ראיון עם איש המקצוע הבכיר בישראל בתחום הפסולת | גיא סמט
תחרות בפסולת אריזות, תיקון חקיקה בפסולת הבניין, הסדרה של פסולת אלקטרונית ועוד. מקבלים תשובות מגיא סמט, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, לקראת כנס תעשיית המיחזור
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 20/11/2016

גיא סמט, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה, הוא איש המקצוע הבכיר בישראל האמון על תחום הפסולת. יש נושאים רבים המונחים לפתחו בתקופה הדינאמית בה ענף הפסולת נמצא כיום. לקראת השתתפותו בכנס תעשיית המיחזור העתיד להתקיים ביום חמישי הקרוב, בדקנו איתו איפה הדברים עומדים.

היטל ההטמנה | בשבוע שעבר דיווחנו כי המשרד להגנ"ס ממשיך להלוות למשרד האוצר כספים מקרן הניקיון. האם זה באמת מהלך חשבונאי טכני שלא משפיע על תקציב הקרן? או שבעוד כמה שנים, לאחר שהשר והמנכ"ל שוב יתחלפו, נגלה שחסרים חצי מיליארד ₪  למימון פעילות מיחזור ברשויות המקומיות?

ההסכם שנחתם בין קרן הניקיון לבין משרד האוצר הוא סביר מבחינת הקרן ולא צפויות הפתעות. אני מקווה שנגיע לעידן שהכסף בקרן מנוצל למטרות הראשיות, אך צריך לזכור שהפרויקטים שהקרן מטפלת בהם ארוכי טווח.

יחד עם זאת, אנחנו מודעים לכך שיש בעיה אינהרנטית במבנה הארגוני של קרן הניקיון שמקשה על ניצול יעיל של הכספים ואנו מקיימים על כך דיונים עם השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, בשאיפה להגיע למסקנות שייעלו את הביצוע של הקרן.

היטל ההטמנה | לפני כחודש נסגר הקול הקורא של מודל תמרוץ המיחזור ברשויות מקומיות, מה הסטטוס שלו?

מדובר באחד הקולות הקוראים הגדולים שהמשרד להגנ"ס פרסם אי פעם, בהיקף של 380 מיליון ₪ עד שנת 2020. מעל 150 רשויות מקומיות הגישו בקשות לתמיכה בגין העלאת שיעור המיחזור. כרגע כל הבקשות נמצאות בהשלמות, כלומר קבלת התייחסות מהרשויות המקומיות להערות שניתנו על ידי רו"ח המלווה את המכרז. לאחר השלמת הפרטים, אנחנו נבדוק ונטייב את המידע ונוכל להתקדם.

במקביל, אנחנו מקימים מערכת מידע ממוחשבת העתידה להתחיל לפעול כבר בינואר 2017 ותקבל דיווחים אלקטרוניים בזמן אמת מתחנות מיון הפסולת, מטמנות ומפעלי המיחזור. למשל, כשמשאית תיכנס למטמנה כלשהיא, אנחנו מיד נדע את משקל הפסולת ומאיזה זרם פסולת מדובר, איזה משאית ופרטים נוספים. זה מהלך שיאפשר לנו לנהל ולפקח על שוק הפסולת בצורה הרבה יותר יעילה.

פסולת אלקטרונית | בראיון הקודם אצלנו, אמרת שבמהלך 2016 נראה אכיפה כנגד יבואנים שלא התקשרו עם אחד משני תאגידי המיחזור המוכרים ואכן ראינו שורה של התראות על עיצומים כספיים. האם ההתראות היו אפקטיביות? האם צפויה אכיפה נוספת?

בחלק מהמקרים, היבואנים שקיבלו את מכתבי ההתראה התקשרו עם אחר משני התאגידים המוכרים ונאלצים לשלם את חלקם באופן רטרואקטיבי על כל התקופה. בחלק נוסף של המקרים, קיבלנו התייחסויות שנבדקות לפני מימוש העיצום הכספי.

לצערי, במחלקה המדוברת אצלנו במשרד, עדיין יש יותר חוקים מעובדים והמצב טרם השתנה באופן משמעותי כך שיש מחסור אדיר בידיים עובדות. יחד עם זאת, במהלך 2017 תהיה עוד אכיפה. יש לנו כבר "בנק מטרות" ונטפל בהם.

פסולת אלקטרונית | לאחרונה נודע לנו כי אחד משני תאגידי המיחזור המוכרים חתום עם מרבית יבואני הנורות בישראל, כך שהתאגיד השני נדרש לממן פינוי וטיפול בנורות מעסקים שמתקשרים עמו, זאת מבלי שחתומים איתו יבואני נורות שיממנו את הפעילות.  זאת דוגמא קטנה לחוסר ההסדרה בתחרות בין 2 הגופים המוכרים. אתה מודע למצב?

כשלים כאלה הם חלק מהבעיות של פתיחת שוק פסולת לתחרות של גופים מוכרים, כמו שעומד על הפרק כעת בחוק האריזות. מה שקורה בתחום של פסולת אלקטרונית הוא דוגמא מאוד רעה לתחרות בה השוק לא התאים את עצמו לדרישות הסביבתיות אלא למחיר הנמוך ביותר שהיבואן ישלם. אני מודה שאנחנו עדיין לא מנהלים את התחרות הזאת כפי שהיינו רוצים.

יחד עם זאת, המצב משתפר. התחלנו לעשות אכיפה, הוצאנו הבהרות מקצועיות (פסולת ניטרלית ועוד), ובשבועות האחרונים התחלנו בביצוע ביקורת על שני התאגידים המוכרים באמצעות משרד רו"ח ששכרנו לשם כך. אני מקווה שנצליח להתגבר על מצוקת כוח האדם ולהעניק לחוק הזה את הטיפול שמגיע לו.

פסולת אריזות | ההכרה בתמיר עומדת ממש על סף פקיעה, כולם דרוכים לראות האם השוק ייפתח לתחרות ומה התנאים שייקבעו לתמיר: תעריפים, שירות לרשויות, יעדי איסוף ומיחזור ועוד. איפה זה עומד?

מתקיימים דיונים עם השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, שלומד לעומק את הנושא ומקדיש לו שעות רבות. אנחנו מכירים את לוח הזמנים, את הלחצים לפתוח את השוק לתחרות ויש לנו דרישות כבדות מתמיר אם וכאשר נאריך להם את ההכרה. מכאן, ההחלטה צריכה להיות מקצועית ואת עמדתי המקצועית אני אומר בפורומים הרלוונטיים. בשלב הזה אין לי עדיין בשורות, אני מקווה שאוכל לשפוך קצת אור על הנושא בכנס תעשיית המיחזור.

פסולת בניין | מה לגבי תיקון החקיקה בנושא פסולת בניין שאמור להעביר סמכויות לשלטון המקומי ולהסדיר את הענף?

החקיקה המדוברת של פסולת הבניין מאוד חשובה לנו. מבין זרמי הפסולת השונים, פסולת הבניין, הוא התחום הכי בעייתי בישראל. אנחנו הרבה יותר קרובים למדינת עולם שלישי מאשר ל- OECD  עם כמות של כ- 3.6 מיליון טון פסולת בניין בשנה ששליש עד חצי ממנה לא מגיע לפתרון מוסדר.

צריך להבין שמדובר במצב הכי גרוע, בו חלק ניכר מהפסולת כלל לא נאסף שלא לדבר על טיפול או מיחזור. אני מקווה שנצליח לקדם את החקיקה הזאת בקרוב. גיבשנו הצעת חוק שמקובלת על השלטון המקומי, אנחנו ממתינים לאישור משרד המשפטים ובמקביל זה מונח לפתחו של השר אלקין שלומד את הנושא.

יש משהו אחרון שאתה רוצה לומר לקוראים של infospot?

שוק הפסולת נמצא בתקופה מעניינת של תהליכי שינוי ובנייה ויש עדיין הרבה לאן להתקדם בכל התחומים. בשנים הקרובות יקומו מפעלי מיחזור בישראל ואירוע כמו כנס תעשיית המיחזור, שיתקיים השבוע, הוא אפיק חשוב ליצירת שיח בין כל הצדדים, הבנה של מצב השוק הנוכחי ועוד.


גיא סמט, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס יהיה בין הדוברים בכנס תעשיית המיחזור שיתקיים ביום חמישי, ה 24 לנובמבר. לפרטים נוספים – לחץ כאן.

---------

קישורים רלוונטיים:

  1. ראיון עם סמנכ"ל בכיר במשרד להגנת הסביבה | גיא סמט, 25.07.2016
  2. המשרד להגנ"ס מלווה לעצמו 260 מיליון ₪ מכספי היטל ההטמנה, 13.11.2016
  3. מנגנון החזר כספי היטל ההטמנה לרשויות המקומיות יוצא לדרך, 04.07.2016
  4. הכנסת תחרות לענף פסולת האריזות? 19.06.2016
  5. המשרד להגנ"ס מקדם חוק חדש לטיפול במפגעי פסולת בניין, 20.06.2016