הפעלת אסדת לוויתן לא גרמה לחריגות בריכוז הבנזן, ואילו אמצעי הפחתת הפליטות שהותקנו בתחנת הכוח אורות רבין הביאו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר, כך עולה מדוח שניתח את השינויים באיכות האוויר לאחר הפעלת אסדת לוויתן ולאחר התקנת אמצעי הפחתת פליטות בתחנת הכוח בחדרה. מגמת שיפור איכות האוויר באזור צפויה להימשך עם ההפסקה ההדרגתית של שימוש בפחם בתחנת הכוח, בהתאם למדיניות שמכתיב משרד האנרגיה.

את הדוח הכין איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל אשר מופעל על ידי 18 הרשויות המקומיות החברות בו. הרשויות, ביניהן העיר חדרה, מקבלות מהאיגוד שירותים בתחום איכות הסביבה. 

מהדוח עולה שאמצעי הפחתת הפליטות שהותקנו ביחידות ייצור החשמל 6-5 בתחנת הכוח אורות רבין הפחיתו את פליטות הגופרית הדו-חמצנית [SOx] ותחמוצות החנקן [NOx] ב-86%, ואת פליטות החלקיקים הנשימים [PM] ב-63%, ביחס למצב הפליטות מהיחידות לפני התקנת אמצעי ההפחתה. גם תחנות ניטור איכות האוויר הממוקמות באזור מצביעות על ירידה בריכוז המזהמים, אם כי בצורה מתונה יותר, בין השאר בשל השפעת פליטות כלי רכב.

הדוח גם מתייחס לשינויים באיכות אוויר לאחר הפעלת אסדת לוויתן, עם דגש על המזהם בנזן שנחשב לחומר מסרטן. על פי המדידות שנעשו בקרבת האסדה לפני הקמתה, בשלב הקמתה ובשנת פעילותה הראשונה – לא נמצאו חריגות בערכי הבנזן.

כתבות רלוונטיות:

1. הפחתה נוספת בשימוש בפחם, 11.2.2021
2. אין כדאיות לשימור יחידות 1-4 הפחמיות בחדרה, 31.8.2020
3. ניתוח החלופות להפסקת השימוש בפחם, 08.9.2019
4. קנס 3.2 מיליון ₪ לנובל אנרג'י, 14.12.2020
5. מידע נוסף על זיהום אוויר מייצור חשמל | infospot

הפחתת פליטות בתחנת הכוח 'אורות רבין' בחדרה

תחנת הכוח אורות רבין בחדרה היא אחת משתי תחנות כוח פחמיות בישראל. התחנה השנייה היא 'רוטנברג' באשקלון. שתי התחנות הן בין מקורות הפליטה המשמעותיים ביותר בארץ ולכן בשנים האחרונות נעשו שני צעדים עיקריים להפחתת הפליטות שלהן: התקנת אמצעים להפחתת פליטות והפסקה מדורגת של השימוש בפחם לטובת הסבה לגז טבעי שנחשב למזהם פחות. הדוח מתמקד כאמור בתחנת הכוח הפחמית בחדרה.

היו גורמים נוספים שתרמו להפחתת הפליטות: העלייה בשימוש בגז טבעי בהתאם למדיניות משרד האנרגיה, תנאי היתר פליטה מחמירים, הגבלות על תכולת הגופרית בפחם הנצרך, הפעלת אמצעי ההפחתה, השבתת שתיים מהיחידות הישנות (1 ו-4) לתקופה כוללת של שנה וחודשיים, קיזוז ימי פעילות של חלק מהיחידות וירידה בצריכת החשמל עקב הקורונה והירידה בפעילות העסקית במשק.

פרויקט התקנת אמצעי הפחתת הפליטות בתחנת הכוח בחדרה החל ב-2015 ונועד להפחית את הפליטות משתי יחידות ייצור החשמל החדישות יותר – יחידות 5 ו-6. יחידות הייצור הישנות יותר 4-1 נותרו ללא מענה ולכן השימוש בהן צומצם ככל הניתן.

הפחתה של 86% בפליטת תחמוצות גופרית וחנקן

לפי הדוח, ביחידו  6-5 הותקנו אמצעי ההפחתה ונמדדה בהן הפחתה של 86% בפליטות גופרית דו-חמצנית [SOx] ובתחמוצות חנקן [NOx], והפחתה של 63% בחלקיקים נשימים [PM].

חשוב להבין שהנתון הנ"ל מייצג רק את ההפחתה היחסית בכל פעם שנעשה שימוש ביחידות 6-5, בהשוואה למצב הבסיס ללא האמצעים שהותקנו. ואילו ההפחתה הכללית בפליטות לאוויר מהתחנה מושפעת גם ממידת השימוש בכל יחידה מדי שנה, כולל ביחידות הישנות 4-1 שפועלות ללא אמצעי הפחתת פליטות.

לפי נתוני הדוח, בניתוח סך הפליטות מהתחנה בין השנים 2019-2014 נרשמה הפחתה של כ-50% בפליטות גופרית דו-חמצנית [SOx] ובתחמוצות חנקן [NOx] והפחתה של כ-30% בפליטות חלקיקים נשימים. הניתוח שיקלל הן את אמצעי הפחתת הפליטות והן את הפחתת השימוש בתחנה עקב היותה מבוססת פחם. 

השפעת הפחתת הפליטות מהתחנה על איכות האוויר

הדוח בוחן גם את השפעת הפחתת הפליטות מתחנת הכוח על איכות האוויר באזור באמצעות בדיקת נתוני תחנות ניטור איכות האוויר הפרושות במרחב הסמוך לתחנת הכוח.

מקור הפליטה העיקרי של גופרית דו חמצנית [SOx] הוא תחנת הכוח ולכן קל לזהות את ההשפעה של הפחתת הפליטות בה על הסביבה. לפי הדוח, נרשמה הפחתה של בין 40%-80% בערך הממוצע השנתי של SO₂ בתחנות ניטור איכות האוויר ביישובים הסמוכים (פרדס חנה, גן שמואל ובית אליעזר).

ההשפעה של הפחתת הפליטות מתחנת הכוח ניכרה גם בכמות אירועי זיהום האוויר החריגים באזור שנבעו מפליטת גופרית דו חמצנית: מ-233 אירועים בשנים 2011-2008 ל-6 אירועים בלבד בשנים 2020-2017.

בנוסף לכך, הדוח מצביע על הפחתת החריגות מיעדי הסביבה לגופרית דו חמצנית שנקבעו בחוק אוויר נקי עד לכדי אירועי חריגה בודדים שמקורם בשימוש ביחידות 4-1 שבהן לא מותקנים אמצעי ההפחתה, כאמור.

הפחתת פליטות תחמוצות החנקן מתונה בשל התחבורה

עוד לפי הדוח, הפחתת פליטות תחמוצות החנקן [NOx] בתחנת הכוח לא ניכרת בריכוז חומר זה כפי שהוא נמדד בתחנות הניטור בישובים הסמוכים. הדוח מעריך שהסיבה לכך היא שכלי רכב הם מקור מהותי לפליטת תחמוצות חנקן ותנועת כלי הרכב לא רק שלא פחתה, אלא אף עלתה לאורך השנים.

מה יעשו עם יחידות 4-1?

מגמת הפחתת הפליטות מתחנת הכוח צפויה להימשך בשנים הקרובות בזכות החלטת משרד האנרגיה להפסיק את השימוש בפחם באופן מדורג עד שנת 2025. אך בסוגיה אחת עדיין נותרה מחלוקת בין איגוד ערים שרון-כרמל לבין משרד האנרגיה: האם לגרוט את היחידות הישנות בשנת 2022 שבה צפויה הפסקת השימוש בהן או לשמר אותן לעת חירום?

שימור היחידות כרוך בהפעלתן מעת לעת לצורך שמירת כשירותן. באיגוד טוענים שיחידות אלה גורמות למעט החריגות ואירועי זיהום האוויר שעדיין נרשמים בתחנות ניטור איכות האוויר ביישובים הסמוכים ולכן מבקשים לגרוט אותן.

לא נמדדו חריגות בנזן מאסדת לוויתן

בדוח יש התייחסות גם למצב הפליטות מאסדת לוויתן, עם דגש על בנזן, חומר מזהם הידוע כמסרטן.

אסדת לוויתן החלה לפעול בסוף שנת 2019, 10 ק"מ מחופי מועצת חוף כרמל וקיסריה. עוד לפני שהוקמה, איגוד ערים שרון-כרמל ביצע באזור החוף הסמוך מדידות רקע לחומרים אורגניים נדיפים כמו בנזן.

במהלך שנת הפעילות הראשונה של האסדה ב-2020, לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוז בנזן ולא נרשמו חריגות בפליטת בנזן. לפי המדידות, ריכוז הבנזן הגיעו לפחות מ-40% מהתקן השנתי.

לפי הדוח, ריכוזי הבנזן שנמדדים בתחנות הניטור הקרובות לאסדת לוויתן מושפעות גם מפליטות כלי רכב בכבישים הסמוכים, וגם מתחנות דלק, ממפעלי תעשייה, משריפות גזם ופסולת, משימוש במסיסים ועוד.

התייחסויות

מנכ"ל איגוד ערים שרון-כמל, ניר סהר: "האיגוד ימשיך לעמוד על המשמר הן ביבשה בניטור תחנות הכוח והן בחופים ובים - בניטור אסדת לוויתן, תעשיות ומיזמים נוספים המתוכננים לקום במרחב הימי. במקביל לכך, האיגוד פועל בוועדות התכנון - כבר בשלבים המוקדמים על מנת למנוע הקמת תעשיות ומיזמים העלולים לפגוע בסביבה".

---

מסמכים רלוונטיים: