בוועידת איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון שהתקיימה אמש (ד') שחרר שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, הצהרה מפתיעה ביותר. לדבריו, בחודשים הקרובים יגיש לממשלה הצעת מחליטים שתקבע, בין היתר, את לוחות הזמנים להפסקת השימוש בפחם בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון.

נזכיר, כי לפני כשבוע הצהיר יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון, אשר אברג'ל, בראיון שקיימנו איתו כי הסולקנים אינם פתרון קבע. "אנו חותרים לכך שתחנת הכוח רוטנברג תפעל באמצעות גז טבעי בלבד. אני מקווה שכבר במהלך שנת 2019  תשמעו על החלטות משמעותיות שיתקבלו בכיוון הזה".

למרות צעדים פורצי דרך להפחתת השימוש בפחם שקידם שטייניץ בשנים האחרונות, מדובר בהצהרה מפתיעה לאור ההשקעה האדירה של חברת החשמל בפרויקט התקנת הסולקנים בתחנת הכוח רוטנברג ובשל מדיניות קודמת לפיה לא ניתן לוותר על הפחם ולהסתמך בלעדית על גז טבעי, משיקולי ביטחון אנרגטי.

מה עומד מאחורי ההחלטה להסב גם את תחנת רוטנברג לגז טבעי? ומה מסכן את ההחלטה? לפניכם תמצית הדברים.

צילום מכנס איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. "הסולקנים אינם פתרון קבע, 28.08.2018
2. המשרד להגנ"ס אישר דחייה נוספת בהתקנת הסולקנים באשקלון, 3.10.2017
3. שטייניץ חושף כיצד יוחלפו היחידות הפחמיות בחדרה, 18.12.2016
4. מידע נוסף על זיהום אוויר מייצור חשמל | infospot

שינוי מדיניות של 180 מעלות בשלוש שנים

בתחילת כהונתו של ח"כ יובל שטייניץ כשר האנרגיה במאי 2015 הוא ירש משרד אנרגיה בו הייתה תפיסה לפיה 2 תחנות הכח הפחמיות היחידות בישראל, אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון ימשיכו לפעול על פחם. כאשר הפתרון לנושא זיהום האוויר ניתן בדמות מגה-פרויקט בעלות של מיליארדי ₪ - התקנת אמצעים להפחתת פליטות שהחל עוד קודם לכן והיה בעיצומו.

אלא שמשהו קרה ומשרד האנרגיה תחת שטייניץ החל לשנות כיוון. זה התחיל בהצהרה על הפחתת השימוש בפחם באופן מיידי כבר החל משנת 2016 בשל עיכובים של חח"י בהשלמת פרויקט הסולקנים. והמשיך בהחלטה היסטורית על סגירת התחנות הפחמיות בחדרה עד שנת 2022 בכפוף לחיבור מאגרי גז נוספים למערכת ההולכה.

בדרך היו עוד כמה החלטות כמו ביטול הפרויקט המתוכנן להקמת תחנת כח פחמית נוספת הידועה בכינויה 'תחנה D' באשקלון, והפחתה נוספת של השימוש בפחם בשנת 2017 ו 2018 כך שבהשוואה לשנת 2015, שנת 2018 תסתיים ככל הנראה עם הפחתה של 50% בצריכת הפחם לייצור חשמל בישראל.

הסיבות לשינוי המדיניות והעדפת גז טבעי על פחם

נראה שהצטברות של סיבות הובילו יחדיו לשינוי המדיניות של משרד האנרגיה להעדפת גז טבעי והפחתה עד כדי הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל.

מצד אחד, המודעות הציבורית לנזקים הבריאותיים מזיהום אוויר וסיכונים סביבתיים ובעקבותיו לחץ של הרשויות המקומיות על משרדי הממשלה, לפעול להפחתת הפליטות. מצד שני, המשרד להגנת הסביבה החל לדרוש הפחתת פליטות, באמצעות היתרי הפליטה לאוויר שהוא מאשר לחברת החשמל. בנוסף לכך, גילויי מאגרי הגז וההבנה שניתן לקבל בעזרתם ביטחון אנרגטי עם מערכות הולכה נפרדות לחוף, והרצון הממשלתי לנצל אותם ולהגדיל את הביקוש לצריכת גז טבעי. כל אלה, ואולי גם סיבות נוספות שלא ציינו, תרמו את תרומתם לשינוי המדיניות של משרד האנרגיה והעדפת גז טבעי על פני פחם.

לא חבל על ההשקעה בסולקנים?

אחת הסיבות לכך שההצהרה של שטייניץ כל כך מפתיעה, היא משום שחברת החשמל מקדמת בשנים האחרונות, בדרישת הממשלה, פרויקט להתקנת אמצעים להפחתת פליטות בתחנות הפחמיות בחדרה ואשקלון. עלות הפרויקט מיליארדי ₪ והוא מתבסס בעיקר על:

• סולקנים להפחתת 90% מפליטת תחמוצות גופרית [SOx]
• מסננים קטליטיים להפחתת 80% מפליטת תחמוצות חנקן [NOx]

האמצעים להפחתת פליטות ליחידה הפחמית #5 בחדרה, שלא כלולה בהחלטת סגירת יחידות 1-4 בחדרה עד שנת 2022, כבר הוקמו. ברוטנברג, הפרויקט נמצא בעיצומו, תחת עיכובים רבים, וכעת חח"י מבקשים הארכה נוספת, אך הפרויקט בשלביו הסופיים, לאחר השקעה של מיליארדי ₪.

לאור ההפחתה המשמעותית בפליטות הצפויה לאחר השלמת הפרויקט בתחנת הכוח באשקלון ולאור ההשקעה הגדולה, ההחלטה של שטייניץ נראית תמוהה. אלא שגם הפעלה עם האמצעים להפחתת פליטות, תחנת הכח הפחמית באשקלון הייתה הופכת להיות הגורם המזהם ביותר בישראל, לאחר סגירת היחידות הפחמיות בחדרה. כלומר ההפחתה בפליטות משמעותית, אך עדיין מדובר במקור הפליטה המשמעותי בישראל.

כמו כן, חשוב לזכור שפרויקט הסולקנים החל כבר בשנת 2011(!) מתוך כוונה לסיימו ב 2014 במקור. הזרמת הגז ממאגר הגז לוויתן, במידה ולא יהיו עיכובים נוספים, צפויה רק בשנת 2019, ומאגר כריש-תנין, שהתגלה רק ב 2012 צפוי לסיים את הפיתוח שלו רק בתחילת שנות ה 20. כך שבעת קבלת ההחלטות על הסולקנים המצב של שדות הגז היה שונה לחלוטין מכפי שהוא כיום.

מה גם, שלוחות הזמנים טרם פורסמו, כך שעדיין יש הפרש של מספר שנים בהם התחנה באשקלון תעבוד עם הסולקנים ועד אשר יופסק השימוש בפחם כליל. כמו כן, הכוונה היא שגם לאחר הפסקת השימוש בפחם, התחנות הפחמיות יישארו כגיבוי במקרה של שיבוש באספקת הגז הטבעי, כך שגם במקרה כזה, הן יפעלו עם האמצעים להפחתת פליטות.

אגב, ההחלטה של שטייניץ מעלה שאלה לגבי הסבת יחידה #5 בתחנת הכח אורות רבין בחדרה בה מותקנים אמצעים להפחתת פליטות ואשר מתוכננת להמשיך לעבוד בפחם.

מה הקשר למאבק הציבורי על מיקום אסדת הגז בחוף דור?

לדברי שטייניץ, סגירת התחנות הפחמיות באשקלון הם חלק מהחזון שהוא מוביל לשנת 2030 לפיו כל המשק יעבור משימוש בדלקים מזהמים לשימוש בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות לא רק בחשמל אלא גם בתעשייה ובתחבורה.

יחד עם זאת שטייניץ מדגיש, כי מימוש החזון יתאפשר רק לאחר חיבורם של כל 3 שדות הגז הטבעי למערכת ההולכה הארצית (תמר, לוויתן, כריש-תנין). בהתייחסו למאבק הציבורי נגד התקנת אסדת הגז לוויתן מול חוף דור אמר שטייניץ "לא ניכנע ללחצים שיכולים להוביל לקטסטרופה בריאותית וסביבתית ונמשיך לפתח את משק האנרגיה באומץ, קור רוח ובשכל ישר תוך שמירה על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. מי שמאיים על פיתוח שדות הגז, מאיים על היכולות שלנו לחסל את הפחם. מי שלא רוצה לראות אסדת גז או צינור קונדנסט, עלול לגרום לכך שלא נוכל להפסיק לשרוף פחם באשקלון ובחדרה. ונצטרך לחזור לתחנה הפחמית הנוספות באשקלון והגדלה הפחם בחדרה".

שטייניץ הוסיף כי הכניעה ללחצי "נימבי" בעבר הובילה לעיכוב של שנה וחצי בחיבור מאגר הגז תמר מה שגרם בדיעבד לשריפת 16 מיליון טון של פחם ודלקים מזהמים כגון סולר ומזוט בשל מחסור בגז טבעי בעת פיצוץ צינור הגז ממצריים בשנת 2011.

המשרד להגנ"ס מברך אך מבקש להקדים את הלו"ז

מנכ"ל המשרד להגנ"ס, ישראל דנציגר, שגם דיבר בכנס, קרא לשר האנרגיה שטייניץ, שלא להמתין לשנת 2030 להסבת תחנת הכח רוטנברג, אלא להסתפק בחיבור של לוויתן, מבלי להמתין לחיבור של כריש-תנין, כך שכבר בשנות ה-20 המוקדמות ניתן יהיה להפסיק את השימוש בפחם ברוטנברג.

בנוגע לעיכובים בהתקנת הסולקנים באשקלון אמר דנציגר כי חברת החשמל מבקשת כל הזמן דחיות וכעת ביקשה דחייה נוספת, משמעותית. לדבריו, הוא מוכן לשקול את בקשת הדחייה, רק אם חח"י תציג תוכנית המפרטת כיצד דחיית התקנת הסולקנים לא תגדיל את הפליטות, צעד שלדבריו אפשרי. "אלך עד הסוף בנושא הזה כי זה בריאות הציבור ובזה לא מוותרים" הוא סיכם.

מהפכת החשמל המבוזר

גם יו"ר חברת חשמל יפתח רון טל, ניצל את ההזדמנות וסיפר לנוכחים שעוד בשנת 2011, לאור גילויי שדות הגז, כיוון את חח"י לכך שעד שנת 2020 80% מייצור החשמל יתבסס על גז טבעי, כאשר כיום 65% מתבסס על גז טבעי וכמעט אפס מסולר ומזוט, כך שבשנת 2020 החברה תגיע ליעד שהציבה לעצמה.

"אנחנו במהלך אסטרטגי רחב היקף שהוריד את ייצור הפחם בכ-50%. בזכות פרויקט הפחתת הפליטות חלה ירידה של כ-90% במזהמים.  בתחנות הפחמיות יהיה ייצור בגז אך נשמור על יכולת ייצור בפחם למצבי חרום".

רון טל גם הצהיר על השינוי הגדול הבא שצפוי לעבור משק החשמל. לדבריו, בשנת 2040 80% מהחשמל ייוצר באופן מבוזר. "המהפכה הבאה בענף החשמל תהיה מהפכת החשמל המבוזר. מרבית החשמל בארץ ייוצר בבית או לידו - באמצעות שמש, רוח או גז.  כשיכולת ייצור החשמל המבוזר תבשיל, הלקוח ייצר לעצמו חשמל ואף יוכל למכור עודפים שיוזנו לרשת החשמל. אז למעשה, ניתן יהיה להכריז על תום עידן תחנות הכוח הגדולות.  ואז יהיה חשמל הרבה יותר נקי".

----------

הדברים נאמרו בוועידת איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: