ישראל דנציגר, שהתפטר מתפקיד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה לפני כחודש, החליט לשמר את הידע והתובנות שצבר במשרד להגנ"ס, ומאז שעזב את התפקיד, עמל על הכנת מסמך מקיף שמציג "מפת דרכים להגנת הסביבה". זאת מתוך תפיסה ואמונה בשקיפות מלאה לציבור ומחויבות להעביר את הידע הלאה לכל העוסקים בתחום. דנציגר מקווה כי פעולה זו תהפוך נורמה אצל נושאי משרה ציבורית. אנחנו מביאים בפניכם את עיקרי הדברים. עותק שלם של המסמך מצורף בתחתית הידיעה.

בראש ובראשונה - זיהום אוויר

אחת הבשורות המשמעותיות שדנציגר הביא למשרד להגנת הסביבה, היא קביעת סדר עדיפויות, אותו הוא גוזר ממידת ההשפעה על בריאות הציבור והסביבה. כאשר בראש סדר העדיפויות נמצא המאמץ להפחית את  זיהום האוויר הגורם למוות מוקדם של כ-2,100 איש בישראל. מיד לאחר מכן הנושא של חומרים מסוכנים המהווה סיכון משמעותי לציבור וכך הלאה.

לכן, לא מפתיע, שמתוך רשימת 15 הסיכונים והזיהומים הסביבתיים שהמסמך החדש מונה, 4 הראשונים עוסקים בתחום של זיהום אוויר: מתחבורה, מייצור אנרגיה, מתעשייה ומשריפות בשטחים פתוחים.

זיהום אוויר מתחבורה: גורם לכ-50% מזיהום האוויר במרכזי הערים בישראל ולכן נמצא בראש הרשימה. 2 דרכי פעולה עיקריות: מעבר לשימוש בכלי רכב בהנעה נקייה, ומעבר מנסיעה ברכב פרטי למערכת הסעת המונים בתחבורה ציבורית ושיתופית נקייה.

זיהום אוויר מייצור אנרגיה:  3 דרכי פעולה עיקריות: הפסקת שימוש בפחם ודלקים מזהמים, מעבר לאנרגיה מתחדשת לא מזהמת, כאשר שימוש בגז טבעי הוא שלב ביניים ולא יעד סופי, והתייעלות אנרגטית. כמו כן מוצע לקדם מספר יוזמות חדשות:

1. מתן תמריצים כלכליים להתייעלות, לדוגמא: נגהווט
2. השקעה במחקר ופיתוח של יכולות אגירת אנרגיה ממקורות מתחדשים
3. השקעה בתשתיות ורשתות חשמל ומערכות ניהול מתאימות לרשת מבוססת אנרגיות מתחדשות

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה מתפטר, 30.12.2018
2. ראיון עם מנכ"ל המשרד להגנ"ס – ישראל דנציגר, 25.01.2018
3. היועמ"ש: דנציגר לא היה נגוע בניגוד עניינים בפרשת האמוניה, 13.12.2017
4. תוכניות העבודה של המשרד להגנת הסביבה נחשפות, 23.05.2017
5. ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, פורש את משנתו, 21.06.2016

תעשייה | הפחתת זיהום במקור ומניעת עירוב שימושים

לפי "מפת הדרכים" של דנציגר, זיהום אוויר מתעשייה מהווה את הגורם השלישי בחשיבותו לזיהום אוויר (אחרי תחבורה וייצור אנרגיה), למרות שבראייה ציבורית הוא עדיין נתפס כגורם הראשון.

הדגש הראשון להפחתת זיהום אוויר מתעשייה הוא התמקדות במניעה במקור, כלומר שימוש בחומרים, תהליכים וטכנולוגיות שייצרו מראש פחות זיהום אוויר, במקום לטפל בזיהום האוויר בקצה מקור הפליטה באמצעות מסננים למיניהם.

הדגש השני להפחתת השפעת זיהום אוויר מתעשייה הוא למנוע ולהסדיר אזורים בהם יש עירוב שימושים, למשל אזור בו קיימת תעשייה כבדה לצד אוכלוסייה, ומסחר. הפתרון שמציע המסמך הוא תמיכה ממשלתית בהעברת מפעלים לאזורי תעשייה ייעודיים וקביעה בחוק של ערכי סף למרחקי הפרדה וזיהום אוויר שלא יאפשרו אישור תוכניות בנייה שיעמידו את בריאות הציבור בסכנה (הכוונה גם למנוע התקרבות של בנייה עירונית למפעלים).

דגשים נוספים מעניינים שהמסמך מפרט בהקשר של התעשייה:

• הקמת קרן לעידוד השקעות הון בצמצום זיהומים וסיכונים סביבתיים בתעשייה: לסייע למניעה במקור והפחתת זיהומים וסיכונים סביבתיים גם מעבר לנדרש.
• הרחבת אפשרות הפיקוח העצמי, חובת ביטוח ופיקוח ע"י חברות ביטוח: המסמך לא מפרט מעבר, אך הכוונה להכרה במבדקי אכיפה פנימיים שהמפעל מבצע לוודא ציות סביבתי, תוך מתן אפשרות לשלב ביטוח כנגד אחריות נושאי משרה. נושא שעומד על הפרק כבר מספר שנים אך טרם התממש.
• ביטול אגרות: גם כאן המסמך לא מפרט מעבר, אך אנחנו זוכרים שדנציגר ואבי גבאי (כשעוד היה השר להגנ"ס) ניסו להוביל מהלך של ביטול אגרות סביבתיות שונות, במטרה להפחית את הנטל הבירוקרטי הכרוך בטיפול באגרות.

הקמת אגף לטיפול בזיהום אוויר תוך מבני

זיהום אוויר תוך מבני הוא תחום שעדיין לא מטופל ע״י המשרד להגנת הסביבה, וראוי שיטופל, כך מוצע. תחום זה מתייחס לזיהומים והסיכונים הנוצרים בתוך מבנה, מהמבנה עצמו, ומהציוד שנמצא בו. לדוגמא, פליטות מדבקים של רהיטים, גז ראדון ועוד.

המטרה הראשית היא הקמת אגף ותחילת טיפול בנושא כאשר מוצע לחוקק חוק האוסר יבוא ומכירת מוצרים מסכנים ומגביל בניה וחומרי בנייה, או לחילופין דירוג המוצרים וציון הסיכון עליהם.

קידום חוק פסולת אחיד

בנוגע לתחום הפסולת, המסמך שם דגש על הסדרת הענף באמצעות חוק פסולת אחיד לכל זרמי הפסולת, במקום שלל החוקים שעוסקים בפסולת כיום ומקשים על יישומם. על החוק להיות מושתת על תמריץ כלכלי לאיסוף פסולת ולטיפול בה. בזרמי פסולת 'לא כלכליים' יש לשקול תשלום לפי יחידת משקל למי שיביא פסולת לאתר מורשה, כאשר המימון יגיע מהיטל ייעודי על יצרני הפסולת, לפי זרם הפסולת.

בנוסף, מוצע לעגן בחקיקה את מודל "2 הפחים" להפרדת פסולת ברת המיחזור מזרם הפסולת הכללי ומוסבר כי התקדמות טכנולוגיות מיון הפסולת, תייתר את ההפרדה במקור.

וכמובן שאי אפשר בלי התייחסות לקרן הניקיון - מסתבר שדנציגר תומך בהעברת קרן הניקיון למודל של רשות עצמאית.

הרחבת זרוע הביצוע לטיפול בקרקעות מזוהמות

באשר לטיפול בקרקעות מזוהמות, דנציגר מציע להרחיב את פעילות זרוע הביצוע לשיקום קרקעות (החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה) מעבר לטיפול בקרקעות המזוהמות של משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות, כך שתכלול גם: בוצות, מט"שים, מטמנות, זיהומים מהתעשייה, פסולת אסבסט ועוד. יש לאפשר ביצוע שיקום ואז תביעה של כפל תשלום מבעלי הקרקע.

כמו כן, מוצע להקים קרן ממשלתית לשיקום קרקעות מזוהמות עם סיום הפעילות של עסקים בעלי פוטנציאל גבוה לזיהום קרקע, כדוגמת: מטמנות, אתרי פסולת וכו. כאשר אותם עסקים יחויבו להפריש כספים לקרן במהלך פעילותם. באופן דומה לקרן לשיקום מחצבות.

הקמת זרוע ביצוע ממשלתית לתחומי אוויר, חומ"ס, פסולת ומשאבי טבע

לצד הדרישה להגדיל את כוח האדם של המשרד להגנת הסביבה, "מפת הדרכים" מציעה לסדר את המבנה הארגוני של המשרד להגנת הסביבה סביב 3 נושאי תוכן עיקריים: זיהום אוויר וחומ"ס, פסולת ומשאבי טבע. בהתאם, להקים לכל אחד משלושת האשכולות, זרוע ביצוע על מנת לאפשר ביצוע יעיל ומהיר של פרויקטים.

אגב, המסמך מציין כי במקום להקים חברות ממשלתיות חדשות, ניתן להרחיב פעילות של חברות הכפופות כיום למשרד להגנת הסביבה. המודל הוא החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה, הכפופה למשרד להגנת הסביבה ומשמשת כזרוע ביצוע לטיפול בקרקעות המזוהמות של המדינה, אף על פי שתחום עיסוקה המקורי והראשי הוא קליטה וטיפול בפסולת מסוכנת.

כמו כן, מוצע להקים אשכול שירות שיעסוק בפניות הציבור, חופש המידע, סביבה דיגיטלית, שיתופי פעולה ועוד.

נושאים נוספים המטופלים ב"מפת הדרכים להגנת הסביבה"

המסמך מטפל בנושאים סביבתיים נוספים: שריפות משטחים פתוחים, חומרים מסוכנים, שימור סביבה טבעית בריאה, זיהום מים, זיהום ים וחופים, חשיפה לקרינה, חשיפה לרעש, חשיפה לריח, שינוי אקלים ועוד.

במקביל, המסמך מטפל בנושאים ניהוליים הקשורים למשרד להגנת הסביבה: פיקוח ואכיפה, תכנון מדיניות ואסטרטגיה, טיוב רגולציה, טרנספורמציה דיגיטלית, הסברה תקשורת ודוברות ועוד.

את הפירוט אפשר לקרוא במסמך המלא המופיע בתחתית הכתבה.

---------

מסמכים רלוונטיים:

1. מפת דרכים להגנת הסביבה, ישראל דנציגר [pdf]