חזון אוטופי או תוכנית ברת מימוש: עד 2050 ישראל תעבור לכלכלה דלת זיהום ותחרותית
התוכנית, לה שותפים גופים רבים, כוללת אימוץ יעדים חדשים ושאפתניים בנושאי: תחבורה, אנרגיה, בנייה, תעשייה, מסחר ופסולת
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 23/6/2019

המשרד להגנת הסביבה בבשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה וארגון ה-OECD, מקדם תוכנית שאפתנית לפיה עד שנת 2050 ישראל תעבור לכלכלה דלת זיהום, תחרותית ומשגשגת. התוכנית כוללת שינוי בגישת התכנון של תשתיות ומבנים ואינטגרציה בין גופי התכנון השונים, ייעול השימוש באנרגיה ובמשאבים אחרים, מעבר למקורות אנריה מאופסי פליטה והפסקת הטמנת פסולת.

לצורך בניית החזון ומימושו, המשרד להגנ"ס יזם שיתוף פעולה עם משרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד הכלכלה ומנהל התכנון ושכר את שירותי הייעוץ של חברת הייעוץ אקוטריידרס. כל אחד ממשרדי הממשלה אחראי על הובלת צוות מקצועי לגיבוש יעדים ותכנית אופרטיבית. בנוסף, הוקם צוות חברתי הכולל נציגי רשויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך, ארגונים אזרחיים, סטודנטים, תלמידים וארגוני סביבה. במקביל, הוקמה זירת התייעצות מקוונת עם הציבור ובעלי עניין – קישור.

כמו כן, הוקם צוות האחראי לבחינת ההשלכות המאקרו-כלכליות על המשק כחלק מהתהליך למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת. כל אחת מהקבוצות תציג חזון ויעדים נגזרים ל-2050 ולשנים הקרובות ובהמשך תגבש מפת דרכים ליישום.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. ירידה של 56% בפליטות חומרים אורגנים נדיפים ממפעלים, 11.06.2019
  2. חברת חשמל רכשה יחידת ייצור בגז טבעי לתחנת הכח בחדרה, 18.04.2019
  3. תוכנית כחלון לניקוי מפרץ חיפה, 13.03.2019
  4. המנכ"ל היוצא של המשרד להגנ"ס, מפרסם "מפת דרכים להגנ"ס", 6.02.2019
  5. הגבלת רכבים מזהמים עובדת: ירידה בריכוזי הפיח השחור, 28.01.2019
  6. זיהום אוויר מתחבורה | Infospot

החלטת ממשלה ומפת דרכים לישראל 2050

לדברי המשרד, בחודשים הקרובים תתבצע אינטגרציה בין החזון שגובש בכל תחום ועד סוף השנה תוגש החלטת ממשלה, בסמוך לוועידת האקלים הבינלאומית שתתקיים בדצמבר 2019. בשנה הבאה תגובש מפת דרכים אופרטיבית ותוכנית עבודה משרדית מפורטת, כאשר היעד הוא להשלים לקראת סוף 2020 חוק אקלים בישראל, המעגן את החזון והיעדים.

מאחר ובשנת 2040 ישראל צפויה להיות המדינה הצפופה ביותר בעולם המפותח עם כ-610 נפשות לק"מ, המדינה צפויה להתמודד עם מגוון אתגרים הצפויים להחריף עם העלייה הדרמטית באוכלוסייה:

  • תחבורה: כיום עומדים למעלה מ-40 דקות ביום בפקקים. זמן ממוצע זה צפוי לעלות בסוף העשור הבא לשעה וחצי, למרות ההשקעה של עשרות מיליארדי ₪ בהרחבה והוספת כבישים חדשים.
  • גודש תנועה: מדוח ה-OECD עולה, כי הצפיפות לק"מ כביש בישראל גבוהה פי 3.5 ממוצע ה-OECD. לפי משרד האוצר השפעות הגודש צפויות להחריף כאשר כבר היום הפסד התוצר עומד על כ-25 מיליארד ₪ בשנה.
  • המרחב האורבני: הערים הולכות ומתפשטות על חשבון השטחים הפתוחים. המצב צפוי להחמיר מכיוון שכמעט כל השטחים הפתוחים בין גוש דן לירושלים צפויים להיות מפותחים ב-30 השנה הקרובות. על-פי התוכנית האסטרטגית לדיור של המועצה הלאומית לכלכלה, צפוי גידול של 60% ביחידות הדיור עד 2040 וצפוי מחסור בקרקע לכ-420 אלף יחידות דיור.
  • בנייה ירוקה: המבנים אינם מבודדים כראוי ואינם יעילים ולכן הוצאות החימום והקירור גבוהות.
  • פסולת: כמות הפסולת המיוצרת לנפש בישראל גדולה בכ-20% ביחס לממוצע ה-OECD, כאשר בישראל אחוז הטמנת הפסולת הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD (כ-80%).
  • זיהום אוויר: האוויר מזוהם על-ידי תחנות הכוח המייצרות חשמל, כלי הרכב ומפעלים שונים. לפי ה-OECD, כ-2,240 בני אדם בישראל מתים מוות מוקדם בשל חשיפה לזיהום אוויר.

הפתרונות: חשמל, תחבורה ותעשייה

היות ואתגרים אלו שישראל מתמודדת איתם, כמו שאר מדינות העולם, צפויים להחמיר כתוצאה משינויי האקלים הנוצרים מפליטת גזי החממה, יש צורך באימוץ פתרון שיוביל להתייעלות בבניית תשתיות, מבנים וערים תוך צמצום צריכת משאבי הטבע במטרה להפחית ואולי למגר את זיהום האוויר. כ-20 מדינות, ובראשן גרמניה, צרפת, בריטניה, כבר השלימו את התכניות הללו ונמצאות בשלב היישום שלהן.

להלן הפתרונות המוצעים בישראל בתחומים השונים:

ייצור חשמל:

  • מעבר לייצור חשמל באמצעות מקורות אנרגיה שאינם פוסיליים
  • מעבר למשק חשמל מבוזר המבוסס על מספר רב של מקורות ייצור קטנים הממוקמים בסמוך למקורות הצריכה, בעיקר בתוך המרחב העירוני

התחבורה:

  • מעבר למערכת תחבורה ירוקה - רכבים בעלי רמת פליטות מאופסת ובפרט רכבים המונעים בחשמל ותחליפי דלקים כגון ביו-דלקים, מימן ודלקים סינתטיים המיוצרים באמצעות חשמל מאנרגיות מתחדשות.
  • תכנון מערכת התחבורה ישולב עם התכנון העירוני כך שיאפשר שיפור הקישוריות בין אמצעי תחבורה מקיימים (הגדלת שיעור הנסיעות בתחבורה ציבורית ואמצעים לא ממונעים בכ-60%-70%), צמצום השימוש בכלי רכב ב-25%, והנגשת אזורים מרוחקים לאוכלוסייה על-ידי הפחתת זמן הנסיעה.

התעשייה:

  • קידום תעשייה דלת פחמן וזיהום אוויר, תחרותית, חדשנית ובעלת פריון גבוה. מטרות אלו יושגו באמצעות מעבר לכלכלה מעגלית, שתאפשר ייעול מרבי בשימוש במשאבים.
  • מיחזור פסולת ושימוש בחומרי גלם ממוחזרים תוך הפחתת והשימוש בחומרי גלם חדשים.

מבנים וערים:

  • מעבר לסביבה עירונית דלת זיהום, בנייה צפופה ושימוש יעיל בקרקע השומר על השטחים הפתוחים. זאת, לצורך יצירת מרחבים ציבוריים שיעודדו צעידה, יפחיתו את הצורך בשימוש בכלי רכב ויצמצמו את תופעת איי החום העירוניים.
  • תקן הבנייה הירוקה ייכנס בהדרגה למבנים חדשים ולהתחדשות עירונית עד להכלתו על כלל הבנייה. התקן יאפשר חיסכון באנרגיה ובמים, כאשר האנרגיה הנצרכת בעיר תיווצר באמצעות אנרגיה מתחדשת על מבנים ותשתיות.

משימה מאתגרת ומורכבת

בשיחה שקיימנו עם עומר תמיר, מנכ"ל חברת הייעוץ אקוטריידרס המרכזת את תוכנית 'ישראל 2050' עבור המשרד להגנת הסביבה, הוא מפרט: "בניית חזון סביבתי למדינה בעל אופק תכנוני של שלושים שנים, הינו משימה מאתגרת ומורכבת. הצורך בחזון נתקל פעמים רבות בסקפטיות מצד גורמים במערכות השונות, אולם חובה להבין כי תכנון ארוך טווח בתחומים אילו הינו הכרח.

תשתיות הכבישים והתחבורה הציבורית, רשת החשמל ותחנות הכוח המחוברות אליה, מבני מגורים, מבנים מסחריים ומפעלים, המוקמים היום, כל אילו ישמשו אותנו גם בעוד 30 שנים ואף יותר. על כן, כל אותה תשתית חייבת להיבנות לאור המטרות והיעדים אותם אנו מעוניינים להשיג ב- 2050.

מובן כי הטכנולוגיה הפרטנית בה יעשה שימוש בעוד 30 שנה תקבע במרבית המקרים בהמשך, על פי הפיתוחים הטכנולוגיים והמחירים העתידיים, אולם התכנית צריכה להציב מטרות שאפתניות, לאפשר גמישות במקומות מסוימים ולמנוע קיבוע של רמת פליטות גבוהה בשל תכנון תשתית לוקה. אנו קוראים לחשיבה זו “No Regret”.  

מעבר לכך, קיימת ההבנה כי נדרש תכנון אינטגרטיבי לתחומים השונים. המרחב העירוני דורש, מלבד תכנון של מגורים, גם תכנון של אזורי תעסוקה, תכנון תחבורתי, טיפול בפסולת, הכנה להפיכת המרחב העירוני למרחב המייצר חשמל ועוד ולשם כך נדרש שיתוף פעולה מקיף בין גורמים רבים המורגלים לפעול באופן עצמאי בתחומם. כל אילו יוצרים אתגר גדול ודינמיקה מרתקת של שיתוף פעולה ממשלתי נרחב וחיובי."

-------

מסמכים רלוונטיים:

  1. מצגת: ישראל 2050, המשרד להגנ"ס [pdf]
להמשך קריאת הכתבה המלאה