האם ירח הדבש של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה שחגגו יחדיו את תהליך הפסקת השימוש בפחם בשנים האחרונות הסתיים? כך זה נראה בשבוע שעבר כשהמשרד להגנת הסביבה קרא לעצור את הקמת תחנות הכוח המבוססות על גז ולהקים במקומן תחנות כוח סולאריות עם מערכת סוללות לאגירת אנרגיה. זאת בהתאם למסקנות דוח שהכינו מומחי המשרד ובשיתוף יועצים ומומחים בתחום.

משרד האנרגיה לא אהב את הפרסום של המשרד להגנ"ס והגיב בחריפות: "המשרד להגנת הסביבה ימשיך לדבר, כשמשרד האנרגיה ימשיך לעשות. אנו מברכים את מנכ"ל המשרד להגנ"ס על כניסתו ממש היום (יום ד') לתפקיד, ועל המהירות בה הצליח לגבש המלצה בנושא כה מורכב, שכלל אינו באחריותו." התגובה המלאה מופיעה בהמשך.

כתבות רלוונטיות:

1. אושרה הקמת 2 יחידות ייצור חשמל שיופעלו בגז טבעי, 13/1/2020
2. שטייניץ: השימוש בפחם יופסק ב-2025, 14/11/2019
3. רשות החשמל מנתחת את החלופות להפסקת השימוש בפחם, 08/9/2019
4. תמחור פחמן: המשרד להגנ"ס רוצה להעלות את מס הדלק, 22/06/2020
5. מעדכנים את הנוסחה לתמחור נזקי זיהום אוויר, 08/03/2020
6. מידע נוסף על זיהום אוויר מייצור חשמל | Infospot

הרקע: צמצום השימוש בפחם ומעבר לגז טבעי

בעשור האחרון, השתנתה מדיניות ייצור החשמל של ישראל. במקום הקמת תחנה פחמית נוספת באשקלון (תחנה D), הוחלט בשנת 2016 לבטל את הקמת התחנה, ולצמצם את השימוש בפחם בתחנות הפחמיות הקיימות (חדרה ואשקלון).

לאחר מכן הוחלט לסגור את היחידות הפחמיות הישנות בתחנת הכוח בחדרה עד שנת 2022. בסוף שנת 2018 הגיעה ההחלטה היסטורית על סגירה של כל היחידות הפחמיות הקיימות (בחדרה ואשקלון).

בהתאם לחזון החדש של משרד האנרגיה שהוצג בסוף שנת 2018, תחנות הכוח הפחמיות שייסגרו יוחלפו בתחנות כוח שפועלות על גז טבעי ובאנרגיות מתחדשות. כנ"ל לגבי תחנות כוח שיספקו את הדרישה הגוברת לחשמל בישראל.

האיזון בין גז טבעי לאנרגיות מתחדשות

כל בעלי העניין מברכים על המהלך להפסקת השימוש בפחם, שכרגע מכוון לסוף שנת 2025. אך נראה שהדעות חלוקות לגבי האיזון בין אנרגיות מתחדשות (בעיקר סולארי) לגז טבעי.

בעשור הקרוב אמורות לקום כ – 20 תחנות כוח 'פיקריות' (מלשון peak – שיא – תחנות שמיועדות לספק חשמל בעת צריכת שיא) המונעות בגז טבעי. תחנות אלה יקומו על מנת לספק את הדרישה ההולכת וגוברת לחשמל בארץ. תוחלת החיים של תחנות אלה היא כ- 30 שנה. כלומר מרגע שתחנות כאלה יקומו, הן מייצרות תלות ארוכת שנים בהן.

במקביל, היעד המעודכן של משרד האנרגיה מדבר על הגדלה של האנרגיות המתחדשות ל- 30% מייצור החשמל, והשאר גז טבעי, עד שנת 2030.

המשרד להגנת הסביבה מנסה כעת לאתגר את היעד הזה, וטוען כי הקמת תחנות כוח סולאריות עם סוללות לאגירת אנרגיה, במקום התחנות גז המתוכננות, תאפשר להגיע ליעד של 40% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 ותייצר יתרונות רבים נוספים: הפחתת זיהום אוויר, חיסכון כספי, הפחתת פליטת גזי חממה, הגדלת היציבות והיתירות של משק החשמל, ועוד.

תאמינו או לא, גם משרד האנרגיה מקדם הקמת תחנות כוח סולאריות עם סוללות לאגירה. מכרז להקמת תחנת כוח סולארית הגדולה בישראל, בהספק של 300 MW, כולל שילוב של טכנולוגיית אגירת חשמל לראשונה, פורסם לפני מספר חודשים וזכה להיענות גבוהה בשלב המיון המוקדם. התחנה צפויה לפעול בשנת 2024.

כולם מסכימים כי אנרגיה סולארית נקייה יותר וזולה יותר מתחנות על גז, אך המפתח נמצא בסוגיית ההבשלה של טכנולוגיית האגירה. האם טכנולוגיית אגריה האנרגיה מספיק בשלה בכדי לבסס עליה את תוספת ההספק החשמלי שצפוי לקום בעשור הקרוב בישראל במקום תחנות הכוח על גז?

המשרד להגנת הסביבה טוען שכן. במשרד האנרגיה יותר שמרנים.

בעולם: עוברים לטכנולוגיית אגירה

הדוח של המשרד להגנ"ס נכתב על ידי מומחים בתחום בהובלת ד"ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ושינוי אקלים במשרד להגנ"ס, חברת אקוטריידרס המתמחה בנושאי מדיניות לאומית בתחומי האנרגיה והגנת הסביבה, ונוספים.

לפי הדוח, המגמה העולמית בהובלת מדינות ה-OECD היא ייצור חשמל מבוסס אנרגיות מתחדשות בשילוב אגירת אנרגיה לאחר שבשנים האחרונות הושקעו מאות מיליארדים בפיתוח ומסחור טכנולוגיה זו. לפי הדוח, כיום מותקנים בעולם כ – 2 GW של סוללות במדינות העולם, והקצב גדל אקספוננציאלית וצפוי להגיע ליותר מ – 100 GW בשנת 2030.

כסף: סולארי + אגירה כלכלי יותר מגז טבעי

כבר היום, מתקן PV סולארי עם סוללה עולה כמו תחנה 'פיקרית' על גז, כך טוען הדוח. אלא, שהסוללה חוסכת עלויות חיצוניות של הוצאות בריאות בגין זיהום אוויר בהיקף של כ 9 אג' לקוט"ש, כך שהיא עדיפה כלכלית. בנוסף, ככל שטכנולוגיית האגירה תשתפר והמחירים ירדו, הכדאיות שלה בהשוואה לתחנות הגז תגדל, וזה ייקרה מהר מאוד, כך צופים כותבי הדוח.

סך העלות המשקית הנחסכת מהקמת סוללות עם מתקנים סולאריים ייעודיים במקום התחנות הגזיות מוערך בכ־9 מיליארד ₪. כאשר החיסכון הישיר למשק החשמל נאמד ב 300 מיליון ₪ בשנת 2025, ו- 900 מיליון ₪ בשנת 2030.

יתרונות נוספים: זריזות, גמישות ויציבות תפעולית

הדוח מפרט יתרונות נוספים להעדפת מערך סולארי עם סוללות אגירה על פני גז טבעי, חלקו נובע מכך שהסוללות מגיבות הרבה יותר מהר, ובנצילות טובה יותר, לשינויים בעומס, ביחס לתחנות הגז. הנה כמה מהיתרונות של הסוללות:

• גילוח 'פסגה': סוללות יכולות לספק חשמל לרשת בשעות השיא ביום
• שיטוח עקומת העומס השיורי: אחר הצהריים, כשהתפוקה הסולארית יורדת והביקוש לחשמל עולה לקראת שיא הערב, העומס השיורי עולה במהירות ויחידות הגז מתקשות לעמוד בקצב הנדרש. הסוללות מהירות יותר ויכולות לתת מענה טובה יותר.
• הנצילות של יחידות גז נמוך בעת הפחתת עומס או שינוי עומס, כך שהסוללות יאפשרו ליחידות הגז לפעול ברציפות ובנצילות גבוהה.
• טיפול בתנודתיות של התפוקה הסולארית בתנאי מזג אוויר משתנים.
• ייצוב תדר, ייצוב מתח ותיקון מקדם הספק של רשת החשמל.
• הפחתת עומס ברשת ההולכה.

חלק מהיתרונות האלה מיתרגמים לחיסכון בכסף והפחתת פליטות וזיהום אוויר, לצד יתרונות תפעוליים.

סיכום ביניים: האם אפשר כבר היום לסמוך על טכנולוגיית האגירה?

השימוש בתחנות כח פיקריות על גז הייתה נכונה לעשור הקודם, טוען הדוח, אך לנוכח התפתחות טכנולוגיות האגירה והאנרגיה המתחדשת, והירידה המהירה בעלויות, יש צורך בשינוי המדיניות.

הדוח מסביר כי משבר האקלים מחייב את ישראל, כמו את שאר העולם, לפעול להפחתת השימוש בדלקים פוסיליים במשק החשמל ולהגדיל את השימוש באנרגיות מתחדשות, והעבודה ממחישה את נחיתותן הטכנית-תפעולית והכלכלית-סביבתית של תחנות כוח פיקריות לעומת סוללות.

לכן, המשרד להגנ"ס קורא לעצור את קידומן של תחנות גז חדשות ולהקים במקום מתקנים סולאריים עם סוללות אגירה. בדוח מדגישים כי כל אסדרה חייבת לתמחר את עלויות מזהמי האוויר וגזי החממה כחלק מובנה מהתועלת למשק.

האם משק החשמל יכול לסמוך את ידיו על טכנולוגיית האגירה בסוללות החדשנית כבר עתה ולוותר על התחנות המונעות בגז שנמצאות בשלבי תכנון שונים?

התייחסויות

דוד יהלומי, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "על-פי דוח עדכני ומקיף שהכינו מומחי המשרד, המתקנים המשולבים יחסכו למשק כ-9 מיליארד שקל בחישוב מהוון על פני חיי התחנה, ימנעו את הזיהום והנזק הבריאותי, וישפרו את אמינות אספקת החשמל. מכל כיוון שלא מסתכלים על הנושא, מדובר באבסורד.

אין היגיון בהשקעת עשרות מיליארדי שקלים בהקמת תחנות כוח גזיות לא יעילות ומזהמות. לאחר שהשרה להגנ"ס, גילה גמליאל, הנחתה אותי לבחון את הנושא, ובהתבסס על העבודה המקצועית שנעשתה במשרד, התמונה ברורה: מדובר על נושא כבד משקל ברמה הכלכלית וברמה הבריאותית שההשלכות שלו על הציבור והמשק הן דרמטיות, ולכן מתחייבת עצירת הקמת התחנות המזהמות ויש לבחון מחדש את אסטרטגיית ייצור החשמל של ישראל לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והמגמות בעולם עם משרד האנרגיה וכלל הגורמים בממשלה.

השילוב של אנרגיה מתחדשת ואגירה עדיף, גם לאור תרומתו לשיפור אמינות אספקת החשמל של ישראל. על כן, יש להימנע מהמשך המדיניות הישנה לקידום הקמת תחנות גזיות מזהמות, ובמקום זה, לעבור לטכנולוגיות סביבתיות ויעילות כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ובראשן מדינות ה-OECD".

תגובת משרד האנרגיה:  "המשרד להגנת הסביבה ימשיך לדבר, כשמשרד האנרגיה ימשיך לעשות.

בארבע השנים האחרונות צמצם משרד האנרגיה ב 50% את השימוש בפחם, והפחית את זיהום האוויר מייצור חשמל בכ־50%, וזאת עד לגמילת ישראל מדלקים מזהמים באופן מוחלט.

אנו מברכים את מנכ"ל המשרד להגנ"ס על כניסתו ממש היום (יום ד') לתפקיד, ועל המהירות בה הצליח לגבש המלצה בנושא כה מורכב, שכלל אינו באחריותו. במשרד האנרגיה מצרים על כך, שבנושא כה חשוב, לא מצא לנכון, מנכ"ל המשרד החדש, לדון עם אף גורם מקצועי רלוונטי בממשלה בעבודה זו.

יחד עם זאת, משרד האנרגיה גאה שבמשרד להגנ"ס החליטו לאמץ חלק מהחזון שהציגו, ומזכירים, כי מרבית תחנות הכח שהוקמו בישראל בשנתיים האחרונות הינן מבוססות אנרגיה מתחדשת, וכי תחנות המופעלות בגז טבעי לא תוקמנה שלא צורך, כפי שפורסם. חשובה לא פחות היא העובדה, כי משרד האנרגיה כבר הודיע על יעד חדש לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שיעמוד על 30% עד 2030, וכי בעשור הקרוב יוקמו מתקני אנרגיה מתחדשת בהיקף השווה לכל ייצור החשמל הקיים כיום בישראל.

במשרד האנרגיה ישמחו לעדכן בכל הפרטים ולערוך חפיפה למנכ"ל הגנ"ס החדש. בהצלחה!"

------

מסמכים רלוונטיים: