לפי האסטרטגיה החדשה לפסולת עירונית שהציג המשרד להגנת הסביבה לפני כשנתיים הוחלט להקים 3 מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת, בצפון, במרכז ובדרום, כשכל אחד אמור לשרת את הפסולת מהאזור שלו. התמיכה הממשלתית מוערכת בכמיליארד ₪ למתקן. לפי הערכת המשרד להגנ"ס, בהמשך צפויים לקום מתקני השבה נוספים, כ- 9 סה"כ עד שנת 2040.

הכסף הגדול מושך גופים רבים, פרטיים וציבוריים, לזירה. אך אלה יצטרכו לעבור את המשוכה הגבוהה של איתור ואישור קרקע מתאימה ולהתמודד עם החששות של התושבים והרשויות המקומיות.

מאמץ תכנוני כפול: גם המדינה וגם יזמים פרטיים

האתגר הגדול ביותר בהקמה של מתקן השבה הוא תכנוני - איתור ואישור של קרקע מתאימה, זאת משום שמרבית הרשויות המקומיות (והתושבים) לא מעוניינות בהקמת מתקן השבה בשטחן. לכן, המשרד להגנ"ס מנסה לשפר את הסיכויים של המאמץ התכנוני, ובמקביל לתהליך איתור ואישור קרקעות רלוונטיות שהמשרד מוביל בעצמו, הוא פרסם לפני כחצי שנה מכרז לגופים פרטיים ורשויות מקומיות לאתר ולאשר קרקעות מתאימות למתקן השבה.

בינתיים, לפני כחודשיים, המדינה הכריזה על מיקום ראשון למתקן השבה – באזור התעשייה 'השומרוני הטוב' של מעלה אדומים, ליד ירושלים. במקביל, הות"ל (ועדת תשתיות לאומיות) כבר דנה ואישרה להתחיל תכנון למיקומים של מתקני השבה בדרום.

איפה יוקם מתקן ההשבה בדרום?

3 מיקומים שונים נמצאים על הפרק להקמת מתקן השבה בדרום