2 תחנות הכח הפחמיות של חברת חשמל בחדרה ואשקלון הן בעלות התרומה המשמעותית ביותר לפליטות מזהמים לאוויר בישראל מסוג גופרית דו חמצנית [SO₂], תחמוצות חנקן [NOx] ועוד. בשנים האחרונות מתנהלים פרויקטים בעלות של מיליארדי שקלים להפחתת הפליטות בשתי התחנות, אך עדיין נותרו 4 יחידות ייצור חשמל בתחנה בחדרה המהוות כ- 50% מהספק הייצור של התחנה – ללא פתרון טכני לצמצום הפליטות.

בשקט בשקט, מתחת לרדאר, עברה השבוע ההודעה של שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, על התקנת מתקנים להפחתת פליטות (סולקנים) גם ביחידות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין המייצרות חשמל באמצעות פחם. פתרון זה דומה לפתרון המיושם היום בתחנה באשקלון וביחידות 5 ו- 6 בחדרה. החלטה זו, במידה ותיושם, משלימה את קבלת ההחלטות על אופן הטיפול בפליטות של תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל. כמו כן, הודיע שטייניץ כי ביקש לגנוז את התוכנית של הקמת תחנת הכוח הפחמית D באשקלון.

ביצוע פרויקט התקנת הסולקנים ביחידות החשמל הנותרות (1-4) צפוי להמשך שנים ועלותו למעלה מ- 2 מיליארד ₪, אך עם השלמתו (והשלמת הפרויקטים הנוספים שנמצאים בעיצומם) תצומצם פליטת המזהמים של תחנות הכוח הפחמיות בלמעלה מ – 80% במזהמים המדוברים.

יש גם קולות של ביקורת להחלטה, שמצד אחד מברכים על עצם העיסוק בסוגיה וקבלת ההחלטה שגוררת בצידה התחייבות תקציבית משמעותית להפחתת פליטות וכו' אבל תומכים בחלופות אחרות לצמצום הפליטות ודורשים את יישומן המיידי של ההחלטות השונות.

איך זה קשור להצהרה לפני חודשיים על הפחתת השימוש בפחם?

חשוב להזכיר כי רק לפני חודשיים דיווחנו כי המשרד להגנת הסביבה דרש מחברת חשמל לצמצם את השימוש בפחם בעקבות עיכוב בהתקנת האמצעים להפחתת פליטות בתחנת הכח אורות רבין שבחדרה. מיד לאחר מכן, גם משרד האנרגיה הצהיר על החלטה להפחתה של 15% בשימוש בפחם לייצור חשמל.

למי שמתבלבל בין כל ההצהרות והדיווחים, נעשה סדר. בישראל יש למעלה מ – 20 תחנות כוח המייצרות חשמל, רובן בבעלות חברת חשמל [חח"י] ומקצתן תחנות כוח פרטיות. למעט 2 תחנות הכוח הפחמיות באשקלון ובחדרה האחראיות לכ - 40% מהפקת החשמל של חח"י, שאר תחנות הכוח בישראל פועלות על גז טבעי המזהם הרבה פחות מפחם.

בתחנת הכוח הפחמית, אורות רבין, שבחדרה, ישנם 6 יחידות קיטור לייצור חשמל. בשנים האחרונות, עמלים בתחנה על התקנת אמצעים להפחתת פליטות ובפרט סולקנים עבור יחידות 5 ו- 6. עלות הפרויקט כ – 8 מיליארד ₪ והוא כולל את הקמתה של הארובה החדשה, הרביעית. פרויקט דומה נמצא בעיצומו בתחנה הפחמית באשקלון.

כעת, ההחלטה החדשה, עוסקת בפתרון בעיית הפליטות לאוויר גם של יחידות 1-4 המהוות כ - 50% מתפוקת התחנה בחדרה.

ההצהרות של גבאי ושטייניץ מלפני חודשיים, לא קשורות באופן ישיר ליחידות 1-4 בחדרה, אלא עוסקות בהסבת חלק מייצור החשמל משתי התחנות הפחמיות, אל התחנות האחרות של חח"י המופעלות על גז, כך שהשימוש בפחם המזהם יותר יופחת. זאת עד השלמת הפרויקטים הקיימים לצמצום הפליטות בתחנה באשקלון וביחידות 5+6 בתחנה בחדרה.

איזה חלופות נבחנו לפליטות של יחידות 1-4 בחדרה?

ההחלטה של משרד האנרגיה על התקנת המתקנים להפחתת פליטות התקבלה לאחר בחינת שלוש חלופות:

1. התקנת מתקנים להפחתת פליטות ביחידות הקיימות – החלופה שנבחרה
2. הסבת היחידות להפעלה בגז טבעי בגיבוי פחם
3. הקמת טורבינות גז חדשות וביצוע תהליך שימור של היחידות הפחמיות

איזה שיקולים נלקחו בחשבון בבחינת החלופות?

משרד האנרגיה מסביר כי הוא לקח בחשבון 3 שיקולים מרכזיים:

1. רציפות אספקה וביטחון אנרגטי
2. הפחתת זיהום האוויר
3. מחירי החשמל לצרכן

מדוע הועדפה החלופה של התקנת סולקנים?

במשרד האנרגיה אומרים כי החלופה המועדפת עליהם, שלדבריהם מאזנת בין שלושת השיקולים המרכזיים שהוזכרו היא המשך הפעלת יחידות 1-4 בפחם תוך התקנת מתקנים להפחתת פליטות (סולקנים להפחתת גופרית דו חמצנית SO₂). לדבריהם, חלופת השימור (3), לא נותנת מענה לצורך ביתירות וגיבוי פחמי למערך ייצור החשמל, היות ובמקרה בו תגרם הפסקה ממושכת באספקת גז טבעי למשק, יחלפו חודשים רבים עד להפעלה של יחידות 1-4 בפחם כגיבוי.

לאחר פסילת חלופת השימור (3), נערכו השוואות במישור הכלכלי, הסביבתי ומבחינת הביטחון האנרגטי בין 2 החלופות הנותרות. לדברי משרד האנרגיה, במישור הכלכלי ובמישור הסביבתי נמצא שהחלופות די דומות, אך במונחי הביטחון האנרגטי יש עדיפות ברורה לבחירה בהתקנת מתקנים להפחתת פליטות. זאת משום שבעת תקלה במערכת אספקת הגז המעבר לפחם אינו מידי, וצפוי להימשך מספר רב של ימים ולפגוע בביטחון האנרגטי של המשק.

עד כמה החלופות דומות מבחינה כלכלית וסביבתית?

משרד האנרגיה טוען כי העלות המהוונת של ההשקעה והתפעול השוטף, העלות המשקית והעלויות החיצוניות בחלופה של התקנת המתקנים להפחתת פליטות עומדת על 20.7 מיליארד ₪ והעלות של הסבת היחידות לגז טבעי עומדת על 22 מיליארד ₪. 

כמו כן, גם בהיבט של הפליטות, אומרים במשרד האנרגיה כי החלופות די דומות. לדבריהם ייצור חשמל לאחר התקנת מתקנים להפחתת פליטות מביא להפחתה של כ-85% בשיעור זיהום האוויר המקומי ואילו הסבה גז טבעי מביאה להפחתה של כ-95%.

התייחסויות ותגובות של הגורמים השונים

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הפחם מזהם יותר מדלקים אחרים ויביא להמשך הפגיעה בבריאות התושבים. השימוש בפחם ברחבי העולם הולך ופוחת והתקנת סולקנים בישראל של שנת 2020, יקבעו את המשך השימוש המאסיבי בפחם לעוד עשרות שנים. מדובר בהשקעה של מיליארדי ₪ מכספי הציבור בייצור חשמל בטכנולוגיה לא נצילה ומזהמת במקום להשקיע בתחנות מונעות בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות". 

מעיריית חדרה נמסר: "עיריית חדרה מברכת על כל הנחיה שנועדה להביא להפחתה של פליטת מזהמים מאתר תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה.

עם זאת מדובר בתוכנית עתידית, ואילו העירייה דורשת פתרונות מידיים כולל הפעלת תוכניות קיימות, שיישומן מתעכב שוב ושוב, להפחתת הזיהום הנגרם מהתחנה כתוצאה מהפעלתה בפחם, בין היתר פליטת מזהמים מהארובות ופליטות אבק פחם מאתר הפחם של תחנת הכוח.

העירייה אף התריעה פעמים רבות על העיכובים החוזרים ונשנים של פרויקט הפחתת הפליטות ביחידות 5-6, ודרשה מהמשרד לאיכות הסביבה להכניס תנאים חדשים לרישיון העסק של חברת החשמל, כולל תוכנית הסבה של תחנות הכוח הפחמיות לגז טבעי, התקנת מערכות לטיפול בתחמוצת החנקן, להתקין מתקנים לניקוי גזי פליטה מדו-תחמוצת הגופרית, לעמוד בערכי הפליטה לאחר התקנת מתקני ההפחתה, עמידה בלוח הזמנים להקמת משפכים טלסקופים לצמצום בעיית אבק הפחם, ותנאים נוספים.

החלטת השר מתחשבת חלקית בדרישות העירייה, אשר תמשיך לפעול ככל יכולתה במטרה לקדם תהליכים ופעולות לשיפור איכות האוויר והסביבה לטובת תושבי חדרה ויישובי האזור".

-------

קישורים רלוונטיים

1. שר האנרגיה מצהיר על הפחתה של 15% בשימוש הפחם של חברת החשמל, 31.12.2015
2. המשרד להגנת הסביבה דורש מחברת חשמל לצמצם את השימוש בפחם, 20.12.2015
3. רשויות באזור אשקלון: נפעיל סמכות משפטית נגד ראשי חברת החשמל אם לא ימצא פתרון לעיכוב הקמת סולקנים, 01.09.2015
4. זיהום אוויר | infospot

--------

ספקים מומלצים לטיפול בזיהום אוויר: