המשרד להגנת הסביבה פרסם היום את אחד הפרסומים הסביבתיים החשובים: המפל"ס – מרשם פליטות לסביבה (PRTR) לנתוני שנת 2019: כמות הפליטות לאוויר, הזרמת מזהמים לשפכים ולים והעברת פסולת של 570 מפעלים.
בין החידושים במפל"ס השנה, חישוב של העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר (חומרים מזהמים וגזי חממה) שהסתכמו ב 13 מיליארד ₪ לשנת 2019.
מה זה מפל"ס PRTR?
זו השנה השמינית, מאז נכנס לתוקף חוק "מרשם פליטות לסביבה – מפל"ס" בשנת 2012, בה מתפרסמים דיווחי המפל"ס של 570 מפעלים/מתקנים. הדיווחים כוללים את כמות הפליטות של המזהמים לאוויר, לקרקע או לים. בנוסף מדווחים כמות הזרמת מזהמים לשפכים וכן כמות הפסולת המסוכנות והלא מסוכנת המועברת. כל המידע מתפרסם באתר האינטרנט של המשרד להגנ"ס בו ניתן לבצע פילוחים לפי מזהם, לפי מפעל/מתקן, השוואה בין השנים ועוד.
יחד עם דיווחי המפל"ס, מתפרסמים נתוני מצאי הפליטות הלאומי שהמשרד להגנ"ס מעדכן אחת לשנתיים, ואשר מציג את נתוני הפליטות מענפי פעילות שלא כלולים במפל"ס.
17 מפעלים דיווחו לראשונה למפל"ס בשנת 2019, רק אחד מהם מפעל חדש והשאר החלו לדווח עקב שינוי בסוג או היקף הפעילות שחייב דיווח למפל"ס. אלא שהתוספת שלהם התקזזה עם 13 מפעלים שנסגרו (תחנות כוח, מפעל לציפוי מתכות, מפעל כימיה, ו-4 מטמנות) ו-5 מפעלים שהפחיתו פעילות מתחת לסף המחייב בדיווח, כך שמספר המדווחים למפל"ס ב-2019 דומה לשנים קודמות, עם כ- 570 מפעלים/מתקנים.
נראה שמספר המפעלים המדווחים מתייצב, כאשר עד 2016 הייתה תוספת של כ-10-20 מפעלים בשנה, כתוצאה מפעולות איתור ואכיפה כנגד מפעלים שלא דיווחו, ומאז המספר נשאר סביב 570 מפעלים מדווחים.
9 מפעלים לא דיווחו למפל"ס את נתוני 2019, למרות שהיו צריכים והמשרד להגנ"ס מדגיש כי נבחנים הליכי אכיפה כנגדם. ייתכנו קנסות של עד 300,000 ₪ לתאגיד, 75,000 ₪ לאדם ועד שנת מאסר בגין עבירות הקשורות לדיווח המפל"ס, כולל אחריות נושאי משרה בתאגיד. במהלך שנת 2019 הוטל עיצום כספי אחד תחת חוק המפל"ס, אך בשנים 2017-2018 הוטלו 10 עיצומים כספיים בגין הפרת חובת הדיווח למפל"ס.
היות ולא חל שינוי במספר המתקנים המדווחים למפל"ס לעומת אשתקד, גם הפילוח לפי ענף זהה. קצת פחות משליש מהמדווחים שייכים לענף החקלאות (בעיקר לולים וחזיריות), קצת יותר משליש הם אתרי סילוק או טיפול בפסולת ושפכים והשליש הנותרים הם מפעלי תעשיה מענפים שונים.
חלוקה לפי ענף של המדווחים למפל"ס
כתבות רלוונטיות:
בפליטות לאוויר בשנת 2019 חלה הפחתה של 11%-61% (לפי סוג החומר) בהשוואה לשנת 2018 ועבור רוב החומרים מדובר בהמשך של מגמת הפחתה משנת הדיווח הראשונה למפל"ס (2012). עיקר ההפחתה הושגה בזכות צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל, הגברת השימוש בגז טבעי ויישום דרישות היתרי הפליטה במפעלים.
מגמת הפחתת פליטות ייצור חשמל ותעשייה [NOx]
ככלל, חלק ניכר ממסקנות נתוני הפליטות לאוויר מהשנים הקודמות חוזרות על עצמן גם הפעם. למשל: ככל שממשיכה מגמת הפחתת הפליטות לאוויר מייצור חשמל (בזכות מעבר מפחם לגז טבעי והתקנת סולקנים בתחנות הפחמיות), החלק היחסי של תרומת ענף התחבורה לפליטות לאוויר גדל והופך לבולט יותר.
כך, התחבורה תרמה 46% מפליטות תחמוצות החנקן [NOx] בשנת 2019, 34% מפליטות חלקיקים נשימים PM10, 27% מפליטות חומרים מסרטנים, 74%(!!) מפליטות מתכות מסרטנות, ועוד. (חלק מזה נובע מכך שבמצאי הפליטות לשנת 2018 החלו לראשונה לחשב פליטות כלי שייט, רכבות וצמ"ה).
למרות ההפחתה של 11% בתחמוצות חנקן בשנת 2019, הפליטות לנפש של תחמוצות חנקן בישראל עדיין כפולות מהאיחוד האירופי. המקור המרכזי לפליטות של תחמוצות חנקן לאוויר הוא תחנת הכוח הפחמית בחדרה, שבה עדיין חלק מיחידות הייצור פועלות ללא מתקנים להפחתת תחמוצות חנקן. יחידות אלה צפויות להיסגר תוך שנתיים.
לאחר שבשנה שעברה החלו לכלול לראשונה שריפות פסולת במצאי הפליטות לאוויר, ועשו התאמות לשיטת החישוב של הפליטות משריפת פסולת במפל"ס, גם השנה נמצא כי שריפות פסולת תרמו 62% מפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר. התחבורה תרמה 27% נוספים והשלימה -90% מפליטות החומרים המסרטנים לאוויר.
לפי השוואה שערך המשרד להגנ"ס, הפליטה השגרתית של חומרים מסרטנים לנפש בישראל נמוכה ב 82% בהשוואה למדינות ה EU15.
חשוב לציין שמרבית הנתונים במפל"ס ובהם נתוני זיהום האוויר משריפות פסולת נקבעים על פי חישוב תאורטי ולא במדידות של פליטות בפועל.
פליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים
כמו בשנים עברו, גם השנה, הקטגוריה של שימוש ביתי היא התורם הגדול ביותר לפליטת חומרים אורגניים נדיפים – 42%. גם כאן, זו לא השנה הראשונה בה המסקנות האלה עולות כתוצאה מניתוחי המפל"ס ומצאי הפליטות. אך לא ידוע לנו על פעולות כלשהם להפחתת הפליטות מענף זה.
פליטת חומרים אורגנים נדיפים
אופן החישוב של פליטות החומרים האורגניים הנדיפים ממגזר השימוש הביתי (לעיל) מתבצע ע"י מכפלת מקדם פליטה ביחידות גרם/אדם/שנה במספר תושבים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מקדם הפליטה בו משתמש המשרד להגנ"ס הנו 2,700 גרם לאדם לשנה. מקור המקדם הוא במסמך של האיחוד האירופי. מקדם פליטה זה כולל פליטות מחומרי ניקוי ביתיים, מוצרי תמרוקים ורחצה, מוצרים רפואיים, הדברת חרקים, פעילויות צביעה ושיפוץ ומוצרי תחזוקה וטיפוח לרכב. קישור למסמך ההנחיות לחישוב הפליטות משימושים ביתיים מופיע בהמשך.
מגמת הפחתת הפליטות במפרץ חיפה נמשכת: בשנת 2019 נרשמו הפחתות של 9% עד 45%, כולל הפחתה של 35% בפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר ביחס לשנה הקודמת (2018), הפחתה זו מצטברת ל- 87% הפחתה מאז שנת 2012 בה החלו הדיווחים למפל"ס.
מגמת הפחתת פליטות במפרץ חיפה
בנוסף נמצא כי הושגה הפחתה של 26% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים [NMVOC's] ביחס לשנה שעברה (2018).
חוק המפל"ס נחשב להצלחה: 570 מפעלים מדווחים מדי שנה ברמה תואמת לאיחוד האירופי, הנתונים מתפרסמים לציבור, נוצר מאגר מידע לשימוש קובעי מדיניות, אקדמיה ושאר גורמים. נראה שהיישום המוצלח והמהיר של מרשם הפליטות לסביבה תוך שימוש מצומצם באכיפה מלמד גם על התגייסות ובגרות של התעשייה הלוקחת על עצמה בשנים האחרונות את צמצום הפערים הסביבתיים ביחס לנהוג באיחוד האירופי שהינו המוביל העולמי בנושא זה.
מעיון בדו"ח המפל"ס ניתן ללמוד על נושאים נוספים כגון מגמות בצריכת מזוט וגז טבעי, הזרמת קולחי מט"שים, העברת פסולת השוואת המפל"ס עם המרשם האירופי המקביל ועוד. לחלק מהנושאים נתייחס בכתבות נוספות שנפרסם בשבועות הקרובים.
ח"כ גילה גמליאל, השרה להגנת הסביבה: "מנתוני דוח המפל״ס ניתן לראות כי לעבודה הרבה שהמשרד משקיע בכלל הארץ ובמפרץ חיפה, יש תוצאות חשובות. המפל"ס הוא כלי מרכזי עבור הציבור והארגונים הסביבתיים ועבורנו, לקבלת תמונה מפורטת על הזיהום בסביבה. אנחנו מברכים על המשך השיפור בפליטות לאוויר ובפרמטרים נוספים, וממשיכים לפעול בנחישות נגד כל מי שיזהם."
תגובת איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים: ״התוצאות מוכיחות פעם נוספת ובאופן חד משמעי כי חלקה של התעשייה בזיהום האוויר הכולל בישראל קטן משנה לשנה בזכות פעולות התייעלות משמעותיות ובהשקעות של מיליארדי שקלים. זאת כחלק מתפיסה אחראית הרואה בראש ובראשונה את בריאותו וטובתו של הציבור הישראלי. הדו"ח מוכיח כי מקורות הזיהום העיקריים מגיעים מהתחבורה ומשריפת פסולת ולא מהמגזר היצרני. התעשייה הישראלית מייצרת בסטנדרטים המחמירים בעולם, תוך שמירה על בריאות הציבור, ומהווה גאווה לכלכלה ולמדינת ישראל כולה."
בהתייחס לתוצאות הדו"ח על מפרץ חיפה: ״התוצאות מדברות בעד עצמן - כלל חברות התעשייה במפרץ חיפה ביצעו בשנים האחרונות תהליכי התייעלות והפחתת מזהמים וחלקה של התעשייה קטן ומצטמצם משנה לשנה. הנתונים מעידים כי עיקר הזיהום מגיע מהתחבורה. התוצאות מוכיחות כי הקריאות לסגור את התעשייה בחיפה הן משוללות יסוד ומי שקורא לסגור או לפנות את התעשייה, אינו מעוניין בטובתם ובפרנסתם של תושבי חיפה והמפרץ״.
תגובת יו"ר איגוד ערים שרון-כרמל אסיף איזק: "הנתונים מעידים כי יש לפעול להפסקת מוחלטת של פעילות יחידות 1-4 בתחנות הכוח אורות רבין ולא להעבירן לשימור כפי שקבעה הממשלה, היות ומשמעות השימור הינה הפעלה של יחידות אלה שלושה חודשים בשנה, דבר שיגרום להמשך זיהום האוויר. האיגוד פועל לבסס זאת מול משרדי הממשלה על מנת למנוע את המשך הפגיעה בתושבי האזור. וזאת בנוסף לפעילות האיגוד למול תחנת הכוח אורות רבין בדבר הפחתת פליטות אפר ואבק פחם מהתחנה אל השכונות הסמכויות הקיימות והעתידות לקום. במקביל לכך יש לפעול ליצירת אנרגיות מתחדשות ומזהמות פחות וזאת על מנת להמשיך ולשפר את איכות הסביבה ואיכות חיי התושבים."
תגובת אדם טבע ודין: "הדו"ח מציג תמונה מורכבת שיש בה הצלחות אך לצידן נותרו אתגרים וקשיים רבים שיש לטפל בהם. ניתן לראות הפחתת פליטות ממפעלים כתוצאה ממעבר לגז טבעי וכתוצאה מהחלת חוק אויר נקי. עם זאת, ניתן לראות את מפעל נשר רמלה המדורג במקום השני ברמת העלויות החיצונית הנגרמות מזיהום האוויר שהוא גורם ונאמדות ב-818 מיליון שקל בזיהום אויר ו-396 מיליון שקלים בגזי חממה בשנה. לאותו מפעל עומד המשרד להגנ"ס לתת הקלות בהיתר הפליטה שאדם טבע ודין מתנגד להן.
אתגר נוסף הוא שעל אף הפחתת הפליטות של תחמוצות חנקן בישראל מראה הדו"ח כי הפליטה לנפש בישראל עדין גבוהה פי שתיים מאשר באירופה. יש צורך בהגברת המאמצים להפחתת תחמוצות חנקן בין היתר על ידי פיתוח משק אנרגיה בר קיימא וכן על ידי מעבר לתחבורה ציבורית חשמלית נקיה."
תגובת בז"ן: "בשמונה השנים האחרונות הובלנו להישג חסר תקדים בהפחתת הפליטות ושיפור האוויר במפרץ חיפה. האתגר של המשרד להגנת הסביבה הוא ברור: יש לפעול בדחיפות להפחתת פליטות המזהמים מגורמים אחרים. בזן תמשיך להוביל מדיניות סביבתית אחראית, ויחד עם המעבדה לחדשנות סביבתית שהקימה עם שותפות בינלאומיות תפעל לשינוי אמיתי".
--------
מסמכים רלוונטיים: