ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, סוגר שנתיים וחצי סוערות בתפקיד. זיהום האוויר במפרץ חיפה, מיכל האמוניה, תחנות הכוח הפחמיות, התוכנית הלאומית לטיפול בפסולת, קרן הניקיון, רגולציה ואכיפה על מפעלים, פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה, הפחתת זיהום אוויר מתחבורה, סגירת המפחמות ביהודה ושומרון, ועוד. כל אלה הם רק מקצת הנושאים הבוערים שמונחים על שולחנו.

לקראת כנס סביבה 2050 המתקיים בשבוע הבא ובו יישא דברים, קיימנו איתו ראיון בניסיון להכיר אותו ולהביא את נקודת המבט שלו לדברים.

מי אתה ישראל דנציגר?

דנציגר הגיע לתפקיד המנכ"ל של המשרד להגנ"ס שלא מתוך המגזר הציבורי או קהילת אנשי המקצוע בתחום איכות הסביבה, אלא מהמגזר הפרטי, ולכן רבים בתחום לא מכירים אותו. הוא גדל בקיבוץ כפר עציון, שירת בצבא ביחידות צנחנים מובחרות ומתגורר כיום עם אשתו וארבע בנותיו במושב נס-הרים שבהרי ירושלים. בעשור הקודם ייסד ניהל ומכר בעשרות מיליוני דולרים את חברת ההייטק 'דיגיטל פיול' והיה במקביל שותף להקמה, השקעה, הבראה ורכישות ומיזוגים של חברות היי-טק נוספות. לאחר מכן, פנה לעשייה חברתית, בין השאר באמצעות מספר ארגונים בהם פורום כפרי הנוער והפנימיות, עמותת שכולוטוב וארגון סח"י.

לתפקיד המנכ"ל של המשרד להגנת הסביבה הגיע דנציגר כמינוי של השר להגנ"ס לשעבר - אבי גבאי, שניהם מצוות המייסדים של מפלגת כולנו. אלא שגבאי התפטר לאחר כשנה ודנציגר נותר להוביל את המשרד יחד עם ח"כ זאב אלקין מהליכוד. באופן חריג, דנציגר נותר בתפקיד המנכ"ל גם תחת השר אלקין המגיע ממפלגה אחרת, כנראה לאור החשיבות שהשניים נותנים ליציבות שלטונית ומתוך אמון הדדי שנרקם בינהם.

החותם של דנציגר: סדר עדיפויות למשרד להגנ"ס

מנכ"לים ושרים במשרדים ממשלתיים באים והולכים בתדירות גבוהה ומנסים להותיר חותם בפרק הזמן המוגבל בו הם בתפקיד. בד"כ זה מגיע בדמות חקיקה או פרויקט המשרתים את קהל הבוחרים אותו הם מייצגים. במקרה של דנציגר הבשורה המשמעותית שהוא מביא, היא קביעת סדר העדיפויות של המשרד להגנ"ס, אותו הוא גוזר ממידת ההשפעה על בריאות הציבור והסביבה, לצד ביצוע של פרויקטים ליישום המדיניות. כאשר בראש סדר העדיפויות נמצא המאמץ להפחית את זיהום האוויר שגורם למוות מוקדם של כ-2,000 איש בישראל. מיד לאחר מכן הנושא של חומרים מסוכנים, המהווה סיכון משמעותי לציבור וכך הלאה.

מדובר בחותם משמעותי שיכול לשמש את המשרד להגנ"ס ככלי לקביעת מדיניות לשנים רבות ומשרת את כלל הציבור. דנציגר אכן מצטייר כמנכ"ל שבא בראש ובראשונה לשרת את הציבור, אך הביקורת שהופנתה כלפיו וכלפי המשרד להגנ"ס בפרשת האמוניה כאילו הם משרתים את האינטרסים של מפעלי הדשנים (למרות שהם אלה שסגרו את מיכל האמוניה) הובילה לפתיחת בדיקה של היועץ המשפטי לממשלה בגין חשש לניגוד עניינים שלו.

מר דנציגר, לקח כמעט חצי שנה עד שהיועץ המשפטי לממשלה הסיר את העננה מעליך והכריז שלא היית נגוע בניגוד עניינים ולא היה חשד לפלילים בהתנהלות שלך בפרשת מיכל האמוניה. מה התובנות שלך מהתקופה הזו? האם זה השפיע על התפקוד שלך?

זה לא מהנה להיות במצב הזה, בלשון המעטה, במיוחד כאשר כל חייך עשייתך היא ערכית ונקיה, אבל זה מתגמד לעומת ההישגים שלנו בשנתיים וחצי האחרונות. אני שמח מאוד שהבירור הסתיים ללא כלום ולא המשיך לחקירה ולא קרוב לחקירה. מה שהיה מופרך מהיסוד התברר מאוד מהר ככזה גם ליועץ המשפטי לממשלה.

המצב הזה לא השפיע על העבודה היומיומית שלי, מכיוון שהיה ברור לי שאין לזה שום בסיס. אפשר לטעון שהטיפול בסוגיית האמוניה נפגעה משום שהייתי מנוע מלטפל בזה במשך חודשים, אלא שאומרים שמנהיג נמדד בהיעדרו, ואכן הצוות המקצועי של המשרד בהובלת  השר אלקין המשיכו את הטיפול בנושא בצורה מקצועית ויסודית.

פרשת האמוניה | נראה כי המשרד להגנת הסביבה וממשלת ישראל לא מצליחים לפתור את המחלוקת המקצועית עם עיריית חיפה שמתנגדת לפתרון הזרמה ישירה מאוניה למפעלים בטענה כי זה מסוכן יותר מפתרון האיזוטנקים. כיצד ומתי המשבר יסתיים?

חשוב לי להזכיר שהמשרד להגנת הסביבה סגר את מיכל האמוניה בשנת 2017, כפי שהבטחנו ולמרות שאף אחד לא האמין שזה ייקרה. כלומר, הפחתנו באופן משמעותי את הסיכון לאוכלוסייה באזור וזה הישג אדיר. 

לגבי החלופות ליבוא אמוניה בטווח הקצר, לא מדובר במחלוקת מקצועית כפי שהוצג בשאלה. כל גורמי המקצוע והמומחים מסכימים על דירוג החלופות הרלוונטיות. אך עיריית חיפה, משיקוליה, לא מקבלת את הדברים ויש לה את הסמכויות שהוקנו לה בחוק והם בוחרים איך וכיצד להשתמש בהם.

אז כיצד ומתי המשבר יסתיים?

את זה אתה צריך לשאול את עיריית חיפה ואת יתר הגורמים האמונים על התחום, זה לא בסמכותי. כרגע מייבאים אמוניה באיזוטנקים והמפעל הצפוני סגור משום שהוא לא מקבל מעיריית חיפה היתרי בנייה המיועדים להשלמת הדרישות להזרמת אמוניה מהאוניה. אנחנו בתמונה אבל לא מהווים חסם. החסם הוא היתרי הבנייה שאינם בידיים שלנו. לכן אני לא יודע איך הנושא ייפתר.

תעשיה | חוק הרישוי הסביבתי תקוע. הרגולציה והדרישות הסביבתיות מתגברות. הלחץ הציבורי והתקשורתי בנושאי סביבה בעידן הרשתות החברתיות גדלים. המשרד להגנ"ס מקצה עוד ועוד משאבים לאכיפה. המפעלים הגדולים אולי יכולים להתמודד עם זה, אך כיצד אתה היית פועל לו היית בעלי מפעל בינוני/קטן או יזם ישראלי הבוחן אתרים בארץ ובחו"ל להקמת/הרחבת פעילות ייצור?

מפעלים צריכים לעמוד בתנאים הסביבתיים. נקודה. למפעלים חדשים בעלי טכנולוגיות חדשות אין בעיה לעמוד בתנאים שמציב המשרד להגנ"ס, התנאים האלה לא הגיעו מהשמיים, אלא מבוססים על חקיקה במדינות ה-OECD. אני מעודד כל יזם שרוצה להקים או להרחיב מפעל שיבוא לדבר עם המשרד להגנ"ס, ואני בטוח שהוא יוכל לעמוד בתנאים.

יחד עם זאת, מפעלים מסוימים שיש להם אתגרים מורכבים גם מבחינת זיהום האוויר שהם מייצרים וגם מבחינת החומרים המסוכנים שברשותם צריכים לבחון היכן הם ממוקמים.

כיצד המשרד מסייע לעסק בינוני/קטן בתחילת דרכו לעמוד בדרישות הסביבתיות?

אי אפשר לוותר על נושאים שקשורים בחיי אדם. כלומר, התנאים הסביבתיים קשיחים ולא ניתנים לכיפוף או הקלה. מה כן? המדינה נותנת סיוע למפעלים דרך מרכז ההשקעות, ובנוסף אנחנו מנסים יחד עם משרד הכלכלה להקים קרן ייעודית שתסייע למפעלים קטנים ובפריפריה להתמודד עם הטמעת טכנולוגיות שיפחיתו זיהומים וסיכונים. לצערי עדיין לא הצלחנו להשיג את התקציב לזה, אבל זה בעבודה. פרויקט אחר לו כבר יש תקציב הוא הקמת מרכז ידע לתעשייה בת קיימא שתעזור למפעלים לעמוד ברגולציה ולשפר את הביצועים הסביבתיים שלהם. מדובר ביוזמה משותפת שלנו ושל משרד הכלכלה ומשרד האוצר.

פסולת | המשרד להגנ"ס מוביל בעשור האחרון מהפכה בענף הפסולת המלווה בלא מעט חקיקה חדשה (פיקדון, צמיגים, אריזות, פסולת אלקטרונית, שקיות וכו'). מנגד, במשרד חוזרים וטוענים שלא הוקצו משאבים הולמים ליישום החקיקה. אך נראה שמעגל הקסמים חוזר על עצמו, מדוע למשל לא דחיתם את השקת חוק השקיות בכמה שנים והפניתם את המשאבים שהמשרד משקיע בו, ליישום חוקים קיימים, למשל חוק פסולת אלקטרונית שנראה שזקוק ליותר משאבים רגולטוריים?

חוק השקיות דורש מעט משאבים מהמשרד להגנ"ס, בניגוד לחוקים כמו פסולת אלקטרונית ופסולת אריזות. בזכות חוק השקיות, הבאנו למצב חסר תקדים של הפחתה של עשרות אחוזים בשימוש בשקיות מבלי שהוקצה אף אדם ייעודי לתחום. זו גם הסיבה שהוחלט לקדמו.

לגבי מצבת כוח האדם, במשרד להגנת הסביבה אכן יש מחסור אדיר בכוח אדם בכל התחומים. הפער בין האחריות שלנו והכלים שנמצאים בידינו הוא גדול עד כדי בלתי אפשרי.

מתקני פסולת | המשרד מתכוון לפרסם מכרזים רבים להקמת מתקני פסולת בשנים הקרובות. אם ללמוד מהמכרז של מתקן הפסולת בשפד"ן העומד לפני סיום, עיקר התחרות במכרזים תהיה על גובה ההנחה במענק המדינה. האם זה לא בא על חשבון הרשויות המקומיות? כלומר ההנחה במענק תגולגל על גבן והן יאלצו לשלם במשך שנים ארוכות עלות טיפול גבוהה לכל טון פסולת?

יצאנו באסטרטגיה ארוכת שנים ובמימון של 4 מיליארד ₪ שנועדו להפוך את הקערה על פיה ולהפחית את הטמנת הפסולת ל-26% בשנת 2030 במקום 80% כיום. לשם כך אנחנו נקים מתקני מיון, מיחזור והשבת אנרגיה מפסולת. במכרזים הבאים נשאף שמתקני הפסולת יוקמו בשיתוף פעולה או על ידי הרשויות המקומיות היות והן הלקוח המרכזי ונוודא שהמתקנים האלה יביאו מחירים זולים לרשויות. אין קשר בין מכרז מתקן הפסולת בשפד"ן למכרזים הבאים שיהיו. האקסיומה לפיה מה שהיה במכרז השפד"ן יהיה בעתיד היא אקסיומה לא נכונה.

רשויות מקומיות | אומרים שהמשרד להגנת הסביבה משמעותי מאוד עבור הרשויות המקומיות. לטוב ולרע. בוודאי בהיבטים של פסולת, אך גם בהיבטים נוספים. לאחרונה אנחנו שומעים פחות ביקורת על המשרד מצד הרשויות המקומיות, למדתם לעבוד יחד?

הרשויות המקומיות הן שותפות מאוד משמעותיות של המשרד להגנת הסביבה ואנחנו עושים את כל הצעדים מולן בהידברות והתייעצות. ועשינו לא מעט צעדים. בימים אלה אנחנו מגבשים תוכנית לאומית להתמודדות עם שריפות בשטחים פתוחים – נושא שממנו סבלו רשויות רבות. שדרגנו את תשתיות הפסולת ב-150 רשויות מקומיות בפריפריה הכלכלית-חברתית של ישראל באמצעות מענקים. סייענו לרשויות מקומיות להתאגד ולהקים אשכולות לטובת ניהול משותף ויעיל יותר של מערך הפסולת. סייענו לרשויות בתחום של התייעלות אנרגטית להוריד את צריכת החשמל, ולשקם שכונות חלשות. ועוד הרבה.

נימבי NIMBY | אחת הסיבות העיקריות למחסור של מתקני טיפול בפסולת בישראל היא תופעת נימבי. נימבי של רשויות מקומיות ונימבי של אזרחים. כיצד התוכנית האסטרטגית לענף הפסולת הכוללת הקמת מתקני שריפה ומתקני פסולת נוספים, תתגבר על תופעת הנימבי? כנ"ל לגבי פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות שכרוך בהקמת מתקני טיפול בקרקע מזוהמת (גם אם לפרק זמן של שנים ספורות בלבד)?

אין ספק שתופעת ה-NIMBY היא אחד החסמים הכי משמעותיים להקמת מתקני טיפול בפסולת או בקרקעות מזוהמות, ובכלל בהגנת הסביבה. אך זו תופעה שאינה מוצדקת. אנחנו מדברים על מתקנים בחזית הטכנולוגיה שלא גורמים לזיהום אוויר ומפגעי ריח. הטכנולוגיות הללו עובדות בכל העולם ואין סיבה שלא יפעלו גם בישראל. צריך להסביר לציבור שמדובר במתקנים הכרחיים שלא מייצרים מפגעים.

מעשית, אחת הדרכים למזער את החשש וההתנגדות מפני המתקנים היא להקים אותם בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. אני מקווה מאוד שנצליח להקים את המתקנים, כי מדובר בתשתיות לאומיות הכרחיות לישראל שהופכת להיות אחת המדינות הצפופה בעולם וזקוקה לשטחים שלה נקיים מפסולת וזיהומי קרקע, בין אם כשטחים ירוקים, חקלאיים או למגורים.

קרן הניקיון | כל שנה, אנו עדים לניסיונות של האוצר לשלוח ידיים לכספי קרן הניקיון, בזמן שנציגיו יושבים בהנהלת הקרן. האם אין פה ניגוד עניינים? אותם נציגי אוצר מנעו לאחרונה שימוש בכספי הקרן לטובת תמיכה במפעל מיחזור. בנוסף, גם המשרד להגנ"ס מנצל את כספי היטל ההטמנה לצרכים שאינם המטרות הראשיות של הקרן. האם זה לגיטימי שכספי היטל ההטמנה משמשים לצרכים אחרים? מי ערב שבשנה מסוימת צעדים כאלה לא יטרפדו את תקציב הפרויקטים המתוכננים מכספי הקרן?

האוצר אכן מנסה לשים ידיו על כספי קרן הניקיון ואולי ינסה זאת גם בעתיד, אך הוא לא מצליח ואנחנו נמשיך למנוע זאת. אבל האמירה שהמשרד להגנת הסביבה מנסה לקחת כסף מהיטל ההטמנה שלא למטרות הקרן היא שקרית. לא היה ולא נברא דבר כזה מעולם. המשרד עושה רק מה שמותר לו בחוק. גם הסכומים שהמשרד להגנ"ס הלווה מהקרן לטובת יישום תוכניות איכות אוויר עומדות לטובת ניצול של הקרן בכל רגע נתון ולא משפיעות על התפקוד שלה. להפך, יש כאן פעולה חכמה מאוד שמאפשרת לנו לעשות גם דברים אחרים כמו לטפל בנושא זיהום האוויר מתחבורה.

החוק קובע שבנוסף למטרות הראשיות של הקרן, שהן עידוד המיחזור ומניעת הטמנה, 35% מכספי היטל ההטמנה שלא נוצלו עד לתום שנת תקציב מסוימת יכולים לשמש בשנה העוקבת לסיוע למטרות נוספות כמו חינוך לשמירה על איכות סביבה ושיקום אתרי סילוק פסולת. אנחנו פועלים לפי מטרות החוק והקרן.

מפרץ חיפה | המשרד להגנ"ס מציג כבר מספר שנים נתונים המעידים על הפחתת פליטות של התעשייה במפרץ חיפה בזכות יישום היתרי הפליטה לאוויר והמעבר לגז טבעי (ומנסה להפנות זרקור גם לעבר זיהום אוויר מתחבורה) אך נראה שהארגונים הסביבתיים ואולי גם דעת הקהל לא מקבלים זאת. מדוע?

אני חושב שכל הגורמים המקצועיים לא חולקים על ההישגים במפרץ חיפה. כל המדידות בשטח מראות על ירידה במזהמים השונים. ביצענו הרבה פעולות להפחתת הפליטות: מיכל האמוניה סגור, יש יותר ניטור רציף על הארובות, הותקנו מנגנוני מישוב אדים בתחנות הדלק, יש אוטובוסים חשמליים, הגברנו את הפיקוח והאכיפה ויש עוד הרבה פעולות שאנחנו עושים וכולן מביאות תוצאות. אבל למרות שעשינו, יש עוד הרבה מה לעשות. כשמדובר בבריאות של אנשים אין סוף לשיפור ותמיד רוצים שיפור נוסף ובצדק. זה התפקיד שלנו לפעול ולהמשיך ולשפר את איכות האוויר ותפקידו של הציבור ושל הארגונים הירוקים לוודא שנמשיך לעשות זאת ולא נוריד את הרגל מדוושת הגז. בהיבט הזה המשימה שלנו אינה פשוטה ואנחנו צריכים להמשיך לעבוד גם כשהציבור והתקשורת ממשיכים לבקר ולדרוש. אנחנו ממשיכים ויודעים שהפעולות שאנחנו עושים בשנתיים שלוש האחרונות מביאות תוצאות ונמשיך לעשות אותן.

סיכום ביניים של קדנציה | לאחר כמעט שנתיים וחצי בתפקיד ומנקודת מבט של מי שהגיע כאואטסיידר, לא מהמגזר הממשלתי ולא מתחום איכות הסביבה - אתה מרוצה מההישגים של המשרד בתקופתך?

בשיא הרצינות ובלי מליצות, לא שיערתי שנצליח לעשות כל כך הרבה דברים, כל כך משמעותיים, עם תוצאות. זה מעל ומעבר לציפיות שלי. זה נכון שמאוד קשה לפעול במערכת הציבורית לעומת המגזר העסקי, אבל בפועל ברמה האישית אני מאוד שמח על הצעד שעשיתי, ובמיוחד מהסיפוק שהפעולות שהייתי שותף להן יחד עם הצוות של המשרד מונעות מוות מוקדם של מאות אנשים ומחלות של אלפי אנשים.

מה עמדתך ביחס לקונפליקט המובנה בו עוסק תחום איכות הסביבה, מצד אחד הרצון לאיכות חיים חומרית גבוהה יותר המובילה לייצור מוגבר וזיהום סביבתי מול הרצון לבריאות וסביבה נקיים?

אני לא חושב שיש סתירה בין הדברים. כלי הרכב כיום פחות מזהמים, קיימות שיטות חדשות ונקיות יותר לייצור אנרגיה, יש טכנולוגיות ייצור חדשות ונקיות יותר בתעשייה ויש עוד דוגמאות לפתרונות. אני חושב שהקידמה והבריאות של תושבי המדינה שלובים זה בזה, והתפקיד שלנו לגרום לזה לקרות.

יש משהו נוסף שאתה רוצה לומר לקוראים של infospot?

התפקיד של המשרד הוא מלחמה בלתי מתפשרת במניעה והפחתה של זיהומים וסיכונים סביבתיים במטרה להציל חיים ולשפר את בריאות התושבים יחד עם צמצום פערים כלכליים וחברתיים. אני חושב שהוכחנו שהדבר הזה אפשרי וכבר רואים תוצאות.

אני קורא לכמה שיותר גורמים בתחום להירתם למשימה ולעשייה ואני בטוח שתושבי מדינת ישראל רק ירוויחו מזה.

---------------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. היועץ המשפטי מודיע: דנציגר לא היה נגוע בניגוד עניינים בפרשת האמוניה, 13.12.2017
2. תוכניות העבודה של המשרד להגנת הסביבה נחשפות, 23.05.2017
3. ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, פורש את משנתו, 21.06.2016
4. ישראל דנציגר | מנכ"ל חדש במשרד להגנת הסביבה, 30.08.2015

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: