ראיון עם דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
האם ניתן להשאיר את התעשייה הכבדה במפרץ חיפה? מדוע הוחלט לגבש אסטרטגיה חדשה לטיפול בפסולת? מה הם היעדים העיקריים לשנה הקרובה? ועוד הרבה
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 31/12/2020

דוד יהלומי נכנס לתפקיד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לפני כחצי שנה, בתקופה מאתגרת בשל משבר הקורונה והחלפת הממשלות התכופה.

אך תחת הנחייתה של השרה גילה גמליאל הוא כבר מוביל תהליכים שישפיעו על המשק לשנים רבות: גיבוש אסטרטגיית פסולת חדשה, הובלת חוק אקלים שיציב את ישראל במסלול לאפס פליטות גזי חממה בשנת 2050, הרחבת חוק הפיקדון למכלי משקה גדולים, הוא שותף בוועדת המנכ"לים שתכריע את עתיד התעשייה הכבדה במפרץ חיפה, ועוד הרבה.

לקראת כנס סביבה 2050 שישודר ב- YNET ביום חמישי הקרוב 7.1.2021, אנו מקיימים ראיון קצר עם דוד יהלומי,  מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. ועדת המנכ"לים סיירה לראשונה במפרץ חיפה, 03.12.2020
  2. על הפרק: חוק אקלים, 03.12.2020
  3. התייעצות ציבורית לגיבוש אסטרטגיית טיפול בפסולת, 04.10.2020
  4. דוד יהלומי מונה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, 10.06.2020

רקע אישי | מי אתה דוד יהלומי?

אני רואה את עצמי כמישהו שאכפת לו ובא להשפיע ולשנות כדי שנוכל לחיות פה חיים טובים, נכונים ואיכותיים יותר.

בהשכלתי אני בוגר תואר שני במנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי ותואר ראשון במדעי המדינה. בתחום הניהול יש לי שתי חוזקות: הראשון הוא חשיבה אסטרטגית ויכולת להוביל תכנון ויישום של תהליכים אסטרטגיים, והשני הוא ניהול פיננסי.

ההגדרה שלי לניהול זה מימוש הפוטנציאל הכלכלי והארגוני. זה נכון לכל ארגון, פרטי או ציבורי, ובכל תפקיד שאני עושה אני חותר למימוש הפוטנציאל הכלכלי והארגוני, וכך אני פועל גם במשרד להגנת הסביבה.

מפרץ חיפה | ועדת המנכ"לים אמורה להכריע בקרוב את עתיד התעשייה הכבדה במפרץ חיפה. האם יש דרך לקיים תעשייה כבדה בסמוך לישובים? האם לא כדאי להשאיר בישראל את התעשייה כבדה - מבחינה כלכלית, ביטחונית וסביבתית?

המשרד להגנ"ס פועל בכל הארץ להסדרת פעילות התעשייה כך שתעמוד בסטנדרטים  הסביבתיים המתקדמים ביותר. הסיכון שנשקף ממפעל שעומד בדרישות המתקדמות האלה הוא נמוך. זו המדיניות גם באירופה ויש שם דוגמאות רבות למקומות שבהן פועלת תעשייה כבדה, דוגמת בתי זיקוק, בסמיכות לאוכלוסייה, כלומר זה אפשרי.

יחד עם זאת, ככל שיש אלטרנטיבות טובות יותר, אפשר וצריך לנצל אותן. רמות זיהום האוויר במפרץ חיפה אמנם ירדו, אך עדיין קיימים מפגעים סביבתיים ותקלות במתחם בזן, שכוללים אירועי חומרים מסוכנים ומפגעי ריח אשר משפיעים על האוכלוסייה הסמוכה.

זאת אחת הסיבות שגרמו לשרה להגנ"ס גילה גמליאל להוביל יחד עם רה"מ להחלטת ממשלה על הקמת ועדת מנכ"לים בינמשרדית שתבחן את עתיד מפרץ חיפה.

מעבר לכך, המשרד ריכז עבודה מקיפה שנעשתה יחד עם משרד האנרגיה ומשרד התחבורה בנושא כלכלה דלת פחמן והיא מצביעה על כך שהיקף הצריכה של תזקיקי נפט במשק המקומי אמור לרדת ביותר מ- 40% עד שנת 2040 בעקבות צמצום הדרישה לדלקים בתחבורה (מעבר לרכש חשמלי). אני באופן אישי חושב שקצב השינוי יהיה מהיר יותר מההערכה הזו.

בוודאי שבהיבט הביטחוני ישראל צריכה לשמר יכולת עצמאית של ייצור תזקיקים אבל זה לא צריך להיות בסמיכות לאוכלוסייה. לכן, בהינתן שהביקוש לתזקיקי נפט יירד משמעותית, אין סיבה להשאיר את התעשייה הזו בלב של המטרופולין.

צריך לחשוב על עתיד אחר לאזור הזה. ירוק יותר. ודווקא היום, כאשר בישראל ובעולם מגבשים תוכניות להתאוששות מהקורונה, מוטלת עלינו אחריות לחשוב כמה צעדים קדימה ולוודא שתוכניות ההתאוששות יתמכו בכלכלה דלת פחמן באמצעות טכנולוגיות חדישות ופתרונות יעילים ונקיים. לשם העולם הולך.

משבר הקורונה | השר לביטחון פנים הנחה את כיבוי האש להימנע מדרישות רגולטוריות חדשות ולהאריך את רישיונות העסק עד לסוף שנת 2021. האם המשרד מתכוון להקפיא יישום דרישות רגולטוריות חדשות על מנת לסייע למפעלים בתקופת המשבר?

החל מפרוץ משבר הקורונה המשרד להגנ"ס העניק הקלות והארכות לעמידה ברגולציה הסביבתית, חידוש היתרים ודיווחים למשרד, במקומות בהם זה לא גרם לפגיעה בשמירה על בריאות הציבור והסביבה.

בנוסף לכך, פרסמנו הנחיה לפיה כל מפעל או עסק שצריך הקלה בעקבות משבר הקורונה יכול לפנות לגורם המוסמך במשרד ולבקש דחייה או הקלה בהתאם לנסיבות הספציפיות והנושא ייבחן.

העמדה של המשרד לגבי דרישות רגולטוריות חדשות בתקופת משבר הקורונה מתבססת על בחינה פרטנית. כך אנו מאזנים בין התחשבות בקשיים של עסקים עקב הקורונה לבין המשך שמירה על האוכלוסייה והסביבה כתוצאה מפעילות העסקים.

בתקופה זו אנו פועלים לפי 3 עקרונות:

  1. המשך הגנה על הציבור והסביבה
  2. התחשבות בצרכי המשק והמפוקחים בעת המשבר
  3. מתן שירות יעיל יותר לכלל המפוקחים תוך האצת תהליכי טיוב בירוקרטיה

כלומר, אנו משתדלים לתת מענה לעסקים בתקופה המאתגרת הזו, אך במקומות בהם יש פגיעה בהגנה על הציבור והסביבה, אנחנו לא יכולים להקל.

אסטרטגיית טיפול בפסולת | בעשור האחרון, המשרד להגנ"ס שינה את אסטרטגיית הטיפול בפסולת מספר פעמים, וכעת מוביל שינוי נוסף. מדוע הוחלט לבחון דווקא את הנושא הזה מחדש? מה מבטיח שלא יבוא שר או מנכ"ל חדש בקדנציה הבאה ושוב יחליף את תוכנית העבודה?

סמוך לכניסה של השרה גמליאל לתפקידה, במאי 2020, היא נדהמה לגלות שבעוד שבאירופה שיעור ההטמנה הוא כ- 20%, בישראל הוא סביב ה- 80%. כשבדקתי את הנושא גיליתי שהקפיצה הזו באירופה נעשתה במהלך עשור אחד בלבד. באותו עשור ישראל דרכה במקום ונותרה סביב 80% הטמנה.

לאור המצב, זו המשימה הראשונה שהשרה הטילה עלי - לבחון את אסטרטגיית הפסולת שתביא למימוש יעד של 20% הטמנה עד שנת 2030. כבר לאחר בחינה ראשונית היה ברור שצריך אסטרטגיה חדשה כי נתונים בסיסיים שנדרשים לצורך קבלת ההחלטות, לא היו בנמצא. מעבר לכך, במשך השנים לא הייתה ראייה מערכתית של הפתרונות הנדרשים מקצה לקצה.

הצוות שמיניתי להכנת האסטרטגיה החדשה עבדו לילות כימים בלו"ז צפוף ובזכותם השרה תוכל להביא בימים הקרובים בשורות של ממש למשק עם האסטרטגיה החדשה לטיפול בפסולת, גם מבחינה סביבתית וגם מבחינה כלכלית, עם דגש על מעבר לכלכלה מעגלית ויישור קו עם המדינות המפותחות.

זו הפעם הראשונה בה האסטרטגיה לטיפול בפסולת גובשה מתוך ראייה מערכתית מקצה לקצה. מרמת אחריות היצרן והתנהגות הצרכן כולל מניעת היווצרות פסולת במקור והפרדה במקור, דרך האיסוף ברשות המקומית והמשך התהליך מחוץ לרשות ועד למיחזור, השבה או הטמנה. לקחנו את כל התהליכים והשלבים הללו ונתנו להם מענה שלם. זה תהליך שלא נעשה בעשור האחרון.

אני חושב שגם אם יגיע שר אחר ומנכ"ל אחר, צריכות להיות להם סיבות טובות מאוד לשנות את אסטרטגיה הזו, שמבוססת על נתונים ומתייחסת גם להיבט הסביבתי וגם להיבט הכלכלי. יש לי יסוד להאמין שהאסטרטגיה הזו תחזיק מעמד.

כמו כן, מיד לאחר הצגת האסטרטגיה אנחנו נעשה הכול על מנת לשריין ולהבטיח את הנחת היסודות למימוש האסטרטגיה. להזכירכם המקור למימון התוכנית, בתקציב של מיליארדי ₪, נמצא בקרן הניקיון שבשליטת המשרד להגנ"ס, כך שאין סיבה שזה לא יתממש.

קרן הניקיון | המשרד להגנ"ס ממשיך להלוות למשרד האוצר מאות מיליוני ₪ מקרן הניקיון. האם אתה יכול להבטיח שמשרד האוצר לא יעכב את החזרת הכספים לקרן או ישתמש בהם כמנוף לחץ או יגרע אותם במקרה של מצוקה תקציבית, מחלוקת פוליטית או מכל סיבה שהיא?

חד משמעית אני יכול להבטיח שההלוואות יחזרו. כנגד הלוואות המזומנים יש המרה בהתחייבויות של האוצר שאינן מגבילות את הקרן להתחייב לפרויקטים. המזומנים יוחזרו בהתאם לתשלומים הצפויים בפועל. מדובר בכספים מכוח חקיקה ראשי כך שיש לנו התחייבות ואין מגבלה לנצל את הכספים.

קרקעות מזוהמות | משרד התחבורה מגביל שינוע של קרקעות מזוהמות למשאיות חצי מלאות מכיוון שהוא לא מכיר בשיטת הסיווג של האיחוד האירופי בו משתמש גם המשרד להגנ"ס, שמבדילה בין קרקע מזוהמת ופסולת מסוכנת. שינוי רגולציה קטן יכול לצמצם ב-50% את מספר המשאיות שמשנעות קרקע מזוהמת, וכך לצמצם את העומס בכבישים, להציל חיים, להפחית את זיהום האוויר ולחסוך כסף רב למדינה – שהיא בעלת מרבית הקרקעות המזוהמות בישראל. האם אתה צופה שהנושא ייפתר בקרוב?

בשנים האחרונות בחנו את הנושא הזה מספר פעמים. מבחינת המשרד להגנ"ס אין התנגדות לשינוי הדרישות לשינוע בהתאם לחקיקה באירופה, ואכן מהלך שכזה צפוי להוביל לחסכון בנסיעות על כל המשתמע מכך (פחות פליטות, פחות כסף, פחות עומס בכבישים).

בתקופה האחרונה המשרד מקדם תהליך לעדכון התקנות לטיפול בפסולת מסוכנת בהתאם לסטנדרטים האירופאים ומקווים שזה יפתור את הבעיה.  לצערי התהליך כנראה יתעכב בשל פיזור הכנסת, היות ואנחנו צריכים להביא את התקנות לאישור וועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת.

התייעלות של המשרד להגנ"ס | יזמים ותעשיינים נתקלים מדי פעם בהתנהלות איטית ומייגעת של אנשי המשרד להגנ"ס בטיפול בפניות שונות, אך הם חוששים להעביר ביקורת מחשש שאנשי המשרד מולם הם יעבדו עוד שנים רבות יתנכלו להם. כיצד לדעתך ניתן לפתור זאת?

חשוב לנו לא לפגוע ביכולת של היזמים והתעשייה לפעול ולצמוח, במיוחד בתקופת הקורונה. במספר ישיבות הנהלה הדגשתי את הנושא הזה בפני מנהלי המחוזות והנחתי אותם לנסות להיכנס לנעליים של הצד השני, להקשיב ולהבין אותם, לתת להם את כל הבמה להציג את העמדה שלהם ולבוא לקראתם במה שאפשר, כל עוד זה לא גורר פגיעה בעמידה בסטנדרטים הסביבתיים.

אני חוזר ואומר למנהלים ולעובדים במשרד שמאחורי כל מפעל ועסק עומדים יזמים שסיכנו כספים משמעותיים ומשפחות שמתפרנסות וזה צריך לעמוד לנגד עיניהם כשהם נדרשים להחלטות, בטח כשמדובר בעיצומים. אפשר להתחשב כל עוד זה לא מוביל לפגיעה באינטרס הציבורי של שמירה על בריאות הציבור והסביבה. אני אישית הייתי עד למספר מקרים שאנשי המשרד ידעו לגלות גמישות.

אני לא חושב שיש תופעה רוחבית של חשש מאנשי המשרד, גם אם יש מקרים נקודתיים. מההתרשמות שלי יש לנו אנשים מקצועיים שנדרשים לספק פתרונות למצבים מורכבים ביותר.

לגבי ה"סחבת", במידה ויש כזו, לא צריך שזה יקרה בגוף ציבורי שנותן שירות לשוק הפרטי. קצת לאחר שנכנסתי לתפקיד, הנחתי לשכור חברה חיצונית שתעשה במשרד להגנ"ס בחינה לעומק של תהליכים וממשקים פנים ארגוניים ומול העסקים, ואז תפרק את התהליך ותבנה לו SLA (התחייבות לרמת שירות) שיגדיר את השלבים והזמן הנדרש לכל שלב.

לאחר מכן אנחנו נשלב את זה במערכת ממוחשבת שבה ניתן גם למדוד את התפוקה והעמידה בלוחות הזמנים. השלמת התהליך הזה תביא לשיפור של ממש בתהליכי העבודה של המשרד להגנ"ס. אנחנו עובדים על זה.

שווה גם לציין את הרפורמה שגיבשנו יחד עם האוצר לפיקוח הסביבתי על התעשייה, שתאחד את ההיתרים הסביבתיים להיתר משולב one stop shop, תקצר את זמני המענה ותגדיל את הוודאות הרגולטורית. כל זאת תוך הקפדה על עמידה בסטנדרטיים סביבתיים מתקדמים.

אלא שהתהליך הזה תלוי בחוק ההסדרים וכידוע התקציב לשנת 2021 לא עבר ולכן גם הנושא הזה הוקפא. למרות זאת, השרה הצליחה לקבל תקציב של 25 מיליון ₪ לשנת 2020 ליישום של טרנספורמציה דיגיטלית ומרבית הכסף מיועד לטובת טיוב הרגולציה ושיפור הממשקים אל מול הגורמים השונים.

הברחת פסולת לשטחים | ההברחה 'מייבשת' את ענף המחזור והטיפול בפסולת ופוגעת בסביבה. פעילות האכיפה של המשטרה הירוקה ויחידת 'דוד' לא פותרת את הבעיה, ותיקוני חקיקה הכרחיים מעוכבים כבר שנים (פסולת בניין, פסולת חקלאית, פסולת אלקטרונית, מצברי רכב וכו'). מתי ואיך תיעצר 'דליפת' הפסולת לשטחים?

הסמכות והאחריות למניעת הברחת פסולת לשטחים נתונה למינהל האזרחי ולעובדי יחידת דוד ולכן נכון יותר לדבר איתם. אך אתייחס לנושא.

ההשלכות הסביבתיות של הברחת פסולת לשטחים גדולה ורחבה. זה גורם לזיהום קרקע, אוויר ומים, ופגיעה באיכות החיים של האוכלוסייה שגרה בשטחים. מניע ההברחה הוא כלכלי, בניסיון להתחמק מתשלום היטלים על הפסולת.

לצד יחידת דוד ששייכת למינהל האזרחי באיו"ש, המשטרה הירוקה של המשרד להגנ"ס פועלת לצמצום התופעה בשיתוף פעולה עם גורמי אכיפה נוספים בניסיון להפוך את הברחת הפסולת לבלתי משתלמת.

צעדי האכיפה בהם נוקטת המשטרה הירוקה הם מגוונים ומרתיעים, למשל: החרמת כלי רכב  שמעורבים בפעילות - כמו באכיפה נגד אתר הפסולת בברטעה בחודש אפריל בה נתפסו 15 כלים, הצלבת מידע עם יחידת דוד על קבלנים שהבריחו פסולת ליו"ש וגיבוש רשימת אכיפה ממוקדת, שיתוף פעולה עם המכס לאיתור הברחות של מצברים משומשים במסגרתה נתפסו מספר מכולות, סיורים במתחמי ריכוז שמן משומש למניעת הברחה לשטחים, ובקרה על תחנות מעבר שחשודות בכך שחלק מהפסולת לא מגיעה לאתרים מורשים.

אין ספק שהפעולות האלה יצמצמו את התופעה של הברחת פסולת, אך לצערי יש עדיין אנשים שמוכנים להסתכן ולהמשיך בפעילות העבריינית. אנו נמשיך לפעול למיגור התופעה.

צריך לזכור שהמשטרה הירוקה מונה 35 שוטרים בלבד המופקדים על כל מדינת ישראל ועל כל תחומי הגנת הסביבה. המפתח לשינוי הוא הגדלה משמעותית של מספר השוטרים במשטרה הירוקה, מהלך שטרם אושר מול משרד האוצר.

בינתיים אנחנו מנסים להשלים ולשפר את יכולות האכיפה באמצעים טכנולוגיים. לפני מספר חודשים אישרנו בקרן הניקיון תקציב של 5 מיליון ₪ לתגבור מערך הרחפנים במשטרה הירוקה ואני מקווה שזה ייתן את אותותיו בהיבט של הפיקוח והאכיפה.

שינוי אקלים | המשרד להגנ"ס לא הצליח לשכנע את משרד האנרגיה להעלות את יעד שילוב האנרגיה המתחדשת מ-30% ל-40% עד שנת 2030 וכלל לא ברור האם החלטת הממשלה בנושא תיושם או תישאר על הנייר. כיצד ניתן להבטיח את המחויבות של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה והאם למשרד להגנ"ס יש כלים להשפיע על המדיניות הממשלתית, או שזה תלוי ברצונם הטוב של משרד האנרגיה (משק החשמל), משרד התחבורה (מעבר לרכב חשמלי) ומשרד הפנים (בנייה ירוקה)?

המשרד להגנ"ס הראה בעבודת עומק שביצע כי ניתן ואף כדאי להעלות את יעד האנרגיות המתחדשות לאחוזים גבוהים מ- 30% בשנת 2030. כמו כן, ב-2018 נעשה מיפוי של האזורים המבונים עליהם ניתן להתקין פאנלים סולאריים ונמצא שאם ננצל את הפוטנציאל הזה נוכל להגיע ל-50% אנרגיות מתחדשות מכוח הייצור של החשמל בישראל. כלומר יש מענה גם לאתגר של מחסור בשטחים פתוחים.

כדי לעגן את המחויבות הממשלתית ליעדים שגובשו לשנת 2030 ולשנת 2050, וכן לאסטרטגיה שגובשה להשגתם, השרה מובילה  החלטת ממשלה בהקדם ולאחר מכן לחוקק חוק אקלים שיעגן את ההתחייבות של המדינה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. בנושא הזה יש לנו מחויבות בינלאומית ואנחנו נצטרך להראות לתוצאות.

במקביל, המשרד פועל יחד עם השותפים בממשלה ומחוצה לה ליישם את התוכניות לסקטורים השונים. אך האחריות ליישום בכל סקטור תלויה במשרד הממשלתי הרלוונטי. אנחנו כמשרד מתכלל יכולים להשפיע ולהניע את המהלכים תוך הסרת חסמים בדרך. האתגר האמיתי הוא שיתוף הפעולה בין המשרדים.

אני מאמין שבסופו של דבר הכלכלה תהיה חזקה יותר והיא תסייע לנו לעמוד ביעדים. רק לפני מספר ימים קיבלנו לכך הוכחה נוספת כאשר נקבעו מחירי אגירת האנרגיה בתוצאות מכרז האגירה השני של משרד האנרגיה. התקבל מחיר חסר תקדים של 17.45 ₪ ל-609 מגה וואט אגירה. זה מחיר תחרותי ביחס לייצור חשמל ממקורות פוסיליים ומקדם אותנו בצעדי ענק לאנרגיות מתחדשות.

לפני שבוע וחצי ביקרתי יחד עם השרה גמליאל באזור הערבה, שם כבר היום יש הספק של 100% אנרגיות מתחדשות בשעות יום. עד שנת 2025 אזור אילת והערבה יקבלו 100% מתחדשות 24/7 באמצעות האגירה. יש התקדמות טכנולוגית אדירה בעולם. בסוף הכלכלה תנצח.

יעדים | איזה 3 יעדים חשובים היית רוצה שהמשרד להגנ"ס ישיג בשנת 2021?

צר לי שנכנסו לתקופת בחירות וממשלת מעבר שתעיב על יכולת ההתקדמות. יחד עם זאת, נעשה ככל יכולתנו להשלים 4 מהלכים:

  1. החלטת ממשלה לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. אני באמת מקווה שלמרות התקופה המאתגרת של משבר הקורונה והבחירות החוזרות, תתקבל החלטה אמיצה בעניין הזה.
  2. פרסום אסטרטגיית הפסולת החדשה שתכלול אמירות ברורות ואבני דרך (בימים הקרובים) ובחודשים שלאחר מכן הנחת היסודות ושריון המסגרות התקציביות הנדרשות לכך מקרן הניקיון.
  3. השלמת ההיערכות ליישום חוק הפיקדון עבור מכלי המשקה הגדולים שייכנס לתוקף ב-1 לדצמבר 2021. ניערך להצבה של אלפי מכונות מחזור אוטומטיות שיאפשרו את יישום החוק בצורה יעילה.
  4. הנחת היסודות לחוק אקלים עם יעד של אפס פליטות פחמן עד שנת 2050. החוק יוביל למהפכה של ממש בכל תחומי החיים במדינה. אנו עמלים על העברת הצעת מחליטים בממשלה בנושא של היעדים בהתאם למחויבות הבינלאומית, ובהמשך נעבוד על הנחת היסודות לחוק אקלים.

יש משהו אחרון שאתה רוצה לומר לקוראים של infospot?

אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת ומרתקת. הכלכלה פוגשת את הסביבה ומה שסביבתי מסתבר לרוב גם ככלכלי. אחד האתגרים של המשרד זה להביא לתודעה של הציבור ושל מקבלי ההחלטות שההשקעות הסביבתיות יהוו את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים לכלכלה הישראלית בעשורים הקרובים ולכן אני אופטימי. לא רק כי המודעות לנושאים הסביבתיים גוברת, אלא המודעות לכך שהתנהגות סביבתית היא כלכלית יותר ויכולה להבטיח שהדברים יקבלו משנה תוקף.