בכנס 'מפרץ חיפה החדש' שנערך לאחרונה באוניברסיטת חיפה, סיפק נועם פוניה, מנהל תחום קרקעות מזוהמות במשרד להגנ"ס מידע על סטטוס הקרקעות המזוהמות במפרץ חיפה, העלות המוערכת לשיקומן, לוחות הזמנים, ועוד. זאת כחלק מהתוכנית הלאומית לפיתוח מפרץ חיפה, שבמרכזה הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית באזור.

לפי פוניה, תהליך שיקום הקרקעות המזוהמות במפרץ חיפה כבר החל, עם סקרים היסטוריים וסקרי קרקע שתפקידם לזהות ולמפות את מוקדי הזיהום, סוג המזהמים וריכוזם. הסקרים מתבצעים באזורים שניתן לבדוק במקביל לפעילות השוטפת של המפעלים, והם מספקים תמונת מצב ראשונית. בהמשך, לאחר שהמתחמים יפונו, יבצעו השלמות לחקירת הקרקע ויבוצעו עבודות השיקום באזורים המזוהמים.

בעזרת המידע שנאסף מסקרי הקרקע, יש אומדן לעלות שיקום הקרקעות המזוהמות במפרץ חיפה של כ-1.14 מיליארד ₪. ההערכה בוצעה בין היתר על סמך הניסיון של פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה, בה העלות הממוצעת לשיקום קרקע מזוהמת עומד על כ-50,000 ₪ לדונם (ברוטו), ובהתחשב בטכנולוגיות החדשות. עוד הסביר פוניה כי יש יתרון למתחמים גדולים כמו במפרץ חיפה בהם אפשר להקים מתקן טיפול במתחם עצמו ולעשות שימוש חוזר בקרקע ובכך לחסוך את עלויות השינוע של הקרקע למתקני טיפול מרוחקים, שהן גבוהות מאוד.

הפרטים המלאים לפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. רמ"י נגד האוצר: מעכבים את פינוי בזן ופיתוח מפרץ חיפה, 23.6.2025
2. תאריך פינוי בזן נדחה בשנה, 17.3.2025
3. פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה, 03.05.2025
4. עדכון מדיניות קרקעות מזוהמות, 24.9.2024
5. מגמות וחידושים בטיפול בזיהום קרקע ומי תהום, 15.01.2025
6. למידע נוסף על זיהום קרקע | infospot

14 מפעלים ביצעו סקר היסטורי, 9 ביצעו סקר קרקע, 4 כבר שוקמו

לפי פוניה, 17 מפעלים במפרץ חיפה נחשבים ל'מעגל ראשון' (אתרים שיש או שהייתה בהם פעילות תעשייתית בעלת סבירות גבוהה לגרימת זיהום משמעותי בקרקע) ולכן הם נדרשו להשלים את שלב הסקר ההיסטורי, שאותה הם מחויבים לערוך בכל 7 שנים. מתוכם 14 מפעלים השלימו סקר היסטורי, ו-3 המפעלים שטרם עשו זאת, יחלו בתהליך עוד השנה.

כמו כן ב-9 מבין המפעלים כבר בוצע השלב הבא בתהליך ששמו חקירת קרקע, שמורכב מסקר קרקע וסקר גז קרקע שמטרתם למדוד, למפות ולקבוע את סוג המזהמים וריכוזם בקרקע ואת הסיכון הנשקף לסביבה ולבריאות הציבור. אחרי פינוי המפעלים תושלם החקירה גם בשטחים שאליהם אין גישה כיום.

עוד ציין פוניה כי 4 מתחמים במפרץ כבר נסגרו, ביצעו את השיקום של הקרקע המזוהמת, והביאו את ריכוז המזהמים בקרקע לערכי הסף המותרים לשימוש תעשייתי. בהמשך, ככל שהייעוד של הקרקעות האלה ישתנה למגורים, ייאלצו לעשות במתחמים האלה פעולות שיקום נוספות, כדי להביא את ריכוז המזהמים בקרקע לערכי הסף המותרים למגורים. לפי פוניה לא מדובר על הבדל משמעותי, ומבחינה תקציבית מדובר על תוספת תקציבית של כ-15% בהשוואה לשיקום לערכי סף של שימוש תעשייתי.

כמה עולה לשקם דונם של קרקע מזוהמת?

כאמור, פוניה סיפק אומדן לשיקום הקרקעות המזוהמות במפרץ חיפה של 1.14 מיליארד ₪, שמתבסס בין היתר על הניסיון מפרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה, בה העלות הממוצעת עומדת על 50 אלף ₪ לדונם.  אך חשוב לציין שמדובר בנתון 'ברוטו' שמשקלל גם את החלקים הנקיים שהיו לצד הקרקעות המזוהמות באותם מתחמים, כלומר הנתון 'נטו' הרבה יותר גבוה.

עיכוב בתוכנית לפיתוח מפרץ חיפה

לפי התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה, המכונה גם "שער המפרץ", במקום התעשייה הכבדה שפועלת במפרץ, מתוכנן להיבנות רצף אורבני בין הקריות לחיפה, הכולל אלפי יחידות דיור, שמירה על שטחים פתוחים לאורך הנחלים ותכנון פארקים, הקמת מבני תעסוקה ותשתיות תחבורה ציבורית. מטרת התוכנית היא לחזק את מטרופולין חיפה ולשפר את איכות החיים של התושבים באזור, והיא מקודמת בשיתוף מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל.

עם זאת, כפי שדיווחנו לפני כ-3 חודשים, מדוח מפורט שפרסמה המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה במשרד רה"מ על התקדמות תוכנית העבודה לפיתוח מפרץ חיפה, עולה כי תאריך היעד להפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה נדחה בשנה – לסוף שנת 2030. למרות זאת הודיעו ראשי המינהלת כי הם יפעלו לקצר בחזרה של לוחות הזמנים לסוף שנת 2029.

הדוח מציג את לוחות הזמנים המעודכנים ומונה 3 צווארי בקבוק עיקריים: שלושתם קשורים להיערכות משק האנרגיה להפסקת הפעילות של בזן, והמעבר מייבוא ואחסון נפט גולמי, לייבוא ואחסון תוצרי זיקוק (תזקיקים, ביוטמן, גפ"מ, קונדנסט). צווארי הבקבוק הם: הקמת אתר אחסון תזקיקים בצפון, הקמת אתר אחסון גפ"מ בצפון והקמת מקשר ימי לייבוא גפ"מ בצפון.

בתוך כך, לפני כ-3 שבועות דיווחנו על מכתב חריג בחריפותו שמנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שלח לשר האוצר שבו ביקש את התערבותו בקידום פינוי מתחם בזן בטענה כי אגף התקציבים במשרד האוצר  גורר בכוונה רגליים בכל הנוגע לפינוי בזן ומעכב למעשה את התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה כולה.

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, אמר בכנס: "הניסיון למניעת סגירת בז"ן לא יצלח, מרגע שהתושבים הבינו שזה אפשרי הם לא יתנו לזה לקרות. כל יומיים אני שומע על נייר עבודה שקובע שאחרי 7 באוקטובר אי אפשר לסגור את בז"ן, ותשובתי לזה היא קצרה ופשוטה – שטויות. חיזבאללה וחמאס לא הומצאו ב 7 באוקטובר, להיפך, משרד הבטחון תמך בסגירת בזן מסיבות ביטחוניות גרידא וגם משרד האנרגיה הבין שהחלופות האנרגטיות המוצעות עדיפות בהרבה גם מבחינת בטחון אנרגטי על המשך פעילות בז"ן. עשינו סקר עומק רחב בקרב כל תושבי האזור, מכיוון שרצינו לקבל אינדיקציה לעמדות הציבור, ממצא אחד בלט באופן מובהק - רוב עצום של התושבים תומכים בסגירת בז"ן, מכיוון שהם מבינים היטב את הנזק הנורא שזה גורם לאזור".

שמחון התייחס גם לעובדי בז"ן: "דוח המנכ"לים ציין שעלינו לדאוג לעובדי בז"ן, התעקשתי שזה יהיה כתוב במפורש בדוח למרות התנגדות משרד האוצר. אני בהחלט מבין את הדאגה של העובדים, ואומר בפירוש שלא נתעלם מקיומם."

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: