הממשלה אישרה בשבוע שעבר את אשרור אמנת מינמטה של האו"ם (Minamata Convention on Mercury) המגבילה את השימוש והמסחר בכספית [Hg] ובתרכובותיה.

מטרתה של אמנת מינמטה היא להגן על בריאות האדם ועל הסביבה מההשפעות המזיקות של כספית ותרכובותיה באמצעים כמו:

• הגבלות על ייצור, ייצוא וייבוא של כספית ותרכובותיה.
• אסדרת ערכים מרביים לפליטה והזרמה של כספית, דרישה ליישם טכנולוגיה מיטבית זמינה (BAT), אחסון נאות, טיפול בפסולת מסוכנת המכילה כספית, פיקוח ובקרה על פליטות כספית.
• טיפול בקרקעות מזוהמות בכספית.

אמנת מינמטה פורסמה בשנת 2013 ונכנסה לתוקף ב-16 באוגוסט 2017, לאחר ש-50 מדינות אישררו אותה. כיום 152 מדינות אישררו את אמנת מינמטה, וישראל הפכה למדינה ה-153. מבין מדינות ה-OECD, רק ישראל וניו זילנד לא אישררו את האמנה.

האשרור הופך את האמנה למחייבת מבחינה משפטית, לכן מדינות מוודאות שהרגולציה שלהם תואמת את האמנה, לפני האשרור. גם ישראל נערכה לכך, ולפני כשנה דיווחנו על אישור תקנות ליישום אמנת מינמטה.

נכון לשנת 2024 היו בישראל יותר מ-100 מפעלים שבהיתר הרעלים שלהם נכללת כספית בכמות גדולה מ-1 ק"ג. המפעלים האלה יושפעו ישירות מיישום התקנות.

כספית היא מתכת כבדה ורעילה המצטברת ברקמות בעלי חיים, גורמת לנזקים בלתי הפיכים ונחשבת לחומר מסוכן ומזיק לבריאות האדם והסביבה. אחד המקומות בישראל שבהם נמדד בשנים האחרונות בקביעות ריכוז חריג של כספית, הוא מפרץ עכו. מקור הכספית ככל הנראה במפעל הנטוש של תעשיות אלקטרוכימיות שבו הוזרמו והוטמנו כמויות גדולות של כספית וחומרים אחרים באופן לא מוסדר והם מחלחלים למי התהום ומשם למי הים ולקרקעית הים. האתר נמצא בתהליך של שיקום קרקעות מזוהמות.

קישור להחלטת הממשלה בדבר אשרור אמנת מינמטה בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. אמנת מינמטה: טיוטת הנוהל להיתר לייצוא וייבוא כספית, 10.8.2025
2. ההגבלות על השימוש והמסחר בכספית נכנסות לתוקף, 6.3.2025
3. ב-65% מהדגים שנבדקו בחופי עכו, הכספית מעל התקן למאכל, 30.01.2025
4. אושרו התקנות ליישום אמנת מינמטה להגבלת השימוש בכספית, 20.06.2024
5. לקראת אישור תקנות להגבלת השימוש והמסחר בכספית, 4.6.2024
6.  למידע נוסף על חומרים מסוכנים | infospot

לפני כשנה: אושרו התקנות ליישום אמנת מינמטה

כאמור, לפני כשנה דיווחנו, שוועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת אישרה את התקנות ליישום אמנת מינמטה המגבילות את השימוש והמסחר בכספית.

במסגרת הכנת נוסח התקנות, מצא המשרד להגנ"ס שחלק מההוראות של אמנת מינמטה כבר מיושמות בישראל באמצעות הרגולציה הקיימת: היתרי פליטה לאוויר הכוללים ערכים מרביים לפליטה ולהזרמה, דרישת יישום טכנולוגיה מיטבית זמינה BAT, אחסנה נאותה של רעלים, טיפול נאות בפסולת מסוכנת המכילה כספית, פיקוח ובקרה על פליטות כספית, טיפול בקרקעות מזוהמות בכספית ועוד.

 לכן, התקנות כוללות רק את הדרישות של אמנת מינמטה שלא קיבלו התייחסות ברגולציה הקיימת, בהן:

1. הגבלות על ייבוא וייצוא של כספית ותרכובות כספית: אין לייבא או לייצא כספית ממדינה שאינה מדינה חברה באמנת מינמטה, אלא באישור המשרד להגנ"ס, לאחר שהתקבל אישור בכתב מהמדינה המייבאת, ושהייבוא הוא לצורך שימוש מותר בה או לצורך אחסון ביניים נאות, וכן אישור כתוב שקיימים בה אמצעים מספיקים להבטיח הגנה על בריאות הציבור והסביבה ועמידה בדרישות האמנה.
2. איסור לייצר, לייבא ולייצא מוצרים המכילים כספית שיש להם חלופות נטולות כספית (כמו סוללות, נורות פלואורסצנט מסוגים שונים, מוצרי קוסמטיקה, חומרי חיטוי והדברה, מכשירי מדידה כמו מדחום, סרטי צילום ונייר צילום).
3. איסור להשתמש בכספית בתהליכי ייצור: כספית היא חומר מסוכן שהעיסוק בו טעון היתר רעלים בכמות של 1 ק"ג ויותר. התקנות מגבילות את היתר הרעלים או היתר פליטה לאוויר המאפשרים ייצור או סחר במוצרים המכילים כספית ,למעט במקרה שתהליך הייצור היה קיים לפני כניסת התקנות לתוקף, או במקרה שהתהליך אומנם לא התחיל לפני כניסת התקנות אך המבקש הגיש מסמך הערכת סיכונים ותועלות של המוצר, אשר הוכיחה, להנחת דעתו של המשרד להגנ"ס, כי קיימים יתרונות לסביבה או לבריאות הציבור מהמוצר.

נוהל להסדרת הייבוא והייצוא של כספית לפי אמנת מינמטה

בהמשך לכך, לפני כחודש דיווחנו שהמשרד להגנ"ס פרסם להערות הציבור טיוטה של נוהל קבלת היתר לייצוא וייבוא כספית ותרכובותיה בהתאם לתקנות ליישום אמנת מינמטה.

מטרת הנוהל שפורסם היא להסדיר את תהליך הגשת הבקשות לייבוא וייצוא של כספית ותרכובותיה לפי התקנות. בין השאר מפרט הנוהל את המסמכים הדרושים להגשת בקשות לקבלת תעודת היתר לייבוא או ייצוא של כספית והוא מבוסס על המדריך למילוי טפסים המפורסם באתר אמנת מינמטה. הנוהל חל על כל אדם המעוניין לייבא או לייצא כספית.

לפרסום הנוהל של המשרד להגנ"ס קדמה הצעה של משרד הכלכלה לעדכן את צו הייבוא וצו הייצוא ולהתאים אותם לתקנות ליישום אמנת מינמטה.

כספית: יסוד טבעי ורעיל

כספית, Mercury באנגלית, סימון כימי Hg, היא יסוד טבעי אבל רעיל לבני אדם בכל מצבי הצבירה שלה. גוף האדם אינו יודע לסלק כספית מהגוף, ולכן גם חשיפה לכמויות קטנות יכולה להצטבר בגוף ולגרום לנזקים בלתי הפיכים.

כספית נמצאת בריכוזים נמוכים מאוד בטבע. מקור הפליטה הטבעי העיקרי שלה לאטמוספירה הוא התפרצויות געשיות. פעילות אנתרופוגנית (של בני אדם) גרמה לעליה בריכוז כספית באטמוספירה כאשר מקור הפליטה העיקרי הוא כרייה וחציבה ולאחריו שריפה של פחם (בין השאר לייצור חשמל).

פליטות כספית לאטמוספירה מגיעות בסופו של דבר גם לקרקע ולמקורות מים. כספית המגיעה לקרקע עוברת לרוב תגובה כימית, בעיקר באמצעות תהליכים מטבוליים של חיידקים והופכת למתיל-כספית, תרכובת הכספית המסוכנת ביותר לבריאות האדם והסביבה. לפי מחקרים, תרכובות מתיל כספית יכולות לגרום למומים מולדים והן בין הגורמים המוכרים כמסרטנים אפשריים בבני אדם.

בעיה עולמית זו הביאה לקידום אמנה בינלאומית בנושא – אמנת מינמטה – ולהחמרה של תקינה ופיקוח על פליטות. מטרת האמנה, שנכנסה לתוקף בשנת 2017, היא להגן על בריאות האדם ועל הסביבה מההשפעות הבריאותיות והסביבתיות המשמעותיות של כספית ותרכובותיה, וזו גם מטרת התקנות של המשרד להגנ"ס שהחלו להיכנס לתוקפן בתחילת השנה.

ב-65% מהדגים בחופי עכו נמצאו ריכוזי כספית מעל התקן

אחד המקומות בישראל שידועים בריכוז כספית חריג הוא מפרץ עכו. מקור הכספית במפרץ הוא ככל הנראה האתר הנטוש של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות שבו הוזרמו והוטמנו כמויות גדולות של כספית וחומרים מסוכנים אחרים באופן לא מוסדר והם מחלחלים למי התהום ומשם למי הים וקרקעית הים.

הפעם האחרונה שבה דיווחנו על ממצאי כספית חריגים בדגי המאכל במפרץ עכו, הייתה בתחילת השנה הנוכחית, אז פורסם דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023, שבו דווח, בין היתר, על ממצא מדאיג של עלייה בריכוזי כספית בדגי מאכל במפרץ עכו בשנת 2023. לפי הדוח, מאז שנת 2000 נרשמה עלייה ניכרת בריכוז הכספית בדגים מסוימים במפרץ עכו. החל משנת 2012 המגמה התהפכה ונרשמה ירידה וחזרה לערכים נמוכים. מגמה זו נמשכה עד לקורונה, אז הופסקו הבדיקות, ובשנתיים האחרונות הבדיקות התחדשו.

בשנת 2022 בכ-30% מהדגים שנדגמו (14 מתוך 44) נמדדו חריגות מהערך המותר לדגי מאכל לפי שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. בשנת 2023 נרשם גידול ניכר וב-65% מהדגים (31 מתוך 48) נמדדה חריגה בריכוז הכספית.

בגלל ריכוזי הכספית שנמדדו בדגי מאכל, הדוח המליץ (כמו בשנה לפני כן) לאסור שיווק של דגים ממינים מסוימים, ולערוך סקר רחב של תכולת הכספית בכל המינים המסחריים מאזור מפרץ חיפה. כותבי הדוח סברו שבדגים במשקל גדול יותר מאלה שנדגמו בניטור לשנים 2023-2022, תימצא חריגה גדולה יותר של ריכוזי כספית, בשל תהליכי ביואקומולציה.

בימים אלה האתר של תעשיות אלקטרוכימיות נמצא בתהליך של טיהור הקרקעות המזוהמות שהחל לפני כשנתיים. בתחילת השנה דיווחנו על העבודות של חברת קומפוסט אור, לטיפול ביולוגי בקרקעות המזוהמות שבמתחם.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה ממשיך להטמיע בישראל את המדיניות הסביבתית המתקדמת ביותר למניעת סיכון לבריאות הציבור והסביבה. כך עשינו לאחרונה ברפורמת הרישוי משולב של התעשייה וכך כעת באשרור אמנת הכספית".

---

מסמכים רלוונטיים: