ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, פורש את משנתו
מדוע יש לטפל תחילה בזיהום אוויר מתחבורה? האם מכרז האמוניה צפוי להצליח? והאם המשרד ימשיך במהלך של ביטול אגרות הרישוי הסביבתי המיותרות? לאחר התפטרות אבי גבאי, מציג ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנ"ס, את עמדתו לגבי סדר העדיפויות והמדיניות של המשרד בראשו הוא עומד. כדאי להכיר
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 21/6/2016

לפני כשבועיים, התקיים דיון בכנסת בו הציג ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנ"ס, את משנתו בנוגע לסדר העדיפויות של המשרד. כדאי להכיר את הדברים, היות ולאחר ההתפטרות של השר גבאי לפני כחודש, דנציגר הוא כיום האיש החזק במשרד להגנ"ס.

סדר עדיפות לטיפול בתחומים סביבתיים

דנציגר, ממשיך את הקו שהציג יחד עם אבי גבאי, השר היוצא להגנת הסביבה, לפני מספר חודשים והצהיר כי העיקרון שמנחה את קביעת סדר העדיפויות של המשרד הוא מניעת סיכונים או זיהומים סביבתיים שפוגעים בבני אדם.

בהתאם לעקרון זה, בראש סדר העדיפויות עומד הנושא של זיהום אוויר. לדברי דנציגר, זיהום האוויר הוא האיום המשמעותי ביותר על בריאות תושבי מדינת ישראל, בהפרש ניכר משאר התחומים הסביבתיים עליהם אמון משרדו. בתוך התחום של זיהום אוויר, דנציגר מסביר כי יותר מ- 50% מהפליטות הן ממקורות תחבורתיים, אחרי זה ענף התעשייה ולאחר מכן ייצור אנרגיה וכו'. כמובן שמטרת המשרד היא לצמצם את הפליטות לאוויר ובכך להקטין את כמות הנפגעים.

התחום הבא בחשיבותו לאחר זיהום אוויר, הוא חומרים מסוכנים. דנציגר הסביר כי נושא החומ"ס הוא אמנם השני בחשיבותו, אך הרבה פחות משמעותי מבחינת ההשפעה שלו על בריאות הציבור. בתחום זה המשרד מוודא שהעיסוק בחומרים מסוכנים לא הופך למפגע.

בתחום השלישי בחשיבותו, דנציגר מחדש ואומר כי מדובר בתחום הקרינה. נושא הקרינה לא היה גבוה בסדר העדיפויות של המשרד, עד היום. דנציגר הסביר כי נושא זה נמצא בתחילת דרכו מבחינת ההשפעה על בריאות הציבור, אך הוא עולה במהירות ולכן המשרד ממצב אותו גבוה יותר בסדר העדיפויות.

לאחר מכן, מונה דנציגר את התחומים של זיהום נחלים, מים, ים וקרקע ולבסוף תחום הפסולת ונושאים נוספים. כך נראה התעדוף של המשרד להגנ"ס לפי תג מחיר של בריאות הציבור.

חקיקה, אכיפה או תמיכה?

דנציגר המשיך ופירט את השקפתו לגבי האיזון בין 3 הכלים הראשיים שמשמשים את המשרד למימוש המדיניות שלו:

  • חקיקה: דצינגר מסביר כי למשרד להגנ"ס יש כיום את מירב החקיקה הנדרשת על מנת לבצע את העבודה כך שהאתגר המרכזי אינו חקיקה אלא יישום. תחום אחד בו למשרד עדיין יש צורך בחקיקה, הוא ענף הפסולת בו לכל זרם פסולת יש חוק שונה, במקום חוק פסולת אחוד. דצינגר אומר כי הוא מודע לכך ששינוי חקיקת הפסולת היא תהליך ארוך טווח ובינתיים מתקדמים עם מה שיש.
  • תמיכות: דצינגר ציין כי על המשרד לתמוך ולסייע לכל המגזרים (אזרחים, רשויות ועסקים) להפחית סיכונים סביבתיים. ולדבריו המשרד יזרים השנה סכום חסר תקדים של יותר מ- 1.5 מיליארד ₪ בתמיכות.
  • פיקוח ואכיפה: דצינגר ממשיך את הקו בו נקט מיומו הראשון במשרד, לפיו יש לשפר את הפיקוח והאכיפה של המשרד להגנ"ס. לדבריו המשרד השתפר, אך רחוק מאוד מלהיות בפרישה ראויה. לפי דצינגר המשרד אמון על פיקוח של כ- 30,000 עסקים/מתקנים לפי חלוקה של: 600 גדולים, 2,500 בינוניים, וכ- 25,000 קטנים. משאבי הפיקוח והאכיפה של המשרד הם 28 הפקחים של המשטרה ירוקה אליהם אמור להתווסף בקרוב יחידות פיקוח מחוזיות עם 5 פקחים בכל אחד מששת המחוזות – שינוי שנעשה באופן פנימי במשרד מבלי לבקש עוד תקנים נוספים. כוח אדם משמעותי שדצינגר לא ציין בהיבט זה הוא היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים לאיכות סביבה הפועלים ברמת הרשות המקומית המשתתפים גם הם בפיקוח.

פרקטיקה: צמצום זיהום אוויר מתחבורה, טיפול במיכל האמוניה ועוד

לאחר שהציג את העקרונות לפיהם נקבע סדר העדיפויות של המשרד להגנ"ס והכלים בהם המשרד עושה שימוש, פירט דצינגר לגבי מספר פרויקטים משמעותיים:

  1. הפחתת זיהום אוויר מתחבורה: דצינגר חזר והסביר כי יותר מ 50% מזיהום האוויר הבעייתי מקורו בתחבורה שפולטת את המזהמים בגובה בני האדם ובתוך רחובות העיר. לדבריו תחום זה זכה להזנחה במשך השנים ולכן המשרד מקצה משאבים ניכרים לנושא, בדגש על מפרץ חיפה. כך המשרד הקצה לאחרונה כספים להשתתפות במימון מסנני חלקיקים ב 500 משאיות אשפה ורכישת 100 אוטובוסים חשמליים. בנוסף, דצינגר מעדכן כי המשרד סיים לאחרונה להכין תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר מתחבורה – תוכנית 5 שנתית שמטרתה העיקרית הצערת ציי התחבורה המונעים בדיזל (משאיות, אוטובוסים ורכבים מסחריים קטנים יותר). בנוסף דצינגר מצהיר כי תוכנית הגריטה של רכבים ישנים ומזהמים עתידה לחזור בחודשים הקרובים.
  2. מיכל האמוניה במפרץ חיפה: לדברי דצינגר, ב- 13 ביוני יצאו התשובות לשאלות של המציעים במכרז להקמת מיכל האמוניה בדרום וב- 13 לאוגוסט צפויות להיות מוגשות ההצעות הסופיות של המציעים. לדבריו, אם המהלך יצליח, בתחילת 2017 יהיה זוכה שיצטרך להתחיל לבנות את המפעל בדרום, כאשר תהליך ההקמה עתיד להמשך לפחות עוד 4 שנים. באותה נשימה, דצינגר הסביר כי ייתכן מאוד שהמכרז לא יצליח ולכן המשרד מכין חלופות להעתקת מיכל האמוניה ממפרץ חיפה לדרום.
  3. ביטול אגרות רישוי סביבתי מיותרות: דצינגר עדכן כי המשרד ימשיך במהלך של ביטול אגרות רישוי סביבתי מיותרות, עליו דיווחנו לפני כחודשיים, וציין כי לאור חשיבות המהלך, המשרד התבקש לעשות זאת במשרדים נוספים.

--------

קישורים רלוונטיים:

  1. ההיריון הסתיים, גבאי מציג את הבייבי שלו, 07.03.2016
  2. מה המשרד להגנת הסביבה מתכנן לתעשייה ב 2016? 07.03.2016
  3. גבאי מפתיע ומבטל את האגרות שמשלמים עסקים למשרד להגנ"ס, 29.03.2016
  4. המשרד להגנת הסביבה: "הרבה יותר קל להיאבק מול התעשייה מאשר מול בעלי רכבים" 02.08.2015
תגיות: ישראל דנציגר , המשרד להגנ"ס ,