אחרי ניסיונות שנמשכו יותר מעשור, המשרד להגנת הסביבה תחת השרה עידית סילמן רשם לעצמו הישג חשוב: חוק הטיפול בפסולת בניין, שמסדיר באופן מקיף את שרשרת הטיפול בפסולת בניין בישראל, אושר ביום שישי (17.7) בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. החוק ייכנס לתוקפו בעוד שנה וחצי, כלומר בתחילת שנת 2028.

חוק פסולת בניין שאושר קובע לראשונה מסגרת כוללת לניהול פסולת הבניין ועודפי העפר לאורך כל שרשרת הטיפול: החל בהיווצרותה באתרי הבנייה, דרך איסופה, הובלתה ותיעודה, ועד שהיא מועברת לאתרי טיפול ומיחזור מורשים.

נוסח החוק שאושר, גובש לפי מתווה שהציג המשרד להגנ"ס לפני כשנתיים, וקובע כי יצרני פסולת בניין (קבלנים, יזמים ומשפצים) יחויבו להתקשר ישירות עם מובילי פסולת ואתרי קצה בעלי רישיון ייעודי, שיהיו רשומים במרשם ממשלתי. התשלום יועבר למובילים ולאתרי הקצה דרך מערכת תשלומים ממשלתית, רק לאחר שאומת שהפסולת אכן הגיעה לאתר מורשה.

כדי לוודא שמוביל הפסולת לא משליך את הפסולת בשטחים פתוחים, הצעת החוק קובעת תנאים לקבלת רישיון ייעודי, בהם: הפקדת ערבות כספית, התקנת GPS, מצלמות, מד עומס וחיישנים על משאיות הפסולת וכלי האצירה, ניהול רישום מדויק בשטר המטען ועוד. החוק גם מעניק למשרד להגנ"ס סמכות להטיל עיצומים כספיים בגובה עשרות ומאות אלפי שקלים.

לאורך הדיונים הרבים בוועדת הפנים והגנ"ס שקדמו לאישורו בכנסת, הציגו בעלי העניין את עמדותיהם ואת התנגדויותיהם, בהם התאחדות משנעי הפסולת, מרכז השלטון המקומי והאזורי, איגודי הערים לאיכות הסביבה, קק"ל והארגונים הירוקים, התאחדות התעשיינים, ועוד.

במשרד להגנ"ס רואים באישור החוק נדבך מרכזי של המהלך הרחב לאסדרת משק הפסולת בישראל ומימוש אסטרטגיית הפסולת שהוא מוביל, שבמסגרתו תופחת ההטמנה, יורחב המיחזור, תחוזק אחריות היצרן ויפותחו תשתיות טיפול מתקדמות.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק פסולת בניין אושר לקריאה שנייה ושלישית, 11.6.2026
2. ממשיכים לקדם את חוק פסולת בניין, אך יש מחלוקות, 2.6.2026
3. הצעת חוק פסולת בניין: בעלי העניין מציגים את עמדותיהם , 24.3.2026
4. פורסם נוסח הצעת חוק פסולת בניין, 16.2.2026
5. הישג מרשים בענף פסולת הבניין: שיעור המיחזור גדל 20.10.2025
6. מידע נוסף בנושא פסולת בניין | infospot

החוק שאושר: רישיון ורישום במרשם, כלי מעקב דיגיטליים, מערכת תשלומים ממשלתית

מטרתו של חוק פסולת בניין, שייכנס לתוקפו בעוד שנה וחצי, היא להסדיר באופן מקיף את שרשרת הטיפול בפסולת בניין כדי להגביר את הפיקוח והאכיפה, להפחית השלכת פסולת פיראטית ואת ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות שלה, ולהגדיל את שיעורי המיחזור ואת השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים.

החוק שאושר קובע בין השאר כי כלל העוסקים בפסולת בניין נדרשים לרישיון ולרישום במרשם ממשלתי, יצרן פסולת (קבלן או משפץ) לא יוכל להעביר פסולת אלא לעוסק הרשום במרשם בלבד, העברת תשלום לעוסקים תיעשה אך ורק באמצעות מסלקה ממשלתית והתשלום יועבר רק אחרי שהפסולת נקלטה באתר מוסדר.

נוסף על כך קובע החוק כי כלי אצירה וכלי רכב להובלת פסולת בניין יחויבו להתקין אמצעי ניטור דיגיטליים. עוד נקבע כי הרשות המקומית תספק שירות לאיסוף ופינוי פסולת בניין מיצרנים קטנים בתמורה לתשלום. כמו כן ייקבעו הוראות להפרדה במקור של פסולת בניין והוראות להריסה מקיימת של מבנים כדי להגדיל ולהשביח את המיחזור. נוסף על אלה מרחיב החוק את מנגנוני הפיקוח והאכיפה, הן של המשרד להגנ"ס, הן של הרשויות המקומיות והן של גופי האכיפה הנוספים.

במשרד להגנ"ס מציינים כי החוק צפוי להגדיל את שיעורי המיחזור של פסולת בניין, להגביר את השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים ולהפחית את התלות בהטמנה ובכריית חומרי גלם חדשים לפי עקרונות הכלכלה המעגלית ואסטרטגיית הפסולת שמוביל המשרד להגנ"ס.

נוסף על אלה יאפשר החוק לקבל תמונת מצב טובה יותר על היקפי פסולת הבניין בישראל, לשפר את יכולת קבלת ההחלטות של המדינה והרשויות המקומיות, ולתרום לצמצום מפגעי הפסולת במרחב הציבורי.

עשור של ניסיונות לקדם חוק פסולת בניין

חוק פסולת בניין אושר במליאת הכנסת אחרי עשור של ניסיונות לקדם אותו: מאז 2016 ניסה המשרד להגנ"ס לקדם הצעת חוק בנושא. בשנת 2018 הצעת החוק הזו עברה בקריאה ראשונה בכנסת, אך תהליך החקיקה הופסק בגלל חילופי ממשלה.

לפני כ-3 שנים, המשרד להגנ"ס ניסה לקדם אותו שוב במסגרת חוק ההסדרים והצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, אך מיד אחר כך היא פוצלה מחוק ההסדרים לטובת המשך החקיקה בתהליך רגיל של הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנ"ס.

נוסח החוק שהמשרד ניסה לקדם לפני כ-3 שנים הסתמך על חובת התקשרות של יצרני פסולת ישירות עם מתקני הקצה, כשהמתווה "מדלג" על המובילים שהיו אמורים לפעול תחת אתרי הקצה. ואולם, כפי שדיווחנו, מתווה זה עורר התנגדות רבה מצד מובילי הפסולת, שטענו שאין הצדקה לפגוע בחופש העיסוק שלהם רק כי יש כמה מובילי פסולת עבריינים, וכי המתווה החדש מעניק כוח רב מדי לכ-20 אתרי הקצה וייצר שוק ריכוזי.

בגלל התנגדות המובילים, פרסם המשרד להגנ"ס לפני כשנתיים מתווה חלופי להסדרת ענף פסולת הבניין שעליו מתבסס נוסח החוק העדכני שאושר ביום שישי במליאת הכנסת.

לאורך הדיונים על נוסח החוק: בעלי העניין הציגו את עמדותיהם

כפי שדיווחנו, לאורך הדיונים הרבים בוועדת הפנים והגנ"ס שקדמו לאישור החוק במליאת הכנסת, הציגו בעלי העניין השונים את עמדותיהם ואת התנגדויותיהם, בהם התאחדות משנעי הפסולת שביקשה להפריד בין מקטע ההובלה למקטע הטיפול ובהמשך גם הציגו מתווה פשרה בנוגע למנגנון התשלום הממשלתי. לעומת זאת ביקשה התאחדות התעשיינים שביקשה לאפשר לאתרי טיפול בפסולת בניין להפעיל גם מערך הובלת פסולת.

במהלך הדיונים בוועדת הפנים והגנ"ס, מתח מרכז השלטון המקומי ביקורת על נוסח החוק שעלה לאישור הוועדה. גם מרכז השלטון האזורי, המייצג את המועצות האזוריות, הציג שורה של דרישות, בין השאר בנוגע לסמכויות הפיקוח והאכיפה ודרישה שלא לכלול בחוק זרמי פסולת אחרים.

כמו כן היו גם לקק"ל ולארגונים הירוקים הערות על נוסח החוק, בייחוד בנושא הכללת עודפי העפר (שבסופו של דבר נכללו בחוק). גם התאחדות הקבלנים, רשות התחרות ועוד בעלי עניין הגישו לוועדת הפנים והגנ"ס לפני אישור נוסח החוק ניירות עמדה שכללו את העמדות ואת ההתנגדויות שלהם.  

פסולת בניין: פוטנציאל מיחזור גבוה

לפי המשרד להגנ"ס, מיוצרים בישראל מדי שנה כ-7.5 מיליון טון של פסולת בניין. פסולת בניין נוצרת משאריות של חומרים המשמשים בבנייה חדשה, בשיפוץ של מבנים קיימים ובפיתוח תשתיות או מהריסת מבנים ותשתיות והיא מורכבת מחומרים כמו בלוקים, בטון, אספלט, זפת ומוצריה, לבנים, מרצפות, קרמיקה, גבס, זכוכית ולוחות בידוד. לרוב מדובר בחומרים אינרטיים (חומרים שאינם מגיבים לתהליכים כימיים), אך מקצתם מוגדרים או מכילים חומרים מסוכנים, רעילים ודליקים.

פסולת בניין נוצרת באלפי אתרי בנייה, מבנים, דירות ומקורה בפעילותם של מספר רב של קבלנים, שיפוצניקים ובעלי מלאכה. היא נאצרת בכלי אצירה ייעודיים ואלפי מובילים משנעים אותה לאתרי טיפול והטמנה ברחבי הארץ.

המשרד להגנ"ס מסביר כי המבנה המבוזר של ענף פסולת הבניין, המורכב ממספר רב של שחקנים המייצרים את הפסולת, מספר רב של מובילים המשמשים גם מתווכים בין יצרן הפסולת למתקני הטיפול, לצד היעדר אסדרה כוללת של התחום, הוביל לאורך השנים להשלכת פסולת באופן לא חוקי בשטחים פתוחים וגם לקשיים לבקר, לפקח ולאכוף עבירות אלה.

לפי ההערכות, ב-5 השנים האחרונות הושלכו באופן לא חוקי כ-0.5–1.1 מיליון טון פסולת בניין מדי שנה, כ-7%–15% מהיקף הפסולת הנוצרת. הפסולת המושלכת בשטחים הפתוחים פוגעת בסביבה ובנוף, עלולה לזהם את הקרקע ואת מי התהום, לגרום לזיהום אוויר (בעיקר בגלל שריפת פסולת) ולמשוך מזיקים. כמו כן עלות הפינוי של הפסולת מוטלת על המדינה וגופים ציבוריים.

לפסולת בניין פוטנציאל מיחזור גבוה מאוד. בעשור האחרון ממוצע שיעור המיחזור של פסולת בניין עמד על כ-70% מכלל הפסולת שנקלטה באתרים המוסדרים. לפי נתוני המשרד להגנ"ס, בשנים האחרונות שיעור המיחזור אף עלה והתקרב ל-90%. עם זאת, כדי להשביח את התוצרים ולהעלות את השימוש בהם יש להפריד אותה בצורה טובה יותר במקור.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנ"ס: "העברת החוק היום מהווה בשורה אדירה לעולמות הסביבה ומהפכה של ממש באסדרת משק הפסולת – מפסולת למשאב, זוהי מדיניות שהובלנו המבוססת על צמצום הטמנה, הגדלת המיחזור ומעבר לכלכלה מעגלית. פסולת בניין היא אחד ממקורות הפסולת הגדולים בישראל, וכאשר אינה מטופלת כראוי היא גורמת למפגעים סביבתיים, לפגיעה בשטחים פתוחים ולהוצאות כבדות על הציבור. החוק שאושר היום מהווה בשורה של ממש לכל אזרח בישראל, החוק צפוי לצמצם מאוד השלכות פסולת בשטחים הפתוחים ואת המפגעים הנובעים מהן ובראשן שריפות פסולת. החוק יבטיח טיפול סביבתי מתקדם בפסולת הבניין לטובת בריאות הציבור, הסביבה והדורות הבאים. ברצוני להודות לוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ יצחק קרויזר על העבודה המאומצת להבאת החוק לקו הסיום".

רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנ"ס: "אישור החוק הוא אבן דרך משמעותית באסטרטגיית הפסולת שמוביל המשרד להגנת הסביבה. לראשונה מוסדרת כלל שרשרת הטיפול בפסולת הבניין באמצעות מעטפת רגולטורית אחת, המשלבת רישוי, תיעוד דיגיטלי, בקרה רציפה, מנגנוני תשלום מפוקחים והרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה הן של המשרד להגנת הסביבה והן של הרשויות המקומיות. שילוב כלים זה צפוי לצמצם באופן משמעותי את ההשלכות הבלתי חוקיות, להעלות את שיעור המיחזור ולבסס משק פסולת מתקדם, יעיל ושקוף יותר".

אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר שלטון מקומי וקהילה במשרד להגנ"ס: "החוק מעניק לראשונה מסגרת אסדרתית מקיפה לניהול פסולת בניין בישראל, החל ממקור היווצרותה ועד לטיפול הסופי בה. הוא יאפשר שיפור משמעותי ביכולת המעקב, הפיקוח והאכיפה, יסייע לרשויות המקומיות להתמודד עם השלכות הפסולת הבלתי חוקיות, ויתרום להגדלת שיעורי המיחזור ולפיתוח שוק מתקדם של חומרי בנייה ממוחזרים".

חברות לפינוי וטיפול בפסולת בניין