דוח שמנתח את השינויים באיכות האוויר לאחר הפעלת אסדת לוויתן וכן לאחר התקנת אמצעי הפחתת הפליטות בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה מצא שהפעלת האסדה לא גרמה לחריגות בריכוז הבנזן, ואילו אמצעי הפחתת הפליטות שהותקנו בתחנת הכוח הביאו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר. מגמת שיפור איכות האוויר באזור צפויה להימשך עם ההפסקה ההדרגתית בשימוש בפחם בתחנת הכוח, בהתאם למדיניות שמכתיב משרד האנרגיה.

את הדוח הכין איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל, אשר מופעל על ידי 18 הרשויות המקומיות החברות בו ואשר להן הוא מספק שרותים בתחום איכות הסביבה, בינהן הערים נתניה וחדרה.

מהדוח עולה כי מתקני הפחתת הפליטות שהותקנו ביחידות ייצור החשמל 6-5 בתחנת הכוח הפחיתו את פליטות הגופרית הדו-חמצנית [SOx] ותחמוצות חנקן [NOx] ב-86%, וב-63% את פליטות החלקיקים הנשימים [PM], זאת ביחס להפעלת אותן היחידות לפני התקנת האמצעים. גם תחנות ניטור איכות האוויר באזור מלמדות על ירידה בריכוז המזהמים, אם כי בצורה מתונה יותר, בין השאר בשל השפעת פליטות כלי רכב.

הדוח גם מתייחס לשינויים באיכות האוויר לאחר הפעלת אסדת לוויתן, עם דגש על המזהם בנזן שנחשב לחומר מסרטן. על פי המדידות שנעשו בקרבת האסדה לפני הקמתה, בשלב הקמתה ובשנת פעילותה הראשונה – לא נמצאו חריגות בערכי הבנזן, כך קובע הדוח.

כתבות רלוונטיות:

1. הפחתה נוספת בשימוש בפחם, 11.2.2021
2. אין כדאיות לשימור יחידות 1-4 הפחמיות בחדרה, 31.8.2020
3. ניתוח החלופות להפסקת השימוש בפחם, 08.9.2019
4. קנס 3.2 מיליון ₪ לנובל אנרג'י, 14.12.2020
5. מידע נוסף על זיהום אוויר מייצור חשמל | infospot

הפחתת פליטות בתחנת הכוח 'אורות רבין' בחדרה

תחנת הכוח 'אורות רבין' בחדרה היא אחת משתי תחנות כוח פחמיות בישראל, השנייה היא 'רוטנברג' באשקלון. שתי תחנות הכוח הפחמיות הן בין מקורות הפליטה המשמעותיים ביותר בישראל ולכן בשנים האחרונות נעשו שני צעדים עיקריים להפחתת הפליטות שלהן: התקנת אמצעים להפחתת פליטות והפסקה מדורגת של השימוש בפחם לטובת גז טבעי שמזהם פחות. הדוח מתמקד כאמור בתחנת הכוח הפחמית בחדרה.

גורמים נוספים שתרמו להפחתת הפליטות הם העלייה בשימוש בגז טבעי בהתאם למדיניות משרד האנרגיה, תנאי היתר פליטה מחמירים, הגבלות על תכולת הגופרית בפחם הנצרך, הפעלת אמצעי ההפחתה, השבתת שתיים מהיחידות הישנות (1 ו-4) לתקופה כוללת של שנה וחודשיים, קיזוז ימי פעילות של חלק מהיחידות וירידה בצריכת החשמל עקב הקורונה והירידה בפעילות העסקית במשק.

פרויקט התקנת אמצעי הפחתת הפליטות בתחנת הכח בחדרה החל ב-2015 והוא נועד להפחית את הפליטות מ-2 יחידות ייצור החשמל החדישות יותר – יחידות 5+6 ואילו יחידות הייצור הישנות יותר (1-4) נותרו ללא מענה ולכן צומצם בהן השימוש ככל הניתן.

הפחתה של 86% בפליטת תחמוצות גופרית וחנקן

לפי הדוח, נמדדה הפחתה של 86% בפליטות גופרית דו-חמצנית [SOx] ובתחמוצות חנקן [NOx], והפחתה של 63% בחלקיקים נשימים [PM], ביחידות ייצור החשמל 5-6 בהן הותקנו האמצעים להפחתת פליטות.

חשוב להבין שהנתון הנ"ל מייצג רק את ההפחתה היחסית בכל פעם שנעשה שימוש ביחידות 5-6, בהשוואה למצב הבסיס ללא האמצעים שהותקנו. ואילו ההפחתה הכללית בפליטות לאוויר מהתחנה מושפעת גם ממידת השימוש בכל יחידה מדי שנה, כולל ביחידות הישנות 1-4 שפועלות ללא אמצעי הפחתת פליטות.

לפי נתוני הדוח, ניתוח סך הפליטות מהתחנה בנין השנים 2014-2019 – שמשקלל הן את אמצעי הפחתת הפליטות והן את הפחתת השימוש בתחנה משום שהיא פחמית – נרשמה הפחתה של כ – 50% בפליטות גופרית דו-חמצנית [SOx] ובתחמוצות חנקן [NOx] והפחתה של כ – 30% בפליטות חלקיקים נשימים.

השפעת הפחתת הפליטות מהתחנה על איכות האוויר

הדוח בוחן גם את השפעת הפחתת הפליטות מתחנת הכוח על איכות האוויר באזור, באמצעות בדיקת נתוני תחנות ניטור איכות האוויר הפרושות במרחב הסמוך לתחנת הכוח.

מקור הפליטה העיקרי של גופרית דו חמצנית [SOx] הוא תחנת הכוח ולכן קל לזהות את ההשפעה של הפחתת הפליטות בתחנה, על הריכוז שלה בסביבה. לפי הדוח, נרשמה הפחתה של בין 40%-80% בערך הממוצע השנתי של SO₂ בתחנות ניטור איכות האוויר בישובים הסמוכים (פרדס חנה, גן שמואל ובית אליעזר).

ההשפעה של הפחתת פליטות מתחנת הכוח ניכרה גם במספר אירועי זיהום אוויר חריגים של גופרית דו חמצנית שנרשמו בתחנות הניטור באזור. מ- 233 אירועים בשנים 2008-2011 ל- 6 אירועים בלבד בשנים 2017-2020.

בנוסף, הדוח מצביע על הפחתת החריגות מיעדי הסביבה לגופרית דו חמצנית שנקבעו בחוק אוויר נקי, לכדי אירועי חריגה בודדים, שלפי הדוח מקורם בשימוש ביחידות 1-4 בהן לא מותקנים אמצעי ההפחתה.

הפחתת פליטות תחמוצות החנקן מתונה בשל התחבורה

עוד לפי הדוח, הפחתת פליטות תחמוצות החנקן [NOx] בתחנת הכוח לא ניכרת בריכוז חומר זה כפי שהוא נמדד בתחנות הניטור בישובים הסמוכים. הדוח מעריך שהסיבה לכך היא שכלי רכב הם מקור מהותי לפליטת תחמוצות חנקן ותנועת כלי הרכב לא רק שלא פחתה, אלא אף עלתה לאורך השנים.

מה יעשו עם יחידות 1-4?

מגמת הפחתת הפליטות מתחנת הכוח צפויה להימשך בשנים הקרובות, בזכות החלטת משרד האנרגיה להפסיק את השימוש בפחם באופן מדורג, עד שנת 2025. אך בסוגיה אחת עדיין נותרה מחלוקת בין איגוד ערים שרון-כרמל לבין משרד האנרגיה – האם לגרוט את היחידות הישנות 1-4 בשנת 2022 בה צפויה הפסקת השימוש בהן, או לשמר אותן לעת חירום.

שימור יחידות 1-4, בהן לא מותקנים אמצעים להפחתת פליטות, כרוך בהפעלתן מעת לעת לצורך שמירת הכשירות. באיגוד טוענים שיחידות אלה גורמות למעט החריגות ואירועי זיהום האוויר שעדיין נרשמים בתחנות ניטור איכות האוויר בישובים הסמוכים ולכן מבקשים לגרוט אותן.

לא נמדדו חריגות בנזן מאסדת לוויתן

בדוח יש התייחסות גם למצב הפליטות מאסדת לוויתן, עם דגש על בנזן, חומר מזהם הידוע כמסרטן.

אסדת לוויתן החלה לפעול בסוף שנת 2019, 10 ק"מ מול חופי מועצת חוף כרמל וקיסריה. עוד לפני שהוקמה איגוד ערים שרון-כרמל ביצע באזור החוף הסמוך מדידות רקע לחומרים אורגניים נדיפים כמו בנזן.

במהלך שנת הפעילות הראשונה של האסדה ב-2020 לא נמצאו שינויים משמעותיים בריכוז בנזן ולא נרשמו חריגות בפליטת בנזן. לפי המדידות, ריכוז הבנזן הגיעו לפחות מ-40% מהתקן השנתי.

לפי הדוח, ריכוזי הבנזן שנמדדים בתחנות הניטור הקרובות לאסדת לוויתן מושפעות גם מפליטות כלי רכב בכבישים הסמוכים, וגם מתחנות דלק, מפעלי תעשייה, שריפות גזם ופסולת, שימוש במסיסים ועוד.

התייחסויות

מנכ"ל איגוד ערים שרון-כמל, ניר סהר: "האיגוד ימשיך לעמוד על המשמר הן ביבשה בניטור תחנות הכוח והן בחופים ובים - בניטור אסדת לוויתן, תעשיות ומיזמים נוספים המתוכננים לקום במרחב הימי. במקביל לכך, האיגוד פועל בוועדות התכנון - כבר בשלבים המוקדמים על מנת למנוע הקמת תעשיות ומיזמים העלולים לפגוע בסביבה".

---

מסמכים רלוונטיים:

1. דו"ח מצב איכות