המועצה הלאומית לכלכלה, שפועלת תחת משרד ראש הממשלה, פרסמה לאחרונה בחינה כלכלית לכדאיות של הקמה והולכה של אנרגיה מפרויקטים סולאריים קרקעיים גדולים בנגב.
במועצה הלאומית טוענים כי יותר יקר לייצר חשמל באנרגיה סולארית מאשר בגז טבעי, לכן המעבר לאנרגיה מתחדשת תמשיך לגרום לעליית מחירי החשמל. לפיכך, העבודה נועדה לספק תשתית עובדתית לדיון הציבורי בשאלה כמה ראוי שהמדינה תשקיע באנרגיות מתחדשות.
המסקנה הראשית של הדוח, היא שייצור חשמל סולארי באמצעות שדות סולאריים גדולים מאוד בנגב, יכולים לחסוך כ-1.1 מיליארד ₪ בשנה בהשוואה לתוכנית הפיתוח הנוכחית ששמה דגש גם על ייצור חשמל סולארי באמצעות דו-שימוש על גגות או אגרו-PV.
בנוסף לכך, בפתיח של הדוח, מוצגת עמדה נוספת, על ידי ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שטוען כי יש יתרונות להשהות את המעבר לאנרגיה סולארית כיוון ששיפורים טכנולוגיים עתידיים צפויים לצמצם את העלות העודפת של ייצור חשמל סולארי. ככל שבדקנו, האמירה הזו אינה מסקנה מתוך הדוח, ולכן אולי מבטאת תובנה אישית של פרופ' שמחון.
משרד האנרגיה פרסם מכתב תגובה חריף, ובו הוא טוען כי ההנחות, הניתוח והמסקנות שהוצגו במסמך, לא תואמות את המציאות בשטח, סותרות את המדיניות והיעדים הלאומיים, ואת המגמות בעולם, יוצרות בלבול וחוסר עקביות בקרב הציבור והיזמים בתחום, ומעבירה מסר בעייתי של פאסיביות, דחיינות והמנעות מפעולה, שסותרת את חובת המדינה ליזום ולהוביל תהליכי שינוי ולעמוד ביעדים שהציבה לעצמה.
תגובת המועצה הלאומית לכלכלה, וקישורים לדוח של המועצה הלאומית לכלכלה, ולמכתב התגובה של משרד האנרגיה, מופיעים בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
לפי המועצה הלאומית לכלכלה, לא בוצע ניתוח כלכלי לחלופות השונות להקמת מתקני ייצור חשמל סולארי, במסגרת מפת הדרכים של משרד האנרגיה להגעה ליעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, ולא נבחנה האפשרות להקמת פרויקט סולארי על חטיבת קרקע גדולה מאוד בדרום.
על פי הדוח, המחיר השולי לייצור חשמל מגז טבעי עומד על כ-7 אגורות לקוט"ש, בעוד שייצור חשמל מפאנלים סולאריים בשדות גדולים עומד על 12 אגורות לקוט"ש ואילו קוט"ש סולארי על גגות פרטיים (דו שימוש) מגיע ל- 48 אגורות.
על בסיס נתונים אלה, ונתונים נוספים, העבודה מצאה כי שימוש בשדות סולאריים מאוד גדולים בנגב, במקום דו-שימוש על גגות או אגרו-סולארי יחסכו כ-11.7 מיליארד ₪ מעלות ההקמה, אך יש לקזז מסכום זה את עלות ההולכה ועלות הקרקע, כך שמתקבל חיסכון של כ-8 מיליארד ₪.
בדוח גם מציגים סקר של מגמות ייצור חשמל מאנרגיה סולארית בעולם, לפיו רוב הייצור הינו באתרים מרכזיים גדולים ולא בייצור מבוזר על גגות.
רק לפני חודש דיווחנו כי משרד האנרגיה פרסם מתווה אסטרטגי לפיתוח משק האנרגיה להערות הציבור, ובו הוא מאמץ לראשונה את היעד של איפוס פליטות גזי חממה עד שנת 2050, כעקרון מרכזי מנחה. בדוח מופיעים מספר חלופות לפיתוח משק האנרגיה, אך בכולם, אנרגיה סולארית תהיה מקור האנרגיה העיקרי בשנת 2050 ואחת מהמלצות הדוח היא להשקיע כבר עכשיו בתשתיות הרלוונטיות.
בהתאם לכך, משרד האנרגיה העביר לפי מספר ימים מכתב תגובה למועצה הלאומית לכלכלה ובו הוא תוקף את הדוח שלהם. משרד האנרגיה טוען כי ההנחות, הניתוח והמסקנות שהוצגו במסמך, לא תואמות את המציאות בשטח, סותרת את המדיניות והיעדים הלאומיים, ואת ההתחייבויות הבינלאומיות להפחתת פליטות, ויוצרת בלבול וחוסר עקביות בקרב הציבור והיזמים בתחום, ומעבירה מסר בעייתי של דחיינות והמנעות מפעולה.
לדבריהם, העמדה המוצגת בדוח עומדת בניגוד מוחלט למגמה העולמית של האצת המעבר לאנרגיה נקייה, ובפרט כאשר ישראל נמצאת בפיגור משמעותי לעומת מדינות מפותחות אחרות. בנוסף, מדובר ב"גישה פסיבית ובעייתית" שסותרת את חובת המדינה ליזום ולהוביל תהליכי שינוי, לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה, ולייצר ודאות עסקית ורגולטורית.
במשרד האנרגיה אומרים כי הדוח מתעלם מתועלות רבות של אנרגיה סולארית, מעבר להיבטים הסביבתיים של הפחתת פליטות, בהם: חיזוק הביטחון האנרגטי בזכות ביזור וגיוון מקורות האנרגיה, הפחתת תלות ביבוא, חיזוק עצמאות אנרגטית, ועוד.
לגבי המסקנה הראשית של הדוח, לפיו עלויות ייצור החשמל הזולות ביותר הן של מתקנים סולארים קרקעיים גדולים, מדובר בתובנה ידועה, ברורה שלא מחדשת. כך לפי משרד האנרגיה. עוד מוסיפים כי המשרד מקדם גם מתקנים סולארים קרקעיים גדולים, וגם דו-שימוש, במקביל, היות ולישראל יש מאפיין מהותי ששונה ממרבית המדינות המפותחות – מיעוט שטחים פתוחים וצפיפות אוכלוסיה שמקשה על רשתות הולכה מאתרים מרוחקים, אל מוקדי הביקוש. לדברי משרד האנרגיה, ללא דו-שימוש, ישראל לא תצליח לעמוד ביעדיה ולהדביק את הפער מול מרבית מדינות ה OECD.
במשרד האנרגיה גם אומרים כי בעבודת הניתוח ישנם אי-דיוקים, הנחות שגויות, והשוואות לא נכונות, לגביהם יעבירו התייחסות מקצועית בנפרד.
במשרד האנרגיה מסכמים: "אנרגיות חדשות אינן מותרות או חזון רחוק, אלא הכרח לאומי, סביבתי, וביטחוני, שדורש פעולה מיידית, לכן עלינו לפעול באומץ ונחישות ולקדם גם מתקנים קרקעיים וגם מתקני דו-שימוש כדי להבטיח עתיד בר קיימא של ביטחון ועצמאות אנרגטית."
מהמועצה הלאומית לכלכלה נמסר בתגובה: "קיים מתח מובנה בין השאיפה להגדיל את ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות לבין המטרה להוזיל את עלות החשמל. לפיכך, חשוב שהדיון הציבורי בשאלה כמה ראוי שמדינת ישראל תשקיע במעבר מייצור באמצעות גז טבעי לאנרגיות מתחדשות, ובשאלת העיתוי של ההשקעה, יהיה מבוסס על עובדות ועל ההבנה כי המעבר גוזר בהכרח מחירי חשמל גבוהים אשר יוטלו על הציבור. הנתונים שהוצגו בעבודה של המועצה נבחנו בצורה קפדנית עם גורמי המקצוע הרלוונטיים, כולל עם משרד האנרגיה - והמועצה הלאומית לכלכלה עומדת מאחוריהם".
-------
מסמכים רלוונטיים: