המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה ביום ג' האחרון את עקרונות מסמך המדיניות בנושא קידום מתקני השבת אנרגיה מפסולת עירונית (מתקני שריפת פסולת), בהתאם למדיניות המשרד להגנת הסביבה.
אישור זה הוא השלב הראשון בקידום הקמת מערך של מתקני הפקת אנרגיה משריפת פסולת בישראל בסכום צפוי של כ 3 מיליארד ₪. מסמך המדיניות שאושר מהווה נדבך משמעותי באסטרטגיה החדשה לטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה שתפורסם בחודשים הקרובים.
המשרד להגנת הסביבה מנסה בעשור האחרון לצמצם את ההטמנה ולעודד את החלופות הסביבתיות יותר לטיפול בפסולת על פי סדר העדיפויות הסביבתי לטיפול בפסולת, כפי שמקובל בעולם המערבי. יותר שימוש חוזר ומיחזור ופחות הטמנה.
היררכיית הטיפול הסביבתי בפסולת
מקור: המשרד להגנ"ס
במסגרת המאמצים האלה, המשרד קידם חוקי אחריות יצרן מורחבת שעודדו מיון, הפרדה ומיחזור של זרמי פסולת שונים (מכלי משקה, צמיגים, פסולת אריזות, פסולת אלקטרונית). בנוסף לכך המשרד ניסה לעודד גם הפרדה במקור של פסולת אורגנית (פחים חומים), באמצעות מענקים לרשויות המקומיות.
בשורה התחתונה, המשרד הבין לפני כשנתיים שהוא רחוק מאוד מלעמוד ביעד שהציב לעצמו לפני מספר שנים של 50% פסולת ממוחזרת בשנת 2020. שיעור מיחזור הפסולת בישראל בשנת 2016 עמד על כ 21% ושאר הפסולת הועברה להטמנה. ישנה אמנם עלייה הדרגתית בשיעור המיחזור, אך מדובר בעלייה קלה בלבד וזה למרות קיומו של היטל הטמנה בישראל, שמטרתו להפחית את הכדאיות של ההטמנה ביחס למיחזור.
שיעור המיחזור בישראל בשנים 2013 - 2016
מקור: המשרד להג"נס
משנוכח המשרד להגנ"ס שהמאמצים שלו לא נושאים מספיק פירות, החליט לשנות אסטרטגיה שאותה הוא צפוי להציג בחודשים הקרובים. בינתיים הוא מקדם חלקים ממנה – ובהם הקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת.
היעדים החדשים שהמשרד להגנ"ס מציב לשנת 2030 הם 51% מיחזור, 23% השבה ו- 26% הטמנה. המשרד סבור כי במידה ולא יקומו בעשור הקרוב מתקני השבת אנרגיה מפסולת ישראל תתקשה להגיע ליעד הטמנה נמוך מ 30%.
השוואת שיעור המיחזור וההטמנה מצב קיים מול יישום תוכנית חדשה
מקור: המשרד להגנ"ס
שיעורי ההטמנה בישראל (79%) הם מהגבוהים במדינות המערב. מצפייה בתרשים הבא, ניתן להיווכח שמרבית המדינות המפותחות משתמשות בטכנולוגיות לטיפול תרמי בפסולת, ובמיוחד מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת. על פי מסמך המדיניות שהציג המשרד להגנ"ס, באירופה יש למעלה מ – 400 מתקני השבת אנרגיה מפסולת. בישראל אין מתקן השבה.
מקור: המשרד להגנ"ס - לחץ להגדלה
היעד שנקבע בתכנית האסטרטגית החדשה לטיפול בפסולת של המשרד קובע יעד הטמנה של פחות מ- 30% (היעד של האיחוד האירופאי ל 2030 עומד על פחות מ– 10%). בהינתן היעד והתקציב העומד לטובת הפיתוח עד לשנת 2030, המשרד סבור כי ניתן להקים 3 מתקני השבה שיטפלו בהיקף של 500,000 עד 550,000 טון פסולת בשנה לכל מתקן (כ- 1,000-1,500 טון ביום לכל מתקן).
מתקן אחד אמור לקום באזור חיפה והצפון, מתקן נוסף באזור גוש דן ומרכז נוסף באזור ירושלים או הדרום. הרעיון הוא להקים את מתקני ההשבה בסמוך לאזורים המאוכלסים המייצרים את הפסולת על מנת להפחית את העלות והמפגעים הסביבתיים הנגרמים כתוצאה מהסעה מרוחקת של הפסולת.
המסמך מציין כי על בסיס בחינה תכנונית של המתקן והתשתיות הנלוות כבישי גישה, תפעול, חיבור לחשמל ותחנת מעבר ממיינת) גודל המתקנים שיכולים לקלוט כמות פסולת כזו היא כ- 50 דונם לכל מתקן.
המשרד להגנ"ס מעריך את עלות ההקמה של כל מתקן השבה בכמיליארד ₪. זאת עוד לפני שנלקח בחשבון עלות התפעול והאחזקה השוטפת. על מנת ליצור כדאיות כלכלית למגזר הפרטי להקמת מתקנים אלה המשרד מציע כמה כלים:
הנחות כלכליות להקמת מתקן השבת אנרגיה מפסולת בישראל
מקור: המשרד להגנ"ס
המטרה בשריפת הפסולת היא לצמצם את נפחה ומשקלה ולהפיק אנרגיה. לרוב, הפסולת העירונית מגיעה למתקן סגור ומוזנת לתא הבעירה ללא כל עיבוד נוסף. תהליך הבעירה מתבצע במתקן סגור ומבוקר בו מתרחשת שריפת הפסולת בטמפרטורה גבוהה של כ 800- 1000 מעלות צלזיוס. החומרים הניתנים למיחזור, כגון פלסטיק, נייר וקרטון, זכוכית, מתכות, וחומר פריק ביולוגי, מחולצים קודם לכן באמצעות הפרדה במקור או מתקני מיון. הפסולת השיורית שאיננה ניתנת למיחזור מועברת לשריפה במתקן ההשבה.
אחד החששות הנלווים להקמת מתקני שריפה היא תוצרי מתקן השריפה. במסמך המדיניות של המשרד מוסבר כי לשריפה 3 תוצרים: אפר, מתכות וגזים. האפר חלקו ממוחזר וחלקו מוטמן והמתכות ברובן נאספות למיחזור. הגזים הם כמובן החלק המרתיע יותר.
המשרד מסביר כי לשם הטיפול בפליטות של מתקני שריפה קבע האיחוד האירופי דירקטיבה להשבת אנרגיה Waste Incineration Directiveובה הנחיות מחייבות למדינות האיחוד עבור מתקנים מסוג זה. הדירקטיבה קבעה כי כל מתקני שריפת הפסולת יתוכננו, ייבנו ויופעלו באופן כזה שלא יעברו את ערכי הסף שנקבעו בה עבור המזהמים: דאוקסינים ופורנים, תרכובות אורגניות, תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, גזים חומציים ומתכות כבדות.
מתקני ההשבה שיקומו בישראל יצטרכו לעמוד בחוק אוויר נקי ובהתאם לטכנולוגיה המיטבית הזמינה. תנאי לקבלת היתר בניה הינו הגשת בקשה להיתר פליטה ותנאי להפעלת המתקן הינו קבלת היתר פליטה לאוויר.
המשרד להגנת הסביבה מבין שתהליך הקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת אינה פשוטה והוא מונה את האתגרים שהוא צופה בדרך:
ישנה עוד דרך ארוכה עד שנראה את מתקן ההשבה הראשון פועל, אך מדובר בהצהרת כוונות משמעותית של המשרד להגנ"ס שנראה נחוש לקדם את התוכנית.
המשרד להגנ"ס ביקש וקיבל מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה את אישור מסמך המדיניות להקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת (מופיע בהמשך), תחילת הליכי תכנון של 3 המתקנים במוסד תכנון ארצי וקביעת אזורי ההקמה בהתאם לעקרון הקרבה למוקדי ייצור הפסולת ובפריסה ארצית. כעת, ייבחנו החלופות במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה ויבחרו החלופות המועדפות, יושלמו התסקירים, יאושרו התוכניות ולבסוף יוקם צוות מלווה לאישור תכניות מפורטות של היזמים.
המשרד להגנ"ס: "המשרד להגנת הסביבה מברך על אישור מסמך המדיניות במועצה הארצית לתכנון ובנייה, וסבור שזהו צעד משמעותי לצמצום ההטמנה, הגברת המחזור והפחתת זיהומים וסיכונים סביבתיים לטובת כלל תושבי ישראל לטובת הסביבה."
מינהל התכנון: "הקמת המתקנים להשבת אנרגיה בפסולת שאינה ניתנת למחזור, תעמיד את מדינת ישראל בשורה אחת עם מדינות מפותחות באיחוד האירופי, ששם השימוש במתקנים אלו קיים כבר שנים."
-----------
כתבות נוספות בנושא:
--------
מסמכים רלוונטיים: