעותית רק בעוד שני עשורים כאשר עד אז צפויים ביקושים חזקים בארץ ובעולם לגז טבעי. פוסטר ציין כי במידה ובישראל יגבר השימוש באנרגיות מתחדשות, יש לאפשר ייצוא של הגז הטבעי כדי לנצל את הביקוש הגבוה בעולם.

גם ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, התייחס לנושא 'תמחור הפחמן' וציין כי מס פחמן באמצעות העלאת מס הבלו יפגע באופן קשה בתחרותיות של התעשייה, אלא אם זה ייעשה בצורה בינלאומית אחידה ועם הגנה מפני יבוא ממדינות בהן אין תמחור פחמן דומה.

עו"ד בועז פינברג, ראש מחלקת המס במשרד תדמור לוי ושות' דיבר גם הוא על ההשפעות של מיסוי פחמן והדגיש כי זה יהיה קשה מאוד להפחית או לבטל את מס הפחמן (או כל מס אחר) במידה ויתגלה לאחר השקתו כי אין בו צורך.

משרד הכלכלה והתעשייה: להוציא את בז"ן ממפרץ חיפה

על רק ועדת המנכ"לים של משרדי הממשלה לגיבוש אסטרטגיה למפרץ חיפה והתעשייה באזור, שצפויה להגיש את מסקנותיה בסוף החודש, מנכ"ל המשרד להגנ"ס, דוד יהלומי, שב והדגיש כי יש להוציא את מתחם בז"ן ממפרץ חיפה.

אלא שגם דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, הביע תמיכה בפינוי מתחם בז"ן ממפרץ. יש לציין כי לפלר שימש בעבר כמנכ"ל של המשרד להגנ"ס ולכן מכיר היטב את הסוגייה, והוא אף יושב בועדת המנכ"לים שצפויה להכריז בחודש זה על החלטתה בנוגע לעתיד מפרץ חיפה.

אך לפלר הדגיש בדבריו כי לא מספיק להחליט להוציא את בז"ן מהמפרץ אלא חשוב לתכנן מה בדיוק יקום במקום ולדאוג לאינטרסים של תושבי האזור ומדינת ישראל. לדבריו, "במקום לדבר על סתם הייטק ומגורים צריך ליצור אזור תעשייה מודרני, אזור הייטק אבל עם כיוון ברור של אנרגיה, סביבה, כימיה, של כל הדברים שיש בהם יתרון יחסי לאזור. אנחנו צריכים להיות אחראים גם כלפי תושבי האזור שתהיה להם פרנסה וגם כלפי מדינת ישראל. שיהיה ביטחון אנרגטי ופיתוח מקורות חלופיים של אנרגיה, פתרונות סביבתיים ותעשייה כימית מודרנית, כל הדברים האלה צריכים להתקיים במדינת ישראל".

גם ד"ר רון תומר מהתאחדות התעשיינים התייחס לפינוי בז"ן ממפרץ חיפה ואמר כי השיח על פינוי תעשיות ממפרץ חיפה הוא שיח פופוליסטי. לדבריו, מפרץ חיפה חייבת להיות אי של יצירת אנרגיה ירוקה. מפעלים כמו בז"ן או אחרים במפרץ עוברים לעט לאט להפקת אנרגיה מגז, אבל כדי שהדברים האלה יקרו חייבים לשמור על התשתית. אחרת, לא תוכל להיבנות תשתית של אנרגיה ירוקה.

שטייניץ תקף את המשרד להגנ"ס: שר רציני לא פופוליסטי

השרה להגנ"ס, גילה גמליאל, השתתפה בכנס ובין היתר אמרה כי "משבר האקלים הוא מעל הכול וצריך להיות לגביו קונצנזוס ואני פועלת גם בימים אלו למרות הקושי הפוליטי על מנת להעלות את הצעת ההחלטה הזו לאישור עוד בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית".

היא הוסיפה כי "משבר הקורונה מהווה הזדמנות חשובה לקידום צמיחה כלכלית ארוכת טווח שתומכת בסביבה ובבריאות. התמיכה שניצור תוכל להביא מוכנות לאתגרים שעומדים על הפרק ובראשם משבר האקלים".

בשיחה עם ד"ר דוד תדמור, שותף מנהל במשרד תדמור לוי ושות', תקף שר האנרגיה יובל שטייניץ את התנהלות המשרד להגנ"ס (ובאופן עקיף את העומדת בראשו – ח"כ גילה גמליאל), ככל הנראה על רקע מחלוקת בין שני המשרדים סביב סוגיית יעדי האנרגיה מתחדשת והיעדים להפחתת פליטות גזי חממה שהמשרד להגנ"ס מעוניין שהממשלה תאמץ.

לדברי שטייניץ, התחום היחידי שבו ישראל עומדת בהסכמי פאריז ואפילו מקדימה אותם הוא הפחתת פליטות גזי החממה במשק האנרגיה, וכי ראוי שהמשרד להגנ"ס יכיר בהצלחה של משרד האנרגיה בתחום זה, במיוחד לאור הכישלון החוזר של המשרד להגנ"ס עם עמידה ביעדי מיחזור פסולת ומניעת הטמנה. שטייניץ: "צריך שבמשרד להגנ"ס יהיה שר רציני, לא פופוליסטי, וקודם כל לפני שהוא מטיף מוסר לאלה שעומדים ביעדי פריז, שיטפל בפסולת".

--------

הדברים נאמרו בכנס 'סביבה 2050' ביוזמת משרד תדמור לוי ושות', החברה לשרותי איכות הסביבה, ובני מורן הפקות

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: